חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
| ברייתא | תוספתא דמאי פרק ג' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת פסחים, דף ט' , |
| תלמוד ירושלמי | מסכת מעשרות, פרק ג' |
חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן הוא מונח תלמודי שטבע רבי חנינא חוזאה, הקובע שאם מוצאים בבית של חבר פירות ניתן להניח שהופרשו מהם תרומות ומעשרות.
המשפט הפך גם למטבע לשון המתאר את אמינותם הרבה של תלמידי החכמים.
החזקה
החזקה נאמרה[1] במקום שמת (או נסע למרחק[2]) תלמיד חכם שהוא "חבר - כלומר מקפיד לאכול חולין בטהרה. ונמצאו בביתו פירות וירקות החייבים במעשרות, בין אם חייבים מעיקר הדין ובין אם חייבים מכוח ספק בלבד[3], ואין ידוע אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות או לא - שמעיקר הדין אומרים שאין הספק שמא הופרשו תרומות ומעשרות מוציא מודאי האיסור טבל שהיה פה מקודם. למרות זאת, מכוח ההכרות של חז"ל עם החברים הם קבעו כי ניתן להניח בוודאות שהוא הפריש מעשרות ואין בהם איסור טבל. וכי תלמיד חכם לא ידחה את ההפרשה וישאיר בביתו מאכל האסור לאכילה.
חזקה זו נאמרה גם אם החבר רק מוכר את הפרות וירקות לאחרים ואינו מכניסם לביתו. ואפילו אם מוכר רק בשותפות עם אדם אחר שאינו חבר[4]. וגם אם החבר אחראי רק על הגשת האוכל בסעודה[4].
מקומות שאין החזקה נוהגת
בתלמוד ירושלמי[5] מבואר שאם החבר מת באופן פתאומי ("בטירוף") אי אפשר לסמוך על החבר שהפריש מפני שייתכן שהבהלה של המוות שיבשה את מנהגיו הקבועים. יש אומרים שהתלמוד הבבלי חולק על עיקרון זה[6].
אם הלך החבר מביתו לזמן מועט ומת במפתיע, לדעת התוספות אין אומרים שוודאי הפריש[7], אולם הרשב"א חולק[8].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ז
- ^ קהלת יעקב מידות חכמים אות ח' סימן פ"ד
- ^ 4.0 4.1 תוספתא דמאי פרק ג'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק ג'.
- ^ מאירי עבודה זרה דף מ"א:
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"א ד"ה עישור.
- ^ שו"ת הרשב"א חלק א' תשובה שס"א.