הזיה

הזיה

איור מאת אוגוסט נטרר, אמן גרמני שסבל מסכיזופרניה שיצר ציורים רבים של הזיותיו

הֲזָיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא (בלועזית: הָלוּצִינַצְיָה) היא מצב שבו אדם חוֹוֶה חוויה שאינה קיימת במציאות. ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית.

הגורמים להזיות

ישנן סיבות שונות להתפתחות הזיות, פסיכולוגיות, גופניות או פסיכוסומטיות.

• מצבים פסיכוטיים (שיכולים להיות תוצר של הפרעה נפשית, מחלת נפש או לחלופין שימוש מתמשך בסמים פסיכואקטיביים, בעיקר ממריצים (אמפטמינים, קוקאין ובנוסף גם קפאין וניקוטין בכמויות גבוהות ביותר). במקרים אלו נדרש טיפול פסיכיאטרי על ידי מתן תרופות בשילוב טיפול פסיכולוגי.

• מועקה נפשית או פיזית של האדם. ההזיה במקרה זה משמשת כמעין חוצץ בין האדם למציאות.

• עלייה חדה בטמפרטורת הגוף עקב מחלה שמקורה בנגיף או בחיידק. העלייה בחום הגוף בשילוב גורמים פיזיולוגיים נוספים הקשורים למחלה עצמה, גורמים לפעילות מוגברת של מערכת העצבים.

• פגיעות ראש קשות.

• מקרים חמורים של התייבשות.

• שימוש בסמי הזיה ("הלוצינוגנים"). הזיות אלו לרוב מוגבלות לפרק הזמן של הימצאות הסם במערכת העצבים, אך לעיתים, לרוב כתוצאה של שימוש נרחב מאוד אך לא בהכרח, השפעות מסוימות שלהם נמשכות גם לאחר שהסם עזב את הגוף, לעיתים לתקופה ממושכת, למשל "טרייסרים" - תמונות עוקבות של אובייקטים נעים, או השפעות משמעותיות יותר, כמו עיוותים בראייה, העלולות להופיע לסירוגין. הפרעה זו נקראת HPPD, ועל פי דיווחים אנקדוטיים מופיעה בהדרגה.

• חוסר שינה של 3 ימים בממוצע או יותר עלול לגרום להזיות. נגרם על ידי כשלים בהעברת המסר העצבי מהעיניים למוח.

• מניעת גירויים חושיים יכולה לגרום להזיות.

סוגי הזיות

דוגמאות להזיות הנגרמות עקב שימוש בסמים הן הזיות הקשורות בהופעת צבעים וצורות שונות שאינם נמצאים בקרבת האדם, שיחות עם דמויות שאינן קיימות במציאות או לחלופין עם יצורים או בני אדם קיימים אך שאינם נוכחים בשיחה וסינסתזיה (ערבוב חושי). הדבר קורה עקב גירוי מוגבר של מערכת העצבים שגורר אחריו פירוש מוטעה של המציאות המוביל לשיפוט לקוי של התנהגות והתרת עכבות.

הסמים הנפוצים ביותר המשמשים לצורך יצירת הזיות הם LSD, פסילוסיבין (נמצא בפטריות מסוימות), מסקלין (נמצא בקקטוסים מסוימים), ו-DMT (נמצא בצמחים רבים מהם, בשילוב עם צמחים המכילים מעכבי MAO, מכינים את תה האיאהואסקה) שנחשבים לסמים פסיכדליים הנותנים השפעה חזקה (לכל אחד מהם השפעה שונה במקצת). כמו כן נמצאים בשימוש הסמים הדיסוציאטיביים כגון DXM ,PCP קטמין ואחרים, והדליריאנטים (תזזיתיים, מעוררי תזזית) אטרופין וסקופולאמין הנמצאים בצמחים רבים כמו דטורה ואטרופה בלאדונה. מנות גדולות של קנאביס עלולות לגרום להזיות, לרוב מינוריות. הפסקת השימוש בסמים מסוימים היוצרים תלות גופנית, כמו אלכוהול, אופיאטים (דוגמת הרואין ומורפין, ראו גם: אופיום ושיכוך כאב), בנזודיאזפינים ובארביטורטים.

דוגמאות למחלות נפש הגורמות להזיות הן סכיזופרניה, בה אדם עלול להזות בעיקר הזיות אודיטוריות ("לשמוע קולות") אך לעיתים גם ויזואליות, מה שלעיתים מוביל אנשים לדילוזיות כמו תסמונת קוטאר, ובכללה גם סכיזופרניה פרנואידית בה אדם עלול להזות קולות או עיוותי ראייה מפחידים ומבהילים. דיכאון קליני עמוק או התקפי מאניה והיפומניה אצל אנשים הסובלים מהפרעה דו־קוטבית עלולים לעיתים לגרום להזיות.

ברוב המקרים, הזיה היא בעצם מחשבת שווא של אדם הנתון בסוג של התקף פסיכוטי, ובעצם היא פרי הדמיון בלבד של המוח, ללא חזות אמיתית. או לחלופין פרי מחשבה ופירוש של דבר שאכן קורה במציאות כמו צלילים (כגון ציוץ ציפורים, צלצול טלפון וכו'), או מראות שונים (כגון צבעים, תמונות, פסלים וכו').

כתוצאה מההזיה, האדם עלול לחוות קשיים בהבחנה בין מציאות ודמיון, אך דבר זה תלוי מאוד בטיב ההזיה כשלרוב האדם מודע לכך שההזיה היא הזיה ולא מציאות.

הזיה מול חלום

ההבדל בין הזיה לחלום טמון בכך שהחלום מתרחש בשלב מסוים בשלב החמישי והעמוק ביותר של השינה (שנת רע"מ), שבה לפעילות העצבית יש דפוס קבוע, וכאשר האדם מתעורר ממנו הוא מודע לכך שמדובר בדמיון. לעומת זאת, הזיה מתרחשת במצב של עירנות ומקורה בפעילות עצבית מוגברת ובלתי מבוקרת, ובסיום ההזיה, נותר בו רושם חזק בשל אי-רגילותה של התופעה.

במקרים פסיכיאטריים, הטיפול במחלות פסיכוטיות הוא לרוב על ידי מתן תרופות שתפקידן לייצב את הפעילות העצבית ואילו במקרים של שימוש בסמים ניתנת למטופל תקופה מסוימת "לחזור לעצמו" ואם אינו מתאושש והתנהגותו הופכת לפסיכוטית, הוא מופנה לקבלת טיפול פסיכיאטרי.

שימוש עבר

ה"הזיה" מופיעה כבר בתנ"ך, ספר ישעיה, פרק נ"ו, פסוק י': ”צפו [צֹפָיו] עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם.” וכן בדברי הראשונים, כמו הרמב"ם (מורה נבוכים, פתיחה): "הַהֲזָיָה הָעֲצוּמָה אֲשֶׁר יֶהֱזוּ בָּה... רֹב כִּתּוֹת הָעוֹלָם בִּזְמַנֵּנוּ".

שימוש רווח מצאה המילה בעברית המודרנית, וקיימת כבר אצל סופרי תחיית הלשון העברית:

• "וְנוֹחַ הוּא לַהֲזָיָה וּלְדִבְרֵי הֲבַאי" (מנדלי מוכר ספרים, שסא).
• "נִפְקְחוּ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת, כִּי תָּעִינוּ עַד כֹּה בְּעוֹלָם שֶׁל דִּמְיוֹן וַהֲזָיָה" (אחד העם, כא).
• "אִישׁ מִסְתּוֹרִין וַהֲזָיָה" (חיים נחמן ביאליק, הבחור מפדובה).

ראו גם

• אשליה
• הלוצינוגן

לקריאה נוספת

• אוליבר סאקס, הזיות, מחברות לספרות, 2013

קישורים חיצוניים

• אוליבר סאקס: מה הזיות מגלות אודות הנפש שלנו - הרצאה באנגלית (עם אפשרות לכתוביות בעברית) אודות סינדרום צ'ארלס בונה - אנשים לקויי ראייה שחווים הזיות צלולות וברורות.
• הזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הלוצינציות ואילוזיות, דף שער בספרייה הלאומית

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הזיה35838713Q130741