דטורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדטורה
דטורה זקופת-פרי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: דטורה
שם מדעי
Datura
ליניאוס
פירותיה של הדטורה עגולים וקוצניים
פרח הדטורה בעת בקיעתו מתרמיל הגידול שלו
קטע וידאו קצר המתאר את קצב הפתיחה המהיר של פרח הדטורה
פרח הדטורה בשיא פריחתו
פרח הדטורה לאחר הפרייתו הופך לתרמיל בשנית שבתוכו גדל הפרי הקוצני
פרי הדטורה צץ מתוך הפרח שבתוכו הוא גדל

דטורה (שם מדעי: Datura) הוא סוג צמח חד-שנתי ממשפחת הסולניים, בעל פרחים לבנים גדולים מאוד, דמויי משפך ופירות עגולים וקוצניים. בסוג עשרה מינים, ביניהם ידועים בארץ דטורה נטוית-פרי ודטורה זקופת-פרי. צמח הדטורה מכיל את האלקלואידים אטרופין וסקופולאמין, שני רעלים מסוכנים. הצמח מוכר באנגלית בשמות thornapple, jimson weed או loco weed. הוא מכונה "עשב השטן", "צמח המכשפות", ובשל צורת הפרחים "חצוצרת השטן"[1].

מינים תרבותיים של הדטורה משמשים כצמחי-נוי.

לעיתים משתמשים בדטורה בתור סם הזייתי. את הדטורה ניתן לצרוך על ידי אכילת הזרעים והעלים או עישונם. דווחו גם שימושים על הכנת תה מעלים ופרחים. במקרים רבים גורם דטורה להתפרצות סכיזופרניה.

על אף הסכנות הרבות שטמונות בשימוש בה, הדטורה לא מוכרת בישראל כסם בפקודת הסמים המסוכנים. דטורה סטרמוניום (Stramonium) נמצאת בשימוש ברפואה המשלימה במינונים הומאופתיים (דילול גדול מאוד) בלבד לפי המלצת הומאופתים מוסמכים.

היסטוריה

מקור השם הוא בסנסקריט ופירושו פרי קוצני. במילון בשפה האנגלית הופיע השם כבר ב-1662. בהודו שימש הצמח להפקת רעל אך גם כאפרודיזיאק. נעשה בו שימוש במינונים נמוכים ברפואה (איורוודה) ובחגיגות דתיות בפולחן האליל שיווה.

באירופה הצמח היה מרכיב ברפואה עממית, היה ידוע כאחד מ״עשבי המכשפות״ לצד דודא רפואי, שיכרון ואטרופה בלדונה, והוא היה מרכיב בשיקוי אהבה.

הדטורה מתרבה בקלות ללא טיפול ונפוצה במקומות רבים בעולם, והשימוש בה נמשך גם בעידן המודרני.

השפעות פיזיולוגיות

הצמח גורם להרעלה אנטיכולינרגית בגוף (anticholinergic intoxication) שיכולה להתבטא באובדן קשר עם המציאות (דליריום), עצירת שתן, חום גבוה, יובש בפה, פרכוסים, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת, רגישות לאור, חרדה או פסיכוזה קשה ובכמויות גדולות עלולות להופיע בעיות בתפקוד הלב (הפרעות קצב מהירות עם פגיעה המודינמית - hemodynamic compromise) והנשימה שיכולות לגרום למוות.

ריכוז החומרים הפעילים משתנה ביחס של עד 1:5 בין צמחים שונים בין השאר בתלות בגיל הצמח ובתנאי גידולו, דבר שמגביר את הסכנה בשימוש בו - קשה להגדיר ״מינון בטוח״. החומר הפעיל אטרופין מסוכן במיוחד לילדים והשפעתו עלולה להיות קטלנית.

דווח כי לעיתים ההשפעות על מערכת הראייה נמשכות זמן רב לאחר השימוש. במקרים רבים מאד החוויה של המשתמשים בדטורה היא שלילית[2].

השפעות נפשיות

חלק מהמתארים את השפעת הדטורה מציינים כי תחת השפעת הצמח כלל לא זכרו שנטלו ממנו, ולרוב לא יכלו להבדיל בין הזיות הצמח לבין המציאות. נדיר שמתוארת חוויה חיובית - על פי רוב המתנסים תיארו חוויה אפלה ומפחידה. בהזיותיהם פגשו דמויות מאיימות, איבדו את זהותם העצמית, איבדו את יכולת הדיבור ועשו פעולות הרסניות, כמו העלאת ביתם באש.

בספרות יש אזכורים רבים להתפרציות של סכיזופרניה עקב השימוש בצמח.

הטיפול התרופתי בהרעלת דטורה

במקרי הרעלה קשים הטיפול נעשה בתרופה physostigmine או לשם אישוש הרעלה אנטיכולינרגית[1]. מדובר בתרופה שמעכבת את האנזים כולינאסטראז, ובכך מפחיתה את ההשפעה האנטיכולינרגית שנגרמה על ידי השימוש בצמח. טיפול תרופתי ניתן במצב בו המטופל לוקה בפסיכוזה או חרדה קשה, שאינה מגיבה לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, ומהווה סיכון לעצמו או לזולת, או במצב של פרכוסים או הפרעות קצב שאינן ניתנות לשליטה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יחזקאל מזרחי, המדריך השלם לפרמקולוגיה, מהדורה שלישית 2005, הוצאת יוזמות הייליגר, עמ' 52
  2. ^ [http://eol.org/pages/581034/details#risks Datura stramonium — Details Common Thorn Apple -Risks]
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23343049דטורה