אל ניניו
אל ניניו (בספרדית: El Niño; בתרגום לעברית: הילד) היא תופעה אקלימית המתרחשת אחת לכמה שנים, של עלייה בטמפרטורת מי האוקיינוס השקט ממערב לפרו ואקוודור בדרום אמריקה לפרק זמן של כמה חודשים. לתופעה השפעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם אף מרוחקים עד מאוד מהיבשת הדרום אמריקנית.
מקור שמה של התופעה ("הילד" בספרדית) הוא בהתרחשותה סמוך לחג המולד. משך התופעה בדרך כלל הוא כחודש, אולם אחת לכמה שנים, באופן לא מוסבר, היא מתארכת מעבר לתקופה הרגילה.
לתופעת אל ניניו יש השלכות אקלימיות נרחבות באוקיינוס השקט, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס ההודי. השפעת האל ניניו על האוקיינוס האטלנטי מורגשת 12–18 חודשים לאחר השפעתו על האוקיינוס השקט וההודי.
תופעת האל ניניו
אל ניניו מוגדר כחריגה בטמפרטורת פני השטח של האוקיינוס ביותר מחצי מעלת צלזיוס. עליית טמפרטורה כזו מתרחשת מדי שנה לפרק זמן של כחודש, אך אחת לכמה שנים עולה הטמפרטורה לפרק זמן ארוך יותר.
הסימנים הראשונים לאל ניניו הם:
- עלייה בלחץ האטמוספירי מעל האוקיינוס ההודי, באזור אינדונזיה ואוסטרליה
- ירידה בלחץ האטמוספירי מעל טהיטי, מרכז האוקיינוס השקט וחלקו המזרחי
- החלשות הרוחות בדרום האוקיינוס השקט, או שינוי כיוונן מזרחה
- אוויר חם עולה ליד פרו וצפון צ'ילה וגורם לגשם במדבריות פרו וצ'ילה
- זרמים חמים ממערב האוקיינוס השקט לחלקו המזרחי וגשם באזורים יבשים בדרך כלל
מעבר להשפעות האקלימיות הגלובליות, לתופעה השפעה מקומית המביאה לתמותה המונית של דגים, ופגיעה בבעלי חיים הניזונים מהם. פגיעה זו מביאה לנזק לכלכלת פרו, ולצרכני הדגים. ריבוי פגרי הדגים והעופות מביא עמו סירחון ומגביר התפשטות מחלות.
רוב המדינות המושפעות מתופעות האל ניניו הן מדינות מתפתחות.
לעיתים מופיעות תופעות אקלימיות חריגות בשנה שלאחר הופעת אל ניניו חזק במיוחד. תופעות אלו מכונות לה ניניה - הילדה והן מתבטאות בתופעות הפוכות- ירידה ממוצעת של חצי מעלה ויותר וגשמים מועטים[1].
האל ניניו החזק האחרון התרחש ב-2015, והוא נקשר להצפות הקשות זה שנים רבות שהתרחשו בדרום אמריקה בדצמבר באותה שנה, וכן להתחממות השיא שנרשמה, אך מתחילה שוב ב-2023.
המערכות האקלימיות
המערכת הרגילה
באזורים שבהם נושבת הרוח השלטת במקביל לחוף, נסחפים המים בניצב לו. בחופי פרו נושבות רוחות דרומיות, הסוחפות את המים העליונים המחוממים על ידי קרינת השמש, מערבה. כתוצאה מכך עולים מן המעמקים מים קרים עשירים במזון. בעקבות זאת מתרבים דגים ממינים שונים ובהם האנשובי. דיג האנשובי מהווה מקור הכנסה חשוב לפרו ונדבך חשוב ביבול החקלאי המיוצא לשוק האמריקני.
המים החמים מגיעים לצדו המערבי של האוקיינוס השקט באזור המשווני, וגורמים לתנאי אקלים טרופיים - חום, לחות ולחץ אוויר נמוך. הלחות היתרה גורמת שם לטייפונים ולסופות רעמים.
האוויר החם עולה למעלה בצדו המערבי המשווני של האוקיינוס השקט, ונע מזרחה תוך כדי התקררותו. הוא מגיע לחופים המערביים של דרום אמריקה ומשרה שם אקלים קר ויבש.
מערכת אל ניניו
רצף הרוחות הדרומיות נקטע, ועקב כך גם נעצרת אספקת המים הקרים ועשירי התזונה. אוויר חם עולה למעלה במרכז האוקיינוס השקט, ונע מזרחה ומערבה לחופי היבשות.
האל ניניו גורם לקיץ (דצמבר-פברואר) חם ורטוב בצפון פרו ובאקוודור, ולעיתים להצפות, כשהתופעה חזקה במיוחד. באזורים הקרובים לחוג הגדי בדרום אמריקה (צפון ארגנטינה, דרום ברזיל, צפון צ'ילה ובוליביה) האל ניניו גורם לשנה גשומה מהרגיל, ובמרכז אמריקה, קולומביה ואגן האמזונאס האקלים יבש וחם יותר מהרגיל. המדינות בצדו השני של האוקיינוס השקט חוות אף הן אקלים חם ויבש מהרגיל בעקבות האל ניניו, בחודשים יולי-אוגוסט. השפעות האל ניניו מגיעות לאזורים נוספים בעולם, כולל צפון אמריקה, אפריקה ואנטארקטיקה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אל ניניו |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אל ניניו |
- השיבוש במחזור הרוחות באוקיינוס השקט הוא הגורם לתופעת אל ניניו, באתר "הידען"
- מאיר ברק, מה זה "אל-ניניו" והאם הוא משפיע בישראל?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר 2009
- דר. אסף רוזנטל, אל ניניו חוזר ובגדול. בארגון הבריאות העולמי חוששים משיבושים באספקת המזון, באתר "הידען", 25 באוגוסט 2015.
- הצפות נרחבות באמריקה הדרומית בגלל האל- ניניו, באתר "הארץ", 27 בדצמבר 2015.
- אל ניניו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אל-ניניו, זרם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אור אליאסון- מכון דוידסון, הילד הרע של האקלים העולמי
37696519אל ניניו