ח'ירבת אל כרמל (חברון)
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| קואורדינטות | 31°25′23″N 35°07′55″E / 31.423°N 35.132°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
מפה (למפת הר חברון רגילה)   אל-כרמל | |
ח'ירבת אל-כָּרְמֶל (בערבית: خربة الكرمل, יש דיאלקט שבו נשמע השם: כָּרְמִיל) היא אתר ארכאולוגי שעליה הוקם הכפר אל-כרמל, כשלושה ק"מ דרומית מזרחית לעיירה יטא, בנפת חברון וכ- 12 ק"מ מהעיר חברון, בגובה של כ-800 מ' מעל פני הים.
אטימולוגיה
המילה כַּרְמֶל נגזרה מן המילה כֶּרֶם, ופירושה הוא: מְקוֹם כרמים, מְקוֹם גידול ענבים ובהקשר רחב יותר: מְקוֹם מטע של כל פרי.[1]
היסטוריה
בתנ"ך
המקום הוזכר לראשונה בתיאור נחלת שבט יהודה: "מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה".[2][3]
בספר שמואל, המקום מוזכר בסיפור על אודות דוד ואביגיל, אשת נבל הכרמלי: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים, וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ, בַּכַּרְמֶל. וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל... וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל-נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם... וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי גֹזְזִים לָךְ; עַתָּה, הָרֹעִים אֲשֶׁר-לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ--לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא-נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל.".[4]
בתיאור המלך עוזיהו ופועלו, נכתב בדברי הימים: "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-ַב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה".[5]
התקופה ההלניסטית
על אחת האבנים שנמצאו בחורבה הייתה כתובת ביוונית, ובה שני פסוקים מתהילים: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו"[6] ו-"ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"[7][8]
התקופות הרומית והביזנטית
באונומסטיקון של אוזביוס מוזכר המקום במרחק של עשרה מייל מחברון, כ"ביתו של נבל", תחת שתי אפשרויות להגיית שם המקום: כָּרמֶלוִס (יו'), צֶ'רמָלָה (רו'), וכתוב שכאן היה מוצב חיל מצב רומי.[9] בתחילת התקופה הביזנטית, המקום הוזכר ב"נוטיטיה דיגניטטום" בשם: Chermula, בו הייתה מוצבת יחידת פרשים אילירים.[10] חוקרי הארץ במאה ה-19 שהיו במקום ציינו את מאגר המים העתיק, הגדול במידותיו, שהשתמר בצורה מושלמת ולידו מעיין שופע.[11][12] בחפירות שנערכו בתקופת המנדט הבריטי התגלה מצפון למאגר, תבליט המראה את הרקולס.
למרות שהישוב הוקם על שלוש גבעות סמוכות ונמוכות, נראה שהתושבים הצליחו להתגונן מפני פשיטות של תושבי המדבר.[11] החוקר מאדר (אנ') ציין שאוזביוס קבע שזהו מקום של יהודים (יו') על אף הימצאותן של לפחות שלוש כנסיות, כולל אחת גדולה (117X74 רגל = 35.6X22.5 מטר)[12], שהייתה חלק ממנזר, הממוקם דרומית לעיר. מאחר שכל הכנסיות נבנו כמאתיים שנה מאוחר יותר, הוא הסיק שהישוב הפך להיות נוצרי, במהלך התקופה הביזנטית.[11]
מאדר היה עד לשימוש משני שעשו תושבי הכפר יטא באבנים מן ההריסות, בבניית בתיהם. במקרה אחד הוא מצא שימוש בחצי משקוף מכנסייה ביזנטית, ועליו כתובת.[11]
בשנת 1984, בחן הארכאולוג אברהם נגב את המקום ואת ספרי הנוסעים והחוקרים שלפניו ולטענתו, כאשר אוזביוס, קרא ליישוב בשתי דרכים שונות, צ'רמלה וכרמלוס, הוא שיקף את קיומם של שני יישובים קשורים: "כרמל הישן" (אל-כרמל) שבו הוצב צבא רומאי לאחר מרד בר כוכבא (132–135), וכתוצאה, היישוב נעזב בהדרגה, במהלך השנים 150–300.[13] התושבים לא הרחיקו והתיישבו באתר סמוך, כשני ק"מ משם, הידוע כיום בשם ח'ירבת סוסיא, אך הם המשיכו להזדהות כתושבי כרמל.[13]
היישוב "כרמל החדש" (סוסיא) שגשג מאוד בהתבסס על סחר ביין ושמן עם הרומאים (כולל התקופה הביזנטית הנוצרית). לאחר הכיבוש המוסלמי, הם איבדו את לקוחותיהם, בעיקר בשל האיסור המוסלמי לשתות יין וכתוצאה, האוכלוסייה היהודית עזבה גם את "כרמל החדשה", השם כרמל נשכח ולבסוף הוחלף על ידי הערבים לחי'רבת סוסיא.[13]
התקופה צלבנית / איובית
כרמל הוזכרה במקורות צלבניים בשנת 1172/3, כמקום שבו, ליד מאגר מים עתיק וגדול, אמלריך מלך ירושלים, הכין את צבאו כדי להתעמת עם כוחותיו של צלאח א-דין, שתקפו את הכוחות הצלבנים מהצד המזרחי והדרומי. של ים המלח.[12][14] בשנת 1172 בנו הצלבנים מצודה על אחת הכנסיות הביזנטיות שכללה גם מגדל תצפית. שרידי המצודה ותחתיה, שרידי הכנסייה, נמצאים כיום, בתחום הכפר הפלסטיני אל-כרמל.[8]
מצב הברכה - כיום
הרשות הפלסטינית ותושבי הכפר שיפצו את אזור הברכה והם משתמשים בה לרחצה בימי הקיץ. השיפוץ כלל בניית טרסות, גינון דקורטיבי, חדרי הלבשה וכן שופץ המעיין הנובע מהסלע. בחג הפסח 2015 הגיעו למקום מתנחלים מהסביבה עם שמירה של צה"ל, אילצו את ילדי המקום לצאת מהברכה ואפשרו רק למתנחלים לרחוץ בה.[15]
הערות שוליים
- ^ כרמל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2019-03-26
- ^ כל השמות נשמרו עד היום והם סמוכים זה לזה: מָעוֹן, כַּרְמֶל, זִיף וְיוּטָּה (יָטָה)
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ה
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק י'
- ^ ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ב'
- ^ ספר תהילים, פרק קכ"א, פסוק ח'
- ^ 8.0 8.1 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 3880
- ^ תרגום: Umhau Wolf (1971), Eusebius of Caesarea, Onomasticon (1971) Translation, www.tertullian.org, ערך מספר 613
- ^ 58d, 59.4
- ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 Andreas Evaristus Mader, Altchristliche Basiliken und Lokaltraditionen in Südjudäa. Archäologische und topographische Untersuchungen, Paderborn : F. Schöningh, 1918, עמ' 177
- ^ 12.0 12.1 12.2 C. R. (Claude Reignier) Conder, Horatio Herbert Kitchener Kitchener, Edward Henry Palmer, Walter Besant, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, London : Committee of the Palestine exploration fund, 1881-1883, עמ' 372
- ^ 13.0 13.1 13.2 NEGEV. A, Excavations at Carmel (Kh. Susiya) in 1984: Preliminary Report, Israel Exploration Journal Vol. 35, No. 4 (1985),, Israel Exploration Society, 1985, עמ' 231-252
- ^ Victor Guérin, Description géographique, historique et archéologique de la Palestine, Paris: Imprimé par autorisation de l'empereur à l'Impr. impériale, 1868, עמ' 170
- ^ "Bitter Waters: Settlers Invade Ancient Pool Under Palestinian Control". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-01-06.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ח'ירבת אל כרמל (חברון)".
37897478ח'ירבת אל כרמל (חברון)