וארדאר
ערך זה עוסק בנהר ב | |
| תוואי הנהר בעיר סקופיה אשר במקדוניה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 388 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 174 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 24.438 קמ"ר |
| מוצא |
שר פלנינה, מקדוניה 41°45′33″N 20°49′55″E / 41.75917°N 20.83194°E |
| גובה מוצא הנהר | 683 מטרים |
| שפך |
הים האגאי דרומית לסלוניקי 40°39′49″N 22°42′51″E / 40.66361°N 22.71417°E |
| מדינות באגן הניקוז |
 מקדוניה  יוון |
 | |
וארדאר ( מקדונית Вардар, יוונית Αξιός), הוא הנהר הארוך ביותר במקדוניה, וזורם גם בשטח יוון. אורכו 388 ק"מ, ושטח אגן הניקוז שלו 24.438 קמ"ר. מקורו ברכס הרי שר פלנינה, ליד העיר גוסטיבר, ונתיבו עובר דרך העיר סקופיה עד למוצאו בים האגאי, מערבית לסלוניקי שבחבל מרכז מקדוניה ביוון.
אטימולוגיה וגאוגרפיה
מקור המילה וארדאר מהשם וורדו-וורי, מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית אשר קדמה לקבוצת השפות ההודו-אירופאיות ומשמעה "מים שחורים". ביוונית מכונה הנהר "אקסיוס" ומשמעות השם "מים כהים" בניב התראקי העתיק. הנהר מוזכר גם בכתביו של הומרוס[1].
באזור שפך הנהר האדמה פורייה ובשטח מגדלים גידולים חקלאיים שונים. בשטח מקדוניה תוואי הנהר ברובו הררי. לאורך תוואי הנהר עוברים הכביש המהירים כביש מספר1-חוצה יוון והכבישים M1 ו-E75 במקדוניה. בתוואי המקדוני של הנהר שורר אקלים ממוזג אשר משתנה בהדרגה לאקלים ים תיכוני ככל שמקרבים לשפכו. הטמפרטורה השנתית הממוצעת נעה בין 10oc ל 14oc.
היסטוריה
השטח מדרום מזרח לנהר המהווה שני שלישים משטחה של מקדוניה מכונה על שמו, מקדוניה הווארדארית והיה עילה לסכסוכי גבול ומלחמות בין סרביה, יוון וממלכת בולגריה עוד מחתימת חוזה סאן סטפנו אשר סיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). הבולגרים רואים בשטח חלק ממולדתם ההיסטורית משום שהיה חלק מהאימפריה הבולגרית הראשונה, תוך שהערים אוחריד וסקופיה היו ערי בירתה. קרבות כבדים התנהלו באזור במלחמת הבלקן הראשונה והשנייה והוא היווה את הזירה העיקרית בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, כאשר בסיומה הובסו הבולגרים ואיבדו את השטח בהתאם לסיכומי חוזה ניי.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרפה ממלכת בולגריה למדינות הציר והוורמאכט אשר נכנס לבולגריה ללא קרב, השתמש בשטחי המדינה כבסיס לכיבוש ממלכת יוגוסלביה. גרמניה הנאצית מסרה את השטח לבולגרים בעלי בריתם כפיקדון עד סוף המלחמה, תוך הבטחה להכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות לאחריה. הצבא הבולגרי עצר וגירש באכזריות את כל יהודי מקדוניה הווארדארית אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, לפי צו המלך בוריס השלישי. לאחר המלחמה, הוחזר השטח ליוגוסלביה[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מילון הומרוס (באנגלית).
- ^ יושע, ניסים, "השועל הבלקני – על חלקה של בולגריה בהשמדת יהודים", באתר "יד ושם".
