רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)
רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט - ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו. נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ.
תולדותיו
נולד לפערל בתו של רבי ישראל מקוז'ניץ ולרבי אבי עזרי זעליג שפירא מגרניץ, צאצא של המגלה עמוקות. היה תלמידם של סבו, של החוזה מלובלין, של הרב מאפטא, של היהודי הקדוש מפשיסחה ושל רבי ישראל מרוז'ין. נישא לבתו של רבי אלעזר בנו של רבי אלימלך מליז'נסק.
לאחר פטירת דודו וגיסו רבי משה (בנו של המגיד מקוז'ניץ) באלול תקפ"ח, החל לנהוג באדמו"רות במוגלניצא. בתקופה זו נהרו אליו רבים מחסידי גיסו רבי משה, וחסידיו נאמדו באלפים מרובים ובהם אדמו"רים ורבנים חשובים. הוא היה האדמו"ר המרכזי בפולין של החסידים שלא השתייכו לשיטת פשיסחא, וכשנפטר רבי ישכר בר מרדושיץ, אליו נסע גם לאחר כהונתו כאדמו"ר, הצטרפו אליו רבים מחסידיו וצאצאיו. כמו כן מילא את מקום דוד אשתו רבי יעקב ממוגלניצא.
היה נשיא כולל רבי מאיר בעל הנס ליהודי פולין בארץ ישראל. נפטר בוורשה בט"ו אייר שנת תר"ט, ונקבר במאגלינצא.
אדמו"רים רבים היו נוסעים אליו בהם: רבי אלעזר מקוז'ניץ, רבי שלמה מרדומסק, רבי עמנואל וולטפרייד מפשדבורז', רבי ישראל יצחק פינקלר מרדושיץ, רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצא, רבי יצחק מפשיסחה, רבי יוסף ברוך מניישטאט, רבי ישכר דב מוולבורז', רבי לייבוש פסח מליפסק, רבי הלל מרדושיץ ורבי גבריאל "מלאך" מוורשה.
דברי תורתו נדפסו בספר תורת השרף ממאגלניצא.[1] בתוכו גם 'היכל מאגלניצא' ובו תולדותיו ותולדות צאצאיו ותלמידיו.
שושלתו
חמשת בניו רבי יעקב יצחק, רבי אלימלך, רבי אבי עזרא זליג, רבי משה יוסף, רבי אברהם יהושע השל, כיהנו כאדמו"רים בפולין. חתניו היו רבי יהודה ממעליץ והרב אברהם אלחנן אונגר רב בקוויף ואופטשנה ואדמו"ר בקאלושין, בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה.
בלנדוב
רבי יעקב יצחק שפירא (– כ"ד בסיון תרמ"ב) כיהן בבלנדוב. תורתו בספר "אמת ליעקב"[2].
- רבי יוסף מנחם (-י"ז באב תרפ"ז[3]) מפראגה,
- רבי ישעיהו מלודז' (-ט"ו באדר תרע"ז),
- רבי שמואל פנחס כיהן בלודז' לאחר פטירת אביו. היה חתנו של רבי אליעזר מרדושיץ-סוסנוביץ. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
- רבי שלום מפשיטק חתנו של רבי דוד מקשאנוב, היה מקובל והרבה להתבודד,
- רבי אביגדור מצ'נסטוכוב (תר"מ - י"ח באדר תרפ"ח), חתן רבי קלונימוס מויאדמה, חותנו השני של רבי יואל מסאטמר.
- רבי יעקב יצחק מגורשקוביץ, נרצח בשואה.
- רבי יוסף ברוך ממלא מקום אביו, נרצח בשואה.
- רבי יצחק שלמה "הרבי מסובוקוב", חתן רבי חיים שמואל מחנטשין. ישב בסובוקוב ובבינדיזוב, נרצח בשואה ונקבר בקבר ישראל.
- רבי יחיאל מאיר "הרבי מבריקווא", היו לו מעט חסידים בני עליה. נרצח בשואה.
- רבי חיים מפלוצק (תרל"ט - תר"פ). נרצח עטוף בטלית כשחומש בידו, על ידי הפולנים, באשמת ריגול לטובת הרוסים.
- דוד, היה עיתונאי בוורשה מקורב לחוגי המזרחי.
- רבי יעקב יצחק. בנו קלמן שפירא, היה חבר תנועת בית"ר, נרצח בירושלים ב-ה'תרצ"ה.
- רבי אביגדור מצ'נסטוכוב (תר"מ - י"ח באדר תרפ"ח), חתן רבי קלונימוס מויאדמה, חותנו השני של רבי יואל מסאטמר.
- רבי משה מבלנדוב-ביאלה
- רבי אבי עזרא זעליג חתן רבי משה מקארוב שכיהן בקוז'ניץ (ובנו רבי יוסף היה דיין בקוז'ניץ).
- רבי יעקב מקוז'ניץ, נרצח בשואה.
- רבי נפתלי מוורשה, סירב לכהן באדמו"רות אך רבים נהרו אליו. היה עוסק באיסוף כספים לצדקה. נרצח בשואה.
- רבי אלימלך מקוז'ניץ-ורשה, נרצח בשואה.
- הרב שלום מלודז' מחבר ספר "אהב שלום", נרצח בשואה;
- רבי ישראל מפשיטיק נשא לאישה את שרה ברכה, בת דודו רבי שלום מפשיטיק, היה רוויזיוניסט ועודד את תלמידיו לעלות לארץ ישראל, ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל. מספר פעמים, אך לא עלה בידו. נרצח בשואה במחנה טרבלינקה, יחד עם בני קהילתו ב-ה'תש"ב,
- חתנו של רבי אלימלך היה רבי יוסף מורגנשטרן האדמו"ר מקוצק.
גרודז'יסק
רבי אלימלך שפירא (גרודז'יסק) (תקפ"ד– תרנ"ב), כיהן כרב וכאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק מזובייצקי. נחשב מגדולי צדיקי דורו והיה גם עסקן ציבורי פעיל. חיבר את הספרים "דברי אלימלך" ו"אמרי אלימלך". לאחר פטירתו עברו חלק ניכר מחסידי גרודז'יסק לבית מדרשו של רבי מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצא.
צאצאיו:
בניו מנישואיו הראשונים מתו עוד בחייו. כאדמו"ר בגרודז'יסק התמנה נכדו, רבי ישראל שפירא (תרל"ד – תש"ב). מנישואיו השניים היו שני בניו הצעירים:
- רבי קלונימוס קלמיש שפירא (תרמ"ט – תש"ד), בעל ה"אש קודש" ו"חובת התלמידים"
- רבי ישעיהו שפירא (תרנ"א – תש"ה), "האדמו"ר החלוץ".
דרוהוביטש-גוואדז'יץ
רבי אבי עזרא זליג שפירא (–י"ט באב תרמ"ו) - חתנו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה. מתרמ"ג אדמו"ר בסטרי.
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', מייסד חסידות דרוהוביץ'
- רבי יצחק מרדכי שפירא (אב תרכ"ז - ג' בתמוז תר"צ) מגוואדז'יץ, חתן דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה. חתנו היה רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין.
- רבי אבי עזרא זעליג שפירא ( - י"ט בתשרי תש"ד), חתן דודו רבי חיים מאיר יחיאל מדרוהוביטש (דרכו ממשיכה חסידות דרוהוביטש,
- רבי אברהם יעקב ( - כ"ט באלול תש"ד) חתן רבי ישראל מסטולין. נחשב לנכד המובחר של בית סדיגורה
- רבי דוד משה (י"ט באלול תרס"ד - ט"ו באייר תשמ"ח) מגוואדז'יץ-סדיגורה וינה-בורו פארק. חתן רבי שלמה חיים מבולחוב ובזיווג שני חתן רבי שרגא פייבוש מזאליטשציק.
- הרב שלום יוסף שפירא (- ז' באלול תשמ"ג) חתן רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ, וממייסדי כפר חסידים וקריית אתא.
גרויצא
רבי משה יוסף שפירא מגרויצא (–תרמ"ח).
מוגלניצא
רבי אברהם יהושע השל שפירא (–כ"ו בסיון תרל"ח) - אדמו"ר במוגלניצא. חתן רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בנו רבי אבי עזרא זעליג מילא את מקומו.
עוד מצאצאי רבי חיים מאיר יחיאל; המשורר ש. שלום ואחיו המחנך ד"ר יצחק שפירא.
לקריאה נוספת
- נתן נטע דונר, תפארת חיים, ורשה תר"ס, 1900, באתר היברובוקס
- מרדכי ברוקמאן, תולדות הנפלאות, ורשה תרנ"ט, 1899, באתר היברובוקס
- שלמה זלמן ברייטשטיין, שיחות חיים, פיעטרקוב תרע"ד, 1914, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
