ביאלא פודולסק

Biała Podlaska
	סביבת הכיכר המרכזית בעיר
	סביבת הכיכר המרכזית בעיר
פרובינציה	לובלין
תאריך ייסוד	1481
שטח	49.4 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ צפיפות	1174.3 נפש לקמ"ר (2006)
אזור זמן	UTC +1
	אתר העיר
	(למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי ביאלא; פודולסק;

ביאלא פודולסק (בפולנית: Biała Podlaska) היא עיר במזרח פולין, הנמצאת כיום בפרובינציית לובלין.

התיעוד הראשון לעיר הוא ממאה ה-15, ובמאה ה-16 עברה לידי משפחת רדזיוויל. במאה ה-17 נהרסה העיר מפלישות השוודים והקוזקים.

בשנים 1999-1975 הייתה העיר בירת פרובינציית ביאלא פודולסק, שנקראה על שמה. בשנת 2006 מנתה אוכלוסיית העיר 58,010 תושבים.

יהודי ביאלא פודולסק

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיר הוא משנת 1621, במסמך המאשר להם זכות תושב במקום, למעט במרכז העיר. בשנת 1841 נמנו בעיר כ- 2,200 יהודים, למעלה ממחצית תושבי המקום. בסוף המאה ה-19 נמנו בעיר כ-6,500 יהודים וכ-5,000 לא-יהודים.

באמצע המאה ה-19 כיהן כרב העיר הרב זאב נחום בורנשטיין, מחבר הספר "אגודת אזוב" (אביו של ה"אבני נזר"). גם רבי דב בעריש מביאלה, אביו של רבי אהרן צבי לנדא, והרב אברהם אבלי דוידזון (בנו של הרב חיים דוידזון מורשה) שימשו כרב הקהילה. בשנת 1872 נוסדה במקום חצר חסידית ידועה על ידי האדמו"ר הרב יצחק יעקב רבינוביץ, נכדו של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה. חסידות ביאלא ממשיכה להתקיים גם כיום.

בשנת 1920, בעת המלחמה הפולנית-סובייטית, סבלו יהודי העיר מפרעות מצד חיילי הצבא הכחול ואיכרי הסביבה הפולנים. בין מלחמות העולם יצאו לאור בעיר מספר עיתונים ביידיש, ופעלו בה בתי ספר ומוסדות תרבות יהודיים. כמו כן, פעלו במקום מפלגות ציוניות שונות. בתקופה זו נמנו בעיר כ-7,000 יהודים, מתוך כ-10,700 תושבים. הרב האחרון של הקהילה היה צבי הירשהורן (נספה בשואה).

בשואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ביום 1 בספטמבר 1939, הופצצה העיר, ומספר מתושביה נהרגו. כעבור שבועיים נכבשה העיר בידי הגרמנים, ולזמן קצר עד הסכם ריבנטרופ מולוטוב נכנס לעיר הצבא האדום. עם שובם של הגרמנים לעיר, נמלטו ממנה מזרחה כ-600 יהודים. עד מהרה החלו הגרמנים לחטוף יהודים מהעיר לעבודות כפייה, תוך מעשי התעללות, ולשדוד רכוש יהודי. בנובמבר הוקם בעיר יודנרט, בראשות יצחק פיזשיץ, שנצטווה לספק לגרמנים עובדים יהודים, ולאסוף תשלומי כופר ודברי ערך לשלטונות. ב-1 בדצמבר צוו יהודי העיר לשאת על זרועם סרט עם מגן דוד, ולעבור לשכונה נפרדת. הצפיפות בגטו גברה עם הגעת כ-2,000 מגורשים יהודים אליו מסובאלק ומסרוצק. בראשית 1940 פרצה ברובע היהודי מגפת טיפוס, שהפילה חללים רבים.

ביולי 1940 נשלחו כמה עשרות גברים יהודים מהעיר לעבודות כפייה בבלז'ץ, ומאות יהודים נוספים מהגטו הועסקו במפעלים שהקימו הגרמנים בסביבות העיר, ולאחר מכן, בהכנת ביצורים בגבול הסובייטי.

ב-10 ביוני 1942 לפנות בוקר רוכזו בחצר בית הכנסת בעיר כ-3,000 יהודים, ואלו הובלו בידי שוטרים גרמנים לתחנת הרכבת בעיר, ויום למחרת הוכנסו לקרונות משא, ושולחו למחנה ההשמדה סוביבור.

לאחר האקציה צומצם שטח הרובע היהודי, ובליל 4 באוגוסט 1942 ריכזו שוטרים פולנים וגרמנים את הגברים היהודים שבו, והוציאו להורג 19 מהם. בהמשך החודש שולחו כ-400 יהודים מהגטו, ובהם אנשי היודנרט, למאידנק, משם הועברו רובם למחנות עבודה. באותו זמן הוצאה להורג גודיה שטיינמן, חברת השומר הצעיר מהעיר, אשר הייתה בקשרים עם אנשי מחתרת פולנית.

בספטמבר 1942 הובאו לגטו שבעיר כ-3,000 מגורשים יהודים מהעיירות ינוב פודלאסקי וקונסטנטינוב, הסמוכות לעיר, והצפיפות בו גדלה. על יהודי העיר הוטל תשלום כופר נוסף, ונלקחו מהם דברי הערך שנותרו להם. בתקופה זו רבים מיהודי העיר ניסו לברוח ליערות, והכינו מקומות מסתור.

ב-26 בספטמבר 1942 חוסל גטו ביאלא פודולסק, באקציה שנמשכה מספר ימים, במהלכה ריכזו שוטרים גרמנים ופולנים, בסיוע אנשי גסטפו וחיילים גרמנים, את יהודי העיר בכיכר השוק. חלק מיהודים, ובהם החולים והאחיות בבית החולים היהודי, נורו במקום, וחלקם נשלחו לעבודות כפייה. כ-4,800 היהודים הנותרים הועברו בעגלות לגטו מיינדזיז'ץ פודלסקי, ובדרך נרצחו רבים מהם ביער ורוניצה. ב-6 באוקטובר 1942 גורשו למיינדזיז'ץ פודלסקי כ-1,200 יהודים נוספים ממחנות העבודה שבסביבת העיר. כל אלו שולחו עד יולי 1943 מגטו מיינדזיז'ץ פודלסקי למחנה ההשמדה טרבלינקה.

בביאלא פודולסק הושארה קבוצת עובדי כפייה יהודים לפינוי השכונה היהודית, ולהרס בתי הכנסת בעיר. כמו כן, נהרס בית העלמין היהודי בעיר. יהודי העיר שניסו להסתתר ביערות הסביבה זכו ליחס עוין מצד האוכלוסייה הפולנית, והתקשו לשרוד.