רבי עמנואל וולטפרייד
 | |||||
| מצבת קברו בבית הקברות היהודי בורשה | |||||
| לידה | ה'תקס"ב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ז בשבט ה'תרכ"ה (בגיל 63 בערך) ורשה | ||||
| רבותיו | אביו, רבי ישכר בער מראדושיץ, רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא ורבי יחזקאל מקוזמיר | ||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
רבי עמנואל וולטפרייד מפשדבורז' (הראשון; ה'תקס"ב - כ"ז בשבט ה'תרכ"ה) היה האדמו"ר השני מפשדבורז' ואב"ד פשדבוז'.
ביוגרפיה
נולד לרבי ישעיה ונעכא בתו של רבי דן לוינברג. את קריאת שמו קבע החוזה מלובלין - רבו של אביו. רבי ישכר בער מראדושיץ שימש כסנדק בברית.
בשנת ה'תקע"ט, בגיל 17, נשא את צביה נכדת החוזה מלובלין, בת לבנו רבי ישראל. לאחר פטירתה בה'תר"ג נשא את יוכבד ינטל בת רבי משה אהרן, אב"ד קוטנא.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ"נ
כמים יתכו שאגותינו אך שבר ברוח בכל עצב מותר כל לבב דוי ידכה ישוח ומי ימצא נוחם זאת המרגעה ומנוח דלפה נפש מתוגה שבר על כל מתנים השמש יצאה על הארץ האיר על עבר פניה רמה קרנה מידה לה להלוך אל כל החיים בפתע שחר תוארה ואור חשך בעריפיה עץ רענן ארז באורך דליותיו צץ ופרח מפריו ענדם שבעו אלקים ואדם ישמח נוע הניעו הרוח סער ורעש מתחולל ולהשחית הודו התמרמר אף פריו ימולל אפפונו משברי ים מעוף צוקה וצרה לבבנו יהלך תמם דמוע תדמע עינינו זה האיש גדול בענקים צפירת תפארת צדיק חסיד וישר פארו נזר ראשנו למחסה ומסתר בצלו נחיה קוינו לפתע חלף הלך לו דרך נשר בשמים המון רבבות קודש אוה למושב כבודו הן בצל שד-י עשה יעשה לו כנפים ארץ אל תכסי דמו כי שמים כסו הודו מטוב זכרונו נייחל נוחם לשבר רוחנו ובכנפיו יסך לנו זכותו יגן עלינו |
בה'תקצ"א, לאחר פטירת אביו, סירב למלא את מקומו באדמורו"ת וברבנות פשדבוז' משום שרבו - רבי ישכר בער מראדושיץ עדיין היה בחיים. לרבנות פשדבוז' התמנה רבי ישכר בער מראדושיץ, שהעביר את משכורת הרבנות לרבי עמנואל[1]. לאחר פטירת רבו מראדושיץ קיבל עליו את האדמו"רות, ואת הרבנות בפשדבוז' העביר לרבי משה מלעלוב. בה'תר"י כשרבי משה מלעלוב עלה לארץ, התמנה רבי עמנואל לרב העיר. לאחר שגיסו (חתן אביו) רבי דוב בעריש וינברג ערער על רבנותו, נשלחה השאלה לרבי חיים מצאנז שפסק לטובת רבי עמנואל[2].
היה תלמידיהם של רבי ישכר בער מראדושיץ, רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא ורבי יחזקאל מקוזמיר.
התנהג בענווה[3] והתפרסם כבעל מופת, ואלפים נהרו אליו. ניחן בחוש מוזיקלי ותפילותיו משכו רבים. בין חסידיו היה רבי דוד יוסף בידרמן אדמו"ר ורבו של לעלוב.
בה'תרכ"ה חלה, ונסע לורשה לצורכי רפואה, ונפטר שם בכ"ז בשבט, בגיל 63. נקבר בבית הקברות היהודי בורשה[4] על קברו נבנה אוהל.
מילדיו
מזיווג ראשון:
- בנו רבי אברהם משה מראספשא, לאחר פטירת אביו מונה לממלא מקומו כאדמו"ר וכרבה של פשדבוז'.
מזיווג שני:
- בנו רבי שלום פנחס מפשדבורז', חתן רבי אפרים משעננא בן רבי יחזקאל מקוזמיר.
- בנו רבי צמח, אב"ד סילוב.
- בנו רבי יחזקאל יחיאל (נפטר כ"ה באלול ה'תרע"ט), אב"ד פשירוב, חתן אחיו רבי אברהם משה.
- חתנו רבי קלונימוס קלמן בר (בעער) אב"ד ווידאמע, בן רבי משה אבא מאיסטריק[5].
לקריאה נוספת
- ישכר בעריש ווייס, "יומא דנשמתא" בתוך עלים לתרופה, פרשת משפטים תש"פ.
קישורים חיצוניים
- אליעזר עמנואל הורוביץ, רבינו הקדוש רבי עמנואל מפשעדבורז זי"ע, נחלת צבי כ"ג, בני ברק, תשע"ד, עמ' צח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- גליקסמאן, פינחס זליג, רבינו אליקים געץ, תרצ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- פערל הורוביץ, אבוקה בודדה, ה'תשע"ד, באתר אוצר החכמה
- "בית ברכה" - בנות קרלין סטולין, הילולא, די ברכה אין שטוב, ירושלים, תשע"ד, עמ' ד, באתר אוצר החכמה
- אשכול על שושלת פשעדבורז - ראספשא, באתר אייוועלט
- הרה"ק רבי עמנואל מפשעדבורז זי"ע, באתר בית הוראה אביר יעקב
- מערכת ערוץ התורה, רבי עמנואל וולטפרייד זצ”ל, באתר ערוץ התורה, 9 בפברואר 2021
הערות שוליים
- ^ יצחק אלפסי, הסבא הקדוש מראדושיץ, תשי"ז, עמ' 83, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ פינחס זליג גליקסמן, רבינו אליקים געץ, תרצ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ "בית ברכה" לבנות סטולין קרלין, די ברכה אין שטוב, תשנ"א, עמ' טו, באתר אוצר החכמה.
- ^ יצחק יוסף בריסק, על הצדיקים ועל החסידים - ברחבי פולין, באתר אוצר החכמה.
- ^ חתן רבי יוסף ברוך מניישטאט