מדגסקר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אהבה, מולדת, קידמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
ארץ אבותינו האהובה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | מלגשית, צרפתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
אנטננריבו 18°55′S 47°31′E / 18.917°S 47.517°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 587,041 קמ"ר (48 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 0.009% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מצרפת | 26 ביוני 1960 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 קולוניית מדגסקר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בדצמבר 2024) | 32,287,859 נפש (49 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 55.00 נפש לקמ"ר (159 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[3] (2023) | 16.03 מיליארד $ (135 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 497$ (209 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[4] (2022) | 0.487 (177 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | אריארי (MGA) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | mg | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 261 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רפובליקת מדגסקר (במלגשית: Repoblikan'i Madagasikara, בצרפתית: République de Madagascar), בשמה הקודם הרפובליקה המלגשית, היא מדינת איים השוכנת באוקיינוס ההודי, מול מוזמביק שבדרום מזרח אפריקה. המדינה כוללת את האי מדגסקר, שהוא האי הרביעי בגודלו בעולם, וכן מספר רב של איים פריפריים קטנים יותר.
בעקבות הפרידה הפרהיסטורית של גונדוונה העל- יבשתי, פרשה מדגסקר מהודו, ואפשרה לצמחים ולבעלי החיים המקומיים להתפתח בבידוד. כתוצאה מכך, מדגסקר היא בעלת מגוון ביולוגי עשיר ביותר; מעל 90% מחיות הבר במדגסקר לא נמצאות בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. המערכות האקולוגיות המגוונות של האי וחיות הבר הייחודיות מאוימות על ידי חדירתה של האוכלוסייה האנושית הגדלה במהירות וכן על ידי איומים סביבתיים אחרים.
הראיות הארכאולוגיות הראשונות על התיישבות של בני אדם על מדגסקר היא בערך לשנת 2000 לפני הספירה. ההתיישבות האנושית של מדגסקר התרחשה בין 350 לפנה"ס עד 550 לספירה על ידי עמים אוסטרונזים שהגיעו על סירת קנים מבורניאו.
מדגסקר שייכת לקבוצת המדינות הפחות מפותחות, על פי האו"ם. מלגשית וצרפתית הן השפות הרשמיות של המדינה. רוב האוכלוסייה שומרת על אמונות מסורתיות של הנצרות. הכלכלה מתבססת על תיירות אקולוגית וחקלאות, בשילוב עם השקעות גבוהות יותר בחינוך ובריאות, הם מרכיבים מרכזיים של אסטרטגיית הפיתוח של מדגסקר. השקעות אלה הניבו צמיחה כלכלית משמעותית, אך ההטבות לא היו מפוזרות באופן שווה בכל שכבות האוכלוסייה, מה שגרם למתחים של הגדלת עלות החיים מאידך ועל ירידה ברמת החיים בקרב העניים ובכמה חלקים ממעמד הביניים. נכון לשנת 2017, נחלשה הכלכלה עקב המשבר הפוליטי שהתקיים בין השנים 2009–2013, ואיכות החיים נותרה נמוכה עבור רוב האוכלוסייה.
היסטוריה
מתיישבים ראשונים
המתיישבים הראשונים הגיעו למדגסקר במאה ה-4 לספירה מדרום-מזרח אסיה, בעיקר מאינדונזיה, כנראה דרך מזרח אפריקה. עם הזמן נדדו חלק מהמתיישבים לפנים האי כדי להתרחק מהסופות הטרופיות הפוקדות את החופים. מדגסקר מוזכרת לראשונה בהיסטוריה הכתובה במאה ה-7, כאשר הערבים הקימו נמלי סחר לאורך החוף הצפון-מערבי של האי.
תקופת הקולוניאליזם
האירופאי שלזכותו נרשם "גילוי" מדגסקר (1500) הוא הקברניט הפורטוגלי דיוגו דיאש, שראה את האי מספינתו לאחר שזו התפצלה מהצי של פדרו אלוורש קברל שהיה בדרכו להודו (אותו צי מלחמתי גילה קודם לכן את ברזיל). בסוף המאה ה-17 הקימו הצרפתים נמלי סחר לאורך החוף המזרחי. בין השנים 1774 ל-1824 שימש האי כבסיס לשודדי ים. בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 הצליחו בני המֶרינה בעיקר בתקופת המלך רדמה ה-1 ובסיוע יועצים בריטים לבסס את שלטונם בחלק ניכר של האי, ובכלל זה בחוף. ב-1817 נחתם הסכם בין שליט המרינה לבין המושל הבריטי של מאוריציוס. ההסכם ביטל את סחר העבדים, שהיווה חלק משמעותי מהכלכלה המדגסקרית ובתמורה הבטיחו הבריטים למדגסקר סיוע צבאי וכספי.
בשנת 1884 הסכימו הבריטים להפיכתה של מדגסקר למדינת חסות צרפתית[5], כחלק מתוכנית כוללת לחלוקה מחדש של האזור בין המעצמות האירופיות, שבמסגרתה זנזיבר (במאה ה-21, חלק מטנזניה) הועברה לידי הבריטים. בהתאם לכך דרשה צרפת ממלכת מדגסקר להיכנע תחת שלטון צרפת. בתחילה ניסתה מלכת מדגסקר לסרב[6], אולם לבסוף הסכימה לברית עם צרפת על פיה נמצאת האי תחת חסות צרפת[7]. בשנת 1894 התמרדו תושבי מדגסקר נגד השלטון הצרפתי, בתקווה שאנגליה תבוא לעזרתם[8] או שמסיבה אחרת הצרפתים לא יטרחו לדכא את המרד[9]. אולם הצרפתים יצאו לקרב וביולי 1895 השיגו ניצחון גדול על המורדים[10]. ב-1895–1896 הצרפתים כבשו את האי סופית והדיחו את מלכת המרינה האחרונה, רנוואלונה השלישית (אנ'), מכיסאה והקימו את קולוניית מדגסקר.
בתקופת השואה העלו הנאצים את תוכנית מדגסקר, שלא התממשה, לגירוש יהודי אירופה לאי[11].
חיילים מלגשיים השתתפו במלחמת העולם השנייה בקרבות בצרפת, מרוקו וסוריה. כאשר צרפת נכנעה לפני גרמניה הנאצית, מדגסקר נשלטה בידי מושל שנותר נאמן לממשלת וישי. בפברואר 1942, בעקבות נפילת סינגפור בקרב סינגפור, עלה חשש בקרב בעלות הברית שמושל מדגסקר יאפשר ליפנים לפעול מהאי[12]. בעקבות זאת דרשה ארצות הברית מממשלת וישי התחייבות בכתב שיגנו על האי מפני כל ניסיון פלישה[13] וממשלת וישי נענתה לדרישה[14]. אולם באפריל 1942 הורעו היחסים בין ממשלת וישי ובנות הברית, לאחר שאוניות צרפתיות הועברו ליפנים. מושל מדגסקר הדיח את נאמני דה גול ממשרות בכירות באי, הגם שנטען שרוב התושבים היו מנאמני דה גול[15].
בחמישה במאי 1942 הבריטים תקפו את נמל דייגו סוארז וכבשו אותו[16] עד השביעי לחודש (מבצע Ironclad), כדי למנוע מהיפנים לכבשו. בהמשך מאי 1942 הודיעו בעלות הברית על העברת האי לידי כוחות צרפת החופשית של דה-גול[17]. אולם בפועל רוב האי נותר בידי המושל מטעם ממשלת וישי. בתחילת יוני נעשתה פעולה לטיהור האי[18], אך גם היא לא סלקה מהאי את השליטה של וישי. בסוף יוני 1942 עלה אל האי כוח של צבא דרום אפריקה[19].
בספטמבר 1942 חודשה הלחימה[20] וכוחות הברית התקדמו לכיוון הבירה תוך שהם כבשו את אמבניה ומאיונגה[21]. ב-16 בספטמבר 1942 ביקש מושל האי לפתוח במשא ומתן על מסירת האי לידי הבריטים[22], אולם הוא דחה את תנאי הפסקת האש שהוצעו לו[23] והלחימה נמשכה. ב-24 בספטמבר 1942 נכנסו כוחות הברית לבירת מדגסקר[24] והמושל הצרפתי מטעם וישי נמלט לפיאנארנצוה, בדרום האי, ממנה המשיך את הלחימה. פיאנארנצוה נכבשה ב-30 באוקטובר 1942[25] והלחימה נמשכה עד 8 בנובמבר 1942. מושל האי מטעם וישי נעצר והובא לדרום אפריקה[26].
ב-1947 דוכאה התקוממות עממית נגד השלטון הצרפתי אחרי חודשים של לחימה עזה.
ב-14 באוקטובר 1958 הוכרזה הרפובליקה המלגשית כחבל ארץ אוטונומי במסגרת הרפובליקה הצרפתית. ב-26 ביוני 1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה, בשם "הרפובליקה המלגשית".
פוליטיקה
פיליבר ציראנאנה (Tsiranana), נשיאה הראשון של מדגסקר, נבחר לנשיא ב-1960 בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הוא התפטר מתפקידו במאי 1972, בתגובה להפגנות המוניות נגד ממשלתו והעביר את השלטון לידי הצבא. ב-1975 הוחזר השלטון האזרחי, ודידיה רצירקה (Ratsiraka) מונה לנשיא. ב-1976 שונה שם המדינה מ"הרפובליקה המלגשית" למדגסקר.
רצירקה עמד בראש משטר סוציאליסטי, שניהל מדיניות של הלאמה ויצר מדינה ריכוזית מאוד. רצירקה הגביל את האופוזיציה ולא התיר לעיתונות לבקר את מהלכיו. הוא נבחר מחדש ב-1982 ושוב ב-1989. לאור התדרדרות המצב הכלכלי בתחילת כהונתו השלישית נאלץ רצירקה לערוך רפורמות כלכליות, שבמסגרתן הפכה הכלכלה לליברלית יותר. רפורמות אלה לוו ברפורמה פוליטית, שביטלה את הצנזורה על העיתונות ואישרה את הקמתן של מפלגות נוספות. כוחה של האופוזיציה התגבר ורצירקה אולץ להתפטר ב-31 באוקטובר 1991. ב-1992 אושרה במשאל עם חוקה חדשה, ובבחירות שנערכו ב-1993 נוצח רצירקה בידי אלבר זאפי (Zafy), ממנהיגי האופוזיציה.
ב-1996 הפרלמנט הדיח את זאפי מתפקידו. בבחירות שנערכו ב-1997 התמודדו שוב רצירקה וזאפי, והפעם ניצח רצירקה, שעם כניסתו לתפקיד הצליח להעביר חוקה חדשה שמעניקה סמכויות נרחבות לנשיא. בבחירות 2001 התמודד מול רצירקה מרק רבלומננה (Ravalomanana). שני המועמדים טענו לניצחון בבחירות והתפתח משבר פוליטי שכמעט הגיע לידי מלחמת אזרחים, עד שביולי 2002 רצירקה ותומכיו גלו לצרפת והותירו את הנשיאות בידי רבלומננה. ארבע שנים מאוחר יותר ניצח רבלומננה שוב בבחירות, אף על פי ששני מועמדי אופוזיציה עתרו נגד חוקיותן.
כלכלה
החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר. תושבי מדגסקר מגדלים כ-70% מתפוקת הוניל בעולם, וכן קפה, קנה סוכר, ציפורן, קקאו, טבק, בוטנים, רפיה, וסיסל. מחצביה הטבעיים הם גרפיט, מיקה ואורניום.
גאוגרפיה
ערך מורחב – גאוגרפיה של מדגסקר
מדגסקר היא האי ה-4 בגודלו בעולם והמדינה ה-47 בגודלה בעולם. שטחה הוא 587,041 קמ"ר. המדינה שוכנת בין קווי הרוחב 12 דרום ו-25 דרום, וקווי האורך 44 מזרח ו-50 מזרח. מדגסקר התפצלה מהודו בעבר, ומאפשרת לצמחים ולבעלי חיים באי להתפתח בבידוד יחסי. לאורך החוף המזרחי מתפתל חלק ניכר מיער השפלה הטרופי הנותר של האי.
במדגסקר 3 רכסי הרים מרכזיים: הרי צרטננה (Tsaratanana) בצפון, הרי אנקרטה (Ankaratra) שבמרכז, והרי אנדינגיטרה שבדרום. ההר הגבוה ביותר, מרומוקוטרו (2,876 מ'), נמצא ברכס צרטננה. חופה המזרחי של מדגסקר צר מאוד, ובתוך הארץ מתנשאת רמה שעליה מצויים רכסי ההרים.
חי וצומח
- ערך מורחב – פאונה של מדגסקר
מדגסקר היה אי מבודד במשך שנים רבות והודות לבידוד זה התפתחה במדגסקר פאונה ייחודית, הכוללת מיני בעלי חיים אנדמיים.
עד הגעתם של בני האדם לאי לפני כ-1,600 שנים התקיימו במדגסקר בעלי חיים גדולים וייחודים, מהם שהתפתחו במהלך התקופה שמאז היפרדותה מהיבשת ואינם מצויים באפריקה, וכן מינים שחצו מאוחר יותר את מצר מוזמביק מאפריקה אל האי. בעלי החיים הייחודיים באי ממלאים נישות אקולוגיות שונות. בעלי חיים אנדמיים רבים נכחדו מהאי מאז הגעת האדם. למרות זאת, ועל אף בירוא היערות באי, במדגסקר עדיין מצויים בעלי חיים מיוחדים רבים ומרבית המינים בה ייחודיים לה. מדגסקר היא אתר תיירות אקולוגית, ובה יותר מ-50 פארקים לאומיים ושמורות.
בסקרים שערכו באי מומחים בין השנים 1999–2010 נמצאו במדגסקר למעלה מ-615 מיני אורגניזמים חדשים: 41 יונקים, 385 מיני צמחים, 69 דו-חיים, 61 זוחלים, 17 דגים ו-42 חסרי חוליות[27]. בעלי חיים אנדמיים בולטים הם מיני הלמוריים, האיי-איי, הטנרק המצוי (יונק קטן ואוכל חרקים מקומי), מיני זיקיות ייחודיות, והפוסה, שהוא טורף-העל המקומי. במדגסקר חיי מספר מיני עופות ייחודיים לרבות מיני מסיטיים, כחלים קרקעיים ווונגיים והעוף קורול.
בעלי חיים רבים שהיו במדגסקר, נכחדו או עומדים בפני הכחדה לאחר הופעת בני האדם. בני האדם השמידו חיות, עקרו יערות והביאו בעלי חיים שלא היו באי ופגעו בחלק מבעלי החיים המקומיים[28]. בין בעלי החיים האנדמים שהושמדו היו: עופות הפיל, 3 מיני היפופוטמים קטנים המשתייכים לשני סוגים (היפופוטם מלגשי גמדי, היפופוטם לאלומנה והיפו מלגשי ננסי), צבי ענק ולמורים גדולים.
דמוגרפיה
האי מדגסקר היה ככל הנראה לא מיושב עד הגעת המתיישבים הראשונים מדרום-מזרח אסיה לפני כאלפיים שנים. היו אלה דוברי השפות האוסטרונזיות והשפה המלגשית הנוכחית שייכת אף היא למשפחת השפות האוסטרונזיות. האוכלוסייה השחורה היא מאוחרת יחסית ובשנות האלפיים, רוב תושבי מדגסקר הם בני תערובת של אוסטרונזים ושחורים אפריקאים. תושבי האזורים הגבוהים במרכז האי, כגון בני מרינה מתאפיינים בתווי פנים אסיאתיים (כמו רוב האינדונזים והמלזים) ואילו תושבי אזור החוף (côtiers) הם בעיקר ממוצא אפריקאי עם השפעות אוסטרונזיות וכן ערביות, הודיות ואירופאיות.
השפה המלגשית (על ניביה השונים) מדוברת על ידי רובם המכריע של תושבי מדגסקר כשפת אם (להוציא מהגרים הודים וצאצאיהם שמדברים הינדי וגוג'ראטי כשפת אם). הצרפתית היא שפה רשמית לצד המלגשית ורבים מתושבי המדינה מבינים ודוברים אותה.
כמחצית מתושבי האי מאמינים באמונות אליליות מקומיות, וכמחצית מאמינים בנצרות. כמו מקומות רבים בעולם, גם במדגסקר יש שילוב של האמונות וקיום טקסים משולבים של אלילות ונצרות. חוץ מהם, כ-7% מתושבי האי מאמינים באסלאם (בעיקר בחלק הצפון מזרחי של האי) ועוד מספר אחוזים מאמינים בהינדואיזם.
חלוקת מדגסקר
מדגסקר מחולקת ל-22 אזורים שבנוסף מחולקים ל-119 מחוזות ו-1579 קומונות[29].
| מספר במפה | האזורים החדשים | מחוז לשעבר | שטח בקילומטר מרובע | כמות אוכלוסייה (2013) |
|---|---|---|---|---|
| 1 | דיאנה | אנטריסננה | 19,266 | 700,021 |
| 2 | סבא | אנטריסננה | 25,518 | 980,807 |
| 3 | איטסתי | אנטננריבו | 6993 | 732,834 |
| 4 | אנלמנגה | אנטננריבו | 16,911 | 3,348,794 |
| 5 | ואנקיטטארה | אנטננריבו | 16,599 | 1,803,307 |
| 6 | בונגולבה | אנטננריבו | 16,688 | 457,368 |
| 7 | סופיה | מאנגהגה | 50,100 | 1,247,037 |
| 8 | בואני | מאנגהגה | 31,046 | 799,675 |
| 9 | באטסבוקה | מאנגהגה | 30,025 | 293,522 |
| 10 | מאלקי | מאנגהגה | 38,852 | 289,594 |
| 11 | אלואטרה מנגורו | טומסינה | 31,948 | 1,027,110 |
| 12 | אטסנהנהנה | טומסינה | 21,934 | 1,270,680 |
| 13 | אנגלרופו | טומסינה | 21,930 | 1,035,132 |
| 14 | אמורו מנייה | פיאנרנצואה | 16,141 | 715,027 |
| 15 | הוטה מסניירה | פיאנרנצואה | 21,080 | 1,199,183 |
| 16 | ואטוואי ויטווני | פיאנרנצואה | 19,605 | 1,416,459 |
| 17 | אטסימו אנסימונהנה | פיאנרנצואה | 18,863 | 898,702 |
| 18 | ליהורבה | פיאנרנצואה | 26,391 | 312,307 |
| 19 | מנבה | טוליארה | 46,121 | 592,113 |
| 20 | אנטסימו מנדרופה | טוליארה | 66,236 | 1,316,756 |
| 21 | אנדרוי | טוליארה | 19,317 | 733,933 |
| 22 | אנוסטי | טוליארה | 25,731 | 671,805 |
|
סיכום |
587,295 | 21,842,167 | ||
לקריאה נוספת
- ניל שאי, מבוך האבן של מדגסקר, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 138, נובמבר 2009
- רוברט דרייפר, שודדי היערות של מדגסקר, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 148, ספטמבר 2010
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדגסקר |
- בועז ביסמוט, מדגסקר - לא רק סרט מצויר, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2010
- צדוק יחזקאלי, מונית במדגסקר: למה תשעה נוסעים? אפשר 24, באתר ynet, 4 באוגוסט 2011
- רונית הרשקוביץ, מסע אל מדגסקר - אי הלמורים המרתק, באתר GoTravel
- ליאת בן דוד, מדגסקר: האי היפה והעצוב, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 ביולי 2019
- מדגסקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מפת מדגסקר, 1666, (בצרפתית) אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ הליכות עולם, המליץ, 11 בפברואר 1884
- ^ דברי הימים להמדינות, הצבי, 31 באוקטובר 1884
- ^ הליכות עולם, המליץ, 9 באוקטובר 1894
- ^ הליכות עולם, המליץ, 4 באוקטובר 1894
- ^ הליכות עולם, המליץ, 14 בנובמבר 1894
- ^ תלגרמים, הצבי, 12 ביולי 1895
- ^ מאדאגאסקאריזם, דבר, 29 באוגוסט 1941
- ^ גם מדגסקר בתחום השאיפות של יפאן, המשקיף, 15 בפברואר 1942
- ^ אמריקה דרשה מווישי הבטחה שתגן על מדגסקר, המשקיף, 26 בפברואר 1942
- ^ ווישי לא תסגיר את הצי לנאצים, המשקיף, 13 במרץ 1942
- ^ רדיו מדגסקר פתח בשידורים אנטי־בריטיים, המשקיף, 24 באפריל 1942
- ^ הצבא הבריטי כבש את האי מאדגסקר, הבוקר, 5 במאי 1942
- ^ צרפת החפשית-בהנהלת מדגסקר, הבוקר, 14 במאי 1942
- ^ טהור מדגסקר, הבוקר, 7 ביוני 1942
- ^ צבא דרום אפריקה - במדגסקר, הבוקר, 1 ביולי 1942
- ^ במדגסקר החלה מלחמה מחדש, הבוקר, 11 בספטמבר 1942
- ^ כוחות הברית מתקרבים לבירת מדגסקר, המשקיף, 14 בספטמבר 1942
- ^ נכנע הצבא הצרפתי במדגסקר, הבוקר, 17 בספטמבר 1942
- ^ מושל מדגסקר דוחה תנאי שביתת הנשק, הבוקר, 18 בספטמבר 1942
- ^ נכבשה בירת מדגסקר, הארץ, 24 בספטמבר 1942
- ^ נכבשה עוד עיר חשובה בדרום מדגסקר, דבר, 1 בנובמבר 1942
- ^ מושל מדגסקר עצור בדרבן, המשקיף, 20 בנובמבר 1942
- ^ על נופים ולמורים: הטבע הקסום של מדגסקר, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2012.
- ^ Madagascar and other Islands, Endangered Species Handbook
- ^ מקור מידע
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | 
|
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| מדינות האיחוד האפריקאי | ||
|---|---|---|
|
מדגסקר32164815