מדינת אי היא מדינה הממוקמת באי או בקבוצת איים, ואין לה טריטוריה יבשתית כלשהי.
בעולם ארבעים ושבע מדינות אי כשחלקן קטנות ביותר. חלק ממדינות האי מרוכזות על אי אחד עיקרי או על שני איים עיקריים, כגון ניו זילנד. אחרות מפוזרות על פני מאות, ולעיתים אלפים של איים קטנים, כדוגמת מדינת הפיליפינים המורכבת מ-7000 איים. חלק ממדינות האיים חולקות את האי המרכזי שבו הן שוכנות עם מדינות נוספות: כך למשל האיטי והרפובליקה הדומיניקנית חולקות את שטחו של האי היספניולה, ולברוניי שהיא מדינת אי, גבול משותף עם מלזיה המזרחית, שאינה מדינת אי כלל שכן חלקה המערבי שוכן בחצי האי המלאי. אינדונזיה היא מדינת האי שמחזיקה בשיא של שלושה גבולות יבשתיים עם שלוש מדינות נפרדות על שלושה איים שונים (עם מלזיה על האי בורנאו, עם מזרח טימור על האי טימור, ועם פפואה גינאה החדשה על האי גינאה החדשה). בחריין וסינגפור הן מדינות אי שמחוברות כיום ליבשה באמצעות גשר, ואילו בריטניה מחוברת ליבשה באמצעות מנהרה.
מבחינה פוליטית, נוטות מדינות אי להיות דמוקרטיות יותר מאשר מדינות יבשתיות; עם זאת הן נוטות יותר, ובעיקר הקטנות ביניהן, גם לחוסר יציבות פוליטית.[1]
קיימים מספר הבדלים נוספים בין מדינות אי גדולות למדינות אי קטנות.[2]הקבוצה הראשונה של מדינות האי כוללת מדינות גדולות, מאוכלסות, השוכנות בקרבה יחסית ליבשת. קבוצה זו כוללת מדינות כמו הממלכה המאוחדת, יפן, סרי לנקה, הפיליפינים, קובה. המדינה הגדולה ביותר בקבוצה זו היא אינדונזיה, השוכנת על גבי קבוצת איים, ובה מעל 241 מיליון תושבים. מדינות אלה חולקות לעיתים קרובות מאפיינים תרבותיים ופוליטיים הדומים למאפייני המדינות היבשתיות הסמוכות. לדוגמה, בריטניה היא מדינת אי המהווה חלק מן האיחוד האירופי. מבחינה גאופוליטית, עובדת היותן מדינות אי היוותה עבורן יתרון, הן מכיוון שהבידוד הגאוגרפי יכול היה להפחית באופן משמעותי סכנה לפלישות, והן מכיוון שהיו יכולות להפוך לצומת מסחר אזורי, בזכות מיקומן ובזכות היכולות הימיות שתושביהן רכשו.
אוסטרליה היא המדינה היוצאת דופן בקבוצה זו. שטחה הגאוגרפי כה גדול, עד שהיא נחשבת כיבשת בפני עצמה.
הקבוצה השנייה של מדינות אי מכילה מדינות קטנות יותר, ובה נמצאות, בין השאר, קפריסין, קומורו, איי בהאמה, והאיים המלדיביים. בהכללה, היו מדינות האי, ובעיקר הקטנות שבהן, מושא לתאוות בצע, במהלך השנים, מצד מדינות חזקות מהן ובעלות שליטה ימית. בנוסף, מידותיהן הקטנות גורמות לעיתים קרובות לשטח מצומצם ביותר לחקלאות, ולמחסור במשאבים טבעיים. מצד שני, בתקופה המודרנית הפכו מדינות אי קטנות רבות למרכז תיירותי, תחום הנחשב כיום כתעשייה דומיננטית ומתפתחת.
