רבי אלחנן משה קונשטט
 | |||
| לידה | ז' בתשרי ה'תרע"ח | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ג' בתשרי ה'תשנ"ה (בגיל 76) | ||
| מקום קבורה | ירושלים | ||
| למד ב | ישיבת מיר | ||
| השתייכות | יהדות גרמניה, ליטאים | ||
| בת זוג | רות | ||
| חותן | רבי אורי שרגא בייפוס | ||
| |||
רבי אלחנן משה קונשטט (ז' בתשרי ה'תרע"ח, 1917 – ג' בתשרי ה'תשנ"ה, 1994) היה ראש ישיבת קול תורה.
קורות חייו
נולד בז' בתשרי ה'תרע"ח (1917) בפולדה שבגרמניה לרבי ברוך קונשטט ששימש כרב וראש ישיבה בעיר. ולימים ראש ישיבת קול תורה, ולצפורה בת רבי אלחנן משה עמנואל, בבחרותו למד בישיבת מיר בליטא.
בשנות השואה, נכנס יחד עם רבי אהרן קוטלר להתייעץ עם רבי אלחנן וסרמן בעיר וילנא, האם לברוח מרוסיה. וכך מצוטט במאמר 'שלוחא דרחמנא': "רבי אלחנן אמר בשם מרן החפץ חיים זצ"ל שדין רוסיה כדין מקום שא"א להזכיר שם שמיים, ולכן חובה להימלט, כי איך יוכל יהודי להתקיים במקום שאי אפשר להזכיר שם שמיים".
מייד אחר הוראה זו, ברח לבדו דרך כל מדינת רוסיה למזרח, שם הגיע לעיר קאבה ביפן, ומשם למאצ'י ולשנחאי (אליה הגיעו בהמשך כל תלמידי ישיבת מיר), בדרכו אל היעד, עבר גם בסינגפור עד שהגיע להודו, שם המתין לסרטיפיקט מהבריטים ומשם עלה לארץ ישראל.[1]
ביום י"ג בסיון תש"א, הגיע רבי אלחנן משה לארץ. אביו רבי ברוך קונשטט, היה באמצע למסור שיעור בישיבה עת קיבל את הבשורה כי בנו נמצא בארץ ישראל בריא ושלם, עמד ובירך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
בשנת תש"ו נישא לרות[2], בת רבי אורי שרגא בייפוס[3]. בשנת תשכ"ז לאחר פטירת אביו מונה לתפקיד ראש ישיבת קול תורה לצד רבי שלמה זלמן אוירבך.
חיבר את הספר "באר אלחנן".
נפטר בג' בתשרי ה'תשנ"ה, ונקבר בהר המנוחות[4].
משפחתו
גיסיו:
- הרב קלמן כהנא רב הקיבוץ חפץ חיים וח"כ מטעם מפא"י.
- רבי שמחה קסלר רבה של מודיעין עילית.
- הרב אהרן בייפוס (פרנקפורט גרמניה, י"ב בשבט ה'תרפ"ג, 29 בינואר 1923 - י' בטבת ה'תשע"ג).
- הרב יעקב ישראל בייפוס מחבר סדרת הספרים ילקוט לקח טוב.
בניו:
- הרב אליעזר קונשטט ר"מ בישיבת קול תורה.
- הרב אהרן קונשטט ר"מ בישיבת קול תורה.
- הרב אברהם אריה ר"מ בישיבת דעת תורה ומו"ל שו"ת יענה ברוך של סבו רבי ברוך קונשטט, ומאז פטירת גיסו רבי יחזקאל קורן נתמנה להיות חבר ההנהלה בישיבת קול תורה.
- הרב דוד.
חתניו:
- רבי יחזקאל קורן שימש כראש ישיבה בישיבת קול תורה לצעירים וכראש ישיבה בישיבת "דרכי שמואל" בבית שמש.
- הרב חזקיהו קצבורג משמש כמשגיח בישיבת כנסת יחזקאל באלעד.
- הרב צבי פרצוביץ[5] מכהן כראש ישיבה בישיבות מיר ברכפלד וברכת שמואל.
- הרב חיים דומב מכהן כר"מ בישיבת קול תורה לצעירים.
קישורים חיצוניים
- אלחנן משה קונשטט, באר אלחנן, באתר היברובוקס
- מת הרב אלחנן קונשטט, ראש ישיבת "קול תורה" בירושלים, הארץ, 9 בספטמבר 1994
הערות שוליים
- ^ שלוחא דרמנא, מתוך ספר באר אלחנן באתר היברו בוקס, https://hebrewbooks.org/51647
- ^ פרסום נישואין, הצופה, 6 באוגוסט 1946
- ^ ישראל כהן, אשת ראש ישיבת 'קול תורה': נפטרה הרבנית רות קונשטט, באתר כיכר השבת, 20 בפברואר 2017
- ^ אלחנן משה קונשטט באתר GRAVEZ
- ^ בנו של רבי נחום פרצוביץ
| רבני ישיבת קול תורה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| רבני הישיבה שנפטרו | רבי יחיאל מיכל שלזינגר • רבי ברוך קונשטט • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי יונה מרצבך • רבי יוסף יהודה ריינר • רבי דוד הקשר • רבי אברהם ארלנגר • רבי שמעון משה דיסקין • רבי אלחנן משה קונשטט • רבי חיים יוסף יעקובוביץ • רבי אלכסנדר דינקל • רבי שלום פוברסקי • רבי גדליה אייזמן • רבי שלמה וולבה | ||||
| רבנים שעזבו את הישיבה | הרב ברוך שמואל דויטש • רבי משה שמואל שפירא • הרב גבריאל בולק • רבי ברוך ויסבקר • הרב יהודה עדס • רבי שמואל אוירבך • הרב ישראל גנס | ||||
| רבני הישיבה בהווה | הרב משה יהודה שלזינגר • הרב שלמה שלזינגר • הרב בן ציון בורודיאנסקי • הרב רפאל צבי וולפין • הרב אליעזר יחיאל קונשטט • הרב אברהם מאיר שטיינפלד • הרב יצחק דב שכטר • הרב מיכאל וינקלר • הרב יעקב שטיינהויז • הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי | ||||
| רבני הישיבה הקטנה |
| ||||
34147233אלחנן משה קונשטט