רבי אלחנן משה קונשטט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלחנן משה קונשטט
לידה ז' בתשרי ה'תרע"ח
פטירה ג' בתשרי ה'תשנ"ה (בגיל 76)
מקום קבורה ירושלים
למד ב ישיבת מיר
השתייכות יהדות גרמניה, ליטאים
בת זוג רות
חותן רבי אורי שרגא בייפוס
ראש ישיבת קול תורה
ה'תשכ"זג' בתשרי ה'תשנ"ה
משוחח עם הרב גדליה אייזמן (משמאל)

רבי אלחנן משה קונשטט (ז' בתשרי ה'תרע"ח, 1917ג' בתשרי ה'תשנ"ה, 1994) היה ראש ישיבת קול תורה.

קורות חייו

נולד בז' בתשרי ה'תרע"ח (1917) בפולדה שבגרמניה לרבי ברוך קונשטט ששימש כרב וראש ישיבה בעיר. ולימים ראש ישיבת קול תורה, ולצפורה בת רבי אלחנן משה עמנואל, בבחרותו למד בישיבת מיר בליטא.

בשנות השואה, נכנס יחד עם רבי אהרן קוטלר להתייעץ עם רבי אלחנן וסרמן בעיר וילנא, האם לברוח מרוסיה. וכך מצוטט במאמר 'שלוחא דרחמנא': "רבי אלחנן אמר בשם מרן החפץ חיים זצ"ל שדין רוסיה כדין מקום שא"א להזכיר שם שמיים, ולכן חובה להימלט, כי איך יוכל יהודי להתקיים במקום שאי אפשר להזכיר שם שמיים".

מייד אחר הוראה זו, ברח לבדו דרך כל מדינת רוסיה למזרח, שם הגיע לעיר קאבה ביפן, ומשם למאצ'י ולשנחאי (אליה הגיעו בהמשך כל תלמידי ישיבת מיר), בדרכו אל היעד, עבר גם בסינגפור עד שהגיע להודו, שם המתין לסרטיפיקט מהבריטים ומשם עלה לארץ ישראל.[1]

ביום י"ג בסיון תש"א, הגיע רבי אלחנן משה לארץ. אביו רבי ברוך קונשטט, היה באמצע למסור שיעור בישיבה עת קיבל את הבשורה כי בנו נמצא בארץ ישראל בריא ושלם, עמד ובירך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

בשנת תש"ו נישא לרות[2], בת רבי אורי שרגא בייפוס[3]. בשנת תשכ"ז לאחר פטירת אביו מונה לתפקיד ראש ישיבת קול תורה לצד רבי שלמה זלמן אוירבך.

חיבר את הספר "באר אלחנן".

נפטר בג' בתשרי ה'תשנ"ה, ונקבר בהר המנוחות[4].

משפחתו

גיסיו:

בניו:

  • הרב אליעזר קונשטט ר"מ בישיבת קול תורה.
  • הרב אהרן קונשטט ר"מ בישיבת קול תורה.
  • הרב אברהם אריה ר"מ בישיבת דעת תורה ומו"ל שו"ת יענה ברוך של סבו רבי ברוך קונשטט, ומאז פטירת גיסו רבי יחזקאל קורן נתמנה להיות חבר ההנהלה בישיבת קול תורה.
  • הרב דוד.

חתניו:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34147233אלחנן משה קונשטט