הרב זכריה הכהן
הרב זכריה הכהן (ה'תרנ"ח, 1898 – ט' באייר ה'תשכ"ז, 20 במאי 1967) היה רבו של המושב נהלל ורבה של תנועת המושבים.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1898 (ה'תרנ"ח) לשלום ושרה[1] באלסדה (אנ') שבתימן.[2] למד תורה מפי רבני עירו ורבני ד'מאר. כן למד כשנתיים בצנעא, ונסמך לרבנות בידי הרב הראשי רבי יחיא יצחק הלוי. בדרכו ארצה התעכב כשנתיים בשיך עותמאן, הסמוכה לעדן, ושימש בה ברבנות.[3] עלה ארצה עם משפחתו בתחילת שנות ה-20, התיישב תחילה בנס ציונה והתפרנס מעבודה בפרדסים. בהמשך נתמנה על השחיטה במקום.
באמצע שנות ה-20 עבר הרב הכהן לכפר נהלל בשל בקשתם של הורי החלוצים, אשר שמרו על כשרות וביקשו שיהיה שוחט בכפר. תחילה התגוררה המשפחה באוהל לצד צריף בית הכנסת במקום. התפרנס משחיטה ומכירת בשר כשר למתיישבי הסביבה. בהמשך היה לרב המושב והיה מקובל על מתיישבי עמק יזרעאל כולו.[4] לאחר הקמת המדינה, עם העלייה ההמונית, שימש כרבה של תנועת המושבים, במרכזה הקים מחלקה לסיפוק צורכי דת.[5]
במסגרת תפקידיו הרבניים דאג לתחום החינוך הדתי, הכשרות, קבע מזוזות, ערך בריתות, הכין לבר מצווה, ערך חופות ורשם נישואין,[6] הלוויות ועוד.[7] בשנת 1932 (ה'תרצ"ב) שלח מכתב אל חיים נחמן ביאליק בעניין חיזוק הדת במושבות.[8] כן היה חבר במועצת ההסתדרות ומזכירות תנועת המושבים. השתתף בוועידות מפא"י.[9] היה ברשימת מפא"י לכנסת, במקום לא ריאלי.[10] במסגרת עבודתו במחלקה הדתית בתנועת המושבים עסק רבות בקליטת עולים ושימש מדריך רוחני לעולי תימן שעלו בעליית על כנפי נשרים.
בחורף 1959 (ה'תשי"ט) השיב לראש הממשלה דוד בן-גוריון, אשר פנה אליו בעניין מיהו יהודי. בתשובתו הדגיש כי יהדותו של אדם נקבעת על פי ההלכה. עוד הוסיף כי יש לגייר בני זוג הנשואים ליהודים העולים ארצה ומעוניינים להצטרף לעם היהודי, גם כאשר מידת שמירת המצוות שלהם צפויה להיות מינימלית.[11] באותה שנה, היה חבר מועצת רבני תימן הארצית עם הקמתה.[12]
פטירתו
ביום 12 במאי 1967 (ב' באייר ה'תשכ"ז) נסע הרב הכהן בטרמפ עם אביבה גפן (אחותו של משה דיין). במהלך הנסיעה, בעקבות תקר בגלגל, התהפך הרכב. הרב הכהן נפצע אנושות[13] ונפטר בבית החולים שבוע לאחר מכן, בהיותו כבן 69, בליל ה-20 במאי 1967 (ט' באייר ה'תשכ"ז).[14] בהלווייתו שנערכה בנהלל השתתפו כ-1000 בני אדם, ביניהם בכירי ההסתדרות ומפא"י, שר הדואר ישראל ישעיהו ועוד.[15] מצבת קברו מעוצבת בצורת טוטפות התפילין.[16] כחצי שנה לאחר מכן נפטרה אביבה גפן.[17]
חיים אישיים
הרב זכריה הכהן היה נשוי לברכה (נפטרה בשנת 1982) ולהם שבעה ילדים. בנם הבכור משה נהרג בשנת 1941 כחייל אנגלי במלחמת העולם השנייה בטוברוק שבצפון לוב. בנם דוד ונכדם אביתר מתגוררים בנהלל.[18]
לקריאה נוספת
- הרב זכריה הכהן, 'כיצד הכו את המן בתימן', בתוך: כיצד הכו את המן בתפוצות ישראל, יום טוב לוינסקי (עורך), תל אביב תש"ז, עמ' 81–82
- פנחס קפרא, 'הרב זכריה כהן, ז"ל', מני תימן ובשעריים, רחובות תשל"ח, עמ' 382–283[19]
- 'כהן, זכריה', בתוך: אנציקלופדיה לחכמי תימן, משה גברא (עורך), כרך א, ירושלים תשס"ג, עמ' 252
קישורים חיצוניים
- הרב זכריה הכהן, על צרכי הציבור הדתי בהתיישבות החדשה, דבר, 31 באוגוסט 1956
- משולם דמתי, לזכר נעדרים: הרב זכריה הכהן, דבר, 8 באוקטובר 1967
- זכריה הכהן, באתר אלבום יזרעאל: שמות ראשונים
- הכהן, זכריה, באתר האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהודי תימן
- הגיעו לאחרונה לארכיון, באתר נהלל
- אלי שטרן, עוד על הדתיים ובית הכנסת בנהלל, בבלוג נוטריקון
הערות שוליים
- ^ מזכירות תנועת המושבים ועוד, מודעת אבל עם פטירתה, דבר, 8 באפריל 1960
- ^ על עיר זו ראו: סדה, באתר האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהודי תימן
- ^ יצחק אבירן, איש ימיני – ספר זיכרון לרבי יחיא יצחק הלוי, כרך ד, בני ברק תשע"ג, עמ' יט
- ^ ש. ליש, הרב זכריה כהן – רבה הראשי של מפא"י, חרות, 10 בספטמבר 1957
- ^ שלמה קמינקר, האדמו"ר מסטרטין - בצמרת ההסתדרות, חרות, 3 בספטמבר 1957
- ^ אחד הרבנים, הרבנים והבחירות, הצופה, 27 באוקטובר 1959
- ^ מ. בר מגן, תמורות בנהלל, הצופה, 24 באפריל 1959
- ^ "גדלים ללא תורה ודרך ארץ", באתר הארץ
- ^ הויכוח בועידה בשאלות ארגון, דבר, 30 באוגוסט 1956; נפתחה הועידה ה־9 של מפא"י, דבר, 9 באפריל 1959; הרב זכריה כהן, בדיקת חמץ..., דבר, 28 במרץ 1960
- ^ מפא"י בוחרת את נציגיה לכנסת, באתר משה שרת ומורשתו
- ^ מי הוא יהודי תשי"ח 1958 - חלק ב', באתר ארכיון המדינה, עמ' 141–147
- ^ משה גברא, הרב משורר חייו ותורתו, בני ברק תשע"ח, עמ' 413
- ^ הרב מנהלל נפצע קשה בתאונה, דבר, 16 במאי 1967
- ^ הרב זכריה כהן מת מפצעיו, מעריב, 21 במאי 1967
- ^ הרב זכריה כהן - למנוחות, דבר, 22 במאי 1967
- ^ אלי אלון, סיפורו של בית הקברות ההיסטורי נהלל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בינואר 2019
- ^ נסיבות מותה לוטות בערפל. לפי גרסה אחת, התאבדה בשל מצוקה נפשית בעקבות האירוע. לפי גרסה אחרת, לקתה בלבה בשל תרופות רבות שנטלה.
- ^ הילה שמר, בחזרה לבית סבא: בית הרב הראשון של נהלל הפך לבית נכדו האדריכל, באתר Xnet
- ^ פורסם תחילה בתוך: פנחס קפרא, לזכר נעדרים: הרב זכריה הכהן, דבר, 12 באוגוסט 1968
