מלכי צרפת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המלוכה הצרפתית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל המלוכה הצרפתית

מלכים שלטו בצרפת מאז ימי הביניים עד שנת 1870 (על אף שנפוליאון בונפרטה ונפוליאון השלישי שלטו כקיסרים ולא כמלכים). ישנה אי הסכמה בין היסטוריונים לגבי הקמתה של ממלכת צרפת, אך התאריך המוקדם ביותר המקובל הוא ייסוד הממלכה הפרנקית בשטחי גאליה הרומאית על ידי המלך כלוביס הראשון בשנת 486. מלכי האימפריה הפרנקית הודחו במאה ה-8, ובשנת 843 חוזה ורדן סימן את ייסודה של ממלכת פרנקיה המערבית, ממנה תתפתח ישירות ממלכת צרפת המודרנית. התואר "מלך הפרנקים" (בלטינית Rex Francorum) נשאר בשימוש עד לתקופת שלטונו של פיליפ הרביעי, בשנים 1340-1360 ו-1369-1801 מלכי אנגליה טענו לכתר הצרפתי והכריזו על עצמם כמלכי צרפת. תביעות אלו קיבלו תוקף לזמן קצר כאשר בשנת 1420, במהלך מלחמת מאה השנים, המלך שארל השישי הכיר בחתנו הנרי החמישי, מלך אנגליה כיורשו. עד שנת 1453 האנגלים גורשו כמעט לגמרי מצרפת, אך המלכים האנגליים המשיכו לטעון לתואר "מלך צרפת" עד לייסודה של הממלכה המאוחדת בשנת 1801.

השושלת המרובינגית

שם תמונה משנת עד הערות
כלוביס הראשון 481 511 אחריו חולקה האימפריה הפרנקית בין בניו
תאודריק השלישי 679 691 איחד שוב את הממלכות הפרנקיות
כלוביס הרביעי 691 695
כילדבר השלישי 695 711
דאגובר השלישי 711 715
כילפריק השני 715 720
תאודריק הרביעי 721 737
כילדריק השלישי 743 751

השושלת הקרולינגית

בני השושלת הקרולינגית היו שרי הבית של מלכי השושלת המרובינגית, אך הם צברו כוח עד שבמאה ה-8 תפסו את השלטון.

שם תמונה משנת עד הערות
פפין הגוץ 751 768
קרלומן הראשון 768 771
קרל הגדול 768 814 כבש את שטחי אחיו קרלומן והקים את האימפריה הקרולינגית
לואי החסיד 814 840 חילק את האימפריה בין שלושת בניו: את ממלכת פרנקיה המזרחית העניק ללואי הגרמני, את ממלכת פרנקיה התיכונה ללותאר הראשון, ואת פרנקיה המערבית לשארל הקירח.
שארל הקירח 840 877
לואי המגמגם 877 879
לואי השלישי 879 881 מלך יחד עם אחיו קרלומן
קרלומן השני 879 884
קרל השמן 884 888
אודו 888 898
שארל התם 898 922
רובר הראשון 922 923 הוכתר על ידי האצולה המורדת
ראול 923 936 נישא לאמה, נסיכת צרפת, בתו של רובר הראשון
לואי הרביעי, "ממעבר לים" 936 954 בנו של שארל התם ונכדו של אדוארד הזקן, מלך אנגליה
לותר 954 986
לואי החמישי, "העצלן" 986 987

השושלת הקאפטינגית

השושלת הקפטינגית נוסדה על ידי איג קאפה, שנבחר למלוך על צרפת לאחר מותו של המלך האחרון מהשושלת הקרולינגית, לואי החמישי, ללא צאצאים. השושלת מלכה בצרפת ברציפות משנת 987 ועד שנת 1792, ושוב מ-1814 ועד 1848, על אף שענפי השושלת שמלכו במדינה מאז 1328 נקראו ולואה ובורבון.

שם תמונה משנת עד הערות
איג קאפה 987 996 מייסד השושלת הקפטינגית
רובר השני, מלך צרפת 996 1031
אנרי הראשון 1031 1060 במהלך שלטונו הגיעה הממלכה הצרפתית לשפל של כל הזמנים מבחינת גודלה
פיליפ הראשון 1060 1108
לואי השישי, מלך צרפת "השמן" 1108 1137 חברו הטוב ויועצו הקרוב היה סוגריוס, אב המנזר של סן דני, מדינאי ודיפלומט חשוב ומיוצרי האדריכלות הגותית
לואי השביעי, מלך צרפת "הצעיר" 1137 1180 נישא לאלינור, דוכסית אקיטן, אחת הנשים החזקות והעשירות באירופה.
פיליפ השני אוגוסטוס 1180 1223 נחשב לאחד המלכים הצרפתים המוצלחים ביותר בתקופת ימי הביניים, משום שהרחיב את הממלכה, הביא שגשוג כלכלי והעביר חלק מהכוח הפאודלי של האצולה למעמד הביניים הגדל. בשנת 1182 הוא גירש את כל היהודים מהממלכה והחרים את כל רכושם, ובשנת 1198 קרא להם לשוב.
לואי השמיני "האריה" 1223 1226 הוכרז כמלך אנגליה במאי 1216 על ידי האצולה המורדת במדינה, אך מלך רק כשנה וחצי.
לואי התשיעי "הקדוש" (סן לואי) 1226 1270 הפך ל"קדוש" נוצרי בשל אדיקותו העזה ושני מסעות הצלב אליהם יצא, אותם מימן על ידי החרמת כל רכושם של היהודים. הוא גם הורה על שריפת 12,000 עותקים של התלמוד והרחיב את היקף פעילותה של האינקוויזיציה בצרפת.
פיליפ השלישי "הנועז" 1270 1285
פיליפ הרביעי "היפה" 1285 1314 ביום שישי ה-13 באוקטובר 1307 היה זה שציווה על עצירתם ועינויים של מאות אבירים טמפלרים. בשנת 1306 גירש את כל היהודים מצרפת, במה שנקרא הגלות הגדולה, והחרים את כל רכושם.
לואי העשירי "העקשן" 1314 1316 מלך צרפת הראשון שמלך גם על ממלכת נווארה. בשנת 1315 הרשה ליהודים לחזור לתחומי הממלכה לתקופה של 12 שנים.
ז'אן הראשון "שנולד אחרי מות אביו" 1316 1316 מלך במשך חמישה ימים, מיום היוולדו ב-15 בנובמבר ועוד למותו ב-20 בנובמבר. יש המאמינים כי דודו, פיליפ, גרם למותו של התינוק על מנת לקחת לעצמו את הכתר.
פיליפ החמישי "הגבוה" 1316 1322
שארל הרביעי "היפה" 1322 1328 בשנת 1323 גירש את כל היהודים מצרפת בטענה שהם קשרו קשר עם המנהיגים האיסלאמים להרעיל את בארות השתייה ולרצוח את כל נוצרי הממלכה.

השושלת הקאפטינגית, בית ולואה

שם תמונה משנת עד הערות
פיליפ השישי 1328 1350 פיליפ היה בנו של שארל, רוזן ולואה, אחיו של שארל הרביעי, מלך צרפת. לאחר מותו של המלך ללא יורשים זכרים פיליפ הפך למלך צרפת הראשון לבית ולואה.
ז'אן השני "הטוב" 1350 1364 נתפס על ידי האנגלים במהלך מלחמת מאה השנים ובתמורה לשחרורו העביר לשליטתם כשליש מממלכת צרפת.
שארל החמישי "החכם" 1364 1380 כבש בחזרה את רוב השטח שהועבר לאנגלים תחת שלטונו של אביו.
שארל השישי "האהוב", "המשוגע" 1380 1422 החל משנות העשרים לחייו החל להראות התקפי פסיכוזה, שכיום מאמינים כי הם היו קשורים לסכיזופרניה או להפרעה דו-קוטבית. דודו פיליפ השני, דוכס בורגונדיה, שימש כעוצר הממלכה לאחר ששארל הרג לפחות חמישה מהאבירים שהגנו עליו, במהלך התקף פסיכוטי.
שארל השביעי "המנצח", "המרוצה" 1422 1461 הוכתר בשנת 1429 כתוצאה ממאמציה ועידודה של ז'אן ד'ארק להשיב לו את המלוכה מידי הנרי השישי, מלך אנגליה.
לואי האחד עשר, מלך צרפת "הזהיר", "העכביש האוניברסלי" 1461 1483 נחשב לאחד ממלכי צרפת המוצלחים ביותר בשל הצלחתו לאחד ולפתח את המדינה.
שארל השמיני "החביב" 1483 1498 כל ילדיו נפטרו לפניו, לכן לאחר מותו הועבר הכתר לדודנו של אביו, לואי השנים עשר.

השושלת הקאפטינגית, בית ולואה-אורלאן

שם תמונה משנת עד הערות
לואי השנים עשר "אבי האומה" 1498 1515 היה בנו של שארל הראשון, דוכס אורליאן, נינו של המלך שארל החמישי, ומלך צרפת היחיד מענף ולואה-אורליאן.

השושלת הקאפטינגית, בית ולואה-אנגולם

שם תמונה משנת עד הערות
פרנסואה הראשון "אבי ומחיה הספרות היפה" 1515 1547 היה בנו של שארל, רוזן אנגולם, דודנו של לואי השנים עשר. נחשב למלך הרנסאנס הראשון, משום שתרם רבות להבאת תרבות הרנסאנס לצרפת מאיטליה ולהתפתחות הספרות הצרפתית.
אנרי השני 1547 1559 פעל רבות לדיכוי ההוגונוטים בצרפת. נישא לקטרינה דה מדיצ'י, ששימשה למעשה כשליטת הממלכה בתקופת שלטונם של שלושת בניה החלשים, פרנסואה השני, שארל התשיעי ואנרי השלישי.
פרנסואה השני 1559 1560 בגיל 14 נישא למרי, מלכת הסקוטים, באיחוד שהיה אמור לתת למלך צרפת זכות על הכתר האנגלי. פרנסואה הוכתר למלך בגיל 15 ומלך במשך שנה וחמישה חודשים, עד שנפטר מדלקת אוזניים.
שארל התשיעי 1560 1574 בתקופת שלטונו התרחש טבח ליל ברתולומאוס ה"קדוש", בו נרצחו עשרות אלפי הוגונוטים על ידי קתולים, אולם הדעה המקובלת היא שאמו, קטרינה דה מדיצ'י, היא זו שהורתה על הטבח.
אנרי השלישי 1574 1589 היה גם מלך האיחוד הפולני ליטאי. הוא העניק הקלות להוגונוטים, וכתוצאה מכך נרצח בשנת 1589 על ידי נזיר דומיניקני, ללא שהוליד יורש לכתר.

השושלת הקפטינגית, בית בורבון

שם תמונה משנת עד הערות
אנרי הרביעי 1589 1610 עלה לשלטון בשל היותו דודן מדרגה שנייה של אנרי השלישי, אך היה צריך להאבק שנים רבות על כתרו בשל היותו פרוטסטנטי.
לואי השלושה עשר "ההוגן" 1610 1643 במהלך תקופת שלטונו הקרדינל רישלייה היה למעשה השליט האמיתי בממלכה.
לואי הארבעה עשר, "מלך השמש" 1643 1715 השליט בעל תקופת המלוכה הארוכה ביותר באירופה, 72 שנים. ביסס את מעמדה של צרפת כמדינה החזקה, הגדולה והחשובה באירופה וכן את מעמד המלך הצרפתי כמונרך אבסולוטי.
לואי החמישה עשר "האהוב" 1715 1774 נינו של לואי הארבעה עשר. על אף שבצעירותו קיבל את הכינוי "האהוב", בסוף שלטונו הוא היה לאחד המלכים השנואים בתולדות צרפת.
לואי השישה עשר 1774 1792 הודח מכסאו על ידי הוועידה הארצית בשנת 1792, הורשע בבגידה והוצא להורג ב-21 בינואר 1793.
לואי השבעה עשר* 1793 1795 *למעשה לא מלך רשמית בצרפת, אך נחשב כמלך על ידי המלוכנים במדינה בין מותו של אביו למותו שלו.

הרפובליקה הראשונה (17921804)

בזמן המהפכה הצרפתית היו תומכי מלוכה רבים שלא הכירו בהפלת המונרכיה והכירו עדיין בלואי השישה עשר כמלך עד הוצאתו להורג בשנת 1793. לאחר מכן הכירו המלוכנים בבנו, לואי השבעה עשר, כמלך עד מותו בשנת 1795 ולאחר מכן בדודו, לואי השמונה עשר.

שושלת בונפרטה, הקיסרות הראשונה

שם תמונה משנת עד הערות
נפוליאון בונפרטה (נפוליאון הראשון) 1804 1814 המונרך הצרפתי הראשון שהכריז על עצמו כקיסר.

השושלת הקפטינגית, בית בורבון (הרסטורציה)

שם תמונה משנת עד הערות
לואי השמונה עשר 1814 1815 אחיו של לואי השישה עשר, הוכרז רשמית כמלך צרפת לאחר תבוסתו של נפוליאון, אולם נמלט מצרפת עם שיבתו מהגלות.

שושלת בונפרטה, שלטון מאה הימים

שם תמונה משנת עד הערות
נפוליאון בונפרטה (נפוליאון הראשון) 20 במרץ 1815 22 ביוני 1815 שב לצרפת מהגלות ותפס שוב את השלטון למאה ימים.
נפוליאון השני "הנשר הקטן" 22 ביוני 1815 7 ביולי 1815 הוכר כמלך צרפת בין ויתורו של אביו על הכתר לבין כניסת מדינות הקואליציה לפריז.

השושלת הקפטינגית, בית בורבון (הרסטורציה השנייה)

שם תמונה משנת עד הערות
לואי השמונה עשר 1815 1824
שארל העשירי, "הנשר הקטן" 1824 1830 אחיהם של לואי השישה עשר ולואי השמונה עשר, הופל מהשלטון במהפכת יולי.
לואי התשעה-עשר (לואי-אנטואן, דוכס אנגולם) 2 באוגוסט 1830 2 באוגוסט 1830 ירש את אביו, שארל העשירי, אך האספה הלאומית לא הכירה בו כמלך באופן רשמי. התפטר כעשרים דקות לאחר עלייתו לטובת אחיינו, רוזן שמבור.
אנרי החמישי (אנרי, רוזן שמבור) 2 באוגוסט 1830 9 באוגוסט 1830 נכדו של שארל העשירי. דודו ויתר לטובתו על תביעתו לכתר, אך גם הוא לא הוכר רשמית כמלך בידי האספה הלאומית.

השושלת הקפטינגית, בית בורבון-אורלאן

שם תמונה משנת עד הערות
לואי פיליפ, "המלך האזרח" 1830 1848 צאצא של המלך לואי השלושה עשר. נאלץ לוותר על הכתר לאחר מהפכת פברואר 1848.

הרפובליקה הצרפתית השנייה (18481852)

לאחר הפלתו של המלך לואי-פיליפ מונה לואי-נפוליאון בונפרטה, אחיינו של נפוליאון הראשון, לנשיא הרפובליקה השנייה. בשנת 1852 הכריז על עצמו לואי-נפוליאון כקיסר והמדינה שבה להיות קיסרות.

שושלת בונפרטה, הקיסרות השנייה

שם תמונה משנת עד הערות
נפוליאון השלישי 1852 1870 הודח מתפקידו על רקע מלחמת צרפת-פרוסיה על ידי ממשלת הביטחון הלאומי שהכריזה על הרפובליקה השלישית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלכי צרפת בוויקישיתוף