מלכי צרפת
מלכים שלטו בצרפת מאז ימי הביניים עד שנת 1870 (על אף שנפוליאון בונפרטה ונפוליאון השלישי שלטו כקיסרים ולא כמלכים). ישנה אי הסכמה בין היסטוריונים לגבי הקמתה של ממלכת צרפת, אך התאריך המוקדם ביותר המקובל הוא ייסוד הממלכה הפרנקית בשטחי גאליה הרומאית על ידי המלך כלוביס הראשון בשנת 486. מלכי האימפריה הפרנקית הודחו במאה ה-8, ובשנת 843 חוזה ורדן סימן את ייסודה של ממלכת פרנקיה המערבית, ממנה תתפתח ישירות ממלכת צרפת המודרנית. התואר "מלך הפרנקים" (בלטינית Rex Francorum) נשאר בשימוש עד לתקופת שלטונו של פיליפ הרביעי, בשנים 1340-1360 ו-1369-1801 מלכי אנגליה טענו לכתר הצרפתי והכריזו על עצמם כמלכי צרפת. תביעות אלו קיבלו תוקף לזמן קצר כאשר בשנת 1420, במהלך מלחמת מאה השנים, המלך שארל השישי הכיר בחתנו הנרי החמישי, מלך אנגליה כיורשו. עד שנת 1453 האנגלים גורשו כמעט לגמרי מצרפת, אך המלכים האנגליים המשיכו לטעון לתואר "מלך צרפת" עד לייסודה של הממלכה המאוחדת בשנת 1801.
השושלת המרובינגית
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
כלוביס הראשון | 481 | 511 | אחריו חולקה האימפריה הפרנקית בין בניו | |
תאודריק השלישי | 679 | 691 | איחד שוב את הממלכות הפרנקיות | |
כלוביס הרביעי | 691 | 695 | ||
כילדבר השלישי | 695 | 711 | ||
דאגובר השלישי | 711 | 715 | ||
כילפריק השני | 715 | 720 | ||
תאודריק הרביעי | 721 | 737 | ||
כילדריק השלישי | 743 | 751 |
השושלת הקרולינגית
בני השושלת הקרולינגית היו שרי הבית של מלכי השושלת המרובינגית, אך הם צברו כוח עד שבמאה ה-8 תפסו את השלטון.
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
פפין הגוץ | 751 | 768 | ||
קרלומן הראשון | 768 | 771 | ||
קרל הגדול | 768 | 814 | כבש את שטחי אחיו קרלומן והקים את האימפריה הקרולינגית | |
לואי החסיד | 814 | 840 | חילק את האימפריה בין שלושת בניו: את ממלכת פרנקיה המזרחית העניק ללואי הגרמני, את ממלכת פרנקיה התיכונה ללותאר הראשון, ואת פרנקיה המערבית לשארל הקירח. | |
שארל הקירח | 840 | 877 | ||
לואי המגמגם | 877 | 879 | ||
לואי השלישי | 879 | 881 | מלך יחד עם אחיו קרלומן | |
קרלומן השני | 879 | 884 | ||
קרל השמן | 884 | 888 | ||
אודו | 888 | 898 | ||
שארל התם | 898 | 922 | ||
רובר הראשון | 922 | 923 | הוכתר על ידי האצולה המורדת | |
ראול | 923 | 936 | נישא לאמה, נסיכת צרפת, בתו של רובר הראשון | |
לואי הרביעי, "ממעבר לים" | 936 | 954 | בנו של שארל התם ונכדו של אדוארד הזקן, מלך אנגליה | |
לותר | 954 | 986 | ||
לואי החמישי, "העצלן" | 986 | 987 |
השושלת הקאפטינגית
השושלת הקפטינגית נוסדה על ידי איג קאפה, שנבחר למלוך על צרפת לאחר מותו של המלך האחרון מהשושלת הקרולינגית, לואי החמישי, ללא צאצאים. השושלת מלכה בצרפת ברציפות משנת 987 ועד שנת 1792, ושוב מ-1814 ועד 1848, על אף שענפי השושלת שמלכו במדינה מאז 1328 נקראו ולואה ובורבון.
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
איג קאפה | 987 | 996 | מייסד השושלת הקפטינגית | |
רובר השני, מלך צרפת | 996 | 1031 | ||
אנרי הראשון | 1031 | 1060 | במהלך שלטונו הגיעה הממלכה הצרפתית לשפל של כל הזמנים מבחינת גודלה | |
פיליפ הראשון | 1060 | 1108 | ||
לואי השישי, מלך צרפת "השמן" | 1108 | 1137 | חברו הטוב ויועצו הקרוב היה סוגריוס, אב המנזר של סן דני, מדינאי ודיפלומט חשוב ומיוצרי האדריכלות הגותית | |
לואי השביעי, מלך צרפת "הצעיר" | 1137 | 1180 | נישא לאלינור, דוכסית אקיטן, אחת הנשים החזקות והעשירות באירופה. | |
פיליפ השני אוגוסטוס | 1180 | 1223 | נחשב לאחד המלכים הצרפתים המוצלחים ביותר בתקופת ימי הביניים, משום שהרחיב את הממלכה, הביא שגשוג כלכלי והעביר חלק מהכוח הפאודלי של האצולה למעמד הביניים הגדל. בשנת 1182 הוא גירש את כל היהודים מהממלכה והחרים את כל רכושם, ובשנת 1198 קרא להם לשוב. | |
לואי השמיני "האריה" | 1223 | 1226 | הוכרז כמלך אנגליה במאי 1216 על ידי האצולה המורדת במדינה, אך מלך רק כשנה וחצי. | |
לואי התשיעי "הקדוש" (סן לואי) | 1226 | 1270 | הפך ל"קדוש" נוצרי בשל אדיקותו העזה ושני מסעות הצלב אליהם יצא, אותם מימן על ידי החרמת כל רכושם של היהודים. הוא גם הורה על שריפת 12,000 עותקים של התלמוד והרחיב את היקף פעילותה של האינקוויזיציה בצרפת. | |
פיליפ השלישי "הנועז" | 1270 | 1285 | ||
פיליפ הרביעי "היפה" | 1285 | 1314 | ביום שישי ה-13 באוקטובר 1307 היה זה שציווה על עצירתם ועינויים של מאות אבירים טמפלרים. בשנת 1306 גירש את כל היהודים מצרפת, במה שנקרא הגלות הגדולה, והחרים את כל רכושם. | |
לואי העשירי "העקשן" | 1314 | 1316 | מלך צרפת הראשון שמלך גם על ממלכת נווארה. בשנת 1315 הרשה ליהודים לחזור לתחומי הממלכה לתקופה של 12 שנים. | |
ז'אן הראשון "שנולד אחרי מות אביו" | 1316 | 1316 | מלך במשך חמישה ימים, מיום היוולדו ב-15 בנובמבר ועוד למותו ב-20 בנובמבר. יש המאמינים כי דודו, פיליפ, גרם למותו של התינוק על מנת לקחת לעצמו את הכתר. | |
פיליפ החמישי "הגבוה" | 1316 | 1322 | ||
שארל הרביעי "היפה" | 1322 | 1328 | בשנת 1323 גירש את כל היהודים מצרפת בטענה שהם קשרו קשר עם המנהיגים האיסלאמים להרעיל את בארות השתייה ולרצוח את כל נוצרי הממלכה. |
השושלת הקאפטינגית, בית ולואה
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
פיליפ השישי | 1328 | 1350 | פיליפ היה בנו של שארל, רוזן ולואה, אחיו של שארל הרביעי, מלך צרפת. לאחר מותו של המלך ללא יורשים זכרים פיליפ הפך למלך צרפת הראשון לבית ולואה. | |
ז'אן השני "הטוב" | 1350 | 1364 | נתפס על ידי האנגלים במהלך מלחמת מאה השנים ובתמורה לשחרורו העביר לשליטתם כשליש מממלכת צרפת. | |
שארל החמישי "החכם" | 1364 | 1380 | כבש בחזרה את רוב השטח שהועבר לאנגלים תחת שלטונו של אביו. | |
שארל השישי "האהוב", "המשוגע" | 1380 | 1422 | החל משנות העשרים לחייו החל להראות התקפי פסיכוזה, שכיום מאמינים כי הם היו קשורים לסכיזופרניה או להפרעה דו-קוטבית. דודו פיליפ השני, דוכס בורגונדיה, שימש כעוצר הממלכה לאחר ששארל הרג לפחות חמישה מהאבירים שהגנו עליו, במהלך התקף פסיכוטי. | |
שארל השביעי "המנצח", "המרוצה" | 1422 | 1461 | הוכתר בשנת 1429 כתוצאה ממאמציה ועידודה של ז'אן ד'ארק להשיב לו את המלוכה מידי הנרי השישי, מלך אנגליה. | |
לואי האחד עשר, מלך צרפת "הזהיר", "העכביש האוניברסלי" | 1461 | 1483 | נחשב לאחד ממלכי צרפת המוצלחים ביותר בשל הצלחתו לאחד ולפתח את המדינה. | |
שארל השמיני "החביב" | 1483 | 1498 | כל ילדיו נפטרו לפניו, לכן לאחר מותו הועבר הכתר לדודנו של אביו, לואי השנים עשר. |
השושלת הקאפטינגית, בית ולואה-אורלאן
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
לואי השנים עשר "אבי האומה" | 1498 | 1515 | היה בנו של שארל הראשון, דוכס אורליאן, נינו של המלך שארל החמישי, ומלך צרפת היחיד מענף ולואה-אורליאן. |
השושלת הקאפטינגית, בית ולואה-אנגולם
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
פרנסואה הראשון "אבי ומחיה הספרות היפה" | 1515 | 1547 | היה בנו של שארל, רוזן אנגולם, דודנו של לואי השנים עשר. נחשב למלך הרנסאנס הראשון, משום שתרם רבות להבאת תרבות הרנסאנס לצרפת מאיטליה ולהתפתחות הספרות הצרפתית. | |
אנרי השני | 1547 | 1559 | פעל רבות לדיכוי ההוגונוטים בצרפת. נישא לקטרינה דה מדיצ'י, ששימשה למעשה כשליטת הממלכה בתקופת שלטונם של שלושת בניה החלשים, פרנסואה השני, שארל התשיעי ואנרי השלישי. | |
פרנסואה השני | 1559 | 1560 | בגיל 14 נישא למרי, מלכת הסקוטים, באיחוד שהיה אמור לתת למלך צרפת זכות על הכתר האנגלי. פרנסואה הוכתר למלך בגיל 15 ומלך במשך שנה וחמישה חודשים, עד שנפטר מדלקת אוזניים. | |
שארל התשיעי | 1560 | 1574 | בתקופת שלטונו התרחש טבח ליל ברתולומאוס ה"קדוש", בו נרצחו עשרות אלפי הוגונוטים על ידי קתולים, אולם הדעה המקובלת היא שאמו, קטרינה דה מדיצ'י, היא זו שהורתה על הטבח. | |
אנרי השלישי | 1574 | 1589 | היה גם מלך האיחוד הפולני ליטאי. הוא העניק הקלות להוגונוטים, וכתוצאה מכך נרצח בשנת 1589 על ידי נזיר דומיניקני, ללא שהוליד יורש לכתר. |
השושלת הקפטינגית, בית בורבון
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
אנרי הרביעי | 1589 | 1610 | עלה לשלטון בשל היותו דודן מדרגה שנייה של אנרי השלישי, אך היה צריך להאבק שנים רבות על כתרו בשל היותו פרוטסטנטי. | |
לואי השלושה עשר "ההוגן" | 1610 | 1643 | במהלך תקופת שלטונו הקרדינל רישלייה היה למעשה השליט האמיתי בממלכה. | |
לואי הארבעה עשר, "מלך השמש" | 1643 | 1715 | השליט בעל תקופת המלוכה הארוכה ביותר באירופה, 72 שנים. ביסס את מעמדה של צרפת כמדינה החזקה, הגדולה והחשובה באירופה וכן את מעמד המלך הצרפתי כמונרך אבסולוטי. | |
לואי החמישה עשר "האהוב" | 1715 | 1774 | נינו של לואי הארבעה עשר. על אף שבצעירותו קיבל את הכינוי "האהוב", בסוף שלטונו הוא היה לאחד המלכים השנואים בתולדות צרפת. | |
לואי השישה עשר | 1774 | 1792 | הודח מכסאו על ידי הוועידה הארצית בשנת 1792, הורשע בבגידה והוצא להורג ב-21 בינואר 1793. | |
לואי השבעה עשר* | 1793 | 1795 | *למעשה לא מלך רשמית בצרפת, אך נחשב כמלך על ידי המלוכנים במדינה בין מותו של אביו למותו שלו. |
הרפובליקה הראשונה (1792–1804)
בזמן המהפכה הצרפתית היו תומכי מלוכה רבים שלא הכירו בהפלת המונרכיה והכירו עדיין בלואי השישה עשר כמלך עד הוצאתו להורג בשנת 1793. לאחר מכן הכירו המלוכנים בבנו, לואי השבעה עשר, כמלך עד מותו בשנת 1795 ולאחר מכן בדודו, לואי השמונה עשר.
שושלת בונפרטה, הקיסרות הראשונה
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
נפוליאון בונפרטה (נפוליאון הראשון) | 1804 | 1814 | המונרך הצרפתי הראשון שהכריז על עצמו כקיסר. |
השושלת הקפטינגית, בית בורבון (הרסטורציה)
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
לואי השמונה עשר | 1814 | 1815 | אחיו של לואי השישה עשר, הוכרז רשמית כמלך צרפת לאחר תבוסתו של נפוליאון, אולם נמלט מצרפת עם שיבתו מהגלות. |
שושלת בונפרטה, שלטון מאה הימים
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
נפוליאון בונפרטה (נפוליאון הראשון) | 20 במרץ 1815 | 22 ביוני 1815 | שב לצרפת מהגלות ותפס שוב את השלטון למאה ימים. | |
נפוליאון השני "הנשר הקטן" | 22 ביוני 1815 | 7 ביולי 1815 | הוכר כמלך צרפת בין ויתורו של אביו על הכתר לבין כניסת מדינות הקואליציה לפריז. |
השושלת הקפטינגית, בית בורבון (הרסטורציה השנייה)
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
לואי השמונה עשר | 1815 | 1824 | ||
שארל העשירי, "הנשר הקטן" | 1824 | 1830 | אחיהם של לואי השישה עשר ולואי השמונה עשר, הופל מהשלטון במהפכת יולי. | |
לואי התשעה-עשר (לואי-אנטואן, דוכס אנגולם) | 2 באוגוסט 1830 | 2 באוגוסט 1830 | ירש את אביו, שארל העשירי, אך האספה הלאומית לא הכירה בו כמלך באופן רשמי. התפטר כעשרים דקות לאחר עלייתו לטובת אחיינו, רוזן שמבור. | |
אנרי החמישי (אנרי, רוזן שמבור) | 2 באוגוסט 1830 | 9 באוגוסט 1830 | נכדו של שארל העשירי. דודו ויתר לטובתו על תביעתו לכתר, אך גם הוא לא הוכר רשמית כמלך בידי האספה הלאומית. |
השושלת הקפטינגית, בית בורבון-אורלאן
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
לואי פיליפ, "המלך האזרח" | 1830 | 1848 | צאצא של המלך לואי השלושה עשר. נאלץ לוותר על הכתר לאחר מהפכת פברואר 1848. |
הרפובליקה הצרפתית השנייה (1848–1852)
לאחר הפלתו של המלך לואי-פיליפ מונה לואי-נפוליאון בונפרטה, אחיינו של נפוליאון הראשון, לנשיא הרפובליקה השנייה. בשנת 1852 הכריז על עצמו לואי-נפוליאון כקיסר והמדינה שבה להיות קיסרות.
שושלת בונפרטה, הקיסרות השנייה
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
נפוליאון השלישי | 1852 | 1870 | הודח מתפקידו על רקע מלחמת צרפת-פרוסיה על ידי ממשלת הביטחון הלאומי שהכריזה על הרפובליקה השלישית. |
ראו גם
קישורים חיצוניים
מלכי צרפת | ||
---|---|---|
המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי |