בית בונפרטה
 | |
| סמל בית בונפרטה | |
| מדינה |
איטליה צרפת |
|---|---|
| תארים | |
| מייסד | קרלו בואונפרטה |
| השליט האחרון | נפוליאון השלישי |
| ראש הבית הנוכחי |
שארל, נסיך נפוליאון ז'אן-כריסטוף, נסיך נפוליאון |
| תקופת השושלת | 1771 – מלחמת פרוסיה-צרפת |
| אתניות | צרפתים |
בית בונפרטה (בצרפתית: Bonaparte) הייתה משפחת אצולה זוטרה מקורסיקה שהתפרסמה בזכות עלייתו של אחד מבניה, נפוליאון בונפרטה, לשלטון בצרפת. נפוליאון הוכתר לקיסר, ובתקופת שלטונו, 1800 עד 1815, מינה את אחיו למלכים במדינות אירופיות שונות. אחיינו לואי נפוליאון נעשה אף הוא קיסר, בשנים 1852 עד 1870.
מקור המשפחה
שם המשפחה אוית במקורו האיטלקי Buonaparte, בוּאוֹנפרטה, ובאיות זה השתמש גם נפוליאון עד 1796. שורשי המשפחה בפירנצה, והם מגיעים עד ימי הביניים המוקדמים. אחד מבניה, פרנצ'סקו בואנפרטה, שבא מענף של המשפחה שהתגורר בעיירה סן מיניאטו שבטוסקנה, היגר לקורסיקה במאה ה-16, כאשר האי היה בשליטה גנואה, והשתקע שם. צאצאיו עסקו במשך השנים בענייני חוק ומִנהל באי. אביו של נפוליאון, קרלו בואונפרטה, היה עורך-דין, ולאחר סיפוח קורסיקה לצרפת ב-1768 שימש זמן מה שליח מטעם העיר אז׳קסיו וסביבותיה בחצר המלוכה בפריז. כמו כן ניסה לקדם יוזמות עסקיות שונות בצרפת, ורוקן בכך את המשפחה מנכסיה. הוא נפטר ב-1784 מסרטן הקיבה, מחלה שממנה נפטרו גם שתיים מאחיותיו של נפוליאון והוא עצמו, לפי הדוח הרשמי. ב-1764 נשא קרלו לאישה את לטיציה רומנלי, בת למשפחה קורסיקנית מכובדת. לזוג נולדו שני ילדים שמתו בינקותם, ושמונה שהגיעו לבגרות. נפוליאון היה הבן השני. לטיציה, שכונתה מאדאם מֶר, גברת אמא, האריכה ימים במשך 15 שנה אחרי בנה המפורסם.
נפוליאון, אחיו ואחיותיו
אחיו של נפוליאון, וכן גיסו ז'ואקים מירא, היו שותפים למהלכים שונים שנקט בדרכו להשתלטות על צרפת, והוא מצדו גמל להם בתוארי מלוכה בהולנד, ממלכת נאפולי, ספרד ווסטפליה, שכולם בוטלו כאשר החלה האימפריה הנפוליאונית לשקוע. בהיותו חשדן ומלא חשש ממרגלים ובוגדים, שיתף נפוליאון לעיתים את אחיו בתוכניותיו החשאיות. הוא גם נטה להתערב בחייהם האישיים.
ילדיהם של קרלו ולטיציה שהגיעו לבגרות, על-פי סדר לידתם, היו:
- ג'וזפה (ז'וזף) (1768 - 1844), הוכתר על ידי נפוליאון למלך נאפולי (1806 - 1808) ואחר-כך למלך ספרד (1808 - 1813).
- נפוליאון (1769 - 1821) - הוכתר לקיסר צרפת ב-1804, הודח ב-1814 ושוב תפס את השלטון לתקופה קצרה והודח ב-1815. בנו החוקי היחיד, נפוליאון השני, מת בצעירותו ללא יורשים.
- לוסיאן (1775 - 1840) היה שותף להפיכת ה-18 בברימר שהעלתה את נפוליאון לשלטון כקונסול ראשון בצרפת, וכיהן כשר פנים לזמן מה אחריה, אך מאוחר יותר חל קרע בינו לבין אחיו.
- מריה-אנה אליזה (1777 - 1820) - הוכתרה לדוכסית גדולה של טוסקנה.
- לואי (1778 - 1846) - הוכתר כמלך הולנד ב-1806 והודח בידי אחיו ב-1810. לואי הוא אביו של נפוליאון השלישי.
- מריה פאולה או מארי פולין (1780 - 1825), שזכתה בתואר דוכסית גואסטלה, הייתה האחות האהובה על נפוליאון.
- מריה אנונסיאטה קרולינה, או קרולין (1782 - 1839) נישאה לז'ואקים מירא, מרשל בצבא נפוליאון שנעשה למלך נאפולי (1808 עד 1814).
- ז'רום (1784 - 1860) צעיר האחים, הוכתר כמלך וסטפליה, ממלכה שיצר נפוליאון במערב גרמניה.
לאחר נפילת נפוליאון הראשון
בני המשפחה איבדו את כל הכתרים שהומטרו על ראשיהם בתקופת גדולתו של אחיהם. רובם סיימו את חייהם באיטליה, ערש המשפחה.
נפוליאון השלישי (1808 - 1873), בנו של לואי, נעשה נשיא הרפובליקה הצרפתית השנייה ב-1848, וב-1852 הוכתר כקיסר צרפת, תואר שנשא עד נפילת הקיסרות ב-1870. בין אחיו של נפוליאון היה ז'רום היחיד שמילא תפקידים ציבוריים משמעותיים לאחר נפוליאון, בתקופת הרפובליקה השנייה והקיסרות של נפוליאון השלישי. בנו של נפוליאון השלישי, נפוליאון אז'ן לואי, הוכתר על ידי המלוכנים הבונפרטיסטים בגלותו בבריטניה בימי הרפובליקה השלישית כ"נפוליאון הרביעי". הוא נהרג כקצין תותחנים בצבא הבריטי בעת מלחמת אנגליה-זולו בגיל 23 ולא הותיר יורשים.
אחד מנכדיו של ז'רום, צ'ארלס ג'וזף בונפרט (1851 - 1921), מן הענף האמריקני של המשפחה, היה שר הימייה והתובע הכללי של ארצות הברית, וייסד את ה-FBI בגלגולו הראשון.
כיום
לאורך השנים היו תומכים (הנקראים בונפרטיסטים) בטענה שלמשפחת בונפרטה זכות לכתר צרפת, אך התמיכה הציבורית בטענה גוועה למעשה עם מותו של בנו היחיד של נפוליאון השלישי, נפוליאון אז'ן, ב-1879, והיא כיום זניחה. הענף היחיד של המשפחה שהעמיד צאצאים זכרים לאורך הדורות עד ימינו הוא זה של ז'רום, והטוען הנוכחי לכתר הוא שארל נפוליאון בונפרטה.
קיימים צאצאים רבים לבנו הבלתי-חוקי של נפוליאון, אלכסנדר ולבסקי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית בונפרטה |
| מלכי צרפת | ||
|---|---|---|
| המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
| בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
| בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
| בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
| בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
| בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
| בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
| בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי | |
| מלכי ספרד | ||
|---|---|---|
| המלכים הקתוליים | פרננדו השני ואיזבלה הראשונה | 
|
| בית הבסבורג | פליפה הראשון • קרלוס הראשון • פליפה השני • פליפה השלישי • פליפה הרביעי • קרלוס השני | |
| בית בורבון | פליפה החמישי • לואיס הראשון • פליפה החמישי • פרננדו השישי • קרלוס השלישי • קרלוס הרביעי • פרננדו השביעי • קרלוס הרביעי | |
| בית בונפרטה | ז'וזף בונפרטה | |
| בית בורבון (שיבה ראשונה) | פרננדו השביעי • איזבלה השנייה | |
| בית סבויה | אמדאו הראשון | |
| בית בורבון (שיבה שנייה) | אלפונסו השנים עשר • אלפונסו השלושה עשר | |
| בית בורבון (שיבה שלישית) | חואן קרלוס הראשון • פליפה השישי | |
