אנרי, רוזן שאמבור
 | |||||||
| אנרי, רוזן שאמבור | |||||||
| לידה |
29 בספטמבר 1820 ארמון טיולרי, פריז, ממלכת צרפת  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 באוגוסט 1883 (בגיל 62) פרוהסדורף, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||||
| שם מלא | אנרי שארל פרדינן מארי דיודון ד'ארטואה, דוכס בורדו, רוזן שאמבור | ||||||
| מדינה | צרפת | ||||||
| בת זוג | מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה | ||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||
| |||||||
| |||||||
אנרי, רוזן שאמבור (בצרפתית: Henri, comte de Chambord; 29 בספטמבר 1820 – 24 באוגוסט 1883), היה בנו של שארל פרדינן, דוכס ברי, וטוען לכתר צרפת בשם אנרי החמישי, מלך צרפת.
ביוגרפיה
אנרי נולד בארמון טיולרי שבפריז ב-29 בספטמבר 1820, 7 חודשים לאחר רצח אביו שארל פרדינן, דוכס ברי, לאמו מריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי, בתם של פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות ומריה קלמנטינה, ארכידוכסית אוסטריה.
בחודש יולי 1830 הדיח ההמון הפריזאי את סבו של אנרי - שארל העשירי, מלך צרפת. בתחילה ניסה שארל להמליך את אנרי, אך הניסיון לא צלח, ולואי פיליפ השלישי, דוכס אורליאן, שהיה ידוע כאדם מתון ובעל נטייה רפובליקנית לעומת בני בורבון אשר "לא שכחו דבר, ולא למדו דבר"[1], הוכרז על ידי הממשלה החדשה, נציגת המעמד הבינוני, כמלך. אירוע זה ידוע בדברי הימים כמהפכת יולי 1830.
ב-16 באוגוסט 1830 עזב אנרי יחד עם משפחתו את צרפת, ועבר להתגורר בבריטניה. בשנת 1844 מת דודו של אנרי לואי אנטואן, דוכס אנגולם ללא ילדים, ואנרי הפך לטוען לכתר "מלך צרפת".
בשנת 1846 התחתן אנרי עם מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה, בתם של פרנץ הרביעי, דוכס מודנה ומריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה, אך לא נולדו לו ילדים ממנה.
לאחר מותו של לואי פיליפ שהודח במהפכת אביב העמים בשנת 1848, נותרו שני טוענים לכתר "מלך צרפת". "אנרי החמישי", ונכדו של לואי פיליפ, פיליפ, רוזן פריז. לאחר נפילת הקיסרות השנייה בשנת 1870 הציעה האספה הלאומית את הכתר לאנרי, ומכיוון שזה היה חסר ילדים, סוכם בין המלוכנים כי כתרו יעבור לאחר מותו אל רוזן פריז, נציג בית אורליאן, וכך תיפתר המחלוקת בין שני בתי המלוכה המתחרים. אך להפתעת המלוכנים סירב אנרי לקבל את המלוכה אלא אם כן תזנח צרפת את דגל הטריקולור, ותחליפו בדגלה של צרפת שלפני המהפכה. תנאי זה לא התקבל על דעת האספה הלאומית, וסוכם על הקמת הרפובליקה הצרפתית השלישית כרפובליקה זמנית עד למותו של אנרי, שאז יוכל הרוזן מפריז לקבל את המלוכה, מבלי להעלות תנאים מסוג זה. אך לאחר מותו בשנת 1883, הייתה כבר הרפובליקה מבוססת, והעם סירב להחליפה במלוכה.
ב-24 באוגוסט 1883 מת אנרי במעונו שבפרוהסדורף ללא ילדים, וכל נחלותיו עברו לאחיינו רוברטו הראשון, דוכס פארמה.
כיום רואים המלוכנים שנותרו בצרפת את צאצאיו של לואי פיליפ, השומרים על התואר "רוזן פריז" כטוענים הלגיטימיים לכתר. מיעוט מקרב המונרכיסטים סבור כי אחד מצאצאי בורבון שנותרו בחיים, אזרח ספרדי בשם דון לואיס אלפונסו דה בורבון, המכונה הדוכס מאנז'ו, הוא הראוי לשאת את התואר "הטוען לכתר". שני הצדדים אף נאבקו בבתי המשפט של הרפובליקה, כאשר לאחרונה טען הרוזן מפריז כי יריבו מבורבון אינו ראוי לשאת את התואר המלכותי "דוכס". בתי המשפט דחו את התביעה.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כפי שכתב ויקטור הוגו בספר "עלובי החיים" על המלך שארל העשירי, וקודמו לואי השמונה עשר
| מלכי צרפת | ||
|---|---|---|
| המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
| בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
| בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
| בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
| בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
| בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
| בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
| בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי | |
26932033אנרי, רוזן שאמבור