קרל הקירח
שארל השני "הקירח" (בצרפתית: Charles II le Chauve; 13 ביוני 823 - 5 באוקטובר 877), בן לשושלת הקארולינגים, מלך על פרנקיה המערבית מ-843 עד מותו.
שארל היה בנם של מלך הפרנקים לואי "החסיד", ושל אשתו השנייה, יהודית מבוואריה. עם לידתו אביו רצה לצרף את שמו לרשימת יורשי האימפריה הרומית ה"קדושה", אך נתקל בהתנגדותם של בניו מאשתו הראשונה: לותאר, לודוויג (או לואי) ופפין. ב-831, בגיל שמונה שנים בלבד, הכתיר אותו אביו ליורשו כקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ולמלך איטליה. ב-833 הביסו שלושת האחים את אביהם, כלאו אותו ואת שארל, ושלחו את יהודית, אמו של שארל, למנזר, אך ב-835 חזר לואי החסיד לכס המלוכה. ב-838, עם מותו של אחיו פפין, שארל הוכתר למלך אקיטן על ידי אביו, אך האצילים בחרו למלך אקיטן את בנו של פפין. ב-840, אחרי מותו של המלך לואי החסיד, פרצה מלחמה על הירושה בין שארל לשני אחיו הנותרים. המלחמה נסתיימה בחוזה ורדן, (אוגוסט 843) שעל פיו חולקה האימפריה בין השלושה.
שארל ירש את ממלכת פרנקיה המערבית בשם שארל השני. ממלכה זו השתרעה על שטח דומה לזה של צרפת של ימינו, בתוספת אזור הגבול עם ספרד עד נהר האברו. לותאר, אחיו הבכור של שארל, ירש את ממלכת פרנקיה התיכונה - רצועה בין הממלכות המערבית והמזרחית, שכללה את פלנדריה, את אזור נהר הריין, את בורגונדיה ואת צפון איטליה, ואחיו לודוויג הגרמני ירש את ממלכת פרנקיה המזרחית (גרמניה של ימינו). שנות שלטונו הראשונות של המלך שארל הקירח עברו בשקט יחסי, עד מותו של אחיו לותאר ב-855, כאשר החל מאבק על נחלותיו בין שארל ללודוויג הגרמני. ב-858 פלש לודוויג לממלכתו של שארל בפרנקיה המערבית. שארל נמלט לבורגונדיה וזכה בתמיכתם של הבישופים שהתנגדו לשלטונו של לודוויג הגרמני. ב-869 ניסה שארל לכבוש את נחלותיו של לותאר, אך על פי הסכם מירסן (870) נאלץ להתחלק בהן עם לודוויג הגרמני.
שארל הקירח נלחם נגד הוויקינגים שהשחיתו את צפונה של ממלכתו, בעמק הנהר סן ובעמק הנהר לואר, והגיעו עד לגבולו של חבל אקוויטניה. הוא ניסה להילחם בהם באמצעות הקמת גשרים מבוצרים על הנהרות, אולם פעמים רבות נאלץ לשלם להם עבור הסכמתם לסגת. ב-875 נסע שארל הקירח לאיטליה וב-29 בדצמבר קיבל את התואר קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" מידי האפיפיור יוחנן השמיני. באותו זמן פלש לודוויג הגרמני פעם נוספת לפרנקיה המערבית, ושארל נאלץ למהר ולחזור לממלכתו. ב-876, לאחר מות לודוויג הגרמני, פלש שארל לפרנקיה המזרחית, אך ללא הצלחה. האפיפיור יוחנן השמיני קרא לו לשוב לאיטליה שהותקפה על ידי המוסלמים. ב-877, בדרכו בחזרה לממלכתו נפטר שארל הקירח, ובנו לואי ירש את הכתר בשם לואי השני.
קישורים חיצוניים
השושלת הקרולינגית | ||
---|---|---|
שבט פפין | פפין הזקן (580–640) • גרימואלד הזקן (אנ') (616–656) • כילדברט המאומץ (אנ') (מת ב-662) | |
שבט ארנולף | ארנולף ממץ (אנ') (582–640) • כלודולף ממץ (אנ') (מת ב-696 או 697) • אנסגיסל (אנ') (מת לפני 679) • פפין האמצעי (635–714) • גרימואלד הצעיר (אנ') (מת ב-714) • דרוגו משמפן (אנ') (670–708) • תאודואלד (אנ') (מת ב-714) | |
השושלת הקרולינגית | קרל מרטל (686–741) • קרלומן (מת ב-754) • פפין הגוץ (714–768) • קרלומן הראשון (751–771) • קרל הגדול (מת ב-814) • לואי החסיד (778–840) | |
לאחר הסכם ורדן (843) | לותאר הראשון (795–855) • קרל הקירח (823–877) • לואי הגרמני (804–876) |
מלכי צרפת | ||
---|---|---|
המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי |
23045881קרל הקירח