המכלול:בית המדרש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


מעבר לתחתית הדף

רפורמה לניקוד העברית בת ימינו

זו השאלה המאתגרת השניה אותה אשאל אתכם:

האלפבית העברי מגדיר את עצמו בהפוך על הפוך:

הניקוד המקראי הניקוד היום
דגש קל בּ גּ דּ כּ פּ תּ
רפה בֿ גֿ דֿ כֿ פֿ תֿ ב ג ד כ פ ת

מה הבעיה? אם צליל הדגש הוא בררת המחדל והרפה הוא תולדה שלו – אזי אין כל צורך בניקוד הדגש! מה הצורך הפסיכולוגי בשני הסימנים?!

זה אמור להיות כך: ב←בֿ, לא בּ←בֿ ולא בּ←ב

דוגמאות: בֵן וּבֵֿן הַבֵּן, כשהשלישי בעל דגש חזק, שניתן לקרוא לו פשוט "דגש" לאחר שנפטרנו את הראשון. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 19:40, 10 ביולי 2017 (IDT)

למה אף אחד לא מתייחס? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 11:26, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
כנראה שמתוך אלו שראו את השאלה, מי שכבר הצליח להבין אותה - אין לו תשובה עליה. מוסיף והולך (שיחה) 11:50, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
רק אל תאמר לי שלא הבנת אותה. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 13:20, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
לקח לי זמן להבין, ולחוסר התשובה כנראה שעדיין חסרים לי מספר יסודות. מוסיף והולך (שיחה) 14:35, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
למה תאמר ככה? האם התכוונת לרפורמה שלי בדוגמאות התחתונות או ל"צורך הפסיכולוגי" הנ"ל שבטעות יסודו? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:00, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
אני מתכוון שחסרים לי כמה יסודות מקדימים: ממתי נקבעו הכללים המקובלים כיום? מנין ש"ב" ללא כל סימן היא בעצם דגושה? ועוד. להיכנס וללמוד את העניין מחדש, קצת יקשה עליי. מוסיף והולך (שיחה) 15:19, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
עכשיו אתה כבר מצחיק אותי! מה זאת אומרת "מנין ב ללא כל סימן היא בעצם דגושה"?!
בדיוק כמו ששאר האותיות נהגות כרגיל ללא כל סימן. לכן בגדכפת נהגות כרגיל, בֿגֿדֿכֿפֿתֿ נהגות רפות. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 16:21, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
לצחוק זה בריא. בשאר האותיות אין שתי אופציות, לכן ברירת המחדל היא אחת. בגדכפת יש להן שתי אופציות, ועל כל אני שואל מה המקור שברירת המחדל היא דגושה. למרות שאלתי, אני מציע לעזוב את העניין, משום שמילא כנראה לא אוביל אותך לתשובה, ויש לשנינו המון עבודה פה... נמתין עד לבואו של מי שיותר מתמצא בעניין, ואולי הוא יוכל לקדם אותך אל התשובה. מוסיף והולך (שיחה) 16:29, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
אה, רוצה הוכחה שבררת המחדל היא הדגושה?! אתה בטווווח?! כןןןןןן?! (עם טון עולה)
בסדר. התבונן בדגש החזק! הוא לוקח את בררת המחדל בכל האותיות – ומדגיש אותה!!!
למשל: הַבֵּן←הַבְּ-בֵּן (כשהדגש במלה השניה הוא מיודענו הדגש הקל). יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 17:46, 8 באוגוסט 2017 (IDT)
יהודה שמחהמעולם לא חשבתי כך. תמיד חשבתי שדגש בעצם מדגיש ויש קל וחזק. הקל רק משנה את ההברה והחזק מכפיל. אמנם יש הסבר נוסף שדגש חזק נחשב כמו שווא נח ואחריו האות ובהכרח חייב לבוא אחריו דגש קל. בקיצר ברירת המחדל היא הרפה. (אחרת לא היו אומרים "דגש קל" אלא "לא רפה" הסימן קו מעל האות אני לא יודע את מקורו וראיתי אותו רק באידיש ייתכן שהשתמשו בו בשביל למנוע טעויות בקריאת התפילה יהודה (שיחה) 20:50, 21 באוגוסט 2017 (IDT)
מצטער, זה לא נכון היסטורית. בררת המחדל היא צליל הדגש הקל, אחרת הדגש החזק היה "מאריך" את הצליל הרפה של האותיות.
כמדומני שלא הבנת לאשורו את עניין הדגש החזק כשווא נח שלאחריו דגש קל – הכוונה היא לצליל [hab-ben] אך נוצרת הידמות והתמזגות הצלילים בדיבור משום שקשה לבטא הברה כזו.
בנוסף, סימן הרפה מקורו כבר בניקוד טברני. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 21:07, 21 באוגוסט 2017 (IDT)
יהודה שמחה ולדמן אז יש לך תשובה. סימן הרפה והדגוש הם משני מקורות שונים. אז לא שייך לשאול למה צריך שני סימנים באמת משתמשים רק באחד מהם. בעיניין ההיסטוריה של הדקדוק אני באמת לא בקי. הראיה שלך לא נכונה כי באמצע מילה בעיקרון האות היא בצורת ברירת המחדל ורק בהתחלה מדגישים (למה באמת??, זה לא משנה גם לדבריך אין הסבר על הרפה) אבל כשיש דגש חזק הוא כולל בתוכ דגש קל. שוב לא ענית לי למה בכלל קוראים לו דגש (באנגלית למשל צורת הדגש היא בלי תוספת והרפה ע"י הוספת H לפי דבריי הרפה הוא קיצור של לא דגוש אבל לדבריך אין צורך בשם דגש קל כדי לומר לא רפוי) יהודה (שיחה) 09:44, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
אני רואה שזה באמת היתה השאלה השנייה בהודעה הראשונה שלך (למה קוראים לזה דגש) לגבי שינויים בעברית של ימינו המקום לשאלות אלה הוא אצל האקדמיה ללשון (אל תכעס עליי פשוט קיבלתי תשובה כזאת בויקיפדיה כששאלתי למה לא קוראים לחנקן "דללן")יהודה (שיחה) 10:18, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
בדקתי בויקיפדיה (אין לי מקור אחר) ושם באמת כתוב שבניקוד הטברני יש גם דגש קל וגם רפה אבל הרפה אינו קבוע כל כך. צריך באמת לדעת למה. האם ייתכן שסימן הרפה בא בעיקר כשיש מקום להתבלבל?יהודה (שיחה) 12:40, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
הרשה לי לתקן אותך: הרפה באמצע המלה, שלדבריך הוא בררת המחדל, אינו אלא ל"הקלת הדיבור"! הסבר בלשני פשוט לחלוטין.
ישאל השואל: מה הצורך בדגש חזק? מה הטעם להניע את אברי הדיבור יותר מדי כדי לבצע צליל שבלשוננו אנו הנו חסר משמעות? למשל, לא ידוע לי על אף מקרה בו הוא יוצר "זוג מינימלי".
לזה כבר אין לי תשובה כלל. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:50, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
אולי עדיף להמשיך רק במייל.?
משתמש: יהודה שמחה ולדמן כותבים נכבדים! כמדומה לי שתשובה לשאלה הראשונה היא פשוטה בתכלית. וודאי שסימון הרפה והדגוש שאו יחד. ויש לזה פסיכולוגיה מאוד פשוטה, טכנית. דגש יכול להימחק, להישמט ולהטשטש. לכן הסופרים מתחו קו לסימון הרפה כדי למנוע טעויות כאלו ואחרות. אל תשכחו שסימן הרפה מסמן גם אותיות נחות ולא רק בגדכפת רפויות, ז"א שגם א' נחה תקבל סימן רפה. כמדומה לי שכך שמעתי בשיעור מהרה"ג יצחק רצאבי שליט"א שהוא בין הת"ח המומחים לניקוד. ולתוספת אנסה לשאול אותו שוב. היות ובקהילה שלנו עוסקים הרבה בענין ההיגוי והניקוד, אשמח לשמוע שאלות נוספות ולהתקדם לפיתרונן, כמו למשל הבדלי הניקוד הטברייני מול הבבלי, שמות הניקודים וכו' וכו'.--עוזי וזמרת (שיחה) 00:10, 4 בדצמבר 2017 (IST)
אני מוסיף על דברי, בתיקו"ז סוף תיקון ה' מובא שישסוד בסימון קו הרפה, כך שאינו המצאה מיותרת כלל. קו הרפה סומן בכל כתבי היד מכל התפוצות והושמט רק לפני כ500 שנה בהמצאת הדפוס, כנראה מהקושי להדפיסו, ויצאו על כך רבים וטובים. עם זאת נראה מדבריהם [לחם הביכורים לרש"א הכהן, והרבה לפניו ר' אליהו בחור ועוד] שסימון הרפה והדגש נועד כדי שהקורא ישים לב ויקרא נכון. [מקור: מבוא לתאג' תורה קדומה מאת ר' יואב פנחס הלוי]--עוזי וזמרת (שיחה) 00:44, 4 בדצמבר 2017 (IST)
חרף ההסבר, עדיין לא ענית על השאלה: למה הניקוד מתנהג כאילו ב←בּ (כלומר בּ נגזרת מ-ב), שעה שהאמת היא שצליל הרפה הוא גרסה של הצליל הרגיל הקשה (בררת המחדל, כלומר ב←בֿ)? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 00:57, 4 בדצמבר 2017 (IST)

יום שהותרו שבטים

בערך ט"ו באב (מועד) (תחת הפסקה אירועים בתאריך זה על פי חז"ל) מובא מחז"ל בטעם קביעת היו"ט - משום שהותרו שבטים מאז פרשת צלפחד. צוין בערך מאמר נחמד מרות ויעקב מדן, בו הם עומדים על כך שלכאורה מי אסר את שאר השבטים, והלא רק בנות צלפחד, שירשו את אביהן, הן אלו שנאסרו. השערת כותבי המאמר היא כי דבר זה התפשט הלאה לכל העם שנמנע להתחתן מחוץ לשבטו. נשמע טוב, אלא שאני תמה:

  1. הלשון בחז"ל "שהותרו שבטים", משמע שעד עכשיו היו אסורים ממש, ולא רק שחדלו מעצמם.
  2. מדברי המפרשים נראה די ברור שהאיסור היה גורף לבני כל אותו הדור. זה מתחיל במפרשים על הדף, וממשיך ברוב המפרשים שמרחיבים בזה.
  3. קצת נשמע מוזר שמחמישה בנות הדבר התפשט בתוך דור אחד אל כל העם - שישים ריבוא.

ההנחה העולה כעת ברעיוני היא שאף בת שיש לה אחים, מחשש שמא ימותו האחים ללא בנים, אינה רשאית להתחתן עם שבט אחר, ואם כן האיסור חל על כל העם. אלא שדבר זה קצת דוחק מלשון הפסוק "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה" (במדבר, ל"ו, ח'), שמשמע כי דווקא בת שעתידה ודאי לרשת, ולא כזו שעשויה לרשת בסיטואציה מסוימת. אשמח מאוד למענה עם מקור בעניין. תודה. מוסיף והולך (שיחה) 01:16, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

מוסיף והולךמקור העיניין בגמרא בבא בתרא ק"כ עמוד א'. שם מבואר שבאמת אסור לכל השבטים. לא בדקתי את הערך בפנים יהודה (שיחה) 14:44, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
כן. נאמר שם שזה גם לשאר שבטים, אבל כוונתי הייתה שלכאורה נאסר רק ל"בת יורשת נחלה" (ועי' גם באברבנאל ישעיהו י, ד"ה ואמנם הדעת הג'), שזה היה דבר לא כל כך מצוי (ולדעת הרמב"ן, במדבר, לו, ז, חוץ מבנות צלפחד לא היה כלל בנות יורשות נחלה חוץ מבנות צלפחד). מדובר על כמה נשים בודדות. לכל השאר היה אמור להיות מותר להתחתן עם מי שהן רוצות, ואם כן לשמחה מה זו עושה - שיחגגו כל הדור ויקבעו על כך יום טוב? מוסיף והולך (שיחה) 15:07, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
אתה צודק לא שמתי לב לזה. אבל ייתכן שהתירוץ שלך מספיק. שהתורה אסרה כל בת ולא דווקא מי שירש בפועל. את הרמב"ן צריך ליישב אבל דרכו לפרש לפעמים נגד הגמרא. גם יש לומר שבאמת זה דעת החולקים שלא על זה עשו יו"ט.
למעשה גם בת שלא ירשה יכולה להעביר אם קנתה ביית בבתי ערי חומה. אלא שזה גם בן יכול לעשות ונראה שהתורה לא הקפידה ע"ז. באמת צריך לעיין יותר בסוגיא הזו

יהודה (שיחה) 15:33, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

זהו. אני מאמץ את המשפט האחרון שלך. נכנסתי קצת לסוגיה, והסתבכתי בעניין זה. התירוץ שלי אולי מספיק, אבל אנחנו צריכים מקורות רציניים. לא השערות, גם אם טובות. נמתין עוד. מוסיף והולך (שיחה) 16:05, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
יש תשובה שם--יהודהשיחה • ט"ו באב ה'תשע"ט • 10:09, 16 באוגוסט 2019 (IDT)
לכאורה נראה כך: באמת, למעשה, איסור התורה הוא על בת יורשת נחלה, מכל שבט שהוא, כפי שמוכח מסוגיות הגמרא במסכת בבא בתרא המסבירה את הפסוק "לא תסוב נחלה ממטה למטה".
נראה לומר, שהשמחה בט"ו באב לא הייתה רק שמחתן של אותן נשים שירשו נחלה, אלא הייתה זו שמחה כללית על ביטול האיסור. כלומר, מרגע שדרשו שהאיסור תקף רק לאותו הדור ומכאן ואילך למשך כל הדורות יהיו מותרים בני כל השבטים להינשא לבנות כל השבטים, דבר זה גרם לשמחה ועל כך נקבע יום טוב. וכך נראה, שהשמחה הייתה על ביטול האיסור, מן הרשב"ם בבבא בתרא דף קכא. וז"ל: "לבא זה בזה: שהותרה הסבת נחלה שפסק אותו דור של באי הארץ שנאסר להם הסבת נחלה.

ספר התכונה

הספר מיוחס לר' חיים ויטאל (מהרח"ו) האם זה מוסמך?יהודה (שיחה) 10:04, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

מה זה נקרא "מוסמך" מעוגן בחוק זכות יוצרים העות'מאני? ממה שנפגשתי עד כעת, וגם אחר חיפוש קל, לא מצאתי מתנגדים לדבר. מה מעורר אותך לחשוד? מוסיף והולך (שיחה) 16:10, 21 באוגוסט 2017 (IDT)
זה לא נראה לי קשור לקבלה. מתי הוא כתב את הספר האם יש עדויות של תלמידים שלו שהספר ממנו יהודה (שיחה) 20:44, 21 באוגוסט 2017 (IDT)
באמת מעניין שאין אזכור בשבחי ר' חיים ויטאל ובספר החזיונות לידיעתו של רח"ו בחכמת התכונה, אך גרשם שלום (כתבי יד בקבלה, ירושלים תר"ץ, עמ' 137) משלים עם זה חלק. גם בקטלוג הספרייה הלאומית הוא רשום על הספר ללא הסתייגות. מוסיף והולך (שיחה) 00:57, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
עם סגולה ואליצור מה דעתכם? (סוף סוף יש כאן עוד את מי לשאול...)--יהודהשיחה • ב' באלול ה'תשע"ח 15:44, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
יהודה 1 אין לי ידיעה מיוחדת בנושא, וכמו שכתב מוסיף והולך, אין ידיעה מיוחדת על פקפוק שלא הוא חיברו. אבל זאת מצאתי באיגרת של האדמו"ר מליובאביטש שמתייחס לספר בהסתייגות, וזה לשונו: "במענה על מכתבו אודות ספר התכונה להר"ח ויטאל, נמצא בהספרי' ויוכל להתדבר עם הרב שי' לעיין בו כבקשתו. וזאת למודעי אשר לע"ע לא מצאתיו מוזכר בספרי חסידות, וכן כיון שבטופס שלי חסר השער הרי אינני יודע ג"כ מי הו"ל והפרטים בזה". עם סגולה (שיחה) 16:39, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

כי יווני

מתייג את יהודה שמחה ולדמן בכל המפרשים בסוגיות הדנות בשם כי מוזכרים אותיות הדומות לפאי או סי (שאין בכלל ביונית) היחיד שכתב את האות המוכרת היום בשם כי הוא בעל מןסף הערוך מה ההסבר לזה? האם ייתכן שהאותיות היוניות השתנו מזמן המשנה?יהודה (שיחה) 19:53, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

יהודה מה לכל הרוחות? מה? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 20:17, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

Ένα

(זה התרגום של המילה "אחת" ליוונית לפי גוגל)איך קוראים את המילה הזאת? האם "הֶינַא" או "אֶינַה" ומה משמעות לשון הגמרא שכן בלשון יווני קוראים לאחת הן ובמקומות מסוימים הינא יהודה (שיחה) 19:59, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

יש מלים בגמרא ויש גם טעויות דפוס.
לעניות דעתי, משום מה נוטים לשחזר את הגיית התנועות היווניות הקדומות לפי הכתיב הלטיני. במקום איסטוריה (ἱστορία) קוראים היסטוריה (historia).
אני לא אוהב את זה. לי אישית ממש קשה להאמין שהיוונים הקדמונים שכחו להוסיף ה בכתב, או שהם סתם התאמצו כדי לבטא עיצור חסר משמעות בדיבור. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 20:24, 22 באוגוסט 2017 (IDT)
אם מותר לי לומר השערות הייתי אומר שצליל הביטוי של תנועה ללא עיצור הוא בין א' לה' (לא יודע אם יש סמל מתאים לזה) ובלשונינו הוא ה'. אם אתה מתכוין למה שהיוונים ימציאו את זה, הרי בכל מקרה יש יותר עיצורים ממספר האותיות בלה"ק על כרחינו שזה ממה שקרה במגדל בבל (נ.ב. האם לעיצורים השונים המקבילים לר' יש שמות שונים?) בעניין שינוי לשון יוונית, מצאתי את הרמב"ם בהלכות תפילין פרק א' הלכה י"ט שכותב כן במפורש.יהודה (שיחה) 12:44, 23 באוגוסט 2017 (IDT)
יש ויש – קוראים לזה עיצור סדקי, חוכך, קולי (IPA: ‏[ɦ]).
העיצור קיים בשפות רבות כמובן (בין כפונמה ובין כאלופון), אך על־פי רוב הוא נחשב דווקא כאלופון בין תנועות, שלא כמו היוונית העתיקה אותה משחזרים בתנועותיה כביכול קשה היה להם לבטא א בראש הברה.
למה שיבטאו בראש הברה עיצור אלופוני חסר משמעות פונמית? אלופון בדרך כלל מופיע כחילוף חפשי עם צלילים אחרים (כמו ר להלן), או בתפוצה משלימה (השווה נ במלה אנגלית [ŋ] ל־נ במלה בן [n]).
רשימת אלופונים (ר) –
  1. עיצור מכתשי, מקיש
  2. עיצור מכתשי, מקיש צדי
  3. עיצור מכתשי, רוטט
  4. עיצור מכתשי, מקורב
  5. עיצור כפוף, מקיש
  6. עיצור כפוף, רוטט
  7. עיצור כפוף, מקיש צדי
  8. עיצור בתר-מכתשי, מקורב
  9. עיצור וילוני, חוכך, קולי
  10. עיצור ענבלי, חוכך, קולי
  11. עיצור ענבלי, רוטט, קולי
ועוד היד נטויה. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 13:49, 23 באוגוסט 2017 (IDT)

לשון ארמית

בסנהדרין (כא:) מבואר שהתורה ניתנה בימי עזרא בלשון ארמית. מה הייחוד שלה על שאר הלשונות? האם רק כי אותה הבינו ע"י שגלו לבבל? אשמח אם מישהו מכל החברים יוכל לענות לי יהודה (שיחה) 10:35, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

נ.ב. השארתי שאלה נוספת כאן אני לא יודע למה זה לא נכנס לדף הרגיל יהודה (שיחה) 10:47, 25 באוגוסט 2017 (IDT)
על פי דברי הגמרא בהמשך, מבאר בשוטנשטיין (בסוגיה שם, הע' 42) כי אין הכוונה שהתורה נכתבה בארמית, אלא שעזרא תרגם אותה לעם בארמית, והסיבה היא כפי שכתבת, משום שזו הייתה השפה המדוברת אצל המון העם.
נ.ב. העברתי את השאלה לדף הרגיל (כעת היא כאן), וטיפלתי בפתיח כדי שלהבא הבעיה לא תישנה. מקווה. מוסיף והולך (שיחה) 12:58, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

הורדה כPDF

- הועבר לדף המכלול:דלפק ייעוץ# הורדה כPDF--יהודהשיחה • ח' בטבת ה'תשע"ח • 16:16, 26 בדצמבר 2017 (IST)

אותיות במזוזה

מצאתי בספר יראים מצוה ת' על מזוזה. הוא כותב שם שכותבים חלק מהפרשה וחותמים כך כמה פעמים. יש לזה רמז בדברי רש"י סנהדרין כ"א עמוד ב'. דיבור המתחיל כתב ליבונאה-אותיות גדולות כעין אותם שכותבים בקמיעות ומזוזות. מישהו מכיר אנשים שנהגו כן? זה נראה דבר שעליו כתב הרמב"ם שאין לעשות כן כי המזוזה היא מצווה ולא קמיע. --יהודהשיחה • י"א בטבת ה'תשע"ח • 22:00, 28 בדצמבר 2017 (IST)

אמליץ על מספר מר"מ: "כתב עברי לבונאי במזוזות" (רבי מנחם מנדל כשר), בתוך "תורה שלמה", כט, כתב התורה ואותיותיה פרק ט, עמ' לח-מ; "המזוזה - בין מצווה לקמיע" (הלל אביעזר), בתוך קובץ "מעליות", יט, ירושלים תשנ"ז, עמ' 217–237; "המזוזה הקמיעתית של ימי הביניים", (דניאל שפרבר), בתוך "מנהגי ישראל", ח, פרק ח, ירושלים תשס"ז, עמ' צו-קכד. וראה בתמצות את דברי הפוסקים אצל הרב שמואל יוסף שטיצברג, "שערי המזוזה", פרק יד, סעיף טז, הע' כט, עמ' שכ"ה. בשורה אחרונה, מדובר על תופעה שהייתה רווחת בתקופה מסוימת בימי הביניים, אך נעקרה. מוסיף והולךשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ח • 01:23, 31 בדצמבר 2017 (IST)

מקור הדין של רובו ככולו

אני מציג כאן את הקושיא שכתב Tshuva בערך רובו ככולו. אולי יהיה כאן מישהו שיודע מקור המקשה את זה או תירוץ. בגמרא נזיר מ"ב ע"א מבואר שדין רובו ככולו נלמד מנזיר שחייב לגלח כל ראשו משמע שבמקומות אחרים מספיק רוב. ואילו הגר"ח על ב"ק כ"ז ע"ב כתב שלומדים מאחרי רבים להטות שרוב ככולו.--יהודהשיחה • ו' בשבט ה'תשע"ח • 19:34, 21 בינואר 2018 (IST)

אין נחתום מעיד על עיסתו

לפי מה שזכור לי זה כלל בהלכות חלה שאדם לא נאמן לומר על עצמו שהוא מפריש חלה, אלא אחרים נאמנים להעיד עליו. בניגוד למה שכתוב בערך שזה מהעברית החדשה. אמנם חיפשתי את הביטוי ולא מצאתי אותו בלשון המשנה. איפוה זה נמצא בהקשר הזה?--יהודהשיחה • י"א באדר ה'תשע"ח • 09:42, 26 בפברואר 2018 (IST)

כביטוי למושג כללי שאדם לא שאדם אינו יכול להעיד על איכות מוצריו מכיוון שהוא אינו אובייקטיבי זה מהעברית החדשה, גם אם בלשון הקודש יש כעין משפט זה אבל לא במשמעות זו ולא כביטוי מגדר--יוסף (שיחה) 17:35, 26 בפברואר 2018 (IST)

בעיית צירי וסגול

- הועבר מהדף המכלול:ייעוץ לשוני

שאלה מאתגרת נוספת:

לא מוטב היה לו חכמי הניקוד היו הופכים את ניקודי הסגול והצירי?

היום הגייה אשכנזית הגייה תימנית מאן דאמר אורך
אֵ [ei] [e] //
אֶ [e] [æ] /e/
הצעה למפרע הגייה אשכנזית הגייה תימנית מאן דאמר אורך
אֵ [e] [æ] /e/
אֶ [ei] [e] //
נימוקים אֶ = אֵ + אִ = [e + i] [æ] קרובה מאוד לתנועת הפתח [a],
ויש הממזגים אותן לחלוטין.
אֵ = אַ קטועה
גזרה שווה מסמלי הקמץ והפתח:
מה אָ = אַ ארוכה (פתח בתוספת קו)
אף אֶ = אֵ ארוכה (צירי בתוספת נקודה)

את השאלה הזו שאלתי פה לפני יותר מ־5.5 שנים (שימו לב לתאריכים), ועד לפני זמן לא רב יחסית לא ידעתי כלל כי זכיתי לתשובה – שהפתיעה אותי. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:38, 22 ביוני 2018 (IDT)

יהודה שמחה ולדמן לא ראיתי שם תשובה על השאלה. אלא רק טענה שלכאורה מוכח ההגיה התימנית מכך שאצל הראשונים סגול נקרא פתח קטן. אני לא יודע אם המקום להסבר צריך להיות בכלל בצורת התנועה. הרי הסדר הוא קמץ-פתח-צירה-סגול. אולי בחרו סימן לפי הסדר בתחילה לקמץ ואז הורידו את הפס לפתח אחר כך חתכו את הקו לשניים לצירי והוסיפו נקודה לסגול. האם על כך שהחיריק הוא נקודה אחת בלבד יש הסבר? ולמה הקובוץ שלש נקודות אלכסוניות?--יהודהשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ח • בואו נבנה את המכלול ביחד 09:32, 24 ביוני 2018 (IDT)
- סוף העברה
לכן כתבתי "הצעה למפרע". בכללי, הבנת את הרעיון שלי? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 13:31, 24 ביוני 2018 (IDT)
יהודה שמחה היקר, אני למשל, לא ממש הבנתי, אם תוכל לפשט את הדברים כדי שגם אני אוכל להבין, אודה לך מאוד.---שרגא • נר נשמה • שיחה  •  י"א בתמוז ה'תשע"ח • 13:39 (IDT)
קראת את שתי הטבלאות? ראית את הנימוקים? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 13:51, 24 ביוני 2018 (IDT)
ראיתי, אבל לא הבנתי, בשבילי זה כמו טורקית...ולכן הצעתי שתפשט את הדברים כדי שגם אני אוכל להבין...---שרגא • נר נשמה • שיחה  •  י"א בתמוז ה'תשע"ח • 13:55 (IDT)
תורכית? לאן הגענו?!
צירי = שתי נקודות. סגול = שלוש נקודות.
הצעה למפרע: סגול = שתי נקודות. צירי = שלוש נקודות.
  1. מבחינה אשכנזית: אם תנועת צירי היא דו־תנועה (דיפתונג), אז היפוך הסמלים יתן לנו אֶ = אֵ + אִ (צירי אשכנזית שלנו).
  2. מבחינה תימנית: תנועת הסגול שנויה במחלוקת בין העדות התימניות השונות, כיון שצלילה נשמע כמעט כמו פתח (a במלה and) ויש המבטלים את ההבדל בטענה שהוא תוספת חיצונית מאוחרת וכדומה. לכן סגול = שתי נקודות = פתח קטועה.
  3. למאן דאמר אורך תנועה: כמו יהודים, יהודה שמחה היה נותן בהם סימנים: מה אָ = אַ ארוכה וסימנו "פתח בתוספת קו", אף אֶ = אֵ ארוכה וסימנו "צירי בתוספת נקודה".
יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 14:30, 24 ביוני 2018 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── עכשיו הבנתי, תודה, אתה ממש צודק, חבל שלא התייעצו איתך קודם...קריצה,---שרגא • נר נשמה • שיחה  •  י"א בתמוז ה'תשע"ח • 14:38 (IDT)

איזה כיף! סוף סוף מישהו מסכים אתי או לפחות מבין אותי! 😊
הרבה מדי נהיים לי פתאום ענוים ובורחים כל עוד נפשם בם כשאני מעלה נושא כזה לדיון. 😭 נושא בסיסי, לא מדעי הרוח או הטילים.
מה דעתך להתיחס גם לשאלתי #רפורמה לניקוד העברית בת ימינו בראש העמוד? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:01, 24 ביוני 2018 (IDT)
יהודה שמחה, דעתי היא: טורקית, כנ"ל... מאוד הייתי רוצה להתעמק ולהבין את דבריך, אך כרגע אני מעדיף לייבא...עוד יבוא יום, בל"נ...בתקווה להבנה.---שרגא • נר נשמה • שיחה  •  י"א בתמוז ה'תשע"ח • 15:08 (IDT)
עכשיו שמתי לב לתגובה ישנה שלך (אחרי שהחלטתי לתקן את מה שמעצבן אותי בדף הזה כבר זמן רב). אם הבנתי נכון אתה טוען שאפילו אם בהתחלה כשקבעו את הניקוד משום מה החליטו שצירה הוא שתי נקודות וסגול שלוש. אבל צריך לכאורה לשנות את זה כי כך יותר מובן הקשר בין ההגייה לתנועה. אז אני מצטרף למשפט של שרגא. אבל נראה לי שעל הניקוד שנקבע לפני מאות שנים לא יתקבלו נסיונות לשנות בימינו. ועל העבר זה מה שנקרא "קשיא פאר אמעשה". יש גם עניינים על פי הקבלה בצורות של הנקודות שיש עליהם אף גימטריאות. חיריק הוא 10 בגימטריא, צירה 20 וכן שווא, סגול 30 וכן קובוץ, פתח 6 וקמץ 16. על פי מספר הנקודות והקוים כל נקודה היא 10 כמו י' וכל קו 6 כמו ו' יהודהשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 19:07, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
יהודה שמחה ולדמן תראה שם בעניין הגימטריות של הניקוד. ויש גם תשובה של יוסף שם בעניין העיצורים החסרים. יהודהשיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ט 18:55, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

"פרדוקס משה רבנו"

ראיתי את הערך הפרדוקס של ניוקום ונזכרתי בשאלה דומה ששמעתי פעם. לגבי מה שכתב רש"י בפרשת שמות על הפסוק "ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי ויטמנהו בחול" ראה שאין אדם כשר שעתיד לצאת ממנו. וקשה, הרי אם לא היה הורגו יש בחירה לצאצאיו אם יהיו צדיקים או רשעים, ואיך ראה "שאם לא יהרגהו לא יצא ממנו אדם כשר" ודוחק לומר שלא יהיו לו בנים כלל. וכעין זה יש להקשות על מה שמובא שמשה הוציא את מיכה מהלבנים אחרי שה' אמר לו שמי שנמצא שם מסתמא יהיה רשע אם יוציאו אותו משם. ואיך זה אפשר אם יש לאדם בחירה. זה לא דומה לשאלה הכללית איך ייתכן שה' יודע מה יעשה האדם אם יש לו בחירה, כי על זה אנו יכולים לומר שהוא יודע את המעשה שייעשה בעתיד, והרי כמו שאנו יודעים את העבר ולא אומרים שאין בחירה, כך הוא יודע גם את העתיד. אבל לתלות ב"אם יהיה כך וכך" זה בהכרח אומר שאם יהיה הוא מוכרח לעשות ולא שאפשר לדעת מראש וכמו שאם הייתי יודע את העבר, לא היה שייך ידיעה בתנאי שאם היה כך וכך אז אני יודע שפלוני עשה כך וכך, אם אינו מוכרח לזה.--בבקשה (שיחה) 09:35, 19 בפברואר 2019 (IST)

האחשתרנים בני הרמכים

קראתי את הערך רמך ואת דף השיחה שלו. חבל שאלה שעסקו בכתיבת הערך לא פעילים כעת. בכל אופן השאלה שלי איך מתיישבים דברי רש"י שכתב שהם מן גמלים הממהרים לרוץ עם הפירוש המקובל במשנה שהם בני סוס. הרי לא מסתבר שהם בני כלאיים של סוס וגמל. גם לא הבנתי את הפירוש שהובא בשם לקח טוב שהם אומני רכיבה, הרי במשנה מפורש שהם בעל חי. האם אפשר שהרמך של המשנה אינו אביו של האחשתרנים מהמגילה? אם כן צריך לתקן בערך. מי עוסק כעת בנושאים כאלה? אליצור, עמוס חדד, א.ב. קיסר, אאלפך?--בבקשה (שיחה) 13:52, 11 במרץ 2019 (IST)

מתכוין ל'אחשתרנים'? אאלפך (שיחה) 18:56, 12 במרץ 2019 (IST)
בבקשה, ראשית תודה על תשומת הלב, קטונתי מלהכריע בנושאים תורניים חשובים כאלה, ואני בטוח שהצדק איתך, עם זאת אין מקום במכלול לחידושים סברות ושאלות, משכך אם תוכל למצוא תשובות לשאלותיך, כולל מקורות תוכל להוסיפם. הייתי ממליץ לך להעלות שאלות אלו באחד הפורומים התורניים. בהצלחה. עמוס חדד (שיחה) 22:49, 12 במרץ 2019 (IST)
עמוס חדד האם הדף הזה לא נועד לשאלות גם כשאין מקום להכניסם בערכים. וגם אם יהיה מי שיש לו תשובות כאן עם מקורות, זה יועיל לערך. בכל אופן נראה לי שאתקן מה שבינתיים נראה לי טעות. ואף שנראה שכבר דנו בזה כותבי הערך שלא נמצאים כאן כעת.--בבקשה (שיחה) 23:17, 12 במרץ 2019 (IST)