המכלול:שאל את המומחה/חול

סמל כימי

davidnead, מוסיף והולך, יוסף, איש גלילי, שאלתי את השאלה הזו בעבר בויקיפדיה האנגלית:

האם יש סיבה למה 12 אותיות מהאלפבית הלטיני (A,D,E,G,J,L,M,Q,R,T,X,Z) אינן בשימוש בסמלים כימיים טבלה המחזורית?

דוגמאות שהצעתי (למעט J,Q):

• A – אלומיניום
• D – דיספרוסיום
• E – אירופיום
• G – גליום
• L – ליתיום
• M – מגנזיום
• R – רותניום
• T – טיטניום
• X – קסנון (אירוניה לכך שרק יסוד אחד בכלל מתחיל ב-X)
• Z – אבץ

למעשה, כבר קיבלתי כמה תשובות כאן והכי נדהמתי מהרשימה הישנה כאן שנזנחה. מה דעתכם?

שאלה אחרת: מה הסיבה שהליום נקרא כך ולא הֶלְיוֹן (Helion) על־פי סיומת הגזים האציליים -וֹן?

ככה 2 ציפורים במכה אחת – גם התייחסות ברורה יותר למילה היוונית לשמש (ἥλιος), וגם לסיומת הנ"ל. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 18:39, 9 ביולי 2017 (IDT)

דומני שתצטרך להמתין עוד תקופה ארוכה כדי לזכות כאן למענה בנושאים אלו. מוסיף והולך (שיחה) 19:52, 9 ביולי 2017 (IDT)

יהודה שמחה ולדמן את המקור שציטטת באנגלית לא הבנתי (אין לי זמן להתעסק עם תרגומים) מה שידוע לי הוא שיש שימושים אחרים לחלק מהאותיות שהזכרת.(למשל:D-דיאוטריום,X-קבוצה מקושרת בתרכובת אורגנית)בעניין הליום ייתכן שזה מלפני שהכירו את שאר הגזים האצילים ולא רצו לשנות-יהודה (שיחה) 10:08, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

קראתי עכשיו את הדף בקישור שציינת, תורגם אוטומטית מלא שגיאות לא הצלחתי להבין כמעט כלום. רק שD הוא דיאוטריום כמו שכתבתי יהודה (שיחה) 11:02, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה רבה (בציניות).

הציניות שלי היא לא נגדך לרגע – אני ב"ה כבר מכיר את המידע הזה על דאוטריום. הנסיון לתת סמל כימי שונה ל"איזוטופ" של יסוד כלשהו רק מחזיר אותנו לימים קדומים בהם למשל סימל כימאי אחד את הכספית בכ-20 סמלים מסורבלים שונים שלא תרמו דבר. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 22:49, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

יהודה שמחה ולדמן מה אני יכול לעשות, לא אני קבעתי את הסמלים. אם אתה שואל למה לה נחליף את המימן הכבד ל ${\rm {^{2}H_{1}}}$ צריך שהכימאים יכריעו בזה. בדרך כלל משתמשים בשמות הישנים כל זמן שזה לא מאד מפריע. יהודה (שיחה) 10:57, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

הסימול הזה כמובן קיים. אני מתייחס לרשימה הנ"ל שהבאתי, היו בה הרבה מאד שמות וסמלים שנזנחו. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 11:16, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

מוזר בהחלט, חלק מהסמלים עברו לאות אחת וחלק לשתי אותיות. מי אחראי על הרשימה החדשה?יהודה (שיחה) 09:57, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

לו ידעתי... יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 10:52, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

מיינה

הנזקים שהיא גורמת לסביבה, כתבתי בערך על פי מה ששמעתי מחברים. בעיתון קראתי שפשוט היא מסתגלת בקלות יותר בסביבה אנושית מהציפורים האחרות וממילא כשיש תחרות על המזון היא מנצחת.(לדעתי זה לא נקרא שהיא גורמת נזק). האם מישהו יכול לאמת?יהודה (שיחה) 10:11, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

ראשית, שים לב שבתוך הסוג מיינה יש גם מין מיינה מצויה, ואותו אנחנו מכירים (ראה גם את הנאמר עליו בערך). לעניין מקורות, ראה כאן (מה שתצליח לפתוח. אם תרצה אשלח במייל):
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אורי שצ'יגובסקי, זהירות, מיינה: ציפור השיר שפולשת, באתר nrg‏, 16 במרץ 2009; [1]; [2]. ואגב איפה שהן מקוננות בכמויות, בן באמת מרעישות ומפריעות ([3]). גוגל יעזור לך לתוצאות נוספות. מוסיף והולך (שיחה) 12:25, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

השוואת הצלילים

מקובל היום שהצליל לה (A4) הוא 440 Hz. מי קבע את זה? למה לא קבעו פשוט יותר שסול הוא 400 Hz יהודה (שיחה) 10:38, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

האם זה מספיק?יהודה (שיחה) 15:41, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

אסטרונומיה עתיקה

א. למה החליטו שכוכב חמה קרוב לארץ יותר מנוגה? הרי במסלולו הוא קרוב לשמש יותר.

ב. למה היו צריכים להניח שלכל כוכב משצמחנ"כ יש גלגל יוצא מרכז? אי אפשר לומר שהגלגל השמיני מסובב את כולם, כמו שאמרו על הגלגל התשיעי? יהודה (שיחה) 12:38, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

א) זה כמו שאני אשאל: איך לא עלו על אפשרות מסלול סביב גוף לא־ארצי עוד בעבר הקדום? הרי מעקב אחרי תנועת כוכב חמה מראה כי הוא נמצא באיזו קרבה ממשית (או ידידות) עם השמש?

ב) שמא מתכוון אתה לאפיציקל? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 18:03, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

לא הבנתי בכלל.

א.לא הבינו למה הולך הלוך וחזור אבל הבינו שמקיף את הארץ. השאלה שלי היא על התקופה שכן האמינו בגלגלים משניים.

ב.אני מתכוין למה שהמפרש על הרמב"ם קורא לו כרג אלמרכז. אפיציקל אם הבנתי נכון נקרא שם אלפאלך אלתדויר (מדובר במילים ערביות) העניין הוא שיש שני סוגי גלגלים משניים אחד שהציר שלו בנקודה מסויימת על הגלגל שמקיף את העולם, ושם נמצא הכוכב וזה האפיציקל. השני הוא גלגל שמחזיק את הגלגל שמקיף את הארץ אבל מסובב את נקודת המרכז שלו סביב הארץ (כלומר שהרי הכוכב לפעמים קרוב ולפעמים רחוק וזה אומר שמרכז הסיבוב אינו כדור הארץ. אבל המרכז הזה נע סביב הארץ ממערב למזרח בערך מעלה אחת לשבעים שנה. ראה ברמב"ם הלכות קידוש החודש. הסיבה לסיבוב זה לפי המדע המודרני הוא נקיפת ציר כדור הארץ). השאלה שלי למה הם לא אמרו שהגלגל השמיני שהוא מסתובב ממערב למזרח באותה מהירות (גם בגלל נקיפת כדוה"א) הוא מסובב את כולם? יהודה (שיחה) 18:56, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

אגב, יש לי חדשות בשבילך:

כבר לפני שנים, כשלמדתי קצת קידוש החודש מהספר "חזון שמים" לרב איתן צקוני שליט"א, שמתי לב לסתירה בקשר לתנועת גובה השמש (שקולה לתנועת מרכז הסיבוב) ונקיפת הציר.

חישובי נתנו כל הזמן ${\frac {\frac {360^{\circ }}{0.00004707^{\circ }}}{365.242189}}\approx 20,940{\text{ years}}$ ולא כמקובל ${\frac {360^{\circ }}{0.01396^{\circ }}}\approx 25,788{\text{ years}}$

כאשר: $0.00004707^{\circ }$ נקיפת גובה השמש ליום, $0.001396^{\circ }$ נקיפת הציר לשנה על־פי המקובל היום.

לכאורה נקיפת השמש ונקיפת ציר הארץ (או נקיפת העונות) צריכות להיות "חופפות"! ולא היא.

שאלתי אותו על כך אך הוא לא הבין את דברי. כעבור כמה שנים שאלתי את הרב שי ואלטר שליט"א והוא סוף סוף האיר את עיני הסביר לי בפרוטרוט את הבעיה:

בתקופתו של הרמב"ם טעו חכמי האומות וסברו כי יש שתי נקיפות שהן אחת, ועל כן טעה ולמד גם הרמב"ם כך. רק כמה מאות שנים אחריו עלו על אי־חפיפת שתי הנקיפות. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 20:29, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

יהודה שמחה ולדמן זה מתרץ למה הצריכו גלגלי גובה נפרדים (הקושייה הב' שלי) רק בהנחה שהרמב"ם גם ידע את זה כי הוא כתב זאת בהלכות יסודי התורה לפי מה שפירש המפרש שם. יהודה (שיחה) 11:12, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

יהודה, הרשה לי לבקש ממך לא לחטוא לאמת – נראה לי כי לעתים אתה נוטה להשליך על גדולי ישראל בהיסטוריה הנחות מודרניות מתוך איזה דחף מגננתי.

דוגמא אישית: פעם היה לי דחף להאמין בקיום הגולם מפראג, דילוגי אותיות ועוד. היום אני חושב למשל שדילוגי האותיות הם דברי הבל ורעות רוח ואוי לו למי שתורתו עומדת על כרעי תרנגולת, ואני גם יודע כי עם ישראל לא התחיל כלל מהגולם מפראג אלא מיציאת מצרים ומתן תורה.

שוב, אך נקודת האמת, שלא היתה ידועה לדור ההוא, היא שהם בלבלו בין כמה נקיפות ולכן חסרו אפיציקלים נוספים. אבל, במציאות החישובית של קידוש החודש הסטיות הנ"ל זניחות שבזניחות.

להבדיל, הרמב"ם היה אריסטוטלי – היום ידוע כי תורת אריסטו היא שטות! מה שיפה הוא שהרמב"ם היה בעל ענוה גדולה והתיר לחלוק עליו במפורש (אולי תוכל למצוא לי את המשפט והמקום), לעניות דעתי בניגוד למדע המודרני ממנו עושים עבודה זרה שלמה. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 11:40, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

מה שחשדת בי לא נכון. אני לא מאמין מושבע במדע המודרני. וגם אני לא מנסה להכניס אותו בדברי רבותינו. השאלה שלי היתה על הרמב"ם שכתב מספר גלגלים מיותר לכאורה. ואת זה דווקא תירצת לי. אבל לא הבנתי למה כתבת שהרמב"ם לא ידע את זה. בעניין איפוה הרמב"ם חלק בפירוש על אריסטו אני לא זוכר חוץ ממה שכתב במורה נבוכים בעניין הגלגלים (במאמר כ"ד בחלק ב') שאריסטו לא ידע אותם. יהודה (שיחה) 12:01, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

יהודה, לא אמרתי כלל שאתה מאמין מושבע במדע המודרני. להפך, מדבריך דוקא נראה לי שאתה נוטה לדחות אותו כשזה מגיע לענייני אמונה והשקפה. "חכמה בגוים – תאמין, תורה בגוים – אל תאמין" הוא מאמר חכמינו שאני מאד מחבב.

אני בדברי מתייחס רק לנושא קידוש החודש (אותו למדתי רק בצמצום). לא מבין דבר בנושא הגלגלים. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 12:10, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

תיקון לדבריך: התכוונתי בכלל שהרמב"ם התיר לחלוק על דבריו שלו עצמו. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 18:16, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

לא מכיר מקור לזה, אבל נראה לי שזה לא נוגע לעניינו. הראשונים יכולים לחלוק זה על זה, לא אנחנו עליהם. יש דבר אחר, שברמב"ם בסוף הלכות קידוש החודש נראה שדבריו הם מחכמי הגויים, וכתב שאיננו סומכים עליהם אלא על הטעמים שלהם. ייתכן שמזה יש ללמוד שאם היום ידוע שטענותיהם הם טעות מותר לחלוק על זה. יהודה (שיחה) 16:17, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

מרחק נקודת האביב ממזל טלה

במפרש על הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ג ה"ז כתב שכוכב שמקומו בתחילת מזל שור נמצא היום ב20 מעלות ממזל תאומים (הפרש של חמישים מעלות!) האבן עזרא בספר עמוס פ"ה פסוק ח' כותב שבטלמיוס מצא את לב האריה על י"ב מעלות והינו היום על י"ח וידיוע כי לעולם לב האריה הוא על תשע מעלות. (ציטטתי לא בדיוק ולפי זה ההפרש הוא רק 9 מעלות בזמן האבן עזרא) בימינו רואים הפרש של מזל אחד בערך (קרוב ל30 מעלות) איך כל זה מסתדר? (כבר חשבתי לתקן בערכים מ2000 שנה ל4000 על סמך הרמב"ם למשל גלגל המזלות#מזל טלה, אבל אחר כך ראיתי שזה לא ייתכן כי אין הפרש של 60 מעלות) יהודה (שיחה) 12:44, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

מתייג את יוסף ומוסיף והולך שימו לב לשתי השאלות הקודמות.יהודה (שיחה) 15:40, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא מבין את השאלה: האם יש אפשרות לטעויות דפוס?

הנה אתר מעין פלאנטאריום – יש מספר כפתורים למטה לעדכון זמן ומקום המפה (אני לא יודע עד כמה הוא אמין לטווח הארוך, כי הוא מתעלם מנקיפת ציר כדור הארץ ועונות השנה נוקפות בפרק זמן כמעט כפול מהנדרש). יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 18:11, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

יהודה שמחה ולדמן תודה רבה, יש לי תוכנה שפועלת גם בלי אינטרנט. טעויות דפוס לא יועילו לתרץ כי משמע ברמב"ם שמקום המזלות המקורי הוא בזמן המבול. וע"פ זה כנראה כתב המפרש את דבריו. גם אני חשבתי ליישב כך, אבל זה נראה לי דוחק. חשבתי גם ליישב שאולי מה שאנחנו קוראים לו מזל טלה הוא בעצם דגים, אבל זה לא יסתדר עם כימה.יהודה (שיחה) 18:43, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

ידיעה

שאלה פילוסופית: האם המושג "אני יודע" הוא טבעי או הסכמי? כלומר האם ייתכן שאם למשל מושל המדינה יגזור שכאן לא מחשיבים דבר כ"ידוע לי" אלא אם כן שמעתי אותו מ-3 אנשים לפחות, אז באמת זה לא נקרא שאני יודע? וכן להיפך אם אומר ששמועה ממקור שלישי נחשב כידיעה זה באמת ידוע? אני לא מתכווין כמובן שייגזור להאמין בדבר לא נכון אלא שרוצה להגדיר מה נקרא ידוע (בטווח מסויים שנתון לויכוח)יהודה (שיחה) 13:13, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

בינתיים ייבאתי את הערך ידיעה המספק תשובה חלקית לשאלה זו יהודה (שיחה) 18:59, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

כך כתוב שם "אין הסכמה לגבי השאלה - מהו הצידוק הנדרש כדי לספק את התנאי השלישי". אם כן צריכים הסכמה ולפי זה מושל יכול להתערב יהודה (שיחה) 19:13, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

לוגיקה

האם כל הלוגיקה אינה מעגלית, הרי האקסיומות הפשוטות כמו למשל ששלם גדול יותר מהחצי שלו, ושאין שני הפכים בנושא אחד, הם הנחות שאין להם הוכחה מוקדמת רק "כל אדם בריא בשכלו מבין את זה" יהודה (שיחה) 13:13, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

בינגו!!! לכן קוראים לזה "אכסיומה" או "הנחת יסוד". נולדנו לתוך עולם משוגע. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:30, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

יהודה שמחה ולדמן זו השאלה שלי! אז מה זו "מעגליות" לא הכל מעגלי? יהודה (שיחה) 15:36, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

ראה אקסיומה. אבל אל תתחיל – זה לא יסתיים. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:47, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה אני רואה שזה באמת לא מסתיים. זה מושך אותי לתחום מעניין אחר. הבעיה היא שאני רציתי להסיק מסקנה מסויימת מהשאלה הזו וזו שלפניה, והשאלה אם היא נכונה. בינתיים הניסוח שלי כתשובה לשאלה זו היא שלוגיקה לא אמורה להוכיח את הטענות למי שמתעקש להסתפק. אבל אדם שיהיה כנה עם עצמו יידע למה הוא באמת מאמין ולמה לא, זה עוזר לו להגיע למסקנות נכונות (כלומר זה רק כלי שימושי, לא הוכחה בעצם) יהודה (שיחה) 18:36, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

מי שסבור שחצי הוא יותר מהשלם שלו, הדיון עמו מסתיים פה. בדרך כלל, אם יהיו לכך השלכות מעשיות הוא יאושפז. החברה האנושית היא אכן רעה. צודק ולדמן: עולם משוגע. אבל, יהודה, שים לב, לוגיקה לא יכולה להוכיח דבר למי שחולק על הנחת היסוד, לא משנה מיהו המשוגע. אבל לוגיקה כן יכולה להוכיח דבר מהנחה שיש לה קושי צדדי. למרות שאם נתמקד בקושי עשוי להיות טיעון מעגלי. מוסיף והולך (שיחה) 21:23, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

ה"חצי" מוגדר בשפת בן־אנוש בדיוק כפי שהוא מוגדר – חתיכה מן ה"שלם" – לכן הסובר להפך זקוק לאשפוז. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 23:00, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

זמרים וילדי מקהלה יהודיים

אני רוצה לעבוד על הוספת תוכן יהודי לערך קולות (מוזיקה), בינתיים הוספתי זמרי טנור ובריטון. יש כמה שאני מסופק עליהם. חסרים גם זמרי בס. (בדרך כלל גברים המשתתפים במקהלות). כמו כן מי שיכול להוסיף ילדיי מקהלה מפורסמים (מפרחי מיאמי למשל) שמשוררים בקולות אלט מצו סופרן וסופרן נא להוסיף. תודה רבה יהודה • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 09:57, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

3/4 טון (מוזיקה)

האם מישהו יודע אם זה ניסיון פשרה בין צליל נמוך לגבוה, או שזה צליל מכוון. למשל במקאם ראשט הצליל השלישי הוא מי חצי במול האם זו פשרה בין מי במול למי או שזה דווקא. מרווחים של רבע טון לא ידועים לי. יהודה • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ח • 18:51, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

הגיית האות O (קירילית)

תראו כאן בהתאם לזה העתקתי בטיוטה:О (כתב קירילי),"תנועה אחורית, חצי-סגורה, מעוגלת /o/. (כמו ההגיה של האות o במילה go באנגלית סקוטית)". מאידך ברוסית כתוב אחרת. "Оо - נהגית כחולם (אֹ/אוֹ)" מה האמת? יהודה • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ח • 19:48, 29 באוקטובר 2017 (IST)

היינו הך. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 14:18, 30 באוקטובר 2017 (IST)

בטוח? תראה שיחה:О (כתב קירילי)#בוכרית. (כבר תייגתי אותך שם אבל לא ביארתי את השאלה מספיק)יהודה • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ח • 16:21, 30 באוקטובר 2017 (IST)

אנומליה מוזרה ביבוא ערכים

- הועבר לדף המכלול:דלפק ייעוץ#אנומליה מוזרה ביבוא ערכים
--יהודה • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 15:50, 6 בדצמבר 2017 (IST)

משפט פיתגורס

- הועבר לדף שיחה:פיתגורס
--יהודה • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 20:36, 7 בדצמבר 2017 (IST) מוסיף והולך זה נראה לי המקום הנכון.--יהודה • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 20:36, 7 בדצמבר 2017 (IST)

משקלים

- הועבר מהדף המכלול:ייעוץ לשוני

שאלה מאתגרת נוספת:

ישנם כמה משקלים (ק.ט.ל) בהם קיים דגש חזק ב"ט הקטל" (או "ע הפועל" אם תרצו), מלבד באותיות א,ה,ח,ע,ר שאינן נדגשות (למעט כמה פעמים נדירות בתנ"ך).

לכן בשורשים עם האותיות הנ"ל הדגש מושמט ב"ט הקטל" ותחת זאת משתנה תנועת החיריק החסר לצירי ב"ק הקטל".

לצורך דיוננו נשתמש במשקל קִטּוּל: כגון במלה שִׁרּוּת* ← שֵׁרוּת.

רק לאחרונה הבנתי למה בכתיב חסר ניקוד בימינו אנו לרוב נוטים להוסיף יו"ד לצירי (שֵׁרוּת ← שירות): מפני שבתת־המודע אנו נוטים לשוב אל המשקל האם (קיטול).

כל התהליך הזה הוא למאן דאמר כי ההבדל הקדום בתנועות בעברית היה באורכן ולאו דווקא באיכותן (כגון קמץ = פתח ארוכה).

אבל כאן השאלות שלי:

1. למה להמיר חיריק חסר (תנועה קצרה) בצירי (תנועה ארוכה) אם חיריק מלא – תנועה ארוכה בעצמו – היה עושה את העבודה לא פחות טוב? (שִׁרּוּת* ← שִׁירוּת)
2. למה ישנן מלים שעברו את התהליך הנ"ל חלקית, כגון שִעוּר – השמטת הדגש אך ללא המרת תנועה ב"ק הקטל"?

יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 17:10, 27 בדצמבר 2017 (IST)

אולי נתייג גם את עוזי וזמרת. לעצם השאלה אני לא יודע את הסיבות להבדלים בין אותיות אהחער, גם בעוד דברים. על השאלה שהתחלת בה למה מוסיפים י' במילה שירות או עירוי, זה לא רק בגלל שאנחנו חושבים אותו לחיריק. אלא כל צירה מושך אחריו י' כמו במילה בְּנֵי, שנהגית בדיוק כמו המילה בְּנֵה. --יהודה • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 19:24, 27 בדצמבר 2017 (IST)

יהודה שמחה היקר! ברצוני להביע באופן ברור, כי נהירין לי שבילי הדקדוק כשם שנהירין לי שבילי דרקיע וכשם שנהירין לך שבילי דנהרדעא. לפיכך אין טעם לתייג אותי בנושאים כאלו, זה רק מביך אותי שוב ושוב. דוד (שיחה) 19:33, 27 בדצמבר 2017 (IST)

אני ממש לא חושב שכל צירי מושך אחריו יו"ד. אף הטיה של בֵּן לא מושכת יו"ד, אפילו לא בִּן־נון. ואני סבור שהמלה בְּנֵי נהגית לרוב [bnei] ולא [bne]. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 19:41, 27 בדצמבר 2017 (IST)

יהודה שמחה ולדמן כנראה שזה לא מדויק, שכל צירה מושך אחריו יוד, אבל זה כמו חולם שטבעו למשוך אחריו ו', כך צירה טבעו למשוך י'. הכוונה שי' שאחרי צירה היא נחה ונחשבת כחלק מהצירה,ולא כמו שכתבת שבני הוגים [bnei]. זו טעות לענ"ד. האשכנזים רגילים להגות כל צירה כ[ei]. והספרדים שהוגים אותה [e] הוגים גם את המילה בני [bne]. הסיבה שהרבה בעברית מודרנית אומרים [bnei] זה בגלל שהתרגלו לומר כך בגלל הצירה ושכחו שי' נחה אחרי צירה. יהודה • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 19:52, 27 בדצמבר 2017 (IST)

מי קבע שיו"ד נחה אחרי צירי? אמת, כך הדין אחרי כמה תנועות אחרות (כגון יָדָיו, יָדֶיהָ) אבל לא ידוע לי שגם על צירי. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 20:06, 27 בדצמבר 2017 (IST)

קריאת תיבת בני כ-bney, היא לכאורה ודאי טעות מוחלטת (בהגייה הספרדית), וכהסברו של יהודה. כי אם היו"ד היתה מרגשת לא היה הבג"ד כפ"ת שאחריו רפוי (כדוגמת "בְּנֵי בִנְיָמִין"). איש גלילי • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 20:12, 27 בדצמבר 2017 (IST)

אין מביאים ראיה מבני בנימין. מי אמר שהיו"ד שמה עיצורית? צירי מלא נהגה [bnei] ולא [bnej]. יש הבדל בין יו"ד עיצורית לחיריק.

ומה תאמר על "מי כַּה' אלהינו המגביהי לשבת"? "אעירה שָּׁחַר"? "מי כָמֹכָה באלם ה' מי כָּמֹכָה..."? (כן, אני מכיר את ההסבר שלא יאמרו "ה' מיכה". אני גם יודע שיש סוגי טעמים ופסיקים). יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 20:42, 27 בדצמבר 2017 (IST)

לא הבנתי מה שאמרת, אתה מקשה מן החריגים (אגב, אעירה שחר לא ממש קשור)? אינני זוכר מקום אחד שבג"ד כפ"ת אחרי צירי עם יוד דגוש.

אשמח אם תסביר יותר את מה שאמרת על ההבדל בין יו"ד עיצורית לחיריק. איש גלילי • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 21:04, 27 בדצמבר 2017 (IST)

כמשמעו, לאות יו"ד שני תפקידים: עיצור ותנועה. איני רואה הבדל בין חיריק מלא לבין צירי מלא – בשניהם זו תנועת [i], אף שבמלה בְּנֵי היא באה בדיפתונג [ei]. תאמין לי, ניתן להבחין שמיעתית בין יו"ד עיצורית לחיריק.

נכון, יש להקשות מדוע בין קמץ לו"ו ובין סגול לה"א (יָדָיו, יָדֶיהָ) אין היו"ד משמשת כחיריק. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 21:37, 27 בדצמבר 2017 (IST)

אבל ממש סטינו מהנושא. עדיין לא קיבלתי תשובה לשתי השאלות שלי. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 14:20, 28 בדצמבר 2017 (IST)

יהודה שמחה ולדמן באמת אני לא יודע רק טענתי שההנחה שעליה מבוססות השאלות לא נראית לי נכונה. בלי קשר ללמה כותבים י במילה שירות (שלדעתי זה לא בגלל שחושבים את זה כחיריק) שתי השאלות שלך אכן קיימות מצד עצמם.

1. למה צריך צירה כהרחבת דגש מה רע בחיריק גדול?
2. למה באות ע' זה נשאר חיריק קטן?

באמת לי גם קשים קושיות כעין זו. למה בה' בידוע לפני אותיות א' ור' יש קמץ. ולפני ה' ח' וע' יש פתח. בע' זה לא קבוע.--יהודה • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ח • 21:45, 28 בדצמבר 2017 (IST)

- סוף העברה

העברתי לכאן כי נראה לי ששאלות של ייעוץ לשוני הם אלה שהדיון הוא איך לערוך. שאלה על סיבות כללי הדקדוק שייכת לכאן.--יהודה • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ח • 21:47, 28 בדצמבר 2017 (IST)

מה תפקיד האות ה"א הראשונה במלה "הַרְּעִמָהּ" (שמואל פרק א פסוק ו)? שים לב לדגש הנדיר ברי"ש.

אני באמת סבור שהוספת יו"ד במלה שירות וכדומה קשורה למשקל האם קִטּוּל; גם במשקל קִטֵּל המלה חִרֵּשׁ* ← חֵרֵשׁ ← חירש [χeˈreʃ], ובשפה המדוברת יש המחליפים את הצירי לחיריק [χiˈreʃ]. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 22:29, 28 בדצמבר 2017 (IST)

רק אעיר, שלעניות דעתי שאלות בדקדוק לא קשורים לענייני חול, אלא לענייני תורה. איש גלילי • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ח • 22:57, 28 בדצמבר 2017 (IST)

יהודה שמחה ולדמן מה הקשר לנושא של משקל קיטול (למה לא פיעול) למילה הרעימה. היא במשקל הַקְטִיל. המילה הזו באמת חריגה וצריך לראות את דברי המפרשים עליה. --יהודה • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ח • 10:33, 29 בדצמבר 2017 (IST)

במשקל הַקְטִיל יש דגש? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 12:39, 29 בדצמבר 2017 (IST)

לא ותראה את הרד"ק על המילה הזו. אגב מה דין השווא במילה הַצְפִנוֹ?--יהודה • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ח • 09:42, 31 בדצמבר 2017 (IST)

השימוש במשקלים ופעלים בדקדוק העברי מקורו במדקדקים מימי הבינים ולקוח מערבית (ק.ט.ל למשקלים, פ.ע.ל לפעלים). בערבית ניתן להדגיש גם ע למשל, בניגוד לעברית. השורש ק.ט.ל על שלל הטיותיו (משקליו) כולל דגש, דבר המצוי במלים רבות בעלות משקל זהה (לבד מאותיות א.ה.ח.ע.ר). רוב האנשים שכחו את הפרט הזה ומשתמשים רק בשורש פ.ע.ל בשני המקרים. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:42, 31 בדצמבר 2017 (IST)

שלשות פיתגוריות

דביר, אם כבר דיברנו על א. עצבר, יש דבר שהוא כתב בבלוג "לא מדוייק" שגם אני הגעתי אליו עוד לפני שהכרתי את המושג שלשה פיתגורית ,(ראיתי את המושג באיזה ספר לחובבי מתמטיקה בשם "חיתוך הזהב"). העיקרון הוא שאם תיקח מספר לא זוגי ותכפיל אותו בעצמו. המספר שבחרת הוא a, הריבוע שיצא אם תוסיף עליו 1 ותחלק ב-2 תגיע ל-c, ואם תוריד 1 ותחלק ב-2 תגיע ל-b. בכל התוצאות מסוג זה ההפרש בין b ל-c הוא 1. הסיבה לכלל זה היא שסכום הסידרה 1,3,5,7... הוא תמיד ריבוע של מספר שלם. הכלל להגיע הוא כשהטור 1+3+5+...+n. אז התוצאה היא $\left({\frac {n+1}{2}}\right)^{2}$. המספר הראשון שבחרתי והכפלתי בעצמו הוא הפרש בין שני ריבועים סמוכים שבעצם מצאתי אותם באמצעות נוסחה זו. החידוש שלי הוא שגיליתי שניתן למצוא את השלשה הזו גם כמספרים p ו-q בשיטה הרגילה. לפי שיטה זו p הוא המספר הקטן פחות 1 לחלק ל-2 ו-q הוא אותו מספר ועד 1 לחלק 2. לדוגמא כשבחרתי 5 הוצאתי ממנו את השלשה 5,12,13. ניתן להוציא את אותה שלשה גם מהמספרים 2, ו-3 $3^{2}-2^{2}$,$2*2*3$,$2^{2}+3^{2}$. השאלה מה הקשר בין הנוסחאות, למה נגרמת התוצאה הזו?--יהודה • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 22:10, 2 בינואר 2018 (IST)

גם אני ב"ה הגעתי לפני מספר שנים לנוסחת סכום המספרים האי־זוגיים $\sum _{k=1}^{n}(2k-1)=n^{2}$ . זה היה כמדומני בליל שבת אחד בקיץ ה'תשע"ד כששיחקתי "טריומינו" – דומינו משולשים, וניסיתי למצוא איזו חוקיות לסידור המספרים על המשולשים (וגם מצאתי).

כמו רבים אחרים, החלטתי לצרף את המשולשים למשולש אחד גדול (עקב דמיון משולשים), ואז פתאום שמתי לב כי בכל שורה מופיע מספר אי־זוגי של משולשים, וכי סכום כל השורות הוא מספר ריבועי. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 13:44, 3 בינואר 2018 (IST)

האם יש לך תשובה על שאלתי? יהודה • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ח • 18:37, 3 בינואר 2018 (IST)

לצערי לא. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 18:38, 3 בינואר 2018 (IST)

מצאתי תשובה. אשלח לך במייל. כאן קשה לכתוב את זה.--יהודה • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ח • 09:37, 4 בינואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

יהודה, איני בטוח שהבנתי את הנוסחות המתמטיות שהבאת, אבל הסיבה לתופעה הראשונה שהזכרת (c-1=b) הוא פשוט ביותר - ברור לכולנו שa+1 גדול ב-2 מa-1, השלב הבא הוא 2:1=1. העלאת a בריבוע היא אשליה שלכל היותר נועדה לדאוג שבמספר אי-זוגי ייצאו מספרים שלמים. בברכה, מכה"כ • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ח • 08:57, 19 בינואר 2018 (IST)

אם זה מעניין אותך, תנסה לעקוב אחרי כל מה שכתבתי. את זה שההפרש בין c ל-b הוא 1 הסברתי. למעשה את זה חיפשתי מראש. השאלה שלי הייתה על הגילוי שכתבתי מהמילים "החידוש שלי" למעשה מצאתי תשובה גם לזה. כדי להבין מה זה p וq תראה שלשה פיתגורית#פרמטריזציה של התבנית הריבועית.--יהודה • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ח • 10:40, 19 בינואר 2018 (IST)

IPv6

ע"י פתיחת מנהל המשימות בכרטיסיה ביצועים, אני רואה את כתובת הIP של המחשב. התוצאה מתקבלת גם ל-IPv4 וגם ל-IPv6. הכתובת של המחשב שאני כותב ממנו כעת היא fe80::d08d:d:e7e3:5214%3 מה משמעו ה-%3 שבסוף הכתובת. אתה יודע משהו? לא ראיתי הסבר בערך IPv6.--יהודה • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ח • 16:43, 10 בינואר 2018 (IST)

לא. דוד (שיחה) 16:52, 10 בינואר 2018 (IST)

עידו, דוד, צלמי, Men770, צמא לדעתבעלי הידע במחשבים?--יהודה • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ח • 11:25, 19 בינואר 2018 (IST)

לא יודע מאיפה האחוז3 מגיע אבל זה לא נראה קשור לפרוטוקול ipv6. ‏Tshuva (שיחה) 23:40, 20 בינואר 2018 (IST)

מסתבר שהשורה לעיל (שלי) אינה נכונה. פרוטוקול IPv6 כולל מה שנקרא ScopeID שהוא כנראה מקור ה%3. ה ScopeID נועד לשימוש רכיב בשם WinINet

מתוך NSDN‏: ”...The percent character (%) in the IPv6 literal address must be percent escaped when present in the URI. For example, the scope ID FE80::2%3, must appear in the URI as "http://[FE80::2%253]/", where %25 is the hex encoded percent character (%)...”

בברכה, Tshuva (שיחה) 08:39, 21 בינואר 2018 (IST)

תודה יהודה • שיחה • ה' בשבט ה'תשע"ח • 11:19, 21 בינואר 2018 (IST)

איך מיבאים ערך מוויקיפדיה

- הועבר לדף המכלול:דלפק ייעוץ# איך מיבאים ערך מוויקיפדיה
--יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • ג' בסיוון ה'תשע"ח • 16:12, 17 במאי 2018 (IDT)

ראיית "מלאכים" בשמים

ידוע הסיפור על ר' יהונתן איבשיץ שאמר למלך בוא נעמוד ברחוב, והיביט זמן רב לשמים, וכשהתקבצו אנשים הוא שאל מישהו האם הוא רואה שם מלאכים, הוא השיב בחיוב. ואחר כך כולם דברו על ה"מלאכים" ואז אמר למלך, "אני לא ראיתי כלום אבל כך אפשר להטעות קבוצת אנשים גדולה" השאלה האם הם באמת ראו משהו או רק דמיינו, והאם ר' יהונתן ידע על ה"עצמים הצפים" המתוארים שם?--בבקשה (שיחה) 14:17, 12 במרץ 2019 (IST)

מסחר רציף במטבע חוץ, מי קובע את השערים?

במסחר במניות, ראיתי שיש פקודת LMT שהיא הגבלת שער. כלומר אני יכול לקבוע שאני רוצה לקנות, לא מעבר למחיר מסויים, או למכור לא מתחת מחיר מסויים. במקרה שזה לא רחוק מדי משער הבסיס, הפקודה נשלחת וממתינה בספר הפקודות של הבורסה, עד שמפגישים קונה ומוכר באותו השער. אבל במט"ח, לשוא ניסיתי למצוא דבר דומה. בכל זירת מסחר אני רואה שערים אחרים. תמיד יש שער ביקוש ושער היצע. מצאתי רק אתה שנותן מסחר בחוזי הפרשים והוא נותן לי אפשרות לקבוע באיזה שער להיכנס ובאיזה לצאת. אבל לא נראה שכך מזיזים את השער בשוק. האם אכן המסחר האמיתי מתנהל רק בין בנקים מרכזיים, או בורסות? מאידך באתר טריידינג ויו, יש ציטוט של שערי ביקוש והיצע ויש שם גם אפשרות לקבוע פקודה משלי. אמנם אני צריך להתחבר דרך ברוקר ולא הצלחתי לעשות את זה. ליפמן (שיחה) 20:58, 5 באוגוסט 2024 (IDT)