רמך
|
הרֶמֶךְ[1] או רַמָּךְ[2] הוא מין בעל חיים ממשפחת הבהמות ששימש לרכיבה בעת העתיקה. זיהויו המדויק אינו ברור, וקיימות בו דעות שונות.
הרמך במקורות
הרמך ותיאור השימוש בו מופיעים פעם אחד בלבד בתנ"ך: ”וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים”[3]. בגמרא במסכת מגילה נאמר כי כבר בתקופת האמוראים לא היה ידוע מהו הפירוש של האחשתרנים בני הרמכים[4].
אזכור נפרד של הרמך מופיע בספרות חז"ל ביחס למעמדו ההלכתי של הרמך לעניין הלכות כלאי בהמה. בספרי[5] הוזכר שמו בתוך הלכה קצרה ”יחדו - פרט לרמך”, ובמשנה -העוסקת בדין רתימתם של יצורי כלאיים יחד- הורחבה ההלכה:
כל הנולדים מן הסוס, אף על פי שאביהן חמור - מותרין זה עם זה; וכן הנולדים מן החמור, אף על פי שאביהם סוס - מותרין זה עם זה. אבל הנולדים מן הסוס, עם הנולדים מחמור - אסורים זה עם זה; הפרוטיות - אסורות (זו עם זו), והרמך - מותר (עם רמך אחר, או עם סוס)[6]
. הירושלמי[7] תיאר את רמך זה כ”רמכה דלא כלינס”, אולם משמעותו של תיאור זה אינה ברורה.
זיהוי הרמך על ידי המפרשים
על זיהוי רמכים אלו קיימים מספר דעות בקרב מפרשי המקרא, המשנה והירושלמי. ייתכן גם שהרמכים של המקרא אינם הרמך של המשנה[8]:
- במדרש לקח טוב מופיעים הרמכים כעַיִר: ”עיירים סוסים בחורים”[9], וכן פירשו ב"פני משה" על הירושלמי: ”רמכה דלא כלינס: הוא קטן בשנים שעדיין לא הורגל במתג ורסן”[10] וב"תפארת ישראל" על המשנה: ”הרמך: הן מין סוסים קטנים קלי מרוץ”[11].
- דעה נוספת במדרש לקח טוב[9] היא כי ה"רמכים" אינם בכלל בעלי חיים מסוימים אלא הם כינוי לרוכבים, שמרימים את ידיהם להכות בסוסים. לפי פירוש זה, המילה "רַמָּךְ" היא הלחם בסיסים של השורשים "רמה" ו"מכה".
- רבי סעדיה גאון זיהה את הרמך עם נקבת הסוס, כפי שהיא קרויה בערבית- "רמכא", ועל פי זה פירש כי ה"אחשתרנים בני הרמכים" הם פרדים שנולדו לאב חמור ולאם סוסה. וכן פירשו משמו רבי יוסף קמחי[12] והאבן עזרא[13].
- הרמב"ם זיהה את הרמך כאחד מסוסי הבר[14]. ברם בזיהוי זה יש קושי משום שאין עדות כלשהי על הימצאו של סוס הבר בארץ ישראל בתקופת המשנה[15].
- רבי תנחום הירושלמי פירש את הרמך כ"סוס אציל", ואת "בני הרמכים" פירש כ"בעלי סוסים מפוארים הידועים בזריזותם ובחוסנם"[16].
- רבי עובדיה מברטנורא[17] פירש שהכוונה לפרד (בן-כלאיים של חמור וסוסה), פירוש זה תואם למשמעות המילה בארמית הגלילית שהיתה מדוברת בארץ ישראל בתקופת המשנה - רַמָּכָא. פירוש זה קרוב לפירוש רס"ג והאבן עזרא.
- בפרסית עתיקה ישנה מילה דומה - رمه, שמשמעותה "עדר". מילה זהה הייתה קיימת בשפה הארמית סורית - ramkā במשמעות עדר של בהמות-בית[18], ויתכן שבפירושו של רש"י ל"אחשתרנים" נתכוון למשמעות זו[15].
זיהוי הרמך בעת החדשה
ברוך לינדא בספרו ראשית לימודים כינה את הגמל הדו-דבשתי בשם "גמל רמכי", ואת הגמל החד-דבשתי בשם "אחשתרן"[19]. יתכן שהסתמך על פירושו של רש"י באסתר: "האחשתרנים. מין גמלים הממהרים לרוץ". כינויו זה לא נתקבל במחקר.
בימינו זוהה ה"רמך" עם אחת ממשפחות סוסי הבר, יתכן ששם זה ניתן למשפחה זו על סמך זיהויו של הרמב"ם והריבמ"ץ. פרופסור זהר עמר זיהה את הרמך שברמב"ם עם תת-המין של אותה משפחה - סוס פז'בלסקי[20]
הערות שוליים
- ^ כך מנוקד במשנה כתב יד קאופמן, וכך גם מעדיף זהר עמר, הצומח והחי במשנת הרמב"ם, כפר דרום, תשע"ה, עמ' 209, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים). במסורת התימנית ניקדו רְמׇךְ.
- ^ על פי הפסוק במגילת אסתר
- ^ מגילת אסתר, פרק ח', פסוק י'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ח עמוד א'. אמנם ראה ברבנו חננאל על דברי הגמרא שם כי רק לנשים ועמי ארצות לא היה ידוע הפירוש.
- ^ על דברים כב, י. במהדורת פינקלשטיין-הורוביץ, פיסקא רלא, עמ' 264
- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק ח', משנה ד' - פרק ח', משנה ד'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ח', הלכה ד', דף ל"א, טור ג'.
- ^ כמו שמוכח משינוי הניקוד בכתב יד קאופמן של המשנה
- ^ 9.0 9.1 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), אסתר, פרק ח', סימן י'.
- ^ רבי משה מרגלית, פני משה, על התלמוד הירושלמי, כלאים, ח, ד
- ^ רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל, על המשנה, כלאים, פרק ח', יכין, אות ל"א.
- ^ רבי יוסף קמחי, "ספר הגלוי", ברלין תרמ"ז, עמ' 70, ערך "אחשתרנים"
- ^ בפירושו על אסתר, ח, י. וראה גם בפירושו על התורה, בראשית, לט, כא.
- ^ רמב"ם, בפירושו על המשנה: ”רמך, הוא מין ממיני הסוס. אני חושב שהוא המדברי לפי שיש מן הסוסים מדבריים.”; פירוש הריבמ"ץ למשנה.
- ^ 15.0 15.1 יהודה פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 301.
- ^ רבי תנחום הירושלמי, אלמרשד אלכאפי: מילונו של תנחום הירושלמי למשנה תורה לרמב"ם, בתרגומה של הדסה שי, ירושלים תשס"ה, עמ' 582-583, ערך "רמך". וכן פירש בפירושו לאסתר, ח י
- ^ פירוש רע"ב, כלאים, פ"ח מ"ה. וכן פירש הרש"ש במגילה יח' ע"א
- ^ בתלמוד הבבלי מופיעה המילה "רמך" בהקשר של עדרים, במסכת תענית, דף כ"ג עמוד א'.
- ^ ברוך לינדא, ראשית לימודים, חלק א, ברלין תקמ"ט, דף לה ע"א
- ^ זהר עמר, הצומח והחי במשנת הרמב"ם, כפר דרום תשע"ה, עמ' 209, ערך "רמך", באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)