רובו ככולו
רוּבּוֹ כְּכוּלוֹ הוא כלל הלכתי הקובע כי במצבים בהם דרוש שיעור מסוים לגבי דינים מסויימים, ניתן להסתפק ברוב השיעור ולא צריכים להקפיד על כל השיעור הנצרך.
על פי הכלל, אם במציאות יש רק רוב מהשיעור הנדרש, דנים את המקרה או המצב כאילו הוא כבר הגיע לשיעור הנדרש לפי כללי ההלכה. במקרים אלו, פוסקים את הדין לגבי המציאות החלקית כאילו הייתה שלמה.
הכלל רובו ככולו משמש במקרים רבים. לדוגמה, מי שנמצא ראשו ורובו בסוכה, קיים בכך מצוות סוכה משום דין רובו ככולו, קביעת יום הלידה נחשב לפי רגע יציאת רוב הראש, ולא ממתינים ליציאת כולו. בחיוב קידוש וארבע כוסות של פסח די בשתיית רוב רביעית, שנחשב כשותה את כולו, ועוד.
מקור הכלל
את הכלל רובו ככולו, לומדים חז"ל[1] מכך שכתוב בפסוק לענין גילוח שערות ראשו של נזיר "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ" (ספר במדבר, פרק ו', פסוק ט') ושם מבואר כי צריך לגלח כל ראשו ואסור לשייר ב' שערות. ומכך שצריך לימוד מיוחד על ידי פסוק זה, משמע שבכל התורה כולה רובו ככולו, ולכן צריך פסוק מיוחד בנזיר ללמד ששם באופן חריג אין הדין רובו ככולו חל.
אמר מר, וכולם שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות, לא עשו ולא כלום. אמר רב אחא בריה דרב איקא, זאת אומרת, רובו ככולו מדאורייתא.
ממאי (כלומר מאין בתורה לומדים את הדין)?
מדגלי רחמנא (מכך שגילה ה' בתורה) גבי נזיר "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ" הכא הוא דעד דאיכא כולו (כאן העידה התורה שצריך "כולו" דווקא) הא (מכאן נובע) - בעלמא רובו ככולו (ואם כך בסתם דינים בתורה, רובו ככולו).
בחידושי הגר"ח מבריסק[2], כותב שהמקור ש"רובו ככולו" הוא דווקא הפסוק "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת"(ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ב') שנאמר בנושא דיינים. ואומר כי לומדים משם שני דינים, האחד שהולכים אחר הרוב שמכריע את הספק, והשני שבדיני ממונות צריך שלושה דיינים ובדיני נפשות עשרים ושלושה, וכשהמיעוט לא מצטרף לרוב חסר במניין של בית הדין (כי אז הרי יש פחות דיינים הפוסקים את הדין של הרוב מאשר הגבול ההכרחי, והרי בית דין חסר אינו בית דין שיכול לפסוק), אלא מכאן שרובו ככולו, וכיוון שכך, נחשב בית הדין מלא, על אף שישנם דיינים שאינם מסכימים לדין (המיעוט)[3].
יוצאים מן הכלל ופרטי דינים
רובו ככולו בשיעורים
הכלל רובו ככולו לא נקבע כי אם במקום שהשיעור מגדיר מציאות, (ולמשל בשחיטה, ששחיטת הסימנים מגדירה את הבהמה כ'שחוטה', ולכן גם ברוב השיעור חל עליה שם 'שחוטה', מדין רובו ככולו) אבל במקום שהשיעור הוא דין בכמות הנצרכת, אך אין הכמות השלמה יוצרת מציאות, לא שייך להתייחס לרוב השיעור ככולו, ולכן בדיני שעורים לא נאמר הכלל רובו ככולו. לדוגמה, לא דנים את מי שאכל רוב כזית כאילו אכל שיעור כזית, אי אפשר לקדש על רוב רביעית, או לטבול במקווה שיש בו רוב ארבעים סאה (ארבעים סאה הם אמה על אמה ברום שלוש אמות, השעור המינימלי שקבעו חז"ל למקווה כשר).
ומסיבה זו אם רוב הסנהדרין נתוועדו הם אינם נחשבים כסנהדרין עד שיתוועדו כולם, וכן אין אפשרות להתפלל כשיש רק רוב מניין[4].
רוב בהנחת תפילין
בתפילין לא נאמר דין רובו ככולו, כך שגם "אם כמלוא נימא מהתפילין אינם על ראשו אלא על מצחו, אינו יוצא ידי חובה (של מצוות הנחת תפילין)" [5]). בטעם הדבר כתב ה"משמרת חיים"[6] שדין רובו ככולו נאמר רק כאשר לכל מקצת יש חשיבות בפני עצמה, כגון בענין השחיטה, שבכל חיתוך של הסימנים האדם מנתק את חיותה של הבהמה וממילא יש לפעולה "שם שחיטה", והשיעור הנצרך הינו "שני סימנים" הוא שיעור השלמת הפעולה, ובכך נתחדש שברוב שניים עולה רובו ככולו ונחשב שחיטה. אבל בתפילין, רוב בית תפילין אינו נחשב בית תפילין כלל, שהרי אם חסר אפילו אות אחת מהתפילין או שנחתך חלק מהבתים התפילין פסולות לכל הדיעות, ועל כן לא שייך בזה דין רובו ככולו. לעומתו ה'אשל אברהם'[7] כתב שיש ללמד זכות על אילו שאינם נזהרים בזה מטעם הדין רובו ככולו, ומשמע שסובר שיש מקום לחלוק על כך.
מקצת מניין לחשיבות תפילה בציבור
בספר עמק ברכה כתב שיש להוכיח מהרמב"ם[8] שגם כשמקצת הציבור התפללו, נחשבת התפילה לתפילה בציבור, וביאר הכסף משנה שהטעם הוא משום שרובו ככולו. אבל בספר "יד אליהו" וכן בשו"ת אגרות משה[9] סוברים שאין זה נחשב תפילה בציבור כיוון שזה עניין שעורים כפי שהזכרנו כבר שבשעורים אין דין רובו ככולו. הברכת שמואל[10] כתב שהגר"ח תלה את שאלה זו בחקירה האם חיוב חזרת הש"ץ חל על עשרה ביחד, ואז אם אין עשרה, אין חיוב, או שהחיוב הוא על כל יחיד, אלא שאינה נאמרת אלא בעשרה ואז יכול לחול החיוב ביחד עם רובו ככולו, שאז אפשר לומר שרובו ככולו מדמה כאילו יש מניין שלם, ואם החיוב חל אז ניתן לעשות חזרת ש"ץ.
ראו גם
- רוב (הלכה)
- ביטול ברוב
- אין הולכין בממון אחר הרוב
- כל קבוע כמחצה על מחצה דמי
- הכרעת רוב בדיינים
- ספק כוודאי
קישורים חיצוניים
- המושג רובו ככולו, מאת משה אביגדור עמיאל באתר hebrewbooks
- רובו ככולו, באתר מורשת
- ספר "אוצר דין רובו ככולו", מאת יואל רועי משדי
הערות שוליים
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף מ"ב עמוד א'
- ^ על תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז עמוד ב'
- ^ ותמהו עליו דמפורש בגמרא דלומדים מנזיר, ולמה צריך עוד פסוק. ראה הרב שלמה פישר, מוריה (כתב עת), שנה ל"ב, תשרי תשע"ד, עמ' ק"י; רבי יעקב טולידנו, ירחי כלה, בני ברק תשס"ב, עמ' נ"ה.
- ^ שו"ת חתם סופר, או"ח, סי' ק"מ.
- ^ (ראה במשנה ברורה סימן כז, ס"ק יח
- ^ ראה שם, תפילין בחלק א'
- ^ סימן כ"ז
- ^ הלכות תפילה, פרק ח', הלכה ד'
- ^ אורח חיים, סימנים כח',ל'
- ^ על מסכת יבמות, סימן כ"א
