המטה למאבק בגזענות בישראל

המטה למאבק בגזענות בישראל נוסד בשנת 2003, והוא ארגון-גג המאגד כ-45 ארגוני חברה אזרחית הנאבקים נגד אפליה וגזענות בישראל.

היסטוריה

המטה למאבק בגזענות הוקם בשנת 2003 ביוזמתו של מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל. מטרתו העיקרית היא להילחם בגזענות בישראל ובאפליה מוסדית, וכן בגזענות בין אנשים.

באתר הארגון הוא מגדיר את עצמו באופן הבא: ”המטה למאבק בגזענות בישראל הוא ארגון-גג המאגד כ-45 ארגונים, קבוצות, פעילים ופעילות, הנאבקים ונאבקות נגד גזענות ואפליה כלפי קבוצות ופרטים בחברה ובכלל זה: גזענות כלפי ערבים וערביות, יוצאי ויוצאות אתיופיה, מזרחים ומזרחיות, דוברי ודוברות רוסית, מהגרי ומהגרות עבודה, פליטים ופליטות וגזענות מגדרית. המטה פועל כדי לקדם חזון של חברה שוויונית מכילה וחפה מגזענות.”

הארגון משתף פעולה עם משרד החינוך ועם ועדת החינוך של הכנסת, במטרה לקדם תוכניות חינוך לזכויות אדם ולשותפות וכן תוכניות נגד גזענות.

הארגון מפרסם מדי שנה את "דו"ח הגזענות" השנתי, וכן מסמכים ומחקרים נוספים הרואים אור מספר פעמים בשנה. למשל, בשנת 2017 פרסם הארגון מסמך בשם "ביטויים של גזענות ואפליה נגד בני ובנות נוער בישראל - במערכת החינוך ובמערכת אכיפת החוק."

ארגונים חברים

במטה למאבק בגזענות בישראל חברים כ-45 ארגוני חברה אזרחית ועמותות, בהם:

• המרכז הרפורמי לדת ומדינה
• מרכז תמורה, בראשות יפעת ביטון
• מרכז מוסאוא - לזכויות האזרחים הערביים בישראל
• עמותת סיכוי - לקידום שוויון אזרחי
• הקשת הדמוקרטית המזרחית
• תנועת אחותי - למען נשים בישראל
• קואליציית נשים לשלום
• רופאים לזכויות אדם
• עמותת טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה
• אנו - עושים שינוי
• קו לעובד
• תנד"י
• מחסום ווטש
• המוקד לפליטים ולמהגרים
• יוזמות קרן אברהם
• פסיכואקטיב
• בית הספר לשלום בנווה שלום

פעילות המטה למאבק בגזענות בישראל

פרויקטים

הארגון עוסק במאבק באפליה והסתה במספר תחומי פעילות עיקריים:

• מעקב אחר מקרים של הסתה הנעשים על ידי אנשי ציבור, ופנייה ליועץ המשפטי לממשלה במקרים של תביעות משפטיות.
• מניעת אפליה במקומות ציבוריים, כגון סלקציה במועדונים ומקומות בילוי.
• פעילויות יזומות להעלאת המודעות, בהן קמפיינים פרסומיים וסרטונים.
• פעילות מול המשטרה כדי להפחית אפליה ואלימות משטרתית על רקע גזעני.
• פעילות מול משרד החינוך וועדת החינוך של הכנסת על מנת לבנות תוכניות חינוך בנושאי זכויות האדם ונגד גזענות.

פעילויות נוספות

לקראת הבחירות לכנסת העשרים יזם המטה למאבק בגזענות בישראל קמפיין תחת הכותרת "בחירות ללא גזענות מחזקות את הדמוקרטיה". מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות בציבור הישראלי לחשיבותה של מערכת בחירות הנמנעת משימוש במסרים גזעניים ושומרת על ויכוח ענייני וחף מביטויי שנאה.

בדצמבר 2016 פנה הארגון לעופר עיני, יושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל, וביקש טיפול משמעתי תקיף בתופעת הקריאות הגזעניות המושמעות על ידי אוהדי בית"ר ירושלים במשחקי הקבוצה.

באוגוסט 2017 השיק הארגון, ביחד עם המרכז הרפורמי לדת ומדינה, מוקד סיוע ותיעוד בשם "המרכז לנפגעי גזענות". המרכז מיועד לספק לנפגעי גזענות ליווי מול הרשויות, סיוע משפטי וסיוע נפשי, ובמרכזו מוקד טלפוני הפועל בחמש שפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית.

לאחר שבית המשפט העליון ביטל פסילת מכרזים בהם זכו ערבים בעפולה, אמר מנהל המטה: "כל החלטה שמקדמת חיים משותפים ולא פוגעת בהם מבורכת ... זו הזדמנות לקדם חיים משותפים בעמק. אני רואה בהחלטה הזדמנות ליצור מודל חיובי לחיים קהילתיים משולבים ומוצלחים בין תושבי השכונה לתושבי המגזר כמו במקומות אחרים בישראל."

דו"ח הגזענות

הארגון מפרסם פעם בשנה דו"ח מסכם על גילויי גזענות בישראל והטיפול בהם במהלך השנה.

בדו"ח משנת 2013 נכתב שמטרתו היא מיגור הגזענות: ”שנה אחר שנה מתפרסם הדו"ח של המטה למאבק בגזענות, ובו נתונים שהובאו לידיעת הציבור על מעשי גזענות שאירעו במהלך השנה החולפת בתחומי מדינת ישראל. זוהי שיגרה מחרידה בעיני אלה שלא רואים בכך גזירת טבע, ממנה אין מנוס, אלא מצב חברתי שניתן לשינוי. ההחרפה של תופעות הגזענות בישראל בשנים האחרונות דורשת חשיבה מקפת ולא שגרתית לגבי האמצעים בהם יש לנקוט על מנת להביא למיגורה. אין די בהבנת התהליכים המאפשרים גזענות, אלא יש לעצור תהליכים אלה, ולדאוג לשקם את החברה כולה מפגעי הגזענות המשחיתה.”

הממצאים העיקריים של הדו"ח כוללים:

• 20 מקרים של חקיקה גזענית
• 107 מקרי גזענות של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל
• 22 מקרים של פגיעה בחופש הפעולה הפוליטי של מנהיגות הציבור הערבי
• 24 מקרים של פגיעה ברגשות דת
• 213 מקרי גזענות ממסדית, על ידי מוסדות מדינה, בתי עסק וארגונים פרטיים וציבוריים, בהם גזענות של בתי עסק ונותני שירות במגזר הפרטי, אירועי סלקציה במועדונים (בעיקר נגד מזרחים ואתיופים) והריסת בתים של ערבים בנגב.
• 114 מקרי גזענות בין אזרחים, בהם אירועים שונים נגד ערבים, אירועים נגד מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, אירועים נגד מזרחים, אירועים נגד חרדים, אירועים נגד אתיופים ואירועים נגד דוברי רוסית.
• 24 מקרים של גזענות של כוחות הביטחון
• 34 מקרי גזענות של מוסדות חינוך ואקדמיה
• 78 מקרים של גזענות בספורט
• 14 מקרי גזענות כלפי אוכלוסייה דוברת רוסית
• 22 מקרי גזענות בתקשורת הרוסית
• 19 פרסומים גזעניים בכלי התקשורת ובמדיה החברתית.

ביקורת

במאמר של קלמן ליבסקינד הוא הביע ביקורת על הארגון. לדבריו, בדו"חות הארגון מצוינים אירועי גזענות רבים של יהודים נגד ערבים, לעומת אירועים בודדים של ערבים נגד יהודים. לא מוזכרים בהם מקרים של יידוי אבנים ותקיפות חמורות נגד יהודים.

בראיון של ליבסקינד עם עו"ד נידאל עותמן, מנהל המטה למאבק בגזענות, אמר עותמן שלדעתו חוק השבות הוא חוק גזעני, והוא חולק על ההגדרה של מדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית".

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29584100המטה למאבק בגזענות בישראל