הלכות עירובין (רמב"ם)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלכות עירובין הם החלק השני בספר זמנים מתוך הי"ד החזקה להרמב"ם. ויש בהם שמונה פרקים, ומאה ושישים הלכות בחלוקה המקובלת, ומאה ושישים ושבעה הלכות על פי החלוקה התימנית. הראב"ד משיג על הרמב"ם עשרים ושבעה פעמים.

ההלכות עוסקות בדינים השונים הנדרשים כדי להקים עירובים שונים: עירוב חצרות, שיתופי מבואות, ועירובי תחומין כדיל התיר איסורי טלטול דרבנן שנוספו לאיסור הוצאה מרשות לרשות.

בהלכות אלו מצוה אחת בלבד מדברי סופרים.

נושא ההלכות

ההלכות מתמקדות בחלקים שונים של הלכות עירוב. ובעיקר בחלקים המפורטים של דיני העירוב. כלומר, אחרי שבמהלך הפרקים ה14-17 של הלכות שבת הגדיר הרמב"ם את ארבעת הרשויות: רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית ומקום פטור ובפרקי ה22-23 הגדיר את איסור תחומין ואיסור יציאה מחוץ לאלפיים אמה שסביב העיר. פנה הרמב"ם להגדיר את כלל ההלכות הנוגעות לעירוב בו נעשה שימוש כדי להתיר את רוב האיסורים ההלכתיים האמורים.[1]

הפרקים

עירוב חצרות

  • פרק ראשון הפרק הראשון מהוה תיאור מקוצר של המצוה.[2] הוא נפתח בתיאור עיקר הדין של חצר בטלטול ופירוט גזרות חז"ל האמורות עליה. תקנת עירוב חצרות ושיתוף מבואות (הנחה של מאכל בחצר כדי להתיר את הטלטול בה) והפרטים היסודיים שלה: איזה מאכל יכול לקיים את העירוב ומה לא נקרא מאכל (מים ומלח למשל, אינם נחשבים מאכל לעניין זה) מה גודל המאכל הדרוש (דבר המשתנה לפי סוג האוכל, בעיקרון, צריך שיעור של שתי סעודות) מה הדין באוכל האסור לאכילה כמו תרומה או טבל, ותיאור פרקטי "כיצד מערבין[3]" מי יכול לערב, זמן העירוב, ודין עירוב שהושם במגדל וננעל בתוכו.
  • פרק שני - הפרק השני כולל את הדינים במקרה של אי עשיית עירוב.[4] הוא נפתח במקרה של עשיית עירוב חצרות חלקי, כשאחד מתושבי החצר לא מערב מסיבות פרקטיות או אמוניות. או שהוא לא יהודי ופתרונות שונים למצב זה. ובכלל זה מה קורה אם שני יהודים ושני גויים, ישראל וגוי הגרים בחצרות סמוכות, ודיני שוכר ומשכיר (אם השוכר יהודי והמשכיר גוי ולהפך).
  • פרק שלישי - הפרק השלישי כולל את הגדרת החצרות השונות ומה מחלק חצר אחת לשתיים.[5] למשל, אם יש חלון - הוא הופך שני חצרות לאחת. אבל תלוי בגודלו, גובהו, ומרחקו מן הקרקע. אם יש סולם, גדר, או מדרגות קיר נמוך מחיצה או תעלה באר ועוד. אם החצרות נחשבות לחצר אחת הרי שחייבים לערב אותם יחד, אם היא נחשבת לשני חצרות הרי שאסור לערב אותם יחד.
  • פרק רביעי - הפרק הרביעי מפרט את צורות המגורים המחייבות עירוב חצרות והגדרת מגורים המחלקים בית אחד לשניים.[6] למשל, בני משפחה אינם נזקקים לעירובי חצרות, רב ותלמיד אחים ועבדים ועוד. ודיני חדרים המחולקים זה מזה באמצעות מחיצות ארעיות. מרפסות שונות. ומקומות ארעיים - סלע, בור, באר. כמו כן הדינים כשחצר אחת עירבה וחברתה לא. ועוד.

שיתופי מבואות

  • פרק חמישי - הפרק החמישי דן בהלכות שיתופי מבואות בפירוט[7] ומקיף את ההלכות שהוא דן לגבי עירובי חצרות שלושת הפרקים הקודמים.[8] והוא פותח בהלכות הדבר שבו מערבין, כיצד אוספים אותו. ועובר לדיני עירובין חלקיים: חצר שיש לה שני מבואות שהיא משתמשת בהם, מבוי שלא כל החצרות (או כל האנשים) השתתפו בו ושיתוף במבוי שאין בו עירוב חצרות. מבוי שחלקו גויים, ודיני עירוב ב"מדינה". - עיר המוקפת חומה.

עירוב תחומין

  • פרק שישי - הפרק השישי דן בהלכות עירוב תחומין שמערבים בפת.[9] עיקר דין עירוב תחומין, התנאים על המקום בו צריך להיות העירוב (לא במקום שאינו נגיש וכדומה), ומזכיר מקומות ומחסומים שונים המעוררים קשיים על העירוב, כגון, אם נפלו עליו אבנים או ננעל בארון. אם זז העירוב ממקומו ובאיזה זמן הוא זז. ואם העירוב עצמו אסור באכילה מי יכול להניח את העירוב. במקום המיועד, ועוד.
  • פרק שביעי - הפרק השביעי עוסק בהלכות עירוב תחומין שנעשה על ידי שביתה במקום.[10] ומפרט את דיני קניית שביתה במקום אחר על ידי מחשבה בלבד. והתנאים הנצרכים לכך. ובכלל, מה נקרא מקום שביתתו של האדם שלפיו קובעים את התחום שלו.
  • פרק שמיני - הפרק השמיני, החותם את הלכות עירובין, עוסק בעיקר בדיני התנאים שניתן לעשות בעירובין ודיני ברירה השונים.[11] ובכלל זה דין שני עירובים במקומות שונים או על ימים שונים, והלכות תנאים שונים שאדם עושה על העירוב שלו. ועוד.

הלכות מפורסמות

  • שיעורי דרבנן - פרק ראשון הלכה י"ב, הרמב"ם מפרט את השיעורים המשמשים את חז"ל רבות: ליטרא, מנה, דינר, מעה, סלע, סאה, קב, לוג ורביעית.
  • יורש בנכסי הגר - פרק שני הלכה ח', הרמב"ם מגדיר את האדם שתפס את הרכוש שהותיר אחריו אדם נטול יורשים כ"יורש" ולא כמו כל אדם שזוכה מן ההפקר.
  • מחלל שבת פרק שני הלכה ט"ז, הרמב"ם מגדיר את היהודי המחלל שבת או עובד לעבודה זרה, שהוא כ"גוי לכל דבר". ומבדיל אותו מן ה"צדוקין ובייתוסין וכל הכופרים בתורה שבעל-פה".

הערות שוליים

  1. ^ ראה הקדמת המגיד משנה שהאריך בכל העניין
  2. ^ "נתבאר בו בכלל עניין העירוב מהו וכיצד הוא ומאי זה דבר הוא ומקום הנחתו וזמן עשייתו ומי הוא העושהו. ונתבאר כל זה בעניין עירוב החצרות ושיתוף המבואות." מגיד משנה בהקדמה להלכות עירובין.
  3. ^ הלכות ט"ז-י"ח
  4. ^ "כלל בו רבינו דיני חסרון עשיית העירוב בחצרות ר"ל אם לא נעשה מה הוא האיסור המגיע מהעדרו והתקנה שיש בדבר כשלא נעשה והוא ביטול הרשות לאחד מהם ומי הם הצריכים עירוב ושעירוב או תקנה הנזכרת מועילה להם ומי הוא שצריך לביטול האיסור דבר אחר ר"ל כגוי שצריך במקומו שכירות מקום" המגיד משנה בהקדמה להלכות עירובין.
  5. ^ "ביאר בו רבינו החצרות המעורבות ר"ל שיש ביניהם פתח או חלון והן שוות זו אצל זו מהו דין העירוב בהם אם צריכין לערב שתיהן ביחד או הכרח להם לערב כל אחת בעצמה או הרשות בידם כי כל אלו הצדדין הם נמצאים בהם, ונמשך לזה באור ענייני החצרות אלו עם אלו בלא עירוב מה הם". מגיד משנה בהקדמה להלכות עירובין
  6. ^ "באר בו רבנו בדירת החצרות מי הם הנקראים חלוקי הדירה ובאי זה מקום ידור שם ויאסור ובאי זה זמן ובאור זה החצר אחת בעצמה ובדין שתי חצרות ונמשך אחר זה באור החצר החלוקה לבתים תחתיים ולעליות מה הם עם אלו וכן החצר שיש לפנים הימנה חצר אחרת העוברת דרך עליה מה משפטן ונמשך לזה לזה באור הגזוזטראות והדיוטות כשהן יוצאות מן החצרות מה דינן אלו עם אלו." המגיד משנה בהקדמה להלכות עירובין
  7. ^ אחרי שבוארו בקצרה בפרק הראשון בהלכות א' ז' וי"ז
  8. ^ כלל בו רבנו עניין שיתוף המבוי ונתבארו בו כל הפרטים שנזכרו בחצרות בפרקים הקודמים ר"ל פרק ב' פרק ב' ופרק ד'" מגיד משנה בהקדמה להלכות עירובין.
  9. ^ נתבאר בו בכלל דיני עירוב תחומין בפת מהו וכיצד הוא ומאיזה דבר הוא ומקום הנחתו וזמן עשייתו ומי הוא העושהו כמו שנתבאר בפרק הראשון בעניין עירובי החצרות
  10. ^ נתבאר בו העירוב ברגל מה דינו ובאמירה ג"כ ר"ל שיקבע שביתתו במקום שאינו עומד בו וזמן עשיית זה ואם אחד יכול לעשות כן בעד חברו וקביעת המקום וכיצד צריך לסיימו" מגיד משנה בהקדמה להלכות עירובין.
  11. ^ "נתבארו בו משפט שני עירובין ר"ל המערב שני עירובין במקומות חלוקין לשעות חולקות ביום אחד או לימים חלוקים אם שהימים סמוכין זה לזה או מחולקין. ונמשך לזה ביאור ימים טובים הסמוכים לשבת ולא עירב בערביהם מה דין עירובי תחומין וחצרות בהם". מגיד משנה בהקדמה להלכות עירובין