תנאי (הלכה)
תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי וכובל אותו לקיום התנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.
מקור הדין והגדרתו
התנאי הוא חידוש של התורה, הנלמד מפרשת תנאי בני גד ובני ראובן, בה התנה משה רבנו עם שבט ראובן ושבט גד, כי יקבלו את חלקם בעבר הירדן אותו הם ביקשו ממשה רבנו, בתנאי שיילחמו יחד עם שאר השבטים על ארץ ישראל. חידוש הלכתי זה נלמד מתנאי בני גד ובני ראובן, ונקבע במשנה[1] כי רק אם התנאי נעשה באותה צורה בה הוא נעשה על ידי משה רבנו יש לתנאי תוקף הלכתי, ולא - אין לתנאי כל תוקף, ולכן המעשה יחול גם אם התנאי לא קוים.
הגבלות לקיום התנאי
ערך מורחב – תנאי בני גד ובני ראובן
במשנה ובתלמוד מובאים מספר מגבלות לעשיית התנאי:
- תנאי כפול - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא. דין זה שנוי במחלוקת תנאים, במסכת קידושין, דף ס"א עמוד א'.
- הן קודם ללאו - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל אם לא יקוים התנאי. לדעת תוספות גם דין זה שנוי במחלוקת תנאים[2], במסכת קידושין, דף ס"א עמוד א'.
- תנאי קודם למעשה - לדעת רש"י והראב"ד אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין, לדעת הרמב"ם אמירת התנאי קודם עשיית המעשה[3]. לדעת תוספות גם דין זה שנוי במחלוקת תנאים[2], במסכת קידושין, דף ס"א עמוד א'.
- תנאי שאפשר לקיימו - תנאי שאפשרי במציאות לקיימו[4]
- תנאי ומעשה בשני דברים - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה[5].
- אפשר לקיים על ידי שליח - תנאי יכול להעשות רק בדבר שיכול להעשות על ידי שליח[6].
הגבלה נוספת, שנחלקו הראשונים אם היא הגבלה כללית או שנאמרה גם באופן פרטי כהגבלה בתנאי, היא מתנה על מה שכתוב בתורה, כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת[7] בכך שמכיוון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכוון ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה לרקיע או תרד לתהום וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.
הקשר בין אפשרות שליחת שליח - ולהחלת תנאי
דוגמה להגבלה של "אי אפשר לקיים על ידי שליח" היא, שכאשר אדם מת ללא בנים, אסורה אשתו להינשא לבעל אחר שאינו אחיו של המת, ובמקרה שאחיו של המת המכונה "יבם" אינו חפץ להינשא לה, עליו לבצע מעשה חליצה, המתיר את האשה להינשא לבעל אחר. במקרה כזה, לא ניתן להגביל את מעשה החליצה על ידי תנאי, וגם אם התנה למשל שמעשה החליצה לא יתיר את האשה אם לא תתן מאתיים זוז, מותרת האשה להינשא לבעל אחר.
הראשונים חלוקים בטעם דין זה, המגביל את דיני התנאי למעשה שיכול להיעשות על ידי שליח. התוספות[8] סבורים כי סברת דין זה היא, מכיוון שרק מעשה שיכול להיעשות על ידי שליח הוא בכוחו ובשליטתו של האדם, ולכן בכוחו להגבילו גם על ידי תנאי, אך מעשה שאינו יכול למנות שליח לעשותו, הוא לא בידו ובכוחו, ולכן גם אין בכוחו להגבילו על ידי תנאי. הרמב"ן[9] ורבי מנחם המאירי[10] והריטב"א[11] סבור כי מעשה שהוא יכול לבצעו על ידי שליח הוא מעשה חלוש, ולכן ניתן להגבילו על ידי תנאי, ודווקא בכך שלא ניתן לבצע מעשה מסוים על ידי שליח מוכח כי המעשה הוא מעשה אלים וחזק ולא ניתן לבטלו על ידי תנאי. האחרונים מבארים כי מעשה הנעשה על ידי שליח הוא מעשה שהאדם הוא אשר מבצע את חלות המעשה על ידי גמירות דעתו, ולכן הוא יכול להגביל את החלות ולקבוע כי הוא לא יחול בתנאים מסוימים, לעומת זאת מעשה שלא ניתן לבצעו על ידי שליח הוא מעשה שיש לו תוקף משמעותי בעצם המעשה שקובע את החלות ולא בכוונת האדם.
איך חל תנאי בנדרים שבועות ונזירות
הראשונים שואלים כיצד ניתן להתנות בנזיר, ומתרצים כמה תירוצים:
הרמב"ן[12] מתרץ שדבר שנעשה בין האדם לעצמו אינו נלמד מתנאי בני גד ובני ראובן, ששם נעשה התנאי בין אדם לחברו. ולכן תנאי כזה יחול. עוד הוא מתרץ[13] שגם בנזיר קיים שליחות בנודר על דעת חברו (או שמביא קרבנותיו על ידו - תוספות בנזיר). בריטב"א כתב[14] שזהו כלל מיוחד בנזירות. בשיטה מקובצת[15] ביאר בשם הר' עזריאל שעל דברים החלים בדיבור ניתן לעשות תנאי, ורק על מעשים אי אפשר.
בדומה, הפני יהושע[16] מבאר כי על פי הכלל "לא אתי דיבור ומבטל מעשה", לא ניתן לבטל מעשה גמור על ידי תנאי שהוא דיבור, ודווקא היכן שיכול לבצע את המעשה על ידי שליח, המעשה נחשב למעשה שאינו מעשה גמור ולכן אפשר להטיל בו תנאי. מסיבה זו, נדרים ושבועות שהם דיבור, ניתן לבטלם על ידי תנאי, למרות שלא ניתן לבצעם על ידי שליח.
תנאים בקיום מצוות שלא ניתנות לשליחות
מצאנו כמה פעמים שימוש בתנאים בהלכה בקיום מצוות שאי אפשר שתעשינה על ידי אחרים כדלהלן, והאחרונים דנו בזה מדוע הדבר אינו סותר את הכלל שאין תנאי בדבר שאינו ניתן לשליחות. דוגמאות לתנאים במצוות:
- המניח תפילין של רש"י ושל רבנו תם יעשה תנאי שמכוין לקיים את הראוי על פי התורה (אורח חיים סימן לד ב)
- הרמ"א כותב שכשיש חשש שהציבור יאחרו זמן קריאת שמע, יש לומר ברוך שם כבוד מלכותו בקריאת שמע שבסדר הקרבנות, ולכוין על תנאי ש'אם לא עתיד לקיים קריאת שמע בזמן יהיה זה לקריאת שמע' (אורח חיים סימן מ"ו)
- כשהציבור סופרים ספירת העומר מוקדם בשעה שאיננה לכתחילה, שיכוין שאם יזכור לספור בזמן -מאוחריותר, אינו מכוין כעת למצוה (אורח חיים סימן תפט עיין במג"א ס"ק ז. מקורם: מחזור ויטרי, והאבודרהם סבור שהרמב"ם חולק על כך וסבור שחל ללא תנאי מייד. )
- הגהת רבי עקיבא איגר (באו"ח סימן מ"ו) שיכוין לקרות קריאת שמע על תנאי.
- החוות יאיר (סימן קפ"ו) כתב לעשות תנאי בתקיעת שופר.
- המסופק אם חייב תפילה כלשהי, יתפלל על תנאי שאם פטור תהא התפילה נדבה (רשב"א ברכות כא "הא" ובדומה במשנה ברורה קכ"ד י"ט)
- המלצתו החדשנית של האבני נזר[17] להתנות על קיום האפיקומן לפני חצות (שאם ההלכה שיש לאכלו קודם חצות הנני מכוין לקימו באכילה זו, ואם אחר חצות הנני מכוין לקימו באכילה שאחר חצות)
אכן בעל העונג יום טוב חולק על היתר קיום תנאי במצוות כאלו[18]. ויש שביארו שבדברים של דיבור ניתן לומר "אתי דיבור ומבטל דיבור" וכוחו של תנאי גובר[19] יש שכתבו לבאר שכל הבעיה במצוות שלא ניתן לשלוח בהן שליח הוא שכוחו חלש או שכוח המעשה חזק מיכולתיו להחלת שליחות, ובכך אינו מספיק "בעלים" על מעשה זה להחלת תנאים עליו. אולם במצוות שחובתן עליו, אדרבה, אין בעלים גדולים ממנו[20]. יש שביארו[21] על פי הרמב"ן הנ"ל, שניתן להחיל תנאים הנעשים בינו לבין עצמו שאינם נלמדים מבני גד וראובן. אמנם לפי הפני יהושע הנ"ל תימצא לכאורה בעיה בתנאי על מצווה שיש בה מעשה, כמו תנאו של האבני נזר באפיקומן.
שימוש אקטואלי
בזמננו, רבים משתמשים בדיני התנאי כדי להגביל שימושים בחפץ הנמכר על ידם. מחברי ספרים רבים מציינים כי הספר נמכר רק בתנאי שלא ייעשו בו תנאים המפרים את זכויותיהם על ידי העתקה חלקית או כללית של הספר, כן ישנם אמנים המגבילים את השימוש באלבום שהפיקו בכך שלא ישכפלו את האלבום ללא תשלום.
ראו גם
לקריאה נוספת
- תנאי גדול - תנאים בנושאים הלכתיים שונים, הרב נתן פלדמן, תשע"ג.
קישורים חיצוניים
- "תְּנַאי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 274–276, באתר HebrewBooks
- תנאי (הלכה), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הערך "תנאי", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
- בראון דסברג, תנאי בני גד ובני ראובן, באתר "דעת", בתוך: מעליות, כ"א, אב תשנ"ט, ביטאון ישיבת ברכת משה
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת קידושין, פרק ג', משנה ד'
- ^ 2.0 2.1 ורש"י חולק.
- ^ רבי יוסף קארו בספרו "כסף משנה" מבאר את כוונת הרמב"ם, שאומר את התנאי תוך כדי דיבור, שהרי ודאי שאי אפשר להחיל תנאים לאחר שנעשה מעשה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ד עמוד א'. משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ו', הלכה א', ב' וי"ד.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ו', הלכה ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ד עמוד א'.
- ^ תוספות ישנים, במסכת קידושין נו, א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ד עמוד א'
- ^ ספר הזכות גיטין לח א
- ^ שם. וכן כתב הפני יהושע במסכת גיטין דף עה,א.
- ^ כתובות עד א
- ^ בבא בתרא קכו ע"ב
- ^ וכן כתבו התוספות בנזיר יא
- ^ כתובות עד א
- ^ נזיר יא
- ^ קידושין עה,א בקטע המתחיל "וי"ל".
- ^ אורח חיים חלק ב' שפ"א
- ^ או"ח ב וג
- ^ שו"ת שאילת שמואל ד
- ^ הררי קודש בספר מקראי קודש חלק ב נ"ו
- ^ במקראי קודש הנ"ל
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
