הושה
 | |
| קבר השייח 'נבי הושאן', בבית הקברות המוסלמי במקום | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז |
 חיפה |
| נפה |
חיפה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | המאה ה-19 |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 16 באפריל 1948 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 202[1] (1931) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   הושה | |
הושה (בערבית: هوشة) היה כפר ערבי ששכן בגבעות אלונים בקצה הדרומי של הגליל התחתון המערבי, סמוך לשפרעם. במהלך מלחמת העצמאות נכבש הכפר, התרוקן מתושביו ונהרס.
היסטוריה
הכפר הושה נבנה על חורבות יישוב יהודי עתיק בשם אושא.
במחצית השנייה של המאה ה-19, יושב המקום על ידי פליטים אלג'יראים שהגיעו לביירות וקיבלו אישור להתיישב בסוריה (לבנון וצפונה של ארץ ישראל נחשבו אז כחלק מסוריה). הפליטים הגיעו בעקבות כישלון המרד של עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי נגד הכובשים הצרפתיים באלג'יריה ויישובם מחדש היה במסגרת המאמץ של השלטון הטורקי לשיקום הפליטים במקומות שונים בגליל, בעיקר מצפון לצפת וגם בח'רבת הושה היא אושא.[2] היישוב החדש נקרא 'הושה' (Hawsha), שם המשמר את שם היישוב הקדום.
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 התגוררו בהושה ובאל-כסאייר הסמוכה 202 תושבים שהתגוררו ב-53 בתים..[3]
לפי תוכנית החלוקה, השטח בו שכן הושה נועד להיות בתחומי המדינה היהודית. במלחמת העצמאות היה הכפר לבסיסם של הכוחות הדרוזיים שתקפו את רמת יוחנן וחסמו את הציר המחבר בין חיפה לעמק יזרעאל. ב-16 באפריל 1948, במהלך קרבות רמת יוחנן הכפר נכבש בידי חטיבת כרמלי ותושביו נמלטו לשפרעם. לאחר כיבושו הרסו כוחות צה"ל את מבני הכפר פרט למבנה של קבר שייח בשם 'נבי הושאן' בלב בית קברות מוסלמי.
גן לאומי
הושה הוא חלק מגן לאומי גוש אלונים וחלק מיער קריית אתא. במקום נשארו שרידים מהיישוב היהודי העתיק. וכן יש במקום קבר שייח ולידו מספר עצים בגודל מרשים.
במקום תוכננה הקמת יישוב בשם 'חרוב' אולם התוכנית הוקפאה לאחר התנגדויות מצד גורמים שונים, בראשם הארגונים הירוקים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ביחד עם הכפר הסמוך אל-כסאייר
- ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד בן צבי, ירושלים 1994, עמ' 88.
- ^ זאב וילנאי, הערך:, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 1841.
