הינדי
| מדינות | הודו |
|---|---|
| אזורים | מזרח אסיה |
| דוברים | כ-480 מיליון |
| שפת אם | כ-250 מיליון |
| כתב | דוונאגרי |
| משפחה | |
| לאום |
 הודו פיג'י |
| מוסד | הדריקטריון ההינדי המרכזי |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
הִינְדִי (हिन्दी; ידועה גם כהינדית) היא שפה מקבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בעיקר בצפון, מרכז ומערב הודו, והיא אחת מן השפות הרשמיות בה. ההינדי היא השפה המדוברת ביותר בהודו, ואחת מן השפות המדוברות ביותר בעולם. כ-250 מיליון איש בהודו מגדירים את ההינדי כשפת אמם[1], אך קשה מאוד לאמוד מספר מדויק עקב הניבים הרבים והשונים. השפה התפתחה מפראקריט (ניב אזורי) של הסנסקריט מעורב בפרסי (שפה פרסית של ראשית ימי הביניים שהגיעה עם הכובשים המוסלמים).
מעמד השפה
הסעיף ה-17 בחוקה הפדרלית של הודו עוסק במעמד הרשמי של ההינדי בתוך הקהילייה ההודית. בחוקה מפורט כיצד תפקידו של האיחוד הוא לקדם את פריסת השפה בכל רחבי המדינה, ולפתח אותה כך שהיא תיתפס כאמצעי ביטוי ייחודי בכל המרחב התרבותי של הודו, ומדוע על הממשלה הפדרלית לשמור על צביון השפה והעושר המיוחד שלה. החזון הראשוני של הממשלה הפדרלית שההינדי תהיה השפה הרשמית היחידה בהודו עד שנת 1965, אך חזון זה נתקל בהתנגדות רבה מצד תושבי הודו שהינדי אינה שפת אמם, בייחוד באזור הדרום (טאמיל נאדו למשל, ראה המחאות בטאמיל נאדו כנגד השפה ההינדית). בעקבות ההתנגדות החליטה הממשלה להנהיג את ההינדי יחד עם האנגלית.
האנגלית, שהייתה שפת השלטון בהודו בתקופה הקולוניאלית, שימשה ועדיין משמשת את מערכת בתי המשפט במדינה. עם זאת, ההינדי משמשת כמאחדת ברוב התחומים הפדרליים כיום. האזרח ההודי הממוצע לומד כיום לשוחח בשלוש שפות: הינדי, אנגלית ושפת המחוז בו הוא חי.
עד היום, מעמד ההינדי נשאר במחלוקת והוא נידון בבתי משפט. ב-2010 בית המשפט בגוג'ראט קבע כי ההינדי אינה יכולה להיות מוגדרת כשפה הרשמית היחידה בהודו, מפני שהחוקה לא מזכירה זאת באופן נחרץ.
היסטוריה של השפה
כמו שפות הודו-איראניות נוספות, הינדי נחשבת לצאצא ישיר של צורה מוקדמת של סנסקריט. הינדי התפתחה כצורת דיבור פגומה, כעגה מהשפה פראקריט, במאה השביעית לספירה.
ההינדי הסטנדרטית מבוססת על דיאלקט קאריבולי, העגה של האזורים סביב דלהי, שהחליפו דיאלקטים מוקדמים יותר כגון אורדו - אף היא צורה של הינדוסטנית - יוקרה לינגוויסטית שהתגבשה בסוף המאה ה-19, והתערבבה עם כמות נכבדת של פרסית. ב-1881 החליפה ההינדי את השפה אורדו בביהאר, וכך הייתה למדינה הראשונה בתוך הפדרציה ההודית שאימצה באופן רשמי את ההינדי.
לאחר קבלת העצמאות מבריטניה, האספה המכוננת אימצה את ההינדי כשפה רשמית בכל הודו ב-14 בספטמבר 1949, וכיום מציינים יום זה כ"יום ההינדי".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: הינדית |
הערות שוליים
| שפות רשמיות בהודו | ||
|---|---|---|
| ברמת האיחוד | הינדי • אנגלית | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: |
| ברמת המדינות | אורדו • אורייה • אסאמית • בודו • בנגלית • גוג'ראטית • דוגרית • הינדית • טלוגו • טמילית • מאיטהילית • מלאיאלאם • מניפורית • מראטהית • נפאלית • סינדית • סאנטלית • סנסקריט • פנג'אבי • קונקאני • קאנדה • קשמירית | |
| שפות קלאסיות | טלוגו • טמילית • סנסקריט • קאנדה | |
| ראו גם | שפות הודו-איראניות • שפות הודו-אירופיות • שפות דראווידיות • הודו: שפות | |
27833508הינדי