הבחירות הכלליות בבריטניה 1959
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בבריטניה 1959 | |||||||||||
| 8 באוקטובר 1959 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 78.7% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||
| מועמד | יו גייטסקל | הרולד מקמילן | |||||||||
| מפלגה | הלייבור | המפלגה השמרנית | |||||||||
| מספר הקולות | 12,216,172 | 13,750,875 | |||||||||
| מספר המושבים | 258 | 365 | |||||||||
| שינוי במושבים |  19
|
 20
| |||||||||
| אחוזים | 43.8% | 49.4% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 2.6%
|
0.3%
| |||||||||
| הזוכה: הרולד מקמילן | |||||||||||
הבחירות הכלליות בבריטניה ב-1959 נערכו ב-8 באוקטובר 1959, כארבע שנים לאחר הבחירות הקודמות. בחירות אלו היוו ניצחון שלישי ברציפות עבור המפלגה השמרנית (שאף הגדילה את כוחה בבית הנבחרים) ובהן הרולד מקמילן נבחר לכהן כראש ממשלת בריטניה. בחירות אלו היו הפעם היחידה מאז מלחמת העולם השנייה שבה מפלגת השלטון הצליחה להגדיל את כוחה בבית הנבחרים כשלוש פעמים ברציפות. בחירות אלו היו גם הפעם הראשונה בה המפלגה השמרנית לא זכתה ברוב המושבים בסקוטלנד- תרחיש שהמשיך לקרות בכל מערכות הבחירות עד היום (נכון ל-2018). בבחירות אלו מרגרט תאצ'ר (שעתידה לכהן כראש הממשלה כעשרים שנה מאוחר יותר) נבחרה לראשונה לבית הנבחרים.
תוצאות
אחוז ההצבעה עמד על כ-78.7%. בסך הכל הצביעו כ-27,862,652 אזרחים.
| מועמדים | קולות | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | מועמדים | נבחרו | שינוי | % מכלל המושבים | קולות | % מכלל הקולות |
| המפלגה השמרנית | 626 | 365 | 20+ | 57.9 | 13,750,875 | 49.4 |
| מפלגת הלייבור | 621 | 258 | 19- | 41 | 12,216,172 | 43.8 |
| המפלגה הליברלית | 216 | 6 | 0 | 0 | 1,640,760 | 5.9 |
| שין פיין | 12 | 0 | 2- | 0 | 63,415 | 0.2 |
| פלייד קמרי | 20 | 0 | 0 | 0 | 77,571 | 0.3 |
| המפלגה הקומוניסטית | 18 | 0 | 0 | 0 | 30,896 | 0.1 |
| המפלגה הלאומית הסקוטית | 5 | 0 | 0 | 0 | 21,738 | 0.1 |
| מפלגת הלייבור העצמאית | 2 | 0 | 0 | 0 | 923 | 0.0 |
| אחרים | 17 | 1 | 0 | 0.16 | 60,302 | 0.21 |
 מערכות בחירות בבריטניה
| |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים
24860259הבחירות הכלליות בבריטניה 1959