הבחירות הכלליות בבריטניה 1906
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בבריטניה 1906 | |||||||||||
| 12 בינואר–8 בפברואר 1906 | |||||||||||
.jpg)
|
| ||||||||||
| מועמד | ארתור ג'יימס בלפור | הנרי קמפבל-באנרמן | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה השמרנית | המפלגה הליברלית | |||||||||
| מספר הקולות | 2,278,076 | 2,565,644' | |||||||||
| מספר המושבים | 156 | 397 | |||||||||
| שינוי במושבים |  246
|
 214
| |||||||||
| אחוזים | 43.4% | 48.9% | |||||||||
 | |||||||||||
| הזוכה: הנרי קמפבל-באנרמן | |||||||||||
הבחירות הכלליות בבריטניה 1906 התרחשו בתאריכים 12 בינואר–8 בפברואר 1906. בבחירות אלו ניצח הנרי קמפבל-באנרמן מן המפלגה הליברלית את ארתור ג'יימס בלפור מן המפלגה השמרנית. המפלגה השמרנית הפסידה חצי ממושביה, כולל מושבו של בלפור עצמו, ובכך נחשב הניצחון הליברלי לאחד מן הניצחונות הסוחפים ביותר בתולדות הבחירות במדינה. מתוך חברי הקבינט בדצמבר 1905, רק כשלושה שרים נבחרו שנית לפרלמנט.
בחירות אלו היו האחרונות בבריטניה שבהן המפלגה הליברלית קיבלה את רוב מושבי הפרלמנט, וכן הראשונות שבהן מפלגת הלייבור השיגה הישג משמעותי כלשהו- כ-29 מושבים. היו אלו הבחירות האחרונות שהתרחשו יותר מחמש שנים לאחר אלו שקדמו להן. בשנת 1911 עבר חוק המגביל את כהונתו של פרלמנט לחמש שנים בדיוק.
יש הטוענים כי ההפסד המשמעותי של השמרנים (אשר קיבלו את מספא המושבים הנמוך בתולדותיהם) התרחש בעקבות הרפורמות הכלכליות שקידמו אשר הוריד את התמיכה במפלגה בקרב מעמד הפועלים. בנוסף על כך, הממשלה השמרנית הייתה לא פופולרית בעקבות המעורבות הבריטית במלחמת הבורים וכן עוררה ביקורת בצד גורמים פרוטסטנטים לאחר ששילבה את החינוך הדתי במערכת החינוך הממלכתית.
תוצאות
| מפלגה | מנהיג | מושבים | קולות | אחוז מן הקולות |
|---|---|---|---|---|
| המפלגה השמרנית | ארתור ג'יימס בלפור | 246 | 2,278,076 | 43.4% |
| המפלגה הליברלית | הנרי קמפבל-באנרמן | 397 | 2,565,644 | 48.9% |
| מפלגת הלייבור | קיר הארדי | 29 | 254,202 | 4.8% |
| המפלגה האירית | 82 | 33,231 | 0.6% | |
| אחרים ועצמאיים | 6 | |||
קישורים חיצוניים
 מערכות בחירות בבריטניה
| |
|---|---|
|
30426748הבחירות הכלליות בבריטניה 1906