הבחירות הכלליות בבריטניה 1935
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בבריטניה 1935 | |||||||||||
| 14 בנובמבר 1935 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 71.1% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מועמד | קלמנט אטלי | סטנלי בולדווין | |||||||||
| מפלגה | הלייבור | המפלגה השמרנית | |||||||||
| מספר הקולות | 7,984,988 | 10,025,083 | |||||||||
| מספר המושבים | 154 | 387 | |||||||||
| שינוי במושבים |  102
|
 83
| |||||||||
| אחוזים | 38% | 47.8% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 7.4%
|
7.2%
| |||||||||
| הזוכה: סטנלי בולדווין | |||||||||||
הבחירות הכלליות בבריטניה התרחשו ביום חמישי, 14 בנובמבר 1935 והובילו לרוב גדול (אם כי מופחת מהבחירות הקודמות) של המפלגה השמרנית בהנהגת סטנלי בולדווין. מפלגת הלייבור בהנהגת קלמנט אטלי אמנם לא הרכיבה את הממשלה, אך גדלה באופן משמעותי - הן באחוזי התמיכה בציבוריים והן במספר המושבים בפרלמנט. עם זאת, גדילת הלייבור הייתה לא מאוזנת בהשוואה לבחירות הקודמות, מה שגרם לרבים מחברי הפרלמנט מהמפלגה לאבד את מקומם ובהם מנהיג המפלגה וראש הממשלה רמזי מקדונלד. גם המפלגה הליברלית נחלשה, ומנהיג המפלגה הרברט סמואל איבד את מקומו בבית הנבחרים.
למעשה, בחירות אלו היו האחרונות עד סוף מלחמת העולם השנייה שהגיע כעשור מאוחר יותר. זהו פרק הזמן הארוך ביותר בממלכה מאז 1802 ללא בחירות. בפרק זמן זה ראש הממשלה התחלף פעמיים: בפעם הראשונה לטובת נוויל צ'מברלין בשנת 1937 ובפעם השנייה התפקיד הועבר לוינסטון צ'רצ'יל בשנת 1940.
תוצאות מלאות
| מפלגה | מספר קולות | מושבים | |
|---|---|---|---|
| ממשלה | המפלגה השמרנית | 10,025,083 | 387 |
| המפלגה הלאומית-ליברלית | 784,608 | 33 | |
| מפלגת העבודה הלאומית | 321,028 | 8 | |
| אחרים ועצמאיים | 53,189 | 1 | |
| אופוזיציה | מפלגת הלייבור | 7,984,988 | 154 |
| המפלגה הליברלית | 1,414,010 | 21 | |
| מפלגת הלייבור העצמאית | 136,208 | 4 | |
| המפלגה הלאומנית | 50,747 | 2 | |
| המפלגה הקומוניסטית | 27,177 | 1 | |
| אחרים ועצמאיים | 46,715 | 4 |
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
 מערכות בחירות בבריטניה
| |
|---|---|
|
29732299הבחירות הכלליות בבריטניה 1935