תנועת דרור-ישראל
תנועת דרור-ישראל, שהוקמה בשנת 2006, מאגדת בתוכה את תנועת הנוער "הנוער העובד והלומד", תנועת הבוגרים "מחדשי רעיון החלוץ בישראל" (מרח"ב), ואת "קהילת קיבוצי הקבוצות השתפנים משימתיים". החברים הבוגרים בתנועה שואפים לבסס את אורח חייהם על הערכים של תנועת הנוער. התנועה פועלת לאור תפיסה של שינוי חברתי באמצעות חינוך ודוגלת ברעיונות של שוויון ערך האדם, ציונות סוציאליסטית, דמוקרטיה, חלוציות, חתירה לשלום וערכי תנועת העבודה; ובאורח חיים של הגשמה, שיתוף וחינוך.
הקמת התנועה
מאז הקמתה בשנות ה-20 ועד שלהי שנות ה-80 של המאה ה-20, אפיק ההגשמה המקובל בתנועת הנוער העובד והלומד היה חיים בוגרים במסגרת קיבוץ. בוגרי התנועה היו מצטרפים ("מחזקים") לקיבוץ קיים או מקימים קיבוץ חדש. עד קום המדינה, הקמת הקיבוצים על ידי בוגרי התנועה התבצעה במבצעים לאומיים (כגון: חומה ומגדל, שלושת המצפים, 11 הנקודות) לאחר תקופת הכשרה. מאז קום המדינה הוקמו קיבוצים באמצעות היאחזות נח"ל. בוגרי הנוער העובד והלומד הקימו וחיזקו למעלה ממאה קיבוצים ביובל השנים 1930-1980.[1]
תהליכי השינוי וההפרטה בקיבוצים במהלך שנות ה-90 יצרו משבר עבור בוגרי התנועה. בוגרי התנועה התקשו לממש במסגרתם את ערכי השיתוף והחלוציות עליהם התחנכו בתנועה ואותם ביקשו להגשים בחייהם הבוגרים. שינויים אלה הביאו לתהליך של חשיבה מחודשת על יעדי ההגשמה בתנועת הנוער העובד והלומד, תהליך שכונה "להוביל שנית" שהתקיים בין השנים 1992–1995, ובמסגרתו הוחלט לשנות את אפיק ההגשמה בתנועה. במקום יעד ההגשמה המסורתי בחרו הבוגרים להקים תנועת בוגרים שתפנית-משימתית המגשימה את הייעוד החלוצי באופנים אחרים. בוגרי התנועה החלו להתרכז בהקמת קיבוצי מחנכים וקיבוצים עירוניים בהקמת ארגונים קואופרטיביים, בעשייה חינוכית ועוד.[2]
תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (מרח"ב) מונה -1,000 חברים[דרוש מקור] המאורגנים במעגלים שונים. גודלה של התנועה, הקשרים בין תנועת הבוגרים לתנועת הנוער והרצון בהרחבת הפעילות הובילו להחלטה להקים את תנועת דרור ישראל, שתאגד בתוכה את מכלול פעילויות "הנוער העובד והלומד", ארגונים חדשים שהוקמו על ידי בוגרי התנועה, ואת מסגרות חייהם המגוונים של בוגרי התנועה.[3]
בשנת 2006 החלה תנועת הבוגרים לשלוח עשרות צעירים בשנה לפעול בתנועת בני המושבים שפעלה קודם לכן כחטיבה עצמאית בתנועת הנוער העובד עוד לפני קום המדינה.
הנוער העובד והלומד החליטה על ייסוד תנועת דרור-ישראל בישיבת מזכירות החניכים הארצית (מוסד נציגותי של חניכי הנוער העובד והלומד) בנובמבר 2008. החלטת המזכירות והצטרפות תנועת הנוער לאותה תנועה רעיונית הביאה להקמת תנועת דרור-ישראל המשותפת לחניכי הנוער העובד והלומד ובוגריו.[4] לתנועה הצטרפו גם בוגרים של הבונים דרור שעלו לישראל.
התנועה זכתה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי לשנת תשע"א (2011).[5]
באוקטובר 2018 פרשה תנועת הנוער בני המושבים מתנועת דרור-ישראל[6] בשל טענות שאנשי תנועת הנוער העובד והלומד לא העבירו לתנועת בני המושבים עשרות מיליוני שקלים שקיבלו עבור פעילותה וכן טענות בדבר אי סדרים כספיים.[7]
הקשר לתנועת דרור בגולה
תנועת דרור ישראל אימצה את שמה ואת רעיונותיה של תנועת "דרור-פרייהייט", שפעלה באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה ולקחה חלק פעיל במרידות בגטאות. חווקה פולמן-רבן, חניכת תנועת דרור ההיסטורית וחברה באי"ל בוורשה גרסה כי:[8]
תנועת 'הנוער העובד' של היום ממשיכה את אופייה וערכיה של תנועת 'דרור' החלוצית של לפני המלחמה ובזמן המלחמה, במחתרת ובמרד
בנאום בבית העלמין של לוחמי הגיטאות ביום השואה תשס"ו אמר פסח האוספטר, מזכ"ל דרור-ישראל:[9]
...בשמו של המרכז החי הכלל תנועתי,
אשר עמס על כתפיו ההסכמה ההכרעה,
להקים את התנועה דרור מאפר, עפר, השיכחה ההשכחה
ולתת לה חיים על זו האדמה...
מעגלי חיים
התנועה, שעל חניכיה וחבריה נמנים ילדים מגיל בית ספר יסודי והילך, מגדירה עצמה כ"תנועת חיים", ומסגרות החיים, החינוך וההגשמה שלה מקיפים את חיי החבר לפי תנאי חייו המשתנים כפעוט, ילד, נער, בוגר ומבוגר. כיום פועלים במסגרת דרור ישראל ארבעה מעגלי חיים: "בית הדמיון היוצר" מיועד לפעוטות וילדים עד גיל בית ספר יסודי. "תנועת הנוער" מיועדת לגיל הנעורים עד הגיוס לצבא. תנועת הבוגרים (מרח"ב) מיועדת לצעירים בישראל. קהיליית קיבוצי הקבוצות השתפניים-משימתיים מיועדת למבוגרים.
מעגל תנועת הנוער
ערך מורחב – הנוער העובד והלומד
במעגל זה חברים החניכים בקבוצת שווים במסגרת חברות הנערים והילדים (קרי - קנים, סניפים, מועדונים וכדומה) בתנועת הנוער העובד והלומד. המעגל מכיל בתוכו מגוון של צורות פעילות (קן עירוני/קיבוצי, מועדון נוער קהילתי, סניף מחדשים לנוער עובד, בתים למדע ועמדה וכו') על מנת להתאים עצמו לסביבה בה הוא מתקיים ולצורכי הנערים עצמם. הדגש הוא על אוטונומיה, אחריות חברתית-קהילתית, הדרכה צעירה וקיום קבוצות על פי שכבת גיל שעוברות תהליך משותף. חניכי תנועת הנוער שבוחרים לעשות כן, "יוצאים להגשמה" בחוות ההכשרה, ולפעמים בוחרים להמשיך את חברותם בתנועה גם בתור בוגרים, וזאת במסגרת מעגלי החיים האחרים.
מעגל תנועת הבוגרים (מרח"ב)
מרח"ב - מחדשי רעיון החלוץ בישראל, היא תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. היא צמחה מתוך תנועת הנוער כנתיב הגשמה אלטרנטיבי לקיבוץ, עקב השינויים שחלו בתנועה הקיבוצית.
חברי תנועת הבוגרים חיים בקומונות בכל רחבי הארץ, במרחב העירוני והכפרי כאחד ועוסקים בפעילות חינוכית, בתנועת הנוער ומחוצה לה. חברי מרח"ב נעים בין גילאי 21 (בפרק המשימה, כחלק ממסלול השירות בנח"ל) עד 30 לערך. הדגש במעגל זה הוא על "התנסות"[10] - שילוב של למידה וניסיון, באורחות חיים שיתופיים וחינוכיים.
מעגל קהיליית קיבוצי הקבוצות השתפניים-משימתיים
בקהיליית קיבוצי הקבוצות השתפניים-משימתיים חיים חברי דרור ישראל המבוגרים ומשפחותיהם. חברים אלה בדרך כלל בעשור הרביעי לחייהם או מבוגרים יותר, חיים ביישובים רבים בישראל, בצורות חיים שונות, וממשיכים בהגשמת ערכי התנועה במסגרת חייהם המבוגרים. גם חברי מעגל זה עוסקים בחינוך במסגרת אחד מאפיקי הפעולה של תנועת דרור-ישראל, אולם לרוב אינם פועלים במסגרת תנועת הנוער. רבים הם בוגרי "בית המדרש למורי עם" - מסלול לימודים אקדמאי המתקיים במכללה האקדמית בית ברל, המיועד לחברי התנועה ותנועות בוגרים נוספות ואשר מקנה תואר ראשון בחינוך, בהתמחויות שונות.
קבוצות וקיבוצי המחנכים
האופן המרכזי שבו חיים בוגרי תנועת הנוער הוא זה של קבוצות וקיבוצי מחנכים. המילה "קבוצה" מתארת בראש ובראשונה שותפות רעיונית, אולם שותפות זו מקבלת גם ביטויים כלכליים וחינוכיים. החברים חיים במסגרות שיתופיות, בקומונות, קיבוצים וקיבוצים עירוניים, ומקיימים פעילויות ומשימות חינוכיות בתנועת הנוער ומחוץ לה. קיבוצי המחנכים מונים[דרושה הבהרה] כ-1,200 חברים בכ-80 קבוצות[דרוש מקור]. כל "קיבוץ" מונה בין 30 ל-100 חברים המחולקים ע"פ רוב למספר קבוצות (על כן יש להבין את המונח "קיבוץ" בהקשר זה כאוסף של קבוצות). בכל שנה מצטרפים לקיבוצי המחנכים עוד כ-100 חברים בוגרי שירות צבאי (בעיקר במסלול נח"ל) או אזרחי. אופן החיים המשותפים שונה ומשתנה בין הקבוצות והוא מעוצב על ידי בחירותיהם האישיות; הקבוצות מעצבות את אופיין ואת אופן חברותם בתנועה באופן בלתי פוסק. חברי התנועה ברובם חיים אורח חיים צנוע והתנדבותי. חלק ניכר מהכנסות הבוגרים מקורו במשרות בתחום ההדרכה והחינוך. קיימים בתנועה גם מספר קואופרטיבים יצרניים, חלקם חינוכיים, אשר מסייעות לקיומה הכלכלי, וחלק מהחברים עובדים בעבודות שונות.
קיבוצי התנועה הם רביד ואשבל. התנועה מפעילה גם קיבוצי מחנכים עירוניים בערים: מצפה רמון, באר שבע, אשקלון, שדרות, רחובות, ראשון לציון, תל אביב, הדר הכרמל חיפה, עפולה, כרמיאל, נתניה, פתח תקווה, עכו, וירושלים, וכן קומונות שיתופיות של מחנכים ביישובים [דרושה הבהרה]: רמת גן, חולון, אזור, טבריה, ואלמוג.
אפיקי פעולה
חברי תנועת דרור-ישראל מחנכים עשרות אלפי בני נוער, ילדים וצעירים במסגרות שונות - פורמליות ובלתי פורמליות. כל "קיבוץ" אחראי על אזור גאוגרפי מסוים (אולם קיימים שיתופי פעולה בין הקיבוצים והאזורים על פי רוב חופפים) ובהתאם לגודלו ולצורכי המקום בא במגע חינוכי עם בין 2,000 ל-4,000 בני נוער. הפעילות החינוכית מיועדת לכלל הסקטורים בחברה הישראלית: יהודים, עולים, ערבים, בדואים, דרוזים, בני נוער מהמרחב ההתיישבותי והעירוני וכו'. התנועה רואה חשיבות עליונה בפעולה בתוך כלל המגזרים בחברה הישראלית.[11]
ארגונים מייסודה של דרור-ישראל
- המעורר - מרכז לחינוך בלתי פורמלי בין תחומי, אשר שם לו למטרה לעורר את השיח החברתי-ערכי בכל שדרות החברה הישראלית. המרכז הוקם ב-1996 ומפעילים אותו כ-200 מדריכים מרחבי הארץ. המרכז פועל במתכונות שונות (סמינרים מרוכזים, סיורים בחברה הישראלית, "חדר מורים משוחח", הרצאות, מסעות לפולין ועוד) בהתאם למסגרת החינוכית הפורמלית איתה הוא עובד. שם המרכז לקוח מעיתון ציוני בעל שם זהה (ראו ערך) אותו ייסד י.ח. ברנר בשנת 1906 בלונדון.[12]
- הרשת - הסתדרות הצעירים - "הרשת" מאגדת בני הנוער והצעירים בגילאי 14–25 במטרה ללוות את כניסתם של בני הנוער אל עולם המבוגרים, דרך סיוע בתחומי המפתח של העבודה, הצרכנות והתרבות.[13]
- דרור - בתי חינוך ע"ש גימנסיה דרור-החלוץ (ע"ר) - (לשעבר רשת "מקצוע ועבודה") עמותה שנוסדה בשנת 1982 על ידי הסתדרות הנוער העובד והלומד על מנת לייצר מענה לאוכלוסיות של נוער מנותק ונוער בסיכון.
- העמותה פועלת בשני מישורים מרכזיים:
- פיתוח סביבות חינוכיות לימודיות ומשלימות לנוער מנותק ולנוער בסיכון, שמטרתן להקנות מסגרות השתייכותיות, חיזוק הדימוי העצמי, הקניית מיומנויות למידה ושילוב במסגרות נורמטיביות של לימודים, תעסוקה והכנה לגיוס לצה"ל.
- פיתוח מסגרות התנדבות של בני-נוער ומבוגרים, עם דגש על פעילויות חינוכיות, לימודיות וחברתיות עם ולמען בני נוער וילדים בעלי קשיים בתחומים לימודיים וחברתיים.
- בנוסף מפעילה העמותה את "הבתים למדע ועמדה" בהם מדריכים חלק מחברי תנועת הבוגרים, המשלבת פעילות חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית.[14]
- דרור לנפש - הוצאת ספרים שנועדה לקדם שיח בנושאים בהם התנועה עוסקת, ביניהם - ציונות, כלכלה, יהדות וחינוך.[15]
- בית היוצר - איגוד סדנאות חינוכיות המאפשרות במת מפגש בלתי פורמלית ויצירתית.[16]
- המרכז החינוכי להתחדשות שתפנית - מרכז חינוכי הממוקם בקיבוץ רביד ומארח הן פעילות תנועתית (סמינרים, ימי עיון וכדומה) והן פעילות חוץ-תנועתית.
- הוועד למאבק ברצח עם - ארגון יהודי וכלל אנושי. פועלים למניעת רצח עם ומעשי זוועות באשר הם. נאבקים להכרה במעמדם של פליטים ניצולי רצח עם בישראל.[17]
קואליציות ומאבקים ציבוריים
דרור ישראל מובילה ומשתתפת במאבקים ציבוריים רבים במטרה לקדם את מטרותיה בחברה הישראלית ובמוסדות הנבחרים. מאבקים אלו מיועדים להגברת השוויון בין אדם לאדם, לצמצום הפערים ולהפסקת כל צורה של ניצול, גזענות ואי-צדק במדינת ישראל.
- מאבק בהפרטת הקרקעות במדינת ישראל במסגרת קואליציה בשם מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל. שהוקמה בקיץ 2009[18]
- מאבק לצדק חברתי במסגרת קואליציה בשם הפורום לצדק חברתי. שהוקמה בקיץ 2011[19]
- מאבק בגילויי גזענות והסתה במסגרת קואליציה בשם לעולם אדם.[20]
- מאבק על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל במסגרת קואליציה בשם זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה. שהוקמה בקיץ 2012[21]
- מאבק להסדרת מעמדם של פליטים בישראל במסגרת קואליציה בשם הקונצנזוס הישראלי שהוקמה בספטמבר 2014[22]
- מאבק ברצח העם היזידי במסגרת קואליציה בשם מטה הסיוע הישראלי ליזידים שהוקמה בספטמבר 2014[23]
- מבצע חום אנושי במטרה לספק ציוד חורף לעקורים בסוריה. המבצע נערך ב-3 חורפים בין 2014–2017 וכלל עשרות מוקדים לתרומת ציוד.[24]
ביקורת על התנועה
מספר כתבות ופרסומים מתחו ביקורת על התנועה. המבקרים טענו שהתנועה מחייבת את חבריה לעבוד בחינוך בלבד והיא מאפשרת להם ללמוד במסלול חינוך אחד בלבד בבית ברל; ושכתוצאה מכך, בוגר אשר עוזב את התנועה מוצא עצמו עם כישורים מוגבלים.[25] התנועה אינה מאפשרת לחבריה לשרת בצה"ל מחוץ למסגרת הנח"ל או לטייל בחו"ל אחרי צבא.[26] לפי טענות נוספות התנועה כופה על חבריה חיים בצמצום, כל והוצאה דורשת דיון והחלטה משותפת וכתוצאה מכך נסמכים החברים על תמיכה מהוריהם. התנועה הכחישה את הטענות.[27]
לקריאה נוספת
- אבינועם גרנות, הנוער העובד והלומד - ציוני דרך חלק ב' 1980-2011, אתר "מאמרים".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרור ישראל |
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל חינוך | ||
אתר האינטרנט הרשמי של תנועת דרור-ישראל- דף הפייסבוק של התנועה
- יסודות לצמיחה דרור, באתר גיידסטאר ישראל
- ניצן הורוביץ, רוח עז, מסע אל המהפכה השקטה - סרט אודות קיבוצי המחנכים של דרור ישראל ותנועות נוספות, נענע 10
- הקיבוץ החדש בעכו: "מודל שיתופי שמתאים למאה ה-21" כתבה ששודרה בערוץ 10, המגזין עם אושרת קוטלר, 29 ביולי 2012
- סרטון הסבר על תנועת דרור-ישראל הופק בסיוע הסוכנות היהודית (אנגלית)
- אמיר לוי, "הדרור לבחור", באתר טיים אאוט, 13 באוקטובר 2013
- תמר טרבלסי-חדד, החינוך כשליחות: קומונת המחנכים של מצפה רמון, ידיעות אחרונות, 21 בפברואר 2014
- ארי ליבסקר, "פסח בא - תנועת דרור ישראל רוצים לשנות את השיטה", באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2011
- תומר מיכלזון, "החיים בתנועה מזכירים את העולם החרדי", באתר מאקו, 29 באפריל 2015
טלי חרותי-סובר, מה בדיוק מפחיד חלק מההורים של חברי תנועת דרור ישראל?, באתר TheMarker, 12 ביוני 2015- אבי עמית, האוניברסיטה של החיים: כך לומדים בבתי הספר שמעניקים לתלמידיהם חופש מוחלט, נענע10, 30/6/2015
- אבי עמית, כשכולנו הופכים בודדים יותר – רעיון השיתופיות קם לתחייה, נענע10, 1/7/2015
- דרור בתי חינוך ע"ש גימנסיה דרור-החלוץ (ע"ר) - ברוח ערכי הסתדרות הנוער העובד והלומד
- המעורר - המרכז להדרכה ולימודים חלופיים
- נייר הלקמוס - התוכנית החברתית כלכלית של דרור-ישראל
- ניר מיכאלי, אַנְשֵי הַמָחֲרָת - הקבוצות השיתופיות החדשות בישראל בין מייסדי קהילות ייעוד למחדשי תנועת העבודה, דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
- ^ רשימת קיבוצים, התנועה הקיבוצית
- ^ קיבוצים עירוניים וקבוצות שיתופיות-משימתיות בישראל, אנשים בישראל- המדריך לחברה הישראלית, מוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית
- ^ אודות דרור ישראל, אתר דרור ישראל
- ^ החלטות מזכירות החניכים הארצית של תנועת הנוער 18.11.08, מתוך החלטה מספר 1
- ^ שובל גבע, פרס יגאל אלון לתנועת הבוגרים של הנוע"ל, באתר mynet קיבוץ, 24 במרץ 2011
- ^ "מרד נעורים בנוער העובד והלומד". נבדק ב-2018-11-10.
- ^ "דו'ח ביקורת: הנוער העובד והלומד העלימו עשרות מליוני שקלים של תנועת בני המושבים". המקום הכי חם בגיהנום. 2018-10-17. נבדק ב-2018-11-10.
- ^ חווקה פולמן-רבן, דברים בבית, גיליון מידע פנימי מס' 31, בית לוחמי הגטאות 29 בדצמבר 1998
- ^ פסח האוספטר, מתוך נאום בבית העלמין של לוחמי הגיטאות, יום השואה, תשס"ו, 24 באפריל 2006
- ^ מושג שטבע וולטר בנימין
- ^ קיבוצי מחנכים, אתר דרור ישראל
- ^ המעורר, מרכז לחינוך בלתי פורמלי רב-תחומי
- ^ הרשת - הסתדרות הצעירים בישראל
- ^ דרור בתי חינוך, מתוך אתר רשת "דרור בתי חינוך"
- ^ דרור לנפש
- ^ בית היוצר, מתוך אתר בית היוצר- איגוד סדנאות חינוכיות
- ^ הוועד למאבק ברצח עם
- ^ מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל
- ^ הפורום לצדק חברתי
- ^ לעולם אדם
- ^ עצרת רבין, אתר קואליציית "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה."
- ^ הקונצנזוס הציוני
- ^ מטה הסיוע הישראלי ליזידים באתר הוועד למאבק ברצח עם
- ^ אתר מבצע חום אנושי
- ^ תומר מיכלזון, החיים בתנועה מזכירים את העולם החרדי, באתר מאקו, 29 באפריל 2015
- ^ אמיתי זיו, דרור ישראל היא לא כת; למה בכל זאת עזבתי אותה?, באתר TheMarker, 15 ביוני 2015; ערן גפשטיין, ביקורת אישית וציבורת על תנועת דרור-ישראל, 12 ביוני 2015
- ^ טלי חרותי-סובר, מה בדיוק מפחיד חלק מההורים של חברי תנועת דרור ישראל?, באתר TheMarker, 12 ביוני 2015
24931478תנועת דרור-ישראל