תיקון קוראים
תיקון קוראים הוא ספר בו נמצאים טקסטים הנקראים במקור ממגילת קלף או מספר תורה שנכתבו על ידי סופר סת"ם (חמישה חומשי תורה, הפטרות וחמש מגילות). תיקון הקוראים מחולק לשתי עמודות: בראשונה מצוי הטקסט הכולל ניקוד, טעמים, וחלוקה לפרקים ולפסוקים. העמודה השנייה היא תעתיק של אותו הטקסט, בדרך כלל בגופן ובאופן שבו הוא נכתב על ידי סופר הסת"ם על ספר התורה או המגילה המקוריים.
היסטוריה
בעבר הספר נקרא תיקון סופרים, מכיוון שהוא נועד במקור עבור סופרי סת"ם הבאים לכתוב ספר תורה. בכתיבת ספר תורה ישנם כללים רבים אשר חריגה מהם עלולה לפסול את ספר התורה -בכל הנוגע לעימוד, למספר האותיות שבכל עמודה, לפרשות הפתוחות והסתומות (המרווחים שבאמצע הטקסט בין עניין לעניין), וכן לנוסח האותיות המדויק. על כן משתמשים הסופרים בתיקון הסופרים כ"אב נוסח" מוגה ומדויק, שאותו הם מעתיקים בשלמות. "תיקון סופרים" מכיל את הנוסח של התורה ללא ניקוד או טעמים, עם סימנים והוראות מיוחדות לסופרים, כגון כמה יש לצופף או לרווח את האותיות בשורה, סימונים על שמות קודש שיש לכוון בכתיבתם לשם קדושת השם ועוד.
מאוחר יותר הדפיסו מהדורה כזו עבור הקוראים בתורה, וצירפו אליו את נוסח המקרא המנוקד ועם טעמים, שיעשו בו שימוש להכנת הקריאה.
תיקון קוראים הנפוץ הוא של רבי מנחם דוידוביץ', משנת תש"ל, והוא בנוי לפי רמ"ה עמודים. הספר נהיה למודל לחיקוי עבור תיקוני קוראים רבים שהודפסו אחריו, ולספרי תורה הנכתבים כיום. תיקון קוראים זה נחשב לאחד המוסמכים שקיימים. קדמו לו תיקון עם רמ"ח עמודים, עם 42 שורות לכל עמוד, אשר נמצא בשימוש בקרב קהילות רבות, בפרט בחסידות בעלז; תיקון רט"ו עמודים, עם 48 שורות; תיקון קע"ג עמודים אשר היה נהוג בקהילות רבות באשכנז, עם 60 שורות; תיקון רס"ד עמודים, עם 42 שורות; תיקון תימני רכ"ו עמודים, עם 51 שורות.
כיום
תיקון קוראים, הוא למעשה כלי דידקטי לימודי ללימוד קריאה בתורה. תיקון הקוראים נועד לגשר על הבעייתיות שבקריאת הטקסט מספר התורה באופן הנכון שכן בספר התורה אין ניקוד או טעמים, והקורא צריך לזכור אותם בקוראו בתורה. בצורת העימוד בתיקון הקוראים, המביאה גם את הטקסט כפי שהוא מופיע בספר התורה, יכול הקורא להתכונן אליה ולנסות את זכרונו בקריאה בעמודה זו. העמודה המנוקדת ובעלת הטעמים מאפשרת לקורא לבחון את נכונות קריאתו ולזכור את הניקוד וההטעמה הראויים לכל מילה.
מהדורות
ישנן מהדורות רבות של תיקוני קוראים וסופרים. ההבדלים בין המהדורות בדרך כלל הם שוליים, וכוללים הבדליים בגופן האותיות (בהתאם למנהגי העדות), בהכרעה שונה במחלוקות דקדוקיות והוספות ויזואליות שונות המקלות על הקורא את ההכנה.
יש אף מספר מועט ביותר של מחלוקות בטעמים ובהטעמה בין הרבנים וכל תיקון קוראים הוא לפי אחת הדעות.
בין המהדורות הנפוצות כיום:
- תיקון קוראים סימנים - בעריכת הרב שמואל מאיר ריאחי (במקור בהוצאת פלדהיים; כיום בהוצאה עצמית). תיקון קוראים זה הוא מהנפוצים ביותר, והוא כולל סימנים גרפיים להבדל בין שווא נע לשווא נח, בין קמץ רחב לקמץ קטן, בין הטעם קדמא לטעם פשטא, בין האות שין ימנית לאות שין שמאלית, הדגשת מלעיל ומלרע חריגים ועזרים נוספים. כמו כן, במהדורה זו נוספו תקציר "מנחת שי" ו"שיטה מקובצת" - אוסף סימנים לזכירת טעמי המקרא. קיים בנוסח אשכנזי וספרדי בפורמט גדול, בינוני וכיס.
- תיקון קוראים איש מצליח - בהוצאת ישיבת כסא רחמים. מוגה על פי המדקדקים רבי ידידיה שלמה מנורצי, רבי שאול הכהן ורבי מצליח מאזוז, כפי הכרעותיו של הרב מאיר מאזוז. כולל סימנים להבדל בין שווא נע לשווא נח, בין קמץ רחב לקמץ קטן ועוד.
- תיקון קוראים חורב - על פי הגהותיו של הרב מרדכי ברויאר המבוססות על כתב יד לנינגרד וכתר ארם צובה.
- תיקון קוראים קורן - בהוצאת קורן, על פי הקביעות הדקדוקיות של תנ"ך קורן ובגופן קורן. במהדורה זו, גם העמודה הלא-מנוקדת אמודפסת בגופן קורן ולא בגופן של כתיבת סת"ם. בעמוד הימני בספר (העמוד הזוגי) מצוי הטקסט המנוקד כמו בתנ"ך שבהוצאתם, ובעמוד המקביל בצד שמאל מצוי אותו טקסט שורה כנגד שורה, רק ללא ניקוד וטעמים. בנוסף, ציינו בתנ"ך על ידי כוכביות, מקומות ההפסקה האפשריים לשם תוספת קרואים בשעת הצורך. עם הבחנה בין סימן להפסקה רצויה ומומלצת ובין הפסקה אפשרית נוספת במקום של צורך גדול. הראשונה מסומנת בכוכב גדול בצד השורה והשניה בכוכב קטן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: תקון קוראים |
- תיקון קוראים באתר מכון ממרא. המילים מופיעות ללא ניקוד וטעמים למעט מילה שסמן העכבר נמצא מעליה.
- מקראות גדולות הכתר עם תיקון קוראים
36124140תיקון קוראים