דבשת (עיר מקראית)
דַבָּשֶׁת הייתה עיר שנמסרה לנחלת שבט זְבֻלוּן בתקופת ההתנחלות והיא נזכרת בספר יהושע במסגרת תיאור הגבול הדרומי של הנחלה בקטע שיוצא משָׂרִיד מערבה בין שָׂרִיד ל"נַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם":[1].
”וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד. וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם”.
זיהוי האתר
דַבָּשֶׁת שוכנת כאמור בין שָׂרִיד (המזוהה עם תל שַדוּד) ל"נַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם" (הוא ואדי מילק העובר למרגלות תֵּל יָקְנְעָם), אך אין זיהוי ודאי לאתר המדויק של היישוב. הזיהוי המקובל הוא עם תֵּל אֶ־שַׁמַאם, הסמוך לתחנת תל א-שמאם של רכבת העמק ההיסטורית - בעברית - תחנת כפר יְהוֹשֻׁעַ[2][3]. היישוב שעל התל התקיים בין השאר גם בתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל) וגם בימי בית שני ומאוחר יותר. התל הנמצא בשטח האדמות החקלאיות של כפר יְהוֹשֻׁעַ שוּטַח ונעלם עם השנים בידי חַקְלָאֵי היישוב, ונותרו ממנו רק שרידים מעטים פזורים בשטח ובאוספים פרטיים וציבוריים[4].
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י'-י"א.
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 205
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על דַבָּשֶׁת, כרך ב', עמ' 620
- ^ הערך על תֵּל אֶ־שַׁמַאם מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
39604309דבשת (עיר מקראית)