דארל עיסא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דארל עיסא
Darrell Issa
דיוקנו הרשמי של עיסא בקונגרס ה-117, 2021
דיוקנו הרשמי של עיסא בקונגרס ה-117, 2021
דיוקנו הרשמי של עיסא בקונגרס ה-117, 2021
לידה 1 בנובמבר 1953 (גיל: 71)
קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
שם מלא דארל אדוארד עיסא
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה מכללת סיאנה הייטס
עיסוק פוליטיקאי, איש עסקים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
אתר האינטרנט הרשמי של דארל עיסא
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-50 של קליפורניה
3 בינואר 2021 – מכהן
(4 שנים)
→ דאנקן האנטר
3 בינואר 2001 – 3 בינואר 2019
(18 שנים)
→ רון פקארד
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-48 (2003-2001)
מחוז הקונגרס ה-49 (2019-2003)
יו"ר ועדת הפיקוח והרפורמה של בית הנבחרים
3 בינואר 2011 – 3 בינואר 2015
(4 שנים)

דארל אדוארד עיסא (באנגלית: Darrell Edward Issa; נולד ב-1 בנובמבר 1953) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-50 של מדינת קליפורניה. עיסא, חבר המפלגה הרפובליקנית, כיהן בעבר בבית הנבחרים בשנים 2001–2019, וייצג במרוצת השנים שני מחוזות קונגרס שכיסו בעיקר חלקים מצפון-מזרח העיר סן דייגו ומהמחוז בעל אותו השם. בשנים 2011–2015 ישב בראשות ועדת הפיקוח של בית הנבחרים.

עיסא שימש כמנכ"ל החברה "Directed Electronics", אותה ייסד ביחד עם שותף בשנת 1982. חברה זו היא אחת היצרניות הגדולות ביותר של מוצרי אבטחה לחלקי חילוף בתעשיית הרכבים. עם שווי נקי בן כ-250 מיליון דולר אמריקני, במהלך כהונתו בבית הנבחרים היה עיסא חבר הקונגרס של ארצות הברית האמיד ביותר[1]. ​ב-10 בינואר 2018 הכריז עיסא כי לא יתמודד מחדש לתקופת כהונה עשירית[2]. מייק לוין הדמוקרטי נבחר בבחירות 2018 להחליפו בקונגרס ה-116. בספטמבר 2018 מונה בידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למנהל סוכנות הסחר והפיתוח של ארצות הברית (USTDA)[3].

ב-26 בספטמבר 2019, עיסא הודיע כי בבחירות 2020 יתמודד במחוז הקונגרס ה-50 של קליפורניה[4]. בבחירות מקדימות שהתקיימו במרץ 2020, סיים עיסא בקום השני אחרי עמאר קמפה‑נג'אר, מועמד המפלגה הדמוקרטית, ולפיכך עלה מולו להתמודדות ביום הבחירות הכלליות. בנובמבר 2020 גבר על קמפה-נג'אר, ונבחר אל הקונגרס ה-117 של ארצות הברית[5].

ביוגרפיה

ראשית חייו

עיסא, השני מבין ששת ילדיהם של מרתה (לבית ביילפלט) ו-ויליאם עיסא, נולד בקליבלנד, הגדולה שבערי אוהיו. אביו היה אמריקאי ממוצא לבנוני שהשתייך אל הכנסייה המארונית, ואמו ממוצא גרמני ובוהמי אשר הייתה חברה בכנסיית אותו האיש של "קדושי" אחרית הימים[6]. בשנת 2006 נמנה בין ארבעת חברי הקונגרס ממוצא ערבי. בשנותיו האחרונות לילדותו, עברה משפחתו אל קליבלנד הייטס, פרוור יהודי של עיר הולדתו. רבים מחבריו הוא יהודים, ועל פי דיווחים שונים הוא אף עבד אצל רב, והיה לבקיא ברזי התרבות היהודית[7].

בשנת 1970, ביום הולדתו ה-17, עזב עיסא את בית הספר התיכון בו למד והתגייס לשירות בן שלוש שנים בצבא ארצות הברית[8]. הוא שירת כטכנאי לסילוק פצצות והוקצה למשלוח החימוש ה-145. עיסא הוכשר לנטרל פצצות, והצהיר כי פלוגתו סיפקה אבטחה לנשיא ריצ'רד ניקסון כשסרקה אצטדיונים לשם ניקויים מחפצים חשודים לקראת עונת ה-MLB ב-1971. תחקיר של העיתונאי לאנס ויליאמס מהעיתון "San Francisco Examiner" ממאי 1998 מצא כי ניקסון לא נכח באף אחד ממשחקי ה-MLB בשנת 1971, אם כי הפלוגה של עיסא אכן ביצעה פעולות אבטחה בסדרת משחקים אלה. עם זאת, הגברת הראשונה של ארצות הברית פט ניקסון נכחה במשחק מספר 2 של בסדרת 1971, וזרקה את הזריקה הראשונה במשחק. לאחר משחקים אלה הועבר עיסא לתפקיד אפסנאי, כתוצאה מקבלת דירוגים ירודים.

ב-1972 השתחרר עיסא מהצבא לאחר שאביו לקה באוטם שריר הלב, וקיבל תעודת פיתוח חינוכי כללי (GED). פעמיים באותה השנה נעצר. באירוע הראשון הואשם בידי חבר מושבעים גדול בגניבה לכאורה של מזראטי, אך התובעים ביטלו את האישום. באירוע השני נעצר בגין נסיעה נגד כיוון התנועה בדרך חד-סטרית, ושוטר הבין בכלי ירייה בתא הכפפות שלו. עיסא הואשם בנשיאת כלי נשק סמוי. הוא הודה באשמת החזקת נשק לא-רשום ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי, והוטל עליו קנס כספי זעיר[9]. עיסא הצהיר כי הוא מאמין שהתיק הפלילי נמחק מאז.

עיסא למד מנהל עסקים באוניברסיטת סיאנה הייטס, מכללה רומית-קתולית באדריאן שבדרום מישיגן. מאוחר יותר החל ללמוד באוניברסיטת קנט סטייט באוהיו, שם נרשם לחיל הכשרת קציני המילואים של צבא ארצות הברית, שם הגיע לדרגת לוטננט שני. בכוחות המילואים של הצבא שירת בשנים 1976–1980 וקודם לדרגת קפטן[10]. מן קצר בטרם השתחרר מכוחות המילואים של הצבא ב-1980, הואשם שוב עיסא בגניבת מכונית יוקרה. התביעה ביטלה את התיק באוגוסט אותה שנה. בשנת 1981 היה מעורב בתאונת דרכים. הנהג השני תבע את עיסא בסך 20 אלף דולר אמריקני, ובסופו של דבר הגיעו שני הצדדים לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט בסכום שאינו פורסם.

קריירה עסקית

לאחר שעזב את הצבא, עיסא ואשתו השנייה, קתי סטנטון, שב לאזור קליבלנד רבתי. לטענת עיסא, הוא ואשתו איגדו את חסכונותיהם, מכרו את מכוניותיהם (מרצדס משנת 1976 וחיפושית של פולקסווגן משנת 1967) וכן אופנוע מתוצרת ב.מ.וו, ולוו 50,000 דולר מבני משפחתם להשקעה בחברות "קוונטום", יצרנית אלקטרוניקה המנוהלת על ידי חבר משותף מקליבלנד הייטס שהרכיב מנורות הדברה (Bug zapper), חלקי רדיו CB ומוצרי צריכה שונים עבור חברות אחרות. אחד מאותם לקוחות, יצרנית אזעקות הרכב "סטיל סטופר", יסלול את דרכו של עיסא להון עצום. עיסא אמנם נאבק בדרך להצלחה פיננסית, והתייצב מבחינה כספית דרך עיקול הלוואה בסך 60 אלף דולרים, כאשר מייסד החברה ג'ואי אדקינס החמיץ תשלום שחב לעיסא[7].

עד מהרה השתלט עיסא על "סטיל סטופר", עד כדי כך שהיא סיפקה לתאגיד הענק "פורד" אלפי אזעקות רכב וניהלה משא ומתן להסכם דומה עם טויוטה. אך מוקדם בבוקר 7 בספטמבר 1982 עלו באש משרדי החברה והמפעל של "קוונטום" ו"סטיל סטופר" בעיר מייפל הייטס. ללוחמי האש נדרשו כשלוש שעות לכבות את הלהבות, ובנייני החברה נשרפו כליל. בחקירה משטרתית התברר כי השריפה הכילה "טביעות שריפה חשודות", שהוצתו בשני מקומות שונים בעזרת מאיץ בערה כגון בנזין. אדקינס, בעל החברה, גרס כי עיסא התכונן לשריפה כאשר הרחיב ב-462% את פוליסת הביטוח שלו שלושה שבועות קודם לכן, ופינוי מבעוד מועד של ציוד מחשבי המכיל מידע חשבונאי על לקוחות. חברת הביטוח "סנט פול ביטוחים", שנחשדה בהצתת השריפה ובהונאת ביטוח, שילמה תחילה 25 אלף דולר בלבד על נזקי השריפה[11].

הארגון "סטיל סטופר" שב במהרה לשגשוגו הקודם. עם עליית שיעור גניבות הרכבים בארצות הברית במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, עלה הביקוש להתקני אבטחה. רולס רויס, ב.מ.וו וג'נרל מוטורס הצטרפו לפורד ולטויוטה כלקוחות החברה. בשנת 1985 מכר עיסא את החברה ליצרן אזעקות בית בקליפורניה בשם "Directed Electronics" ועבר לפרוור ויסטה שבסן דייגו, שם החל להתגורר כדי לעבוד בחברה. כעבור זמן מה עזב את "Directed Electronics". עיסא הצליח להשתמש בידע שלו על החולשות באבטחות הרכבים שגנבי מכוניות ניצלו כדי לפתח מנגנוני גניבה יעילים. באמצעות חיישנים אשר הפעילו גלאי תנועה ולחץ על המכונית בשעת מעשה, המכשיר שפיתח יכול היה לחולל רעש גדול כדי להסב תשומת לב רחבה לגנב המכונית, כמו הפעלת הצופר והפעלת הקלטה והשמעה של קול המאיימות ומזהירות של הגנב. המכירות של החברה צמחו ממיליון דולר בשנה הראשונה לכ-14 מיליון דולרים בשנת 1989[7].

תחילת דרכו הפוליטית

חבר הקונגרס עיסא משוחח עם סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, 2001

עם מעורבותו בחברות אלקטרוניקה וסחר בין צרכנים, הפך עיסא לפעיל פוליטי. הוא נסע לוושינגטון הבירה כדי לבצע שדלנות בקונגרס של ארצות הברית, והפך לאחד התורמים הגדולים בקליפורניה עבור מועמדי המפלגה הרפובליקנית. בשנת 1996 היה יושב ראש הקמפיין להעברת "הצעה 209", מעין משאל עם בקרב תושבי קליפורניה שקבע כי יש לאסור על מוסדות ציבור מדינה להביא בחשבון גזע, מין או מוצא אתני בתחומי העבודה, הקבלות או החינוך הציבוריים. הוא היה גורם מכריע בשכנוע המפלגה הרפובליקנית לקיים את כינוס הוועדה הרפובליקנית הלאומית בסן דייגו לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1996.

מסע הבחירות הראשון של עיסא לתפקיד ציבורי היה ב-1998, כאשר התמודד למועמדות המפלגה הרפובליקנית לייצוג קליפורניה בסנאט של ארצות הברית מול הסנאטורית הדמוקרטית המכהנת ברברה בוקסר. הוא הוציא 10 מיליון דולר מכספו האישי במהלך מסע הבחירות, והתמודד נגד גזבר מדינת קליפורניה מאט פונג, חבר הקונגרס פרנק ריגס ושלושה מתמודדים אחרים. מטה הבחירות של פונג גייס תרומות בסך 3 מיליון דולר, וקבל כי עושרו של עיסא יצר שדה-פעולה לא יחסי (בנוסף לעשרת מיליוני הדולרים האישיים של עיסא, קיבל תרומות בסך 400,000 דולר נוספים). דוברו של עיסא טען מנגד כי הכסף נדרש כדי להתגבר על המוניטין הרב של פונג ברחבי קליפורניה[12]. עיסא הפסיד בבחירות המקדימות לפונג, שזכה ב-45% מהקולות, בעוד עיסא נותר לא הרחק מאחור עם כ-40 אחוזים. ריגס גרף 10% מהקולות. סקר בסן פרנסיסקו שבוצע בקלפיות הראה כי מספר גדול של אמריקאים-אסייתים, הצביעים בדרך כלל בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, חצה את הקווים לעבר הרפובליקנים כדי לסייע אסטרטגית לפונג, ששורשיו נטועים בסין[13].

בבית הנבחרים האמריקאי

דיוקן ראשוני של עיסא בקונגרס
חבר בית הנבחרים עיסא בחברת נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מאי 2018

לקראת הבחירות 2000 בארצות הברית, החליט רון פקארד, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית בתקופת כהונתו התשיעית, שלא להתמודד מחדש במחוז הקונגרס ה-48 של קליפורניה. עיסא החליט להתמודד על מקום מושבו של פקארד, וניצל את ההכרה שצבר מהמירוץ הטרי לסנאט ב-1998. עיקר המחוז היה בצפון מחוז סן דייגו, אך היו בו חלקים זניחים ממחוז ריברסייד וממחוז אורנג'. עיסא סיים ראשון בבחירות המקדימות העל-מפלגתיות עם 35% מהקולות, וזכה במרב קולות הבוחרים בשלושת מחוזות אלה. אחריו הגיע למקום השני עמיתו הרפובליקני, חבר הסנאט המדינתי ביל מורו עם 24%. עיסא ניצח בבחירות הכלליות בנובמבר והביס את פיטר קובליס, המועמד הדמוקרטי, ברוב גדול בן 61 אחוזים[14]. כהונתו החלה ב-3 בינואר 2001, עם התכנסות הקונגרס ה-107. באותה שנה תכננה הליגה להגנה יהודית להתנקש בחייו[15].

ב-2002, לאחר חלוקה מחדש של מחוזות בחירה בקליפורניה בעקבות מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, הוסב מחוז הקונגרס ה-48 שייצג עיסא למחוז הקונגרס ה-49, וחלקיו במחוז אורנג' הליברלי אבדו. בדומה מעט לגלגולו הקודם, מחוז הקונגרס החדש של עיסא היה מעוז רפובליקני מובהק. לפי לפי מסד הנתונים הפוליטי "מַפְתֵּחַ ההצבעות המפלגתי קוק" (Cook Partisan Voting Index), דורג המחוז "R + 10". לאור זאת, אף דמוקרטי לא ניצב בפני עיסא באותה השנה. הוא זכה בבחירה לתקופת כהונה שנייה אחרי שגבר על מועמד המפלגה הליברטריאנית עם כ-77% מהקולות[16]. הוא נבחר מחדש גם בשנים 2004, 2006, 2008, 2010, 2012, בבחירות 2014 ובאלו שלאחר מכן.

בעקבות בחירות אמצע הכהונה ב-2010, בהן נטלו הרפובליקנים את הרוב בבית הנבחרים מידי הדמוקרטים, נבחר עיסא ליו"ר ועדת הפיקוח והרפורמה. הוא הפך לתומך קולני בחקירות ממשל הנשיא ברק אובמה, כולל החזר ההפסדים מתוכנית הסיוע לבנקים (TARP), ועדת החקירה להתמודדות ארצות הברית עם המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, שחיתות שלטונית לכאורה במלחמת אפגניסטן, הדלפות ויקיליקס ומנהל המזון והתרופות האמריקאי, בין היתר. בשנת 2010 הצהיר עיסא בפני העיתונות כי הוא מעוניין שוועדת הפיקוח והרפורמה תקיים דיוני חקירה "שבע פעמים בשבוע, 40 פעם בשבוע"[17].

בפברואר 2011 פרסם "מכון Watchdog", מוסד ללא כוונת רווח לדיווחים וחקירות עצמאיות אשר בסיס באוניברסיטת המדינה של סן דייגו, חקירה בה נאמר כיו"ר ועדת הפיקוח והרפורמה, הרכיב עיסא צוות שכלל אנשי סגל בעלי קשרים הדוקים לעולם התעשיות, אשר עשויות היו לקבל הטבות ותועלות מחקירותיו[18].

ב-7 במאי 2014, עיסא הציג "החלטה פשוטה" בפני מליאת בית הנבחרים אשר התקבלה פה אחד, לפיה לויס לרנר, לשעבר מנהלת המחלקה למיסוי ארגונים פוליטיים בשירות הכנסות הפנים, נמצאה כאשמה בביזוי הקונגרס על שמיאנה לציית לזימון למתן עדות בפני ועדת הפיקוח והרפורמה הממשלתית בראשותו של עיסא[19]. ההחלטה מצאה את לויס לרנר כאשמה בביזוי הקונגרס לאחר שהייתה מעורבת בשערוריית המיסוי של שירות הכנסת בפנים ב-2013, במסגרתה הקשתה לרנר על ארגוני ימין קיצוני, בהם תנועת מסיבת התה, לקבל פטור ממס על תרומות[20]. ביולי 2017, במאמץ דו-מפלגתי, הציג עיסא את "חוק CLASSICS" בפני הקונגרס אשר מטרתו להעצים אמנים דרף איסוף התמלוגים לשלוש השנים שקדמו להם, וגם על ידי הבטחה כי זכויות היוצרים שלהם יישארו בתוקף בהקלטות שהקולטו טרם 1972, כמו הערובה ממנה נהנים אמנים חדשים יותר בתעשיית המוזיקה בחקיקה שקדמה לחוק שהציג עיסא[21].

לקראת בחירות האמצע ב-2018, דמוקרטים אחדים בהם יריבו מבחירות 2016 דאג אפלגייט והסביבתן מייק לוין, השיקעו מסעי בחירות במחוז הקונגרס ה-49[22]. לנוכח ניצחונו הדחוק של עיסא על אפלגייט בשנת 2016, בחירות אלה היו צפויות להיות צמודות ומתוחות הרבה יותר. במשך חודשים היה משרדו של עיסא בקליפורניה מוקד להפגנות שבועיות בהן מחאו מאות אנשים נגד הנשיא דונלד טראמפ, עמו קשר עיסא קשר הדוק, ונגד האג'נדה הרפובליקנית בבית הלבן. בעצרת אחת שהתקיימה בחודש מאי, התייצבו 800 אנשים כדי למחות על הצבעת בית הנבחרים על ביטול חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה[23]. בעקבות זאת, ב-10 בינואר 2018, הודיע עיסא על לקיחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים ועל אי-התמודדותו בבחירות אלה[24]. כשמונה חודשים אחרי פרישתו, הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי ימנה את עיסא לראש סוכנות הסחר והפיתוח של ארצות הברית[25].

ב-26 בספטמבר 2019, הכריז עיסא כי בבחירות 2020 יתמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית, הפעם במחוז הקונגרס ה-50. נציג המחוז המכהן היה בעת ההכרזה דאנקן האנטר, שהיה נתון לעננת כתבי אישום. בדצמבר 2019 האנטר הודה במעילה בכספי בחירות, התפטר מהקונגרס החל ב-13 בינואר 2020 והותיר את מושבו לא-מאויש[26]. אל מחוז הקונגרס החמישים סופחו חלקים ניכרים ממחוזו הקודם של עיסא, בהם פנים מחוז סן דייגו הרפובליקני והשמרני. ב-3 במרץ 2020 סיים במקום השני במהלך הבחירות המקדימות הפתוחות[27]. ובסופו של דבר ניצח את המועמד הדמוקרטי עמאר קמפה-נג'אר בכמעט 30 אלף קולות. ב-3 בינואר 2021 הושבע אל הקונגרס ה-117 של ארצות הברית, ושב לבית הנבחרים[28].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דארל עיסא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ זאק פרידמן, The Richest Members Of Congress Built Wealth This Way, באתר פורבס, 30 במרץ 2018 (באנגלית)
  2. ^ כריסטינה מרקוס, Issa retiring from Congress, באתר The Hill‏, 10 בינואר 2018 (באנגלית)
  3. ^ רפאל בייד, Trump taps Darrell Issa to lead trade agency, באתר פוליטיקו, 19 בספטמבר 2018 (באנגלית)
  4. ^ אנדרו או'ריילי, Darrell Issa launches House bid against embattled fellow Republican Duncan Hunter, באתר פוקס ניוז, 26 בספטמבר 2019 (באנגלית)
  5. ^ ברנדון קורנדיס, Issa defeats Campa-Najjar in California House race, באתר The Hill‏, 7 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  6. ^ צ'ארלי לדוף, California Recall Backer Feels Heat, באתר הניו יורק טיימס, 23 ביולי 2003 (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 ריאן ליזה, Don’t Look Back, באתר The New Yorker‏, 17 בינואר 2011 (באנגלית)
  8. ^ דייוויד ס. ברודר, California's Battle of the Bankbooks, באתר וושינגטון פוסט, 21 בדצמבר 197 (באנגלית)
  9. ^ לאנס ויליאמס, Recall chief held twice on illegal weapons charges / Issa convicted in '70s on misdemeanor count, באתר San Francisco Examiner‏, 18 בינואר 2015 (באנגלית)
  10. ^ Once a Soldier... Always a Soldier, מאת Association of the United States Army, באתר Wayback Machine (באנגלית)
  11. ^ House Investigator Issa Has Faced Allegations As Well, באתר NPR‏, 16 באפריל 2012 (באנגלית)
  12. ^ ג'ון וילדרמות', Issa Raising More Money by Using His Own / Millionaire's funds create coffer bigger than Matt Fong's, באתר סן פרנסיסקו כרוניקל, 20 במאי 1998 (באנגלית)
  13. ^ Asian Demos help set up showdown with Barbara Boxer, באתר סן פרנסיסקו כרוניקל, 3 ביוני 1998 (באנגלית)
  14. ^ CA District 48 Race, באתר Our Campaigns (באנגלית)
  15. ^ רויטרס, ממשיכו של כהנא בארה"ב נאשם בניסיון לפוצץ מסגד, באתר ynet, 11 בינואר 2002
  16. ^ CA District 49 Race, באתר Our Campaigns (באנגלית)
  17. ^ ג'ק שרמן וריצ'רד כהן, Issa plans hundreds of hearings, באתר פוליטיקו, 11 באוגוסט 2010 (באנגלית)
  18. ^ ויטני סניידר, Darrell Issa’s Team Includes Industry Insiders, באתר הפינגטון פוסט, 25 במאי 2011 (באנגלית)
  19. ^ ג'ון ד. מקינון, Lois Lerner Won’t Be Prosecuted on Contempt of Congress Charges, באתר וול סטריט ג'ורנל, 1 באפריל 2015 (באנגלית)
  20. ^ בלומברג, שערוריית המסים בארה"ב: ה-IRS הזמינה השאלה שפוצצה הפרשה, באתר כלכליסט, 18 במאי 2013
  21. ^ מארק שניידר, Garth Brooks, Tina Turner and Neil Young Join Call for CLASSICS Act Passage, באתר בילבורד, 13 בפברואר 2018 (באנגלית)
  22. ^ פיל וילון, Another Democrat jumps into the 2018 race against Republican Rep. Darrell Issa, באתר לוס אנג'לס טיימס, 8 במרץ 017 (באנגלית)
  23. ^ טרי פיגורואה, After months, weekly Issa protests show no signs of abating, באתר סן דייגו יוניוון טריביון, 5 בספטמבר 2017 (באנגלית)
  24. ^ אריק ברדנר, Rep. Darrell Issa to retire, handing Democrats another big pick-up opportunity in California, באתר CNN‏, 10 בינואר 2018 (באנגלית)
  25. ^ מייקל בורק, Trump to nominate retiring lawmaker as head of trade agency, באתר The Hill‏, 19 בספטמבר 2018 (באנגלית)
  26. ^ מלאני זנונה, Rep. Duncan Hunter resigns from Congress, באתר פוליטיקו, 7 בינואר 2020 (באנגלית)
  27. ^ Campa-Najjar Tacks Right in Bid for California US House Seat, באתר U.S. News & World Report‏, 4 במרץ 2020 (באנגלית)
  28. ^ ג'ולי ווטסון, California Republican Darrell Issa headed back to Congress, באתר AP‏, 7 בנובמבר 2020 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30425292דארל עיסא

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דארל_עיסא&oldid=1550765"