פט ניקסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
פטרישה ראיין ניקסון (באנגלית: Patricia Ryan Nixon; 16 במרץ 1912 - 22 ביוני 1993) בקיצור פט ניקסון, הייתה אשת נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון והגברת הראשונה של ארצות הברית בין השנים 1969–1974.
ביוגרפיה
תלמה קת'רין ראיין (Thelma Catherine Ryan) נולדה באיליי שבמדינת נבדה, זמן קצר לפני יום פטריק ה"קדוש", ועל כן כינה אותה אביה, ויליאם מ' ראיין (William M. Ryan), "פטרישה". אמה הייתה ילידת גרמניה ואביה ממוצא אירי, אף שמשפחתה לא הייתה קתולית, הוטבל אביה לנצרות וזמן קצר לפני מותו חזר להיות קתולי. תלמה שינתה את שמה באופן רשמי ל"פטרישה" לזכרו, לאחר מותו של האב ולפני הרשמתה למכללה.
עוד בילדותה עברה המשפחה ללוס אנג'לס שבקליפורניה והתגוררה בחווה קטנה בקרבת העיר, במקום בו נמצאת כיום קריטוס. אמה של פט, קייט הלברשטאדט בנדר ריין (Kate Halberstadt Bender Ryan) נפטרה בשנת 1925 ופט, בת ה-13, החלה לטפל במשק הבית, ובאביה ושני אחיה. בשנת 1930, בהיותה בת 18 נפטר אביה לאחר מחלה קשה. על מנת לפרנס את המשפחה, עבדה פט בחווה המשפחתית וכן בבנק המקומי כעובדת ניקיון וכספרנית, וזאת במקביל לטיפול באביה החולה.
לאחר סיום לימודיה בבית הספר התיכון אקסלסיור בשנת 1929, פטרישה החלה ללמוד במכללת פולרטון (Fullerton Junior College) ובמקביל, למימון למודיה עבדה כנהגת, טכנאית רנטגן, עובדת בית מרקחת וקלדנית. לאחר מכן עברה ללמוד באוניברסיטת דרום קליפורניה, לימודים שמימנה באמצעות עבודות זמניות בקמפוס האוניברסיטה, עבודות כמוכרת בגדים ואף כניצבת בסרטים (ניתן לראותה בסרט "בקי שארפ" משנת 1935).
בשנת 1937 סיימה בהצטיינות את לימודיה, והחל ללמד כמורה בבית ספר תיכון בוויטייר. במהלך מלחמת העולם השנייה התקבלה לעבודה ככלכלנית במשרד ממשלתי.
בוויטייר פגשה פט את עורך הדין הצעיר ריצ'רד ניקסון, שאך סיים את לימודיו באוניברסיטת דיוק, בחוג לתיאטרון שבו שניהם שיחקו יחד במחזה "המגדל האפל" מאת אלכסנדר וולקוט. בני הזוג נישאו בריברסייד ב-21 ביוני 1940.
במהלך מלחמת העולם שירת ריצ'רד בחיל הים של ארצות הברית, ובשנת 1946 הצליח להיבחר לקונגרס ארצות הברית. פט, שהייתה בהיריון, השתתפה עמו בעצרות בחירות, ובאותה שנה נולדה בתם פטרישה - לימים - טרישה ניקסון קוקס. בשנת 1948 נולדה בתם השנייה ג'ולי - לימים - ג'ולי ניקסון אייזנהאואר.
בתוך שש שנים הצליח ריצ'רד ניקסון להיבחר לסנאט ולהיות סגן נשיא ארצות הברית. פט השתתפה באירועים רשמיים עם בעלה, ובהיותו סגן נשיא נסעה עמו ברחבי העולם במסעותיו, אולם מצאה זמן גם לגדל את בנותיהם.
הגברת הראשונה
בעת שהייתה פט הגברת הראשונה, היא הייתה פעילה בפעיליות התנדבותיות רבות. כמו כן הקפידה לענות על כל המכתבים שנשלחו לה באופן אישי.
פט, כמו קודמתה ג'קלין קנדי-אונאסיס, המשיכה ברכישת יצירות אמנות לבית הלבן, ובתקופתה נרכשו למעלה מ-600 יצירות לאוספי הבית. היא הקפידה להזמין אמנים שונים להופיע בבית הלבן מכל תחומי אמנויות הבמה - החל מזמרי אופרה וכלה באמני מוזיקה פופולרית. בין אורחיה היו הקרפנטרס בשנת 1972.
בתחילת תקופת ישיבתם בבית הלבן, בשנת 1969, הזמינה חברים לטקסי כנסייה שנערכו בחדר המזרחי של הבית הלבן מדי יום ראשון, אולם טקסים אלה הופסקו זמן קצר לאחר מכן בשל חשש להפרת עקרון הפרדת הדת מהמדינה.
פט ניקסון המשיכה במנהגה לנסוע עם בעלה במסעותיו הפוליטיים, והצטרפה לביקורו ההיסטורי בסין העממית בשנת 1972, ולוועידת הפסגה שנערכה בברית המועצות באותה שנה. כמו כן נסעה פט בביקור רשמי (בלי בעלה) לפרו לצורך מתן סיוע לאחר רעידת אדמה שאירעה במקום. מאוחר יותר ביקרה במדינות אפריקה ודרום אמריקה כ"נציגה אישית של נשיא ארצות הברית".
לאחר התפטרותו של ניקסון עזבו בני הזוג את הבית הלבן ב-9 באוגוסט 1974 ועברו לסן קלמנטה שבקליפורניה.
אחרית ימיה ומותה
בשנת 1976 ובשנת 1982 לקתה פט בשבץ שנגרם מהיותה מעשנת כבדה - עישון שאף גרם לה סרטן בפה. בשל בריאותה המתדרדרת מיעטה להופיע בציבור, ולא התראיינה באמצעי התקשורת. בשנת 1992 חלתה בסרטן הריאה, ונפטרה ב-22 ביוני 1993 בביתה בפארק רידג' שבניו ג'רזי, בגיל 81, יום אחד לאחר יום הנישואים ה-53 שלה ושל ריצ'רד.
בעלה נפטר עשרה חודשים מאוחר יותר. שניהם קבורים בספריית ריצ'רד ניקסון ביורבה לינדה שבקליפורניה.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר הבית הלבן
- ביוגרפיה באתר הספרייה של הגברות הראשונות
- פט ניקסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| הגברות הראשונות של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
