קצרין (יישוב עתיק)

חורבות הכפר הקדום קצרין - במרכזו בית הכנסת

בית הכנסת העתיק בקצרין

רחוב בכפר וברקע - הבית המשוחזר

שחזור בית בבנייה בכפר התלמודי

קצרין העתיקה (ח'רבת קצרין במקור) היא חורבה ארכאולוגית במרכז רמת הגולן שבה שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, מהמאות ה-2 עד ה-7 לספירה. היישוב נהרס ברעידת האדמה של שנת 749. בחפירות הארכאולוגיות באתר נמצאו שרידי בית כנסת, מבני מגורים, בית בד ורחובות. בחורבות הכפר נתגלו גם ארבע כתובות בארמית, רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבין שחי בסוף המאה ה-3 ובמחצית הראשונה של המאה ה-4. לפי הערכת צבי מעוז, החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש.

כיום במקום הוקם מוזיאון פעיל. המבקרים בו חוזרים בזמן אל ימי המשנה והתלמוד. הביקור כולל סיור פעיל בבית הכנסת הקדום, בבית המגורים המשוחזר ובבית הבד.

שם היישוב

הארכאולוג דן אורמן סבור כי שמו הקודם של היישוב הוא "קיסרין" כשם שנרשם במפות שהופיעו בשנות השלושים למאה ה-20, וממנו באו החכמים הידועים כ"רבנן דקיסרין" אשר היו שסברו כי באו מקיסריה שלשפת הים התיכון. ולדעת פרופסור שאול ליברמן (בתוספת ראשונים על תוספתא אהלות פרק יח) [ואברהם גולדברג בביאורו למשנה סוף מסכת אהלות] שמו הקודם של היישוב הוא "קיסריון", נזכר במשנה אהלות פרק יח משנה ט (לפי נוסח הכתבי יד): "מזרח קְיסרְין ומערב קֵיסַריוׁן", כלומר: מזרח קיסרי (היושבת על חוף הים הגדול) שמערבה היא חוף הים (ובמזרח שלה היו קברות), ומערב קיסריון שבצפון מזרח הגולן.

בית הכנסת

בית הכנסת נחשף מזרחית לעיר קצרין על ידי שמריהו גוטמן בשנת 1968. רשות העתיקות המשיכה את החפירות: ד. אורמן (1971– 1972), מ.בן ארי (1976 – 1977). אחרון החופרים היה צבי מעוז אשר חקר את האתר יחד עם אן קלברו.

בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יפה באופן יחסי ומפעם לפעם נערכים בו גם כיום טקסים דתיים.

לדעת החוקרים בית הכנסת נבנה בשלבים:

• סוף המאה ה-4 – תחילת המאה ה-5 : בנין מרובע עם רצפת טיח
• תחילת המאה ה-6 - הוארך צפונה לממדיו הנוכחיים, נבנתה רצפת פסיפס
• תחילת המאה ה-7 - רצפת טיח חדשה
• בשנת 746 חרב בית הכנסת ברעש שביעית - רעש שביעית היא רעידת אדמה קשה שפגעה בארץ ישראל וסביבתה.
• בתקופה הממלוכית בארץ ישראל - המאה ה-13 – המאה ה-15 הוקם מסגד במחצית הצפונית של בית הכנסת.

בכפר נמצאו אבנים מעוטרות נוספות והחוקרים סבורים כי היה במקום מבנה ציבורי נוסף, אולי בית מדרש.

תיאור

בית הכנסת מתוארך לתקופה הביזנטית - תקופה בה פעלו בתי כנסת רבים במרכז הגולן, כגון אלו שנחשפו בחורבת דביה, בחורבת עין נשוט, בחורבת קצביה, בחורבת עסליה ובחורבת זמימרה הסמוכות לקצרין. בית הכנסת בקצרין מהווה דוגמה המבטאת את עושר ההתיישבות היהודית באותה תקופה. מידות בית הכנסת הן 15.4 על 18 מטר. לבנין היו שתי קומות. שער הכניסה גדול יחסית ופתחו לכיוון צפון.

בחלקו הדרומי של בית הכנסת, לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. ליד הבימה נמצא חדרון קטן, אולי שימש כגניזה. האולם חולק לשתי שורות עמודים, בראש כל עמוד כותרות יווניות. אחד המאפיינים של בית הכנסת "דגם" ביצים משני הצדדים: הביצה המרכזית מוארכת ומשני עבריה ביצים מעוגלות וקטנות יותר. לאורך הקירות היו שתי שורות של ספסלים מאבן. מתחת לספסל העליון נמצאו 180 מטבעות.

חריתות וכתובות

בקיר המערבי חריתה של מנורה בת חמישה קנים. בבניין נמצאה חריתה של "עץ חיים" על אבן, חריתה של שלוש רגלים. לתיאורי "עץ החיים", סבור צבי אילן, יש משמעות והאמינו כי יש בה כדי לשמור על הבריאות ולהרחקת עין הרע ומזל ביש.

בבניין נמצאו פריטים אלו:

• מיאנדר צלב קרס כפול, ובתוכו פרצוף אדם, וציפורים.
• אבן שיש עליה חרוטה מנורת שבעת הקנים ואולי גם שולחן הפנים.
• חלקי משקוף, עם תבליט שריגי גפן.
• אבן עם רוזטה, כנראה משקוף הכניסה הצדדית לבית הכנסת.

בבית הכנסת נמצאה כתובת בארמית: "עוזי עבד הדן רבועה ...תרין מנין". מדובר באדם שתרם סכום כסף (שני מנים) להקמת ה"ריבוע" חדר או אולם לסעודות או למסיבות.

לקריאה נוספת

• צבי אילן, בתי-כנסת בגליל ובגולן, הוצאת אריאל, ירושלים - כנה, ירושלים, 1987
• צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קצרין בוויקישיתוף

• פארק קצרין באתר מוזיאון עתיקות הגולן

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30898142קצרין (יישוב עתיק)