ארגון (יסוד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גז ארגון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארגון
- ארגון - כלור
Ne
Ar
Kr
   
 
18
Ar
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 18
סמל כימי Ar
סדרה כימית גזים אצילים
מראה
חסר צבע

ארגון מוצק
תכונות אטומיות
משקל אטומי 39.948 u
רדיוס ואן דר ואלס 188 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 8
תכונות פיזיקליות
צפיפות 1.784 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר גז
נקודת רתיחה 87.35K (-185.8°C)
נקודת התכה 83.85K (-189.3°C)
מהירות הקול 319 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
קיבול חום סגולי 520 J/(kg·K)
מוליכות חום 0.01772 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 1520.6 kJ/mol

אַרְגּוֹן (Argon) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Ar ומספרו האטומי 18.

תכונות

ארגון הוא גז חסר צבע וריח בצורתו הגזית והנוזלית והוא מסיס במים פי 2.5 מחנקן או חמצן.

לא ידוע על קיומן של תרכובות ארגון בטבע. בשנת 2000 דיווחו מדענים מאוניברסיטת הלסינקי על ייצור התרכובת HArF.[1][2] ארגון יכול ליצור עם מים מבנה שבו אטום ארגון כלוא ברשת מולקולות מים. חישובים תאורטיים וסימולציות מחשב חוזות קיום אפשרי של תרכובות ארגון יציבות, אבל בינתיים לא נמצאה דרך לייצר אותן באופן סינתטי.

שימושים

שימוש נפוץ בארגון הוא מילוי נורות להט, מכיוון שהוא אינו מגיב עם חוט הלהט אפילו בטמפרטורות גבוהות. שימושים נוספים:

היסטוריה

מקור השם ארגון הוא מהמילה היוונית: Argos שמשמעותו "לא פעיל". השם הוענק ליסוד על ידי ויליאם רמזי. היסוד התגלה לראשונה על ידי הנרי קוונדיש ב-1785 כאשר ערך ניסוי. קוונדיש לא הקדיש זמן ומחשבה ליסוד שמצא, ואף לא היה בטוח כי יסוד הוא, והתעלם ממנו כליל. הארגון זוהה רק ב-1894 על ידי הכימאים הבריטים לורד ריילי (Lord Rayleigh) וויליאם רמזי.

צורה בטבע

הארגון מרכיב כ-0.934% מאטמוספירת כדור הארץ והוא הגז האציל הנפוץ ביותר על פניו. הוא מופק כשמנזלים אוויר ומפרידים את מרכיביו. אטמוספירת מאדים מכילה 1.6% ארגון. גשושית המחקר "הויגנס" גילתה נוכחות ארגון באטמוספירת טיטאן (ירחו הגדול ביותר של שבתאי).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Leonid Khriachtchev, Mika Pettersson, Nino Runeberg, Jan Lundell & Markku Räsänen (2000). "A stable argon compound". Nature. 406: 874–876. doi:10.1038/35022551.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  2. ^ Perkins, S. (26 באוגוסט 2000). "HArF! Argon's not so noble after all – researchers make argon fluorohydride". Science News. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30587029ארגון (יסוד)