גואלדו טדינו
 | |
| גואלדו טדינו | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 אומבריה |
| נפה | נפת פרוג'ה |
| שטח | 124 קמ"ר |
| גובה | 536 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 15,017 (2017) |
| ‑ צפיפות | 120 נפש לקמ"ר (2017) |
| קואורדינטות | 43°14′N 12°47′E / 43.233°N 12.783°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.gualdo.tadino.it/ | |
גואלדו טדינו (באיטלקית: Gualdo Tadino בלטינית: Tadinum) היא קומונה ועיר עתיקה במחוז פרוג'ה בצפון-מזרח אומבריה, במרכז איטליה. בעיירה כ-15,000 תושבים והיא ממוקמת במורדות המערביים של הר פנה שבהרי האפנינים. העיר נמצאת 47 ק"מ צפונית-מערבית לפרוג'ה.
היסטוריה
לגואלדו יש היסטוריה ארוכה ובמקור הייתה עיירה אומבריאנית שנודעה בשם טרסינה Tarsina. היא נכבשה על ידי הרומאים ב-266 לפנה"ס. העיירה הייתה תחנה על דרך ויה פלמיניה ונקראה על ידי הרומאים טדינום (Tadinum).
בשנת 217 לפני הספירה נהרסה על ידי חילות חניבעל. הרס דומה נגרם גם בשנת 47 לפנה"ס על ידי יוליוס קיסר וב-410 לספירה על ידי אלריק מלך הוויזיגותים.
ב-552 לספירה, הביס המצביא הביזנטי נרסס את מנהיג האוסטרוגותים המלך טוטילה, במה שמכונה כיום קרב טגינאה, שסלל את הדרך לכיבוש איטליה כולה על ידי הביזנטים (כיבוש שהחזיק מעמד 13 שנים בלבד). מיקומו המדויק של שדה הקרב אינו ידוע, אבל מקובל על מרבית החוקרים כי הוא נמצא ממערב לעיר, במישור המכונה "טאינו". סברה זו קיבלה אישוש בשנת 2004.
העיר העתיקה שרדה מלחמה זו, אך נהרסה 400 שנים מאוחר יותר, בשנת 966, על ידי קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" אוטו השלישי. היא נבנתה מחדש אך נהרסה פעם נוספת בשרפה בשנת 1237. לאחריה, נבנתה העיר מחדש בפקודת הקיסר פרידריך השני בשנת 1239.
האתרים המרכזיים
- מצודת פלאה (Rocca Flea), מצודה מהמאה ה-12 השולטת על העיר ונמצאת במזרחה. מהווה כיום את המבנה ההיסטורי הבולט בעיר.
- כנסיית סן פרנצ'סקו (Chiesa Monumentale di San Francesco), כנסייה מהמאה ה-13, ובה פרסקאות מהמאה ה-15, מעשה ידיו של מטאו דה גואלדו (אנ').
- כנסיית סנטה קיארה (Chiesa di Santa Chiara) (המאה ה-13).
- ארמון הפודסטה (Palazzo del Podestà)
- מגדל העיר (Torre Civica).
- קתדרלת גואלדו טדינו (Duomo di Gualdo Tadino), עם מזרקה חיצונית המיוחסת לאנטוניו דה סנגאלו האב (אנ') (המאה ה-16).
- הגלריה העירונית, הכוללת עבודות של מטאו דה גואלדו ואחרים.
כלכלה
העיר הייתה מפורסמת בימי הביניים בייצור כלי קרמיקה ומיוליקה. בסוף המאה ה-20, חודשה תעשיית הקרמיקה והעיירה משמשת מרכז חשוב לייצור תעשייתי של קרמיקה ושל אביזרי אמבטיה. באזור העיר יש מעין המשמש לייצור מים מינרלים על ידי חברת "רוקטה" (Rocchetta) שהיא החברה המובילה באיטליה במכירת מים מוגזים.[1] החברה הגיעה לגואלדו טדינו בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. כעשור לאחר הגעתה החלה התנגדות של תושבי המקום להמשך פעילות החברה ולשאיבת מי המעיינות באזור על ידה בטענה של ניצול חסר אבחנה של מי האזור. התושבים נתמכים על ידי ארגוני שמירת הסביבה הקוראים למדיניות ברת-קיימא בכל הנוגע לשמירה על מקורות מים.
תחבורה
בחלקה המערבי של העיירה יש תחנת רכבת שהיא חלק מהקו המחבר את אנקונה לרומא. זמן הנסיעה לאנקונה הוא כ-1:45 שעות ולרומא כשעתיים. העיירה נמצאת בקצהו הצפון-מזרחי של הכביש המדינתי SS 444 (איט'), שאורכו 33 ק"מ ובקצהו השני נמצאת אסיזי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גואלדו טדינו |
- גוביו ועמק הטיבר העליון - אוכל ויין (גואלדו טדינו), באתר "למטייל", 22 בספטמבר 2008
- Gualdo Tadino travel guide and tourism, באתר Italy This Way (באנגלית)
- History of Gualdo Tadino, באתר Italy This Way (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Rocchetta Brio Blu, אתר חברת רוקטה