קרב ג'וליס

אנדרטה בג'וליס (חניון הודיה). מימין, שרידי בית הבאר של ג'וליס

שלט הסבר על קרבות ג'וליס בחניון הודיה

קרב ג'וליס במלחמת העצמאות נערך ב-10 ביולי 1948 בכפר ג'וליס בדרום, בין כוחות הגדוד השישי של צבא מצרים ובין כוחות גדוד 53 של חטיבת גבעתי. הקרב הסתיים בתבוסת המצרים.

רקע היסטורי

הכפר הערבי ג'וליס שכן צפונית-מערבית לקיבוץ נגבה, על צומת דרכים אסטרטגית (כיום - צומת הודיה). בשנת 1948 היו בו 1,195 תושבים.

כדי לייצב את הצד המערבי של החזית באזור נגבה נכבש מחנה ג'וליס הגדול בערפה של נגבה בליל ה-28 במאי 1948 על ידי גדוד 51 של חטיבת גבעתי. לקראת ההפוגה הראשונה כבש גדוד 51 של חטיבת גבעתי את ג'וליס בליל ה-10 - 11 ביוני 1948. בכפר היו כוחות מקומיים בלבד והוא נכבש על נקלה ותושביו נמלטו. הכוחות התבצרו בכפר ונבנו מספר מוצבים מחלקתיים מסביב.

עם פתיחת קרבות עשרת הימים החלו המצרים בתוכניתם לסגור על נגבה בתנועת מלקחיים גדולה ואחר כך לכבשה. ממזרח - כיבוש בית עפה ועיבדיס וממערב - כיבוש בית דראס וג'וליס. לאחר שנכשלו בעבדיס ובית דראס החליטו לתקוף את ג'וליס.

קרב ג'וליס

המשימה לכבוש את ג'וליס הוטלה על הגדוד השישי שנכשל בניסיון קודם לכבוש את קיבוץ נירים. עם שחר החלה הפגזה מצרית מכיוון מג'דל. בחסותה נעו שתי פלוגות שמאחוריהן מספר נושאי ברן. לוחמי גבעתי הניחו להם להתקרב עד לטווח הפעיל של נשקם ואז פתחו במכת אש שהצמידה את המצרים ארצה ולאחר מכן הם פתחו בנסיגה מהירה.

בשעות אחר הצהרים המוקדמות חזרו המצרים בכוחות רבים יותר. אנשי סוללת תותחי הנ"ט הניחו לנושאי הברן המצרים להגיע לטווח של 200 מטר ואז פתחו באש מדויקת. תוך זמן קצר הם פגעו בחמישה כלי רכב ובמשאית נושאת תחמושת שהתפוצצה ופגעה במצרים סביבה. החלה נסיגה מבוהלת של המצרים. שתי כיתות של לוחמי גבעתי ביצעו איגוף של המצרים מכיוון דרום-מזרח וזינבו בנסוגים. תבוסת המצרים הייתה מושלמת. לאחר הסתלקותם נצפו במקום 30–40 הרוגים. שני נושאי ברן ראויים לשימוש, מרגמות, רובים ותחמושת רבה. מלוחמי גבעתי לא נפגע איש.

בקרב זה השתתף גמאל עבד אל נאצר כקצין שלישות של הגדוד השישי. בזכרונותיו הוא כותב על קרב זה כי באמצע ארוחה במטה הגדוד קיבלו הקצינים הודעה ממטה החטיבה כי "הגדוד השישי יכבוש מחר, 10 ביולי את ג'וליס". הקצינים היו המומים כי לא ניתנו להם כל פרטים על כוחו וביצוריו של האויב כמו שהיה בהתקפה על דנגור (נירים). בעת ההתקפה היה נאצר צמוד למפקד הגדוד והתווכח איתו על אופן ניהול הקרב. בתום ההתקפה חש נאצר שהצבא המצרי מפסיד במערכה.^{[דרוש מקור]}

לאחר המלחמה הוקם על אדמות ג'וליס מושב הודיה. בתי ג'וליס פוצצו ובמקומם הקימה הקרן הקיימת לישראל, חניון פיקניק (חניון הודיה). במקום - שלט הסבר על קרבות ג'וליס ושרידי בית הבאר של הכפר.

לקריאה נוספת

• אברהם אילון, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי הוצאת מערכות, 1963.

קישורים חיצוניים

• הכפר ג'וליס בדרום - באתר palestine remembered
• חניון הודיה - באתר "פיקניק"

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23890303קרב ג'וליס