ז'ול לז'ה

ז'ול לז'ה
Jules Léger
לידה	4 באפריל 1913; סנט אניצ'ט, קוויבק
פטירה	22 בנובמבר 1980 (בגיל 67); אוטווה, אונטריו
מדינה	קנדה
דת	נצרות קתולית
בת זוג	גבריאל לז'ה (1938–1980)
	14 בינואר 1974 – 22 בינואר 1979; (5 שנים)
	→ רולנד מיצ'נר אדוארד שרייר ←

ז'ול לז'ה (בצרפתית: Jules Léger; ‏ 4 באפריל 1913 - 22 בנובמבר 1980) היה מדינאי ודיפלומט קנדי שכיהן כמושל הכללי של קנדה, ה-21 מאז איחוד קנדה, בין השנים 1979–1974.

לז'ה נולד והתחנך בפרובינציה קוויבק ובצרפת לפני תחילת קריירתו במשרד החוץ הקנדי, ובסופו של דבר כיהן כשגריר במספר מדינות. הוא מונה ב-1973 לתפקיד המושל הכללי על ידי אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, בהמלצת ראש ממשלת קנדה פייר אליוט טרודו, להחליף את רולנד מיצ'נר כממלא מקום, אך הוא מילא את כל כהונת התפקיד עד שאדוארד שרייר החליפו ב-1979 כאשר תקופת כהונתו הקצובה (שאורכה כחמש שנים) הסתיימה. כנציגה של מלכת קנדה, לז'ה האמין בהכנסת מודרניות למשרת המושל הכללי וטיפוח האחדות הקנדית.

ב-1 ביוני 1979, הושבע לז'ה למועצת המלוכה של קנדה^[1] שנתן לו את הזכות לשאת התואר "הנכבד" (The Honourable) לכל ימי חייו; עם זאת, כמושל הכללי לשעבר של קנדה, לז'ה היה זכאי לתואר "The Right Honourable" (תואר הזהה לתוארם של חברי בית הלורדים). הוא מת ב-22 בנובמבר 1980

ילדות וקריירה

ז'ול לז'ה נולד בסנט אניצ'ט שבקוויבק, לארנסט ולאלדה (לבית בוווה). לז'ה, יחד עם אחיו הגדול פול-מייל (שלעתיד יהיה חשמן), גדלו במשפחה דתית אדוקה. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, המשיך לז'ה לקולג' דה ואליפילד ולאחר מכן למד באוניברסיטת מונטריאול, שם היה בוגר אוניברסיטה במשפטים. לאחר מכן נרשם לז'ה לסורבון בפריז שבצרפת, משם הוענק לו תואר דוקטור בשנת 1938. ב-13 באוגוסט באותה שנה, נשא לאישה את גבריאל כרמל, שאותה פגש באוניברסיטת פריז. לבני הזוג היו שתי בנות, פרנסין והלן.

כשחזר לחיות בקנדה בסוף 1938, הוא הועסק כעורך דין שותף של במשרד עורכי דין "Le Droit" שבאוטווה, אך נשאר שם רק שנה אחת לפני שפנה ללימודי פרופסוריה להיסטוריה דיפלומטית באוניברסיטת אוטווה עד 1942. במקביל, הצטרף לז'ה בשנת 1940 למשרד החוץ הקנדי, ובמשך קצת יותר מ-13 שנים קיבל את מינויו הדיפלומטי הראשון שלו מחוץ לקנדה והיה שגריר קנדה במקסיקו. לאחר פרישתו ממשרד החוץ ב-1 באוגוסט 1954, הוא חזר לאוטווה כדי לכהן בתפקיד מזכיר המדינה לענייני חוץ, עד שב-25 בספטמבר 1958 הוא מונה לשגריר ונציג קבוע של קנדה במועצת ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו). הוא כיהן בתפקיד זה עד ה-5 ביולי 1962. כמו כן, ז'ה היה נציג קנדה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בפריז.

לאחר מכן, בין 1962 ל-1964, כיהן לז'ה כשגריר קנדה באיטליה, ובשנים 1964–1968 היה שגריר קנדה בצרפת. בתקופה זו, ביולי 1967, ביקר נשיא צרפת שארל דה גול בקנדה כדי להשתתף באקספו 67'. במהלך ביקורו בקנדה, קרא דה גול לקהל המונה מעל 100,00 איש "Vive le Québec libre!" ("תחי קוויבק החופשית!"). ההצהרה, שפורשה כתמיכה בעצמאות קוויבק, הכעיסה את ממשלת קנדה ואת הקנדים האנגלופונים. אירוע זה גרם לצינה דיפלומטית במשך שנים רבות בין קנדה לצרפת ולז'ה קרא לטיפול רגיש לכל הנוגע למדיניותו של דה גול כלפי קוויבק.

ב-1968 חזר לז'ה לבירת קנדה והתמנה לתפקיד תת-מזכיר המדינה וסיפק את הבסיס האדמיניסטרטיבי למדיניות החוץ של ראש ממשלת קנדה לסטר פירסון. לז'ה עזב את משרתו ב-1972 ושימש זמן קצר כשגריר קנדה בבלגיה ובלוקסמבורג בין מרץ 1973 לינואר 1974.

המושל הכללי של קנדה

ב-5 באוקטובר 1973 מינתה אליזבת השנייה את ז'ול לז'ה, בחירתו של ראש הממשלה פייר אליוט טרודו' לתפקיד המושל הכללי של קנדה. לז'ה החליף את רולנד מיצ'נר כנציגה של המלוכה הקנדית. הוא הושבע רשמית לתפקיד לאחר מכן בטקס שנערך בסנאט הקנדי ב-14 בינואר בשנה שאחר כך.

רק חצי שנה מאוחר יותר, ממש לפני הטקס שבו היה אמור לקבל תואר כבוד מאוניברסיטת דה שרברוק, סבל לז'ה משבץ מוחי. שבץ זה הותיר אותו פגוע בדיבור ועם זרוע ימנית משותקת. אף על פי שהוא חזר לתפקידו זמן קצר לאחר מכן והנהיג את מסדר קנדה בדצמבר 1974, סייעה לו רעייתו בהזדמנויות רבות, ואפילו קראה חלקים מנאומיו מן הכס ב-1976 וב-1978. ובכל זאת, לז'ה השקיע מאמצים באיחוי סכסוכי ריבונות בקוויבק. כמו כן, לז'ה פעל לקידום האמנות תוך קבלת סיוע ידידותי מציירים ידועים כמו ז'אן פול לאמיו ואלפרד פלאן. בשנת 1978 ייסד לז'ה את פרס ז'ול לג'ה למוזיקה קאמרית חדשה. הוא גם הקים פרס על שימור מורשתו כדי לקדם מצוינות אקדמית ותוכניות דו-לשוניות באוניברסיטת רג'ינה.