ויר פונסונבי
 | |||||||
| לידה |
27 באוקטובר 1880 לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1956 (בגיל 75) סטאוטון, סאסקס, הממלכה המאוחדת | ||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||
| בת זוג | רוברט דה נפליז | ||||||
| |||||||
ויר ברבזון פונסונבי, רוזן בסבורו התשיעי (באנגלית: Vere Brabazon Ponsonby, 9th Earl of Bessborough; 27 באוקטובר 1880 – 10 במרץ 1956) היה איש עסקים ופוליטיקאי אנגלו-אירי שכיהן בתפקיד המושל הכללי של קנדה, ה-14 במניין מאז איחוד קנדה.
הוא נולד באנגליה למשפחה מהאצולה האנגלו-אירית וסיים לימודי משפטים באוניברסיטת קיימברידג'. הוא נכנס לחיים הפוליטיים כחבר מועצת מחוז לונדון וב-1910 נבחר לבית הנבחרים הבריטי. 10 שנים לאחר מכן, עם מות סבו, ירש פונסונבי את התואר "רוזן בסבורו" וקיבל מושב בבית הלורדים. ב-1931 הוא התמנה לתפקיד המושל הכללי של קנדה על ידי המלך ג'ורג' החמישי בהמלצת ראש ממשלת בריטניה רמזי מקדונלד והחליף בתפקיד זה את הרוזן וילינגדון. בתפקיד זה הוא שימש עד 1935, עת הוחלף על ידי ג'ון באקן. הלורד בסבורו ייזכר בשל קידום טכנולוגיות התקשורת החדשות וכן התמיכה שהעניק לעם הקנדי במהלך השפל הגדול.
לאחר סיום תפקידו הוא שב ללונדון, שם הוא המשיך בעסקיו וכן עבד עם משרד הדומיניונים ועם משרד החוץ וחבר העמים עד למותו ב-1956.
הלורד בסבורו היה האחרון מבין בני משפחתו שהחזיק בבעלותו את בית בסבורו, מעונה של משפחת פונסונבי שליד הכפר פילטאון שבמחוז קילקני שבאירלנד. אחוזה כפרית זו נבנתה בשנות הארבעים של המאה ה-18 עבור רוזן בסבורו הראשון ועלתה באש במהלך מלחמת האזרחים האירית בפברואר 1923. בסוף שנות העשרים בנה הלורד בסבורו את האחוזה מחדש, אך כעשר שנים לאחר מכן הוא מכר אותה וחי רוב זמנו בבריטניה. כיום האחוזה מהווה את החלק העיקרי של הקולג' החקלאי של קילדלטון.
ראשית חייו
פונסונבי נולד בלונדון כבנם הראשון וכילדם השלישי של אדוארד, רוזן בסבורו השמיני ושל רעייתו, בלאנש, בתה של ליידי שרלוט גסט. אביה של בלאנש, סר ג'וזאיה גסט, היה קרוב משפחה רחוק של וינסטון צ'רצ'יל. פונסונבי התחנך בבית הספר הארו וב-1898 החל את לימודיו בטריניטי קולג', קיימברידג', שם סיים לאחר שלוש שנים תואר ראשון.[1] ב-1903 הוא החל את הקריירה שלו כעורך דין והוסמך למקצועו במסגרת האינר טמפל. ב-1906, לאחר שאביו ירש את התואר רוזן בסבורו, הוענק לפונסונבי הצעיר התואר ויקונט דנקנון.
קריירה פוליטית ועסקית
ב-1907 נכנס הוויקונט דנקנון הצעיר לחיים הפוליטיים לאחר שנבחר למועצת מחוז לונדון. בתפקיד זה הוא החזיק עד שהתמודד בבחירות הכלליות של ינואר 1910, בהן הוא זכה במושב בבית הנבחרים הבריטי מטעם מחוז הבחירה של צ'לטנהאם. בבחירות שנערכו בדצמבר אותה שנה הוא איבד את המושב הזה, אך בבחירות הביניים שהתקיימו ב-1913 הוא נבחר שוב מטעם מחוז הבחירה של דובר.
ב-25 ביוני 1912 נשא הלורד דנקנון לאישה את רוברט דה נפליז (Roberte de Neuflize), בת למשפחת אצולה צרפתית. יחד הם הביאו לעולם ארבעה ילדים: פרדריק (נולד ב-1913), דזמונד (נולד ב-1915), מוירה (נולדה ב-1918) וג'ורג' (נולד ב-1931). דזמונד נהרג בגיל עשר מתאונת רכיבה וג'ורג', שנולד בתקופת שהותה של המשפחה בקנדה, מת לפני אביו ב-1951.
בשנה שלאחר נישואי הזוג, פרצה מלחמת העולם הראשונה ובעוד הוא מחזיק במושבו בפרלמנט, התגייס הלורד דנקנון לצבא הבריטי וקיבל דרגה של לוטננט משנה ביחידת הפרשים של בקינגהאמשייר. בנובמבר 1914 הוא הועבר לרגימנט הפרשים של ספוק (שתי היחידות היו חלק מכוחות המילואים ונשלחו לפעילות מעבר לים), שם הוא הועלה בהמשך לדרגת קפטן וקודם לדרגת מייג'ור בפועל.[2] ב-1915 הוא לקח חלק במערכת גליפולי ובשנים 1916 – 1918 הוא שירת בצרפת. במהלך שירותו הצבאי במלחמה הוענקו לו ציונים לשבח וכן עיטור לגיון הכבוד של צרפת,[3] אות מסדר מאוריציו ולזארו האיטלקי, אות מסדר לאופולד השני הבלגי, אות מסדר הגואל היווני והוא היה לחבר מדרגה שלישית במסדר אנה ה"קדושה" הרוסי. במסגרת הענקת התארים של ערב ראש השנה 1919 הוענק לו תואר עמית מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש".[1]
ב-1 בדצמבר 1920, לאחר מות אביו, הוא ירש את תואר האצולה רוזן בסבורו. עקב כך היה עליו לוותר על מושבו בבית הנבחרים ולהיכנס לבית הלורדים. במקביל ניהל הלורד בסבורו קריירה עסקית מוצלחת וכיהן כחבר דירקטוריון בכמה חברות, כולל יושב ראש הדירקטוריון של חברת הרכבות של סאו פאולו ושל חברת "מרגרין יוני" ההולנדית וכן כסגן יושב ראש הדירקטוריון של תאגיד דה בירס.
המושל הכללי של קנדה
בראשית שנת 1931 הוכרז על מינויו של בסבורו לתפקיד המושל הכללי של קנדה על ידי המלך ג'ורג' החמישי בהמלצת ראש ממשלת בריטניה רמזי מקדונלד ובהתייעצות עם ראש ממשלת קנדה ריצ'רד בדפורד בנט. מינויו של בסבורו היווה הפתעה, שכן הוא היה איש העסקים היחידי שמונה למושל הכללי.
לאחר שנכנס למועצה המלכותית במרץ 1931,[4] יצא בסבורו לקנדה וב-4 באפריל הוא הושבע לתפקידו. כניסתו לתפקיד הייתה בעיצומו של השפל הגדול ובנסיעותיו ברחבי קנדה הוא היה עד למאבקם של בני העם הקנדי ושיבח את עמידתם. בביקורו בשאוברידג' שבקוויבק, הוא ציין בנאומו: "אין דבר מעודד ומרענן יותר מהאופן הרגוע והיציב של הקנדים שממלאים את משימותיהם היומיומיות במהלך תקופה קשה עם אמונה בגורלה של ארצם". כאות לאהדה שרחש כלפי אוכלוסיית קנדה, הוא וויתר על 10% ממשכורתו.
על אף המצב הכלכלי, היה אז לקנדה מעמד בינלאומי איתן והלורד בסבורו אירח ביולי 1932 את הוועידה הכלכלית של האימפריה הבריטית שהתכנסה באוטווה. הוא גם היה האישיות המרכזית בטקס פתיחת תעלת ולנד באותה שנה. בסבורו אירח גם מספר אישים זרים, כולל הנסיך טקמצו מיפן ורעייתו, ראמה השביעי, מלך תאילנד ורעייתו, ווינסטון צ'רצ'יל, אז חבר פרלמנט. בתקופת כהונתו של בסבורו אירעו גם מספר תקדימים טכנולוגיים : טקס השבעתו היה הראשון ששודר ברדיו, ב-1932, מחדר עבודתו באחוזת רידו הוא חנך את קו הטלפון הטרנס-קנדי הראשון כאשר הוא יצר קשר טלפוני עם כל המשנים למושל קנדה, וכמושל הכללי הוא הקים את תאגיד השידור הקנדי (CBC). לורד בסבורו היה גם המושל הכללי הראשון של קנדה שהניף את דגל המושל הכללי של קנדה שנוצר ב-1931.
בעת כהונתו של בסבורו כמושל הכללי נחגגו חגיגות חצי היובל למלכותו של המלך ג'ורג' החמישי, שכללו בין השאר את הקמתה של קרן הסרטן לחצי היובל למלך, שטקס השקתה כלל שידור רדיו מאחוזת רידו והוא יזם מערכה להרחבת שורות תנועת הצופים בקנדה. אך נקודת הציון הבולטת ביותר שבסבורו הותיר בקנדה הייתה "פסטיבל הדרמה של הדומיניון",[5] שפותח עוד יותר בסיועו של מי שלימים כיהן כמושל הכללי, וינסנט מאסי, נערך לראשונה באפריל 1933 ובו הוענק גביע בוסבורו ללהקת התיאטרון הטובה ביותר בקנדה.
לאחר קנדה
לאחר סיום כהונתו בקנדה, שב הלורד בסבורו ללונדון והמשיך בעסקיו. לא כל פעילויותיו היו בעלות זיקה עסקית. במהלך מלחמת העולם השנייה סייע בסבורו להקמתה של המחלקה במשרד החוץ הבריטי שהייתה אחראית לרווחתם של הפליטים הצרפתים בבריטניה.
ב-1956 שב הלורד בסבורו פעם נוספת לקנדה והיה אורחו של המושל הכללי, וינסנט מאסי, באחוזת רידו. זמן קצר לאחר מכן הלך הלורד בסבורו לעולמו באחוזתו הכפרית שאותה הוא רכש ב-1924.
קישורים חיצוניים
- מידע מתוך אתר המושל הכללי של קנדה
Canadian Govenor General Earl of Bessborough visits Britannia Mines September 8th 1932, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Ponsonby, the Hon. Vere Brabazon (PNSY898VB)". A Cambridge Alumni Database. University of Cambridge.
- ^ "No. 28969". The London Gazette. 10 November 1914. p. 9143
- ^ "No. 13147". The Edinburgh Gazette. 25 September 1917. p. 2073.
- ^ "No. 33700". The London Gazette. 20 March 1931. p. 1877.
- ^ Kalbfleisch, John (29 March 2009). "Shipping heiress kept theatre alive in Montreal". Montreal Gazette. Canwest. Archived from the original on 2 January 2013. Retrieved 29 March 2009.
| המושל הכללי של קנדה | ||
|---|---|---|
|
27339597ויר פונסונבי
- המושלים הכלליים של קנדה
- מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש: גבירות ואבירי הצלב הגדול
- מסדר ג'ון הקדוש
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- חברי המועצה המלכותית
- חברי בית הלורדים הבריטי
- קצינים בריטים במלחמת העולם הראשונה
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1910)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1910–1918)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1918–1922)
- חברי המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)
- ילידי 1880
- נפטרים ב-1956