ברכיה בן נטרונאי הנקדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברכיה הנקדן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכיה בן נטרונאי הנקדן
לידה צרפת, אנגליה
עיסוק מדקדק ונקדן
יצירות בולטות משלי שועלים
תקופת הפעילות בסביבות שנת ה'ק', 1300

ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קְרֶשְׂבּיהו הנקדן), חי ופעל בחציה השני של המאה ה-12, ואולי אף אל תוך המאה ה-13[1]. היה מדקדק ונקדן, מחבר ספרים ומתרגם ספרים אחרים, בעיקר מצרפתית לעברית. חי ופעל בצרפת, באנגליה או ב נורמנדיה. ספרו הנודע ביותר הוא "משלי שועלים", ספר משלים ומליצות בעלי מוסר השכל הכתוב בחרוזים.

ביוגרפיה

רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן, ברכיה היה אחד הסופרים המגוונים ביותר של ימי הביניים. הוא היה אספן של משלים ועורכם[2], פרשן, סופר אתי, עוסק בדקדוק ומתרגם[3]. רבי ברכיה חי כנראה בסביבות סוף המאה השתים עשרה. אולם פרטים רבים אודותיו עדיין נשארו עלומים. מקור לידתו, שנת לידתו ושנת פטירתו אינם ידועים. גם היקף יצירתו והשפות אותם הכיר אינם ידועים[2]. חוקרים מסוימים ניסו לזהות אותו עם בנדיקטוס לה-פונקטור, יהודי אנגלי שהוזכר כמי שתרם דונם באוקספורד למלך ריצ'רד הראשון, בשנת 1194. דיונים רבים התקיימו, בנוגע לתאריך הלידה ולארץ הולדתו של סופר זה. צונץ ממקום אותו בסביבות 1260 בפרובאנס. ישנם חוקרים נוספים אשר הסכימו עם מסקנה זו של צונץ. אולם נראה כי מסקנה זו נבעה מקריאה שגויה של הקולופון של בנו אליהו, שהוכח כי הוא מתוארך ליום רביעי, 22 באוקטובר 1233.

אולם ג'וזף ג'ייקובס, במהלך מחקרים שקיים על תולדותיה של האגדה בימי הביניים, הגיע למסקנה כי יש למקם את ברכיה באנגליה לקראת סוף המאה השתים עשרה. מסקנה זו מצאה אישור על ידי גילויו של נויבואר כי בהקדמה לאגדותיו מתייחס ברכיה לסיבוב גלגלי הגורל לאי הים, היינו אנגליה, כדי שאחד ימות והשני יחיה. ניתן לראות בכך בבירור התייחסות לטבח האנגלים בשנת 1190. אולם יש כאלו אשר עדיין מטילים ספק באשר לזיהוי זה. נקודה זו היא בעלת חשיבות מסוימת בגלל הקשר של ברכיה עם תולדות האגדות של ימי הביניים[1].

רקע התקופה שבה חי ברכיה בן נטרונאי

על בסיס השערות המחקר, ברכיה בן נטרונאי, חי בחציה השני של המאה השתים עשרה, ואולי אף אל תוך תחילת המאה השלוש עשרה[1]. ברכיה, כנראה חי באזורי אנגליה ופרובנס. ייתכן, שאף עבר במקומות נוספים באירופה. באותה העת בעולם הכללי באירופה, החלו לפרוח האוניברסיטאות הראשונות.

חיבוריו

משלי שועלים

ברכיה ידוע בעיקר בתור מחברו של קובץ משלים, הנקרא "משלי שועלים". שם זה כנראה שואב מהביטוי התלמודי "משלות שועלים". ישנם כתבי יד שקיימים ב-Bodleian ובמינכן. חלק מכתבי יד אלו נכתבו לפני שנת 1268. המהדורה המודפסת הראשונה הופיעה במנטובה, ב-1557. ישנה גרסה נוספת מאוחרת יותר אשר הופיעה בלטינית בפראג, ב-1661; מהדורות אחרות בברלין, 1706, למברג, 1809, גרודנה, 1818, ורשה, 1874[1].

לגבי מקורות המשלים שמביא ברכיה, ישנם מספר גישות. חיים שוארצבום, טוען כי ברכיה שאב את עיקר המקורות שלו, ממשלי איסופוס אשר עברו עיבוד אירופאי. חלק ממקורות אלו לקוחים מתוך קבצים של אריאנוס, מהמאה הרביעית, אשר הוא בעצמו לקח מקובץ בן המאה השנייה, של באבריוס. מקור נוסף, ממנו שוארצבום טוען ששאב, הוא מהקובץ של רומלוס, ומקבצים נוספים. עוד טוען שוארצבום, כי ברכיה נמנע באופן מודע מלקחת חומרים ממדרשי התלמוד, ואף במדרש יחיד שממנו הוא לקח, הוא הכניס אלמנטים המופיעים בקבצים האירופאים. גם ממקורות מזרחיים, כגון הכלילה ודמנה, ברכיה נמנע מלקחת. זאת על אף שמקור זה תורגם על ידי עבדאללה אבן אלמוקפע, בן המאה השמינית, ולאחר מכן תורגם על ידי רבי יואל, לתרגום עברי במאה השתים עשרה. עובדה זו, מראה, כי על אף שברכיה לא היה צריך לדעת את השפה הערבית על מנת לגשת למקורות המזרחיים, הוא נמנע מלעשות זאת[2]. לעומת זאת, ישנם חוקרים, אשר טוענים כי ייתכן כי ברכיה אכן ידע ערבית, ומכל מקום, במחקרים שנעשו, ניתן לראות כי חלק ניכר מהמשלים, נראה שנלקח ממקורות מזרחיים, כנראה דרך מקורות ערבים[1].

ספר המצרף, פירושים לתנ"ך וספרי תרגום

ברכיה היה גם מחברו של חיבור אתי בשם ספר-מצרף. ספר זה מחולק לשלושה עשר פרקים. בספר זה הוא מצטט את רבי אברהם בן דאוד (ראב"ד), אשר נפטר בערך בשנת 1198, ללא נוסחת המת שמופיעה אצל שמות חכמים שכבר נפטרו, כגון זצ"ל, כך שסביר מאוד שספר זה חובר לפני 1180. בספר זה הוא לא מצטט את מורה הנבוכים של הרמב"ם. חיבור המורה נבוכים הסתיים בשנת 1191 וזמן קצר לאחר מכן כבר היה ידוע בפרובנס. בצפון צרפת הוא היה ידוע בערך בשנת 1204.

בנוסף לאלה כתב ברכיה פרשנות על איוב וגם חיבר פירושים לכל התנ"ך. ברכיה הכיר את רוב המדקדקים של המאות האחת עשרה והשתים עשרה, ודודו בנימין, אותו הוא מצטט, זוהה עם בנימין מקנטרברי, תלמידו של רבינו תם[1].

ברכיה היה מתרגם, וגרסתו קיימת ל"Quæstiones Naturales" של אדאלרד מבאת', וכן של "Lapidary" המכיל תיאור של 63 מינים של אבנים. מלבד חיבורים אלו, צונץ כתב כי ברכיה תרם לתוספות[4]. כפי שמשתמע מכינויו רבי ברכיה הנקדן, הוא היה כנראה מומחה בדקדוק העברי, ולכן הוא מצוטט על ידי משה בן יצחק האנגלי, בספר-השוהם שכתב. מכיוון שספר זה נכתב כנראה לפני 1215, הפניות אלו מאשרות את התאריך והמקום שהוצעו לעיל. בעבר היה בלבול מסוים בין ברכיה לבין קרספיה נקדן אחר, המעתיק של כתבי יד מסוימים והמתרגם כביכול של ספר האמונות והדעות של רבי סעדיה גאון[1].

כוחו ביצירה וספרות

כמה אמרות בשמו, בכינוי ר' קְרֶשְׂבּיהו הנקדן, הובאו בספרי הראשונים, מדפיס "ספר התרומה" מצטט מהגהותיו בגיליון ספר הסמ"ג, וכן מובא בספר "מנחת יהודה". אמרות אלו עוסקות בעיקר בתחום צורת כתיבת האותיות בספר התורה, ובפרשנות המקרא.

דעות החוקרים חלוקות בדבר מידת כישרונותיו. שלמה יהודה רפפורט סבור שהיה למדן בעל ידיעות מופלגות, ומייחס לו גם את חיבור שיר הייחוד, שני סימנים מתוך ספר חסידים (תריב-תריג), ותשובות שנדפסו בסוף "מדרש שמואל", דפוס קושטא. לעומתו, יש המשערים שתוך כדי עיסוקו במלאכתו כמעתיק ספרים ומנקדם, היה מוסיף בשוליהם מהערותיו שלו, והערות אלו הן שהובאו בספרים בשמו. כך גם תרגומי ספרים שהעתיק יוחסו לו בטעות, ועיקר כישרונו בא לידי ביטוי בתחום השירה והדקדוק, ולא בענייני הלכה או תרגום (חיים מיכל, אור החיים ערך 650).

כך או כך, כישרונותיו בתחום הפיוט אינם מוטלים בספק, והם באים לידי ביטוי בפיוטים הרבים המופיעים בספרו "משלי שועלים".

מתורתו ומשליו של רבי ברכיה על החסידה

ביון העתיקה גם המציאו את משל השועל והחסידה הבא ללמד התחשבות בזולת. משל זה מובא בספר משלי שועלים מאת החכם הקדמון רבי ברכיה הנקדן:

במרכז הסיפור שועל וחסידה. השועל מזמין את החסידה לסעוד בביתו, אולם מכיוון שהוא אינו חושב על צרכיה המיוחדים של האורחת, הוא מגיש את הארוחה בצלחת שטוחה, דבר המקשה על החסידה ארוכת המקור, והיא אוכלת רק מעט גרגרים והוא צוחק עליה ואומר לה; גברתי! למה את לא אוכלת? הרי הגשתי לפניך אוכל מאוד טעים תראי איך אני אוכל הרבה ונהנה. החסידה בתמורה מזמינה אותו לארוחה, אותה היא מגישה בכלים צרים וארוכים, אשר קלים לחסידה, אך בלתי אפשריים עבור השועל להכניס פיו, ומשיבה לו כגמולו כפליים. מוסר ההשכל הנלמד מכך, מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך כדברי רבי עקיבא בתלמוד.

ספריו ותרגומיו

  • משלי שועלים, 107 משלים ומליצות בעלי מוסר השכל הכתובים בחרוזים. נדפס לראשונה במנטובה בשנת שי"ז 1557, בתרגום ללטינית בפראג תכ"א 1661, ובתרגום ליידיש בפראג תרכ"ז 1867. הספר נדפס פעמים רבות, ולרוב הוא לווה באיורים. חלק מאותם משלים שעל פי מחקריו של חיים שורצבאום (ראו להלן - 'לקריאה נוספת'), אין להם מקבילות אצל הממשלים הידועים, עובדו, נחרזו בשפת זמננו וצוירו על ידי נורית יובל ויצאו לאור בשנת 1982 בהוצאת "דליה פלד - מוציאים לאור" עם אחרית דבר מאת אוריאל אופק.
  • ספר המצרף, נדפס בלונדון 1902 על ידי הרמן גולנץ. דקדוק.
  • תרגום נוסף לספר האמונות והדעות של רב סעדיה גאון, השונה מתרגומו של רבי שמואל אבן תיבון, ויוחס בטעות לר' משה ב"ר יוסף מאלנסינה. חלקים ממנו נמצאו גם על ידי הרמן גולנץ בכתב יד פארמה (482), והדפיסם בשם ספר החיבור יחד עם ספר המצרף הנזכר. יש מהחוקרים הסוברים שר' ברכיה לא תרגם את הספר אלא רק העתיקו.
  • ספר דודי ונכדי, (קרוי גם 'ספר השאלות') שיחה בין דוד לנכדו במדעי הטבע. הספר נדפס בשנת 1920 באנגליה על ידי הרב חיים גולנץ. הספר הוא תרגום של הספר Qaestiones Naturales Perdifficiles של הנזיר האנגלי אדלארד מבאת'.
  • ספר כח אבנים, סגולות אבנים יקרות. לא נדפס.
  • פירוש בצרפתית על ספר איוב, נדפס בלונדון בשנת 1905 על ידי רייט עם תרגום אנגלי מאת רש"א הירש. לייחוס הפירוש אליו אין ביסוס מספיק.
  • יש המייחסים לו את חיבור שיר הייחוד, אך דעה זו אינה מקובלת על רוב החוקרים.

לקריאה נוספת

  • חיים שורצבאום, טיפוסים פולקלוריים ומוטיבים עממיים בספר משלי שועלים לרבי ברכיה הנקדן, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 4, תשכ"ט
  • משה שטיינשניידר, "הרצאות על כתבי יד עבריים", ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ד', ירושלים: תשכ"ו-1966, עמ' 53 - 142 (על תחילתה של מלאכת הנקדנות וראשית השימוש בתואר "נקדן")
  • Haim Schwarzbaum, The Mishle Shualim (Fox Fables) of Rabbi Berechiah Ha-Nakdan, 1979

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Gottheil, Richard; Jacobs, Joseph, BERECHIAH BEN NATRONAIKRESPIA HA-NAḲDAN, jewishencyclopedia, ‏2002-2021
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 חיים שוארצבום, טיפוסים פולקלוריים ומוטיבים עממיים בספר משלי שועלים לרבי ברכיה הנקדן, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות
  3. ^ Gottheil, R., & Jacobs, J, BERECHIAH BEN NATRONAIKRESPIA HA-NAḲDAN, jewishencyclopedia, ‏2002-2021
  4. ^ ראו תוספות, מסכת סנהדרין, דף כ' עמוד ב' ריב"א על התורה דברים לב, לט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37167690ברכיה בן נטרונאי הנקדן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ברכיה_בן_נטרונאי_הנקדן&oldid=2455612"