סנאט
סנאט הוא גוף פוליטי מייצג, מקור המילה במילה הלטינית senex, שפירושה "אדם זקן", וממנה המילה Senatus. המילה הלטינית "סנאטור" (Senator), שנמצאת בשימוש ברוב שפות העולם, מקורה במבנה חברתי פשוט וקדום, בו ניתן כוח ההכרעה לזקני השבט. הסנאט הראשון היה ברומא העתיקה.
בדמוקרטיות מודרניות בעלות מערכת שלטון פרלמנטרית דו-ביתית (בי-קאמרלית) כולל הפרלמנט שני בתים: בית תחתון (הנקרא לעיתים קרובות "בית הנבחרים" או "האספה הלאומית"), שלו חוקים אלקטוראליים (קביעת גיל מינימום לבחירה ולזכות להיבחר, קולגיום וכו'); ובמקביל, או מעליו, הבית העליון (לעיתים קרובות נקרא "סנאט") ובו פחות נציגים מאשר בבית התחתון. לדוגמה, בסנאט האמריקני, לכל מדינה ממדינות ארצות הברית יש שני נציגים בלבד, ללא קשר לגודלה, בעוד שבבית הנבחרים מספר הנציגים הוא יחסי לגודל אוכלוסייתה של המדינה.
במערכת פדרלית הסנאט משמש לרוב כגורם מאזן המעניק השפעה לאזורים וקבוצות שהיו חסרי השפעה במערכת ייצוגית רגילה. בארצות הברית, לכל מדינה יש סנאט ובית נבחרים משלה, הנקרא "בית מחוקקים". בין המדינות האחרות שבהן יש סנאט ניתן למנות את איטליה, אוסטרליה, ארגנטינה, קנדה, צרפת, אירלנד, הפיליפינים ופולין. במדינות אחרות, נהוגים שמות אחרים ל"בית העליון" כגון מועצת הפדרציה ברוסיה, בית הלורדים בבריטניה והבונדסראט בגרמניה.
לעיתים הסנאט משמש כזרוע המבצעת של הממשלה או של בית המשפט העליון, כדוגמת הסנאט של פינלנד עד 1919, או הסנאט הרוסי בשנים 1711–1917.
