בית הכנסת שלום על ישראל
שלום על ישראל הוא בית הכנסת העתיק של יריחו. בית כנסת זה התגלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1936 על ידי דימיטרי בראמכי מטעם מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי. החוקרים זיהו את רצפת הפסיפס בגודל 10 על 13 מטר כבית כנסת עתיק, בזכות הציורים והכתובת "שלום על ישראל", שהיא המקור לשמו של בית הכנסת. בית הכנסת הוקם במאה השביעית לספירה והוא פונה מערבה לכיוון ירושלים.
הפסיפס
רצפת הפסיפס כוללת צורות גאומטריות בצורה של לבבות הפוכים ושל תשליב של מרובעים ועיגולים בתחתיה. במרכז הפסיפס עיגול ובו מנורת שבעת הקנים, כשמימינה שופר, משמאלה לולב ומתחתיה הכתובת בעברית "שלום על ישראל". ליד הכניסה נמצאה כתובת הודיה בארמית לבני הקהילה שעזרו ומימנו את הפסיפס: "דכירן לטב יהוי דכרונהון לטב כל קהלה קדישה רבייה וזעוריה דסייע ותהון מלכיה דעלמה ואתחזקון ועבדון פסיפסה דידע שמהתון ודבניהון ודאנשי בתיהון יכתוב יתהון בספר חיים (עם) צדיקיה. חברין לכל ישראל של (ום)". תרגום הכתובת לעברית: "יהיו זכורים לטוב וזכרונם לטוב כל הקהילה הקדושה, זקניה וצעיריה שעזר להם מלך העולם והתחזקו ועשו הפסיפס. (הוא) היודע שמותיהם ושל בניהם ואנשי ביתם. יכתוב אותם בספר החיים עם הצדיקים. (הם) חברים לכל ישראל. שלום."[1]
ייחוד בית כנסת בכך שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת עתיק, הנמצא לא הרחק ממנו, בנערן, כולל צורות של חיות ותמונה של דניאל.
סיפורו של בית הכנסת בשנים האחרונות
לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, מספר ישראלים החלו לבקר ב"שלום על ישראל" ביריחו, ובמקומות קדושים אחרים ביהודה ושומרון. ערבי מקומי בנה בית על האתר ודרש דמי כניסה למבקרים. בשנת 1986 רשות הגנים הלאומיים רכשה את הבניין.
באותה שנה נוסד מניין קבוע במקום, ובשנות ה-90 המוקדמות, התחילו קבוצות לימוד ושיעורים. במהרה התפתחה ישיבה בבית הכנסת העתיק.
לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, שבמסגרתם נמסרה העיר יריחו לרשות הפלסטינית, תלמידי הישיבה חששו שיימנע מהם להגיע למקום. ראש הממשלה יצחק רבין חפץ בתחילה לסגור את הישיבה, אבל לחצים מחבר הכנסת חנן פורת, נחמיה תמרי, הרב הראשי לישראל ישראל מאיר לאו, ואחרים הצליחו לבטל את ההחלטה. רבין החליט לתת ל"שלום על ישראל" סטטוס מיוחד: האתר נשאר תחת שליטה ישראלית במסגרת הסכם קהיר שנחתם במאי 1994. הסדר זה היווה דוגמה לאחר מכן לישיבת קבר יוסף.
במוזיאון השומרוני הטוב ובבית הכנסת ביישוב כוכב השחר יש העתק של פסיפס בית הכנסת ביריחו.
האינתיפאדה השנייה
גם לאחר הסכמי אוסלו, היחס של הערבים לבית הכנסת "שלום על ישראל" היה תקין, בניגוד לעוינות שהתנהלה סביב לקבר יוסף בשכם. אולם, מצב זה הסתיים בראש השנה תשס"א. בליל ה־12 באוקטובר 2000, פורעים ערבים נכנסו לבניין הישיבה והשחיתו סידורים, ריהוט, ושרפו את הקומה השנייה. הרשות הפלסטינית שיפצה חלק מהנזקים. כיום מתקיימות מעת לעת כניסות של קבוצות מתפללים יהודים, בליווי כוחות צה"ל. כולל אברכים שבועי גם מתקיים במקום.
ספר התורה של בית הכנסת ניצל בזכות שמירתו בתוך כספת במחסן הנמצא ליד הפסיפס. אולם הצבא סירב להיכנס ליריחו כדי להציל את הספר. בסוף אנשי הישיבה העבירו למפקד בקשר את הוראות פתיחת הכספת. הוראות אלו הועברו לפלסטינים, אשר פתחו את הכספת והחזירו את ספר-התורה. כיום הספר נמצא במאחז "בית חגלה" (מול נבו) הסמוך ליריחו.
קישורים חיצוניים
- תרבות ומורשת יריחו: בית הכנסת שלום על ישראל
הערות שוליים
- ^ מתוך "יהודה ושומרון" מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת "ספריית השדה", 1968