בית הכנסת הגדול בסנטה
 | |
| בית הכנסת כפי שצולם בראשית המאה ה-20 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת |
רחוב מיכאליה טאנצ'יצה סנטה בסרבית: Ulica Mihalja Tančića, Senta |
| מיקום | סנטה |
| מדינה |
 סרביה |
| רב בית הכנסת |
שלמה קליין, צבי הרמן שווייגר, מ-1932 ועד לשואה אלכסנדר אהרנפלד החזנים: שלמה פיין, ניסן נח מוזס |
| נוסח תפילה |
נוסח אשכנז אורתודוקסים ונאולוגים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1873 |
| תאריך פירוק | 1957 |
| מידות | |
| קומות | 3 |
| קואורדינטות | 45°55′47″N 20°05′01″E / 45.92972°N 20.08361°E |
בית הכנסת הגדול בסנטה (בסרבית: Velika Sinagoga u Senta) היה בית כנסת אשכנזי שפעל בעיר סנטה בצפון סרביה בין השנים 1873–1944. ב-1957 נהרס המבנה, במקומו הוקם מרכז רפואי, והוקם גלעד להנצחת בית הכנסת.
היסטוריה
קהילה יהודית נוסדה בסנטה במהלך המאה ה-18. בית קברות יהודי נחנך ב-1775, וב-1817 הוקם במקום מקווה. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה נרצח רב הקהילה איסר אולמן על ידי אנשי מיליציה סרביים. לאחר הקרע ביהדות הונגריה היו בקהילה שני זרמים: קהל חסידי קטן וקהל אורתודוקסי אשכנזי גדול. בראשית המאה ה-20 חל פילוג בקהילה האשכנזית, ככל הנראה משום שחלק מהקהל הפך בהדרגה לנאולוגי. הקהילה האשכנזית בעיר התפצלה לאורתודוקסית ולנאולוגית.[1] רב הקהילה האשכנזית שלמה קליין נותר עם הפלג האורתודוקסי, ולרב הקהילה הנאולוגית מונה צבי הרמן שווייגר.
בני הקהילה האשכנזית דיברו על פי רוב הונגרית וכך גם נוהלו התפילות, גם בעידן היוגוסלבי. עד 1915 התפללו החסידים והאשכנזים באותו בית כנסת, אך כאשר גדל מספר הנאולוגים בקהילה האשכנזית, עברו החסידים להתפלל בנפרד. בתחילה במבנה ארעי ובהמשך, ב-1928 בבית כנסת משלהם. ב-1932 נבחר לרב הקהילה האשכנזית אלכסנדר אהרנפלד והוא הוביל קו מפשר בין הנאולוגים לאורתודוקסים. בתקופתו הוקם תלמוד תורה ומקווה בסמוך לבית הכנסת הגדול.
מרבית בני הקהילה האשכנזית היו סוחרים ומקצתם היו בעלי מקצועות חופשיים ופקידים במנגנון הממשל והמסחר המקומי. ב-1920 הוקמה אגודה ציונית מקומית ואגודת נוער וספורט ציונית בשם "גיבור". במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 פעלו בסנטה תאים של תנועות "תכלת לבן" ובית"ר.[2][3]
המבנה
עד למועד הקמת בית הכנסת התפללו בני הקהילה בצריף. ככל הנראה בית הכנסת הראשון חרב בשל שרפה. במרץ 1872 פנתה הקהילה לרשות המקומית בבקשה לקבל אישור לבניית בית כנסת חדש וכן ביקשה סיוע תקציבי של 2,000 פורינט(אנ') לבנייתו, משום שלא תוכל לעמוד לבדה בהוצאות הבנייה. המבנה המפואר נחנך ב-1 ביולי 1873 ועלות הפרויקט עמדה על 20,000 פורינט. למבנה היו 8 דלתות כבדות שעשויות מעץ אלון. החלונות היו באורך של 2.44 מטרים וברוחב של 1.22 מטרים. עזרת הנשים שכנה בקומה השנייה והובילו אליה שני גרמי מדרגות עשוים מעץ אלון, אחד מכל צד של המבנה.
בעזרת הנשים הותקנו עמודים תומכים ממתכת. הבניין שכן במנח אורך ממערב למזרח ובקצהו המזרחי של אולם התפילה שכן ארון הקודש. לבית הכנסת הייתה עליית גג אליה ניתן היה להגיע באמצעות מדרגות לוליניות. הבימה שכנה במרכז אולם התפילה והייתה מוקפת במחיצת מתכת. מן התקרה נתלו מספר נברשות לצורך תאורה. ב-1909 עבר המבנה שיפוץ. אזור בית הכנסת הפך בהדרגה לקומפלקס של הקהילה האשכנזית, ולצידו נבנו מקווה, אטליז כשר, מאפיה, מרכז קהילתי, מסעדה כשרה, מגורי רב הקהילה ובהמשך בית מדרש.
קהילת סנטה חרבה בשואה, אם בעבודות כפייה שעיקרן פינוי מוקשים בחזית מזרחית, או במחנות ההשמדה כחלק משואת יהודי הונגריה. כמה עשרות חזרו לסנטה לאחר המלחמה ומרביתם עלו לישראל לאחר הקמתה. ב-1957 נהרס מבנה בית הכנסת.[4][2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Neológ (kongresszusi) és status quo ante rabbik Magyarországon 1869-tö̋l napjainkig: archontológia (az anyahitközségek rendjében), באתר academia.edu, עמוד 133 (בהונגרית).
- ^ 2.0 2.1 הקהילה היהודית בסנטה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 246-242.
- ^ הקהילה היהודית בסנטה, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- ^ Pejin Attila, A zentai zsidóság története, באתר adattar.vmmi.org, עמודים 125–133. ראו תרשים מבנה בית הכנסת בעמוד 127. (בהונגרית).
26501855בית הכנסת הגדול בסנטה