ארנון רולניק
ארנון רולניק (נולד ב-7 ביוני 1951) הוא פסיכולוג קליני[1] ופסיכותרפאוט ישראלי, בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה קלינית. מפתח מודלים בתחום הפסיכותרפיה וה-CBT, חוקר בנושאי הביופידבק והפסיכולוגיה הרפואית, מרצה באוניברסיטת בן-גוריון ועמית מחקר בכיר ביחידה למחקר יישומי במדעי המוח בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. רולניק היה ממקימי האגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ולביופידבק, וכיהן כיושב ראש הראשון של אגודה זו.
ב-2011 נבחר רולניק לוועד המנהל של האגודה האמריקאית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ומשוב ביולוגי (AAPB); רולניק הוא הישראלי הראשון שנבחר לתפקיד זה.
הגישה הטיפולית של רולניק היא שילוב ידע נוירופיזיולוגי והתנהגותי עם חשיבה פסיכודינמית.
המודל התאורטי לטיפול אינטגרטיבי
המודל הטיפולי, אותו פיתח רולניק, מבוסס על אינטגרציה של שיטות טיפוליות שונות. המודל מציע להבין את הפסיכופתולוגיות השונות כביטויים של חוסר יכולת לויסות רגשי. מטפל נדרש לשפר את הוויסות הרגשי תוך הקשבה לגורמים הבאים: (א) הבסיס הביולוגי, (ב) העמדה ההורית, (ג) התניות, (ד) כישורים והתנהגויות, (ה) מחשבות וסְכֶמות.
המרכיב הביולוגי
המרכיב הביולוגי מתייחס לאספקטים טמפרמנטאלים שונים, ובעיקר - קיום מערכת אוטונומית רגישה ופעילה יתר על המידה, בעלת תגובות מוגברות לרמות נמוכות של לחץ מחד, ויכולת נמוכה להחזיר את מערכת העצבים חזרה למצב הבסיסי של הגוף מאידך. מאפיין זה גורם לתגובות לחץ להיות ממושכות יותר. באמצעות מכשור הביופידבק מתאפשר, לדעת רולניק, לבדוק את מידת הריאקטיביות ויכולת ההסתגלות. על פי מודל זה, על הטיפול לעסוק בשיפור יכולת ההסתגלות, כפי שנמדדה במכשור המשוב הביולוגי.
העמדה ההורית
החשיבה הביולוגית, במודל זה, קשורה לחשיבה דינמית. השאלה היא כיצד הגיבו ההורים לילד שהגיע לעולם עם מערכת עצבים רגישה ולא מווסתת. עד כמה שימשו ההורים כמיכל המאפשר הרגעה וטרנספורמציה, או שמא יצרו סביבה הורית לא מתקפת (על פי מרשה לינהאן). סביבה כזו נוטה להגיב באופן לא יציב, בלתי הולם וקיצוני לחוויות אישיות, ובעיקר לרגשות שליליים. התגובה ההורית השלילית הבלתי-קשובה והבלתי-יציבה יוצרת בקרב ילדיהם קושי להבחין בין רגשותיהם לאלה של אחרים, לשיים רגשות ולווסת עוררות, להיות סבלניים כלפי מצוקה, לבטוח בתגובות הרגשיות שלהם כפירושים תקפים לאירועים ולנבא התנהגויות שונות. לפיכך, התנהגותו של הילד תתאפיין בתנודות - בין ניסיונות אינהיביציה, כדי לקבל אישור מהסביבה, לבין החצנה של הרגש בניסיון שיכירו בתחושותיו. תפקיד המטפל, על פי מודל זה, הוא לימוד טכניקות ויסות, מן הצד האחד, ובעצם נוכחותו הטיפולית להוות מודל מכיל ומווסת, מן הצד האחר.
התניות
רולניק מציע להבין חלק מהפרעות הויסות, ובעיקר הפרעות החרדה, כתהליך שמחוזק על ידי התניות קלאסיות ואופרנטיות. במודל הטיפול האינטגרטיבי מוטל על המטפל לסייע בהתרתן של התניות אלו.
כישורים והתנהגויות
בהמשך למודלים עדכניים בתחום ההתנהגותי, רולניק מראה כי חלק גדול מטיפול פסיכולוגי צריך להתמקד בהקניית כישורים או התנהגויות החסרות לפרט.
מחשבות וסכמות
המרכיב הקוגניטיבי בגישתו של רולניק קובע כי מטפל צריך לנסות על העת להבין "מה עובר בראשו" של המטופל: איזה דיאלוג פנימי מסביר את תגובותיו הרגשיות, זאת בהתאם למקובל בטיפול הקוגניטיבי הקלאסי. העיסוק בסכמות מרחיב את הגישה הקוגניטיבית. לפי רולניק, על המטפל לחפש את העמדה (הפוזיציה) הבסיסית של המטופל המסבירה את תגובותיו השונות. הנחת המודל היא כי בתהליך ההתפתחות יצר לעצמו המטופל סכמות כלפי עצמו, כלפי האחר וכלפי העולם. סכמות אלו הן בעצם הבסיס לאישיות - וגם להפרעותיה. כאן חוזר רולניק לחשיבה פסיכואנליטית בניסיונו להבין כיצד חוויות ילדות יצרו סכמות שונות. עם זאת, תהליך שינוי הסכמה עצמו הוא מובנה ומבוסס על Schema Focused Therapy.
תחומי מחקר
משוב ביולוגי (ביופידבק)
רולניק ערך מספר מחקרים בתחום המכונה ביו-פידבק או "משוב ביולוגי" והתמקד בקשרי הגומלין של התחום עם הפסיכולוגיה. הוא פיתח מודלים המציעים שילוב של משוב ביולוגי בפסיכותרפיה דינמית (ראו לעיל) ואף פרסם ספר המתאר מודלים אלו[2].
רולניק חקר גם את האפשרות להשתמש במשוב ביולוגי ככלי להתמודדות של חיילים עם מצבי לחץ. רולניק הראה כי שימוש בפסיכופיזיולוגיה יכול לסייע לא רק לחיילים, אלא גם לאזרחים בעורף ככלי להתמודדות עם החרדה בעת מלחמה. רולניק ערך ניסויים בנושא בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, ובשנים האחרונות נבדק הנושא גם עם נפגעי העורף במלחמת לבנון השנייה ובמסגרת התמודדות אזרחים עם התקפות טילי קסאם בשדרות.
המודלים הטיפוליים באמצעות משוב ביולוגי שפיתח רולניק משמשים גם לטיפול בסוגים אחרים של הפרעות פסיכוסומאטיות כגון הפרעות חרדה, סוגים מסוימים של יתר לחץ דם, כאבי ראש וכיוצא באלה. רולניק פיתח מודל טיפולי שבו משמש המשוב הביולוגי ככלי מרכזי בטיפול בהפרעות הפסיכוסומאטיות האלה, ואף פעל להטמעת שיטות הטיפול ביחידות הפסיכולוגיה הציבורית בישראל.
תפקוד והתמודדות בתנאי לחץ
ארנון רולניק פיתח תאוריה הבודקת התנהגות ותפקוד בתנאים שונים, פיזיים ומנטליים, בניסיון לנבא מה יעזור לאנשים לשמור על שליטה עצמית במצבי לחץ. תאוריה זו מתבססת על מודל השליטה העצמית של פרופסור מיכאל רוזנבאום והיא התפרסמה במאמר משותף של השניים משנת 1983 [1](הקישור אינו פעיל). באמצעות התאוריה הזאת פיתח רולניק מודל למיון מועמדים לשירות צבאי – בעיקר ליחידות עילית. מודל זה מיושם, בין השאר בשייטת 13.
מחלת התנועה
ארנון רולניק התוודע לתופעת מחלת התנועה ("מחלת ים" או "מחלת נסיעה") ולהשפעתה על תפקודם של אנשים בעת שהיה חניך בקורס חובלים של חיל הים. לימים חקר רולניק את התופעה והוכיח כי יש קשר בין יכולתו של חייל להתמודד עם תסמיני "מחלת הים" לבין יכולתו להתמודד עם מצבים קשים אחרים בזמן השירות הצבאי. מחקריו של רולניק בנושא מבוססים על "תאוריית חוסר אונים נלמד", ובהם הוא הוכיח את חשיבות היבט השליטה העצמית במניעת מצבי מחלה ודיכאון.
בהתייחסו לעובדה כי "מחלת ים" מתפתחת אצל נוסעים במכונית אך לא אצל נהגים, פיתח רולניק שיטה להשראת מחלת התנועה בתנאי מעבדה, והצליח להראות כי מתן שליטה על המצב מונע את מחלת התנועה [2].
רולניק הקים בחיל הים יחידה אינטרדיסציפלינרית העוסקת בחקר התפקוד בים. ביחידה זו פיתחו שיטות למיון אנשים לפי סיכוייהם ללקות במחלה, וכן שיטות למניעתה ולטיפול בה. אחת השיטות מבוססת על מושג האופק המלאכותי. במחקר שביצע עם חוקרים הולנדים הצליחו רולניק ושותפיו להראות כי הקרנה של אופק מלאכותי בחדר המתנודד בקצב של תנועות ספינה, יקטין באופן משמעותי את התחושה הלא-נעימה של הנמצאים בחדר.
מעבר לעבודה היישומית בחיל הים, על פי רולניק, מחלת התנועה מהווה מודל מצוין למחקר בפסיכולוגיה רפואית. מחלת התנועה מכילה סימפטומים קשים של בחילות כאבי ראש והקאות, ונוסף להם תגובה רגשית קשה של דיכאון וחוסר אונים. התהליך בו מתמודד הפרט עם סימפטומים אלו מאפשר לפסיכולוג ללמוד על המשתנים האישיותים והמצביים הקשורים להתמודדות עם חולי. העובדה כי מדובר בתופעה שקל ליצור אותה במעבדה (באמצעות סבוב הנבדק ובצוע תנועות ראש לצדדים) אך אינה מזיקה ומסתיימת זמן קצר אחרי הפסקת הגרוי, הופכת את מחלת התנועה לפרדיגמה נוחה מאוד למחקר.
הוראה
רולניק מכהן כמרצה בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, שם הוא מלמד את שילוב הטיפול הדינמי עם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. בנוסף הוא משמש כעמית מחקר בכיר ביחידה למחקר יישומי במדעי המוח בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. רולניק שימש בעבר כיושב-הראש הראשון של האגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ולמשוב ביולוגי, ומכהן כיום כיושב-הראש של מועצת ההסמכה.
מאמרים
מאמרים ברשת
- אינדקס מאמרים מקווננים
- נוירוביולוגיה של אינטרסובייקטיביות
- מאמר בנושא אופק מלאכותי
- מאמר בנושא מחלת התנועה
ספר שכתב
- "ביו-פידבק, היזון חוזר - וחזרה לאיזון", הוצאת פרולוג
ספרים שהשתתף בכתיבתם
- המדריך לפסיכולוגיה צבאית (Handbook of Military Psychology)
- ROLNICK, A. AND GORDON, C. R. “The Effects of Motion Induced Sickness on Military Performance.” In R Gal and A D Mangelsdorff (eds), Handbook of Military Psychology (pp.279-293). John Wiley & Sons, New York. 1991
קישורים חיצוניים
- אתר המשוב הביולוגי (ביופידבק)
- נקודת מפגש, האתר של ארנון וציפי רולניק ובו ריכוז מאמרים וחומר תאורטי
- הבלוג של ארנון רולניק, באתר פסיכולוגיה עברית
- האגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה
- ארנון רולניק, באתר האגודה האמריקאית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ומשוב ביולוגי (באנגלית)
הערות שוליים
30489416ארנון רולניק