ביופידבק
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לוודא נכונות, להוסיף מקורות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לוודא נכונות, להוסיף מקורות. |
בִּיּוֹפִידְבֵּק או מָשׁוֹב בִּיּוֹלוֹגִי הוא שיטת טיפול באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף, שנועדה לאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות במצבים של כאב, לחץ וחרדה, ובמצבי גיוס משאבים משמעותי, פעילות ספורטיבית או חשיבתית.
הטיפול בביופידבק מבוסס על הרעיון שמערכת העצבים האוטונומית יכולה להיות נשלטת מבחינה רצונית על ידי התניה אופרנטית[1].
השיטה פותחה החל משנות ה-40 של המאה ה-20 והיא נמנית עם שיטות הרפואה האלטרנטיבית [דרוש מקור]והטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
מהלך הטיפול
הביופידבק פועל על עקרון הלמידה דרך משוב (פידבק) מיידי. הוא כולל שלושה תהליכים שונים המנוהלים על ידי המכשור האלקטרוני המשמש לטיפול[2]:
- איתור והגברה של מגוון אותות ביולוגיים או אלקטרו-ביולוגיים מתוך גופו של האדם[2] על ידי מערכת המנטרת מדד אחד או יותר בגופו. למשל דופק, נשימה, מתח שרירים, מוליכות חשמלית של העור, חום גוף, היבטים מסוימים של אלקטרואנצפלוגרם ועוד. מדדים גופניים אלו אינם נמצאים בשליטתו המודעת של האדם, אלא שייכים למערכת העצבים האוטונומית.
- המרה של האותות הללו למידע נוח לעיבוד, לרוב על ידי תצוגה חזותית או שמיעתית כלשהי[2], לרוב על-גבי צג מחשב.
- הצגת המידע לאדם באופן כמעט מיידי, המשמש כמשוב בזמן אמת[2]. המשוב יכול להינתן בצורה פשוטה של גרף המתעדכן בזמן אמת. עם זאת, פעמים רבות נעשה שימוש במערכת ייצוג מידע מתוחכמת יותר. מערכת כזו מציגה את השינויים באופן מוחשי כמו צלילים שגובהם משתנה בהתאם, או ייצוג חזותי שמבטא את התקדמות המטופל.
הטיפול בביופידבק לרוב נמשך מספר שבועות או חודשים (10-15 מפגשים או יותר), לאחריהם המטופל אמור להיות מסוגל ליישם את מה שלמד גם מחוץ למסגרת הטיפול, בכל עת שהדבר נדרש. במפגש הראשון נערך על ידי המטפל איבחון פסיכופיזיולוגי באמצעות ערוצים שונים במכשור, ובהתאם לתוצאות הפרופיל נבנית תוכנית טיפול ולמידה מותאמת למטופל ולבעייתו הרפואית או הפסיכולוגית. המטופל מקבל הסבר על תוצאות האיבחון והוא שותף פעיל לתוכנית הטיפולית. השיטה היא סוג של רפואה אקטיבית המבוססת על תרגול הנלמד בקליניקה ויישום במצבי חיים יומיומיים. הטיפול מתבצע על ידי איש מקצוע בעל הכשרה וניסיון קליני מוסמכים ומוכחים בביופידבק.
תרגיל לדוגמה יכול להיות ביצוע טכניקות נשימה שניתן לנטרן באמצעות המכשור; נשימה נכונה ומותאמת למצב חיים משפרת את יכולת ההתמודדות של המטופל עם בעייתו, יוצרת תחושה של נינוחות והרפיה וגורמת לאיזון התפקוד הפסיכופיזיולוגי של המטופל. המטופל לומד כיצד לשלוט בצורה רצונית בתגובות בלתי רצוניות למצבי לחץ שונים, לכאבים וכדומה. התצוגה המיידית של הנתונים מאפשרת למטופל לראות על צג המחשב כיצד אכן הוא מצליח לשנות בצורה רצונית את הנתונים הפיזיולוגיים של גופו. תפקיד המטפל הוא להדריך, לתווך ולהסביר למטופל את המוצג על גבי מסך המכשיר.
שימושים
הביופידבק הוא חלק מתוכנית עבודה טיפולית מלאה, אשר כוללת על פי רוב גם הקניית טכניקות הרגעות, הנחיה בנוגע לתרגום וליישום המיומנויות שנרכשו, מסירת מידע בנוגע למקור הקשיים ומערכות האיברים המעורבים בהם ולעיתים גם טיפולים קוגניטיביים ממוקדים[2].
ביופידבק משמש לסיוע בטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות, נוירולוגיות ורגשיות. הוא משמש להקלה על תסמינים של מחלות אורגניות כגון כאבי ראש, קשיי שליטה על הסוגרים, אפילפסיה, בעיות במערכת העיכול, הזעת יתר, הפרעות בתנועה, הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות, מחלות כלי דם, קשיי נשימה, שיקום שרירים, שיתוק מוחין, כאבים כרוניים ועוד. כן הוא משמשת בהפרעות פסיכולוגיות כגון הפרעות חרדה, הפרעות אכילה, הרטבת לילה, התמכרויות ועוד. פיזיותרפיסטים, יכולים להשתמש בשיטה על מנת לסייע לנפגעי שבץ מוחי לחדש את התנועה של איברים משותקים.
בתחומים כגון ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, פועלת השיטה באמצעות אלקטרודות המוצמדות לשרירים, והמערכת מספקת נתונים חזותיים המשקפים את פעילות השריר שאמור לפעול. באמצעות הביופידבק ניתן להשוות בין מנחים שונים וצורות עבודה שונות ומביניהם לאתר את צורת העבודה היעילה ביותר, בעלת מינימום עומס על השרירים, ולסייע להטמעת הרגלי עבודה נכונים. באמצעות הביופידבק ניתן לחזק שרירים חלשים, להרפות שרירים ספסטיים ולהרפות תוך כדי פעילות.
בנוסף ביופידבק נועד לתרום לשיפור אורח חיים של אנשים בריאים, בשל שיפור יכולת הקשב והריכוז, התמודדות עם מצבי דחק ומתח בחיי היום-יום, ועוד.
הטיפול מתאים לכלל האוכלוסייה, אך מומלץ לבעלי קוגניציה תקינה ולגילאי שש ומעלה, מכיוון שהוא דורש יכולת הבנה של השיטה ומודעות עצמית.
היסטוריה ומחקר
השימוש במונח ביופידבק החל בשנת 1969 במפגש מקצועי של חוקרים, אשר ייסדו את ה- Biofeedback Research Society[2]. השיטה נחקרה במסגרת הפסיכולוגיה והרפואה הקונבנציונלית, והיא מוצעת על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומרפאים בעיסוק לשילוב במסגרת טיפולים קונבנציונליים.
במשך יותר משלושים שנה השתנה המושג ביופידבק ממונח המציין עניין כללי במחקר אודות השפעת משוב חיצוני על שליטה בתגובות פיזיולוגיות, למערכת של הליכים קליניים המשמשים לטיפול שגרתי בסוג מסוים של מטופלים ובמגוון מצבים קליניים[2].
הנוירופידבק התפתח מאוחר יותר מתוך המדידות הראשוניות של האלקטרואנצפלוגרם שהתבצעו במסגרת טיפולי הביופידבק[2].
אתגרים במחקר
משום שהשימוש בביופידבק נעשה במסגרת מערך טיפולי הכולל טיפולים נוספים מסוגים שונים, קשה לקבוע האם הוא חיוני להשגת השיפור בתפקוד או שמא יש לו תפקיד מסייע בלבד[2].
מחקר בישראל
בישראל חקרו את התחום חוקרים שונים, בהם ד"ר ארנון רולניק, ד"ר יגאל גליקסמן ועוד, שפיתחו טיפולים פסיכולוגיים המשלבים ביופידבק עם עקרונות טיפוליים אחרים; ד"ר ענת ברנע, המטפלת וחוקרת בתחום הנוירופידבק והביופידבק של גלי מוח בהפרעות קשב וריכוז ובקרב לקויי למידה;פרופ׳ עדה זוהר מהמרכז האקדמי רופין חוקרת את מדד השתנות קצב הלב והקשר של פעילות זו לרגשות ואף לדפוסי אישיות והפרעות פסיכולוגיות בעוד הפסיכולוגים טל רפפורט ואסף גיטלר ממכון שיקום הלב בבית החולים מאיר בכפר סבא, משתמשים בכלים אלו מתחום המשוב הביולוגי בעבודה טיפולית ומחקרית בתחום שיקום הלב[3] ד"ר בוריס בלומשטיין, העוסק בטיפול באמצעות ביופידבק בתחום פסיכולוגיית הספורט ופיתח את שיטת "חמשת השלבים לוויסות עצמי וריכוז מנטלי" בתחום זה[4][5]; יובל עודד, העוסק בטיפול באמצעות ביופידבק בתחום הפרעות חרדה ובניית חוסן במצבי חירום[6], ועוד.
חשיבות הטיפול בתחום מיומנויות הקשב והריכוז
הטיפול בביופידבק או נוירופידבק לצורך שיפור הריכוז או הפחתת חוסר המנוחה של אנשים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יכול להביא לתוצאות חיוביות בטווח הקצר והארוך. חלק מהמטופלים לומדים כיצד ניתן לבצע בעצמם תרגילים שיגרמו להם להתרכז או להרגע כאשר הם זקוקים לכך. בשל מגוון הוכחות במהלך עשרות השנים האחרונות ליעילות שיטה זו, הגדיר ארגון רופאי הילדים האמריקאי בשנת 2012, את טיפולי הביופידבק, כקו ראשון לטיפול, בהפרעות קשב וריכוז וכן כיעיל ובטוח יותר מטיפול תרופתי מקביל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- צבי פוקס, לי צ’ייפי (עורכים), משוב ביולוגי: שליטה רצונית על תגובות פיזיולוגיות בגוף האדם. נתניה: מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט, 1983.
- ארנון רולניק, משוב ביולוגי - היזון חוזר וחזרה לאיזון, הוצאת פרולוג
- יגאל גליקסמן, ביופידבק הכוח בידיך, הוצאת אור עם
- יגאל גליקסמן Biofeeback you are in controle בהוצאת חברת לולו
- בלומנשטיין, ב', בר- אלי, מ' ווינשויין י' (תשס"ד). משוב ביולוגי בספורט: מחקר ויישום. בתוך ר' לידור (עורך), התנהגות מוטורית: היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים (עמ' 90- 112). ירושלים: מאגנס.
- Yucha, Carolyn B. and Montgomery, Doil, Evidence-based practice in biofeedback and neurofeedback (2008). Faculty Publications (N). Paper
- Mark .S. Schwartz and Associates, Biofeedback A practitioner's Guide
- Boris Blumenstein, Michael Bar-Eli, Gershon Tenenbaum (Eds.), Brain and Body in Sport and Exercise: Biofeedback Applications in Performance Enhancement, 2002
- Amit Lazarov, Reuven Dar, Yuval Oded and Nira Libermana, (2010), Are obsessive–compulsive tendencies related to reliance on external proxies for internal states? Evidence from biofeedback-aided relaxation studies, Behaviour Research and Therapy, Volume 48, Issue 6, Pages 516-523
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ביופידבק |
- האגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ולמשוב ביולוגי
- ההתאחדות לפסיכופיזיולוגיה יישומית וביופידבק (באנגלית)
- ענת ברנע, המוח יכול - נוירופידבק כטיפול, אתר מט"ח; פורסם במקור בגלילאו, 46, 2001
- יגאל גליקסמן, ביופידבק, נוירופידבק - שאלות ותשובות, באתר פסיכולוגיה עברית, 15 במרץ 2004
- אסף גיטלר ודרור גרוניך, פסיכופיזיולוגיה יישומית ומשוב ביולוגי: קצת היסטוריה וכמה עקרונות בסיס, באתר פסיכולוגיה עברית, 04 בספטמבר 2014
- יוסי ארן ארנרייך, "ככה זה כשיש שניים": ביופידבק בין אישי – הדור הבא בטיפול ביופידבק, באתר פסיכולוגיה עברית, 28 במאי 2015
- נורית לויליכט-לחיאני, בלי כדורים: לחץ הדם ירד בעזרת הדמיון והמחשבה, באתר ynet, 25 בינואר 2009
- מרים אויפרט, שיטת ביופידבק, באתר "מכבי שירותי בריאות"
- ארנון רולניק, מה זה ביופידבק
- דויד רבינר ביופידבק כטיפול בהפרעות קשב (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 By Blanchard, Edward B. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 417-420). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.
- ^ טל רפפורט ואסף גיטלר, http://www.psychology.org.il/StaticContent/october2015/index.html#39
- ^ ביקור הרמטכ"ל במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, באתר מכון וינגייט
- ^ חדשות המדע, ספורט ונפש, באתר ynet, 24 באוגוסט 2004
- ^ יובל עודד (עורך), התמודדות במצבי לחץ ושיפור החוסן - הצעות להנחיית מפגש במקלט, 2006, אתר פסיכולוגיה עברית
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
30490611ביופידבק