אריה רונה
 | |
| לידה |
1942 (גיל: 82 בערך) סובוטיצה, יוגוסלביה |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1948 |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל חיל הים הישראלי |
| תקופת הפעילות | 1961–1991 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 תת אלוף |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד שייטת 3 ראש מספן המודיעין נספח צה"ל באיטליה | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש מינהל הספנות והנמלים במשרד התחבורה | |
אריה רונה (נולד בשנת 1942) מפקד שייטת ספינות הטילים וראש מספן המודיעין בחיל הים הישראלי ולאחר מכן מנהל רשות הספנות והנמלים.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1942 בסובוטיצה שביוגוסלביה. כאשר העיר נכבשה על ידי הגרמנים, נשלחו הוא ומשפחתו למחנה הריכוז ברגן-בלזן. אמו הועסקה בעבודות כפייה ואריה נשמר על ידי סבתו. רק לאחר השחרור בשנת 1945 נפגשו מחדש עם אביו, ברכבת ליוגוסלביה.
המשטר הקומוניסטי הלאים את הרכוש המשפחתי, החנות והבית, ואביו של רונה נעשה מנהל חשבונות.
כאשר משה פיאדה קיבל את האישור של מרשל טיטו לאפשר ליהודים לצאת לישראל עלתה המשפחה לישראל בשנת 1948 באניה "קפאלוס".
לאחר תקופה קצרה במחנה העולים בבאר יעקב עברה המשפחה לירושלים. אריה למד בבית ספר "גאולים" ושם הכיר את רונית, לה נישא בשנת 1964.
על בית הספר לקציני ים שמע מקרובים שגרו בעכו ומאחר והסערה בעת ההפלגה לארץ לא הפחידה אותו, עמד במבחני הכניסה והתקבל ללימודים בשנת 1957, יחד עם קבוצת חברים ירושלמים. תקופת הלימודים כללה הפלגות בחיל הים וצי הסוחר.
שירות בחיל הים
בשנת 1961 סיים את בית הספר לקציני ים והתגייס עם כל המחזור, ישר לקורס הקצינים בבה"ד 1. בהמשך עבר לקורס חובלים מחזור י' והוסמך כקצין ים בשנת 1963. לאחר תקופת הכנה כסגן מפקד טרפדת, הוסמך לפיקוד על טרפדת והוצב באילת בתפקיד זה.
ב-1965 נשלח לקורס קציני תותחנות בבית הספר של הצי הבריטי בעיר פורטסמות וכשחזר קיבל פיקוד על הט-207 בחיפה איתה נלחם במלחמת ששת הימים. בין היתר השתתף בקרב על פורט סעיד ב-6 ביוני 1967. לאחר מכן לקח חלק בפטרולים לאורך חופי סיני.
רונה היה בין הצוותים הראשונים שנשלחו לצרפת לאייש את ספינות הסער, ספינות שרבורג, כקצין נשק וסגן המפקד באח"י "משגב" הספינה השנייה שנבנתה בשרבורג.
ב-1969, לאחר שהוסמך כמפקד, חזר לשרבורג וקיבל את הפיקוד על "אח"י סופה", ספינה מדגם סער 3, אותה הבריח לארץ בדצמבר אותה שנה במסגרת מבצע נועה.
בתום הפיקוד על הסטי"ל שירת במשך שנתיים כקצין תכנון במחלקת מבצעים כולל הפעילות הקרבית במלחמת יום הכיפורים.
בשנת 1974 קיבל את הפיקוד על ספינה חדשה שנבנתה במספנות ישראל, אח"י כידון מדגם סער 4, שאותה העביר בהפלגה סביב אפריקה לשארם א-שייח.
בשנת 1975 קיבל את הפיקוד על פלגה 32 בשייטת ספינות הטילים והועלה לדרגת סא"ל.
בשנת 1977 סיים את הפיקוד על הפלגה ויצא ללימודי תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון וגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1980 מונה לקצין סטי"לים חיילי במפקדת חיל הים בדרגת אל"ם.
בשנים 1983-1981 פיקד על שייטת ספינות הטילים של חיל הים. הפיקוד על היחידה הגדולה בחיל הים כלל אספקטים טכניים ומבצעיים, פיתוח תורות לחימה ויישומן וביצוע מבצעים ברחבי הים התיכון וים סוף, כולל מלחמת שלום הגליל בה עסקו ספינות הסער באבטחת הכוח הנוחת בלבנון כנגד התערבות סורית ובהפגזות יעדים בחוף.
בסיום תפקיד המש"ט, 1983, נשלח למכללת הצי של ארצות הברית בניופורט לקורס מפקדים בינלאומי ורכש תואר M.A בניהול. בנוסף ללימודים במכללה, גילה את תחביב הטיסה והוסמך כטייס במטוסים קלים. ובתום הקורס חזר לישראל במטוס קל אותו הטיס יחד עם מורהו[1] כטייס נוסף.
עבר השתלמות מפקדי אוגדות בצה"ל (1984).
בשנים 1988-1985 מונה לראש מספן המודיעין במפקדת חיל הים והועלה לדרגת תא"ל. במהלך כהונתו אפיין רונה את מערך המחשוב של המספן, הקים יחידות משנה מקצועיות, הגדיר את תפקידן ופיקח על פעילותן, ויישם חלק מתפיסתו בדבר חינוך הקצונה, הכשרה אקדמית של קציני מודיעין ימי וקידום כוח אדם במספן.
בשנים 1991-1989 שירת כנספח צה"ל ונציג משרד הביטחון, באיטליה ובצ'כוסלובקיה. במסגרת תפקידו עסק בקשר בין הצבאות והתעשיות הביטחוניות של איטליה, צ'כוסלובקיה וישראל ובלמידת צורכי מערכת הביטחון האיטלקית. עבודתו התרכזה במציאת אפשרויות לשיתוף פעולה ובקידום הקשרים בין התעשיות הביטחוניות.
לאחר סיום שירותו בצה"ל
ב-1992 ניהל את פרויקט הקמת קניון מלחה בירושלים של חברת קנית. התפקיד כלל ניהול משא ומתן עם שוכרים, פיקוח על ההקמה, הקמת צוות ניהול ואחזקה ועריכת חוזים.
ב-1993 עמד בראש אגף המכללות במשרד החינוך.
בשנת 1994, מונה למנהל מינהל הספנות במשרד התחבורה - תפקיד אותו מילא במהלך 15 שנים. בין היתר עסק בנושאים הבאים:
- חידוש ושדרוג פעילות המכון להכשרת קציני-ים. פעל לפתיחת תוכניות הכשרה מיוחדות לקציני-ים, כולל מסלול אקדמאי באוניברסיטת חיפה. והיה יושב ראש הדירקטוריון של המכון.
- יזם ופעל לחקיקה המחייבת איוש אוניות צי הסוחר הישראלי בקציני ים ישראלים. האיוש מתחייב ללא קשר לדגלי הנוחות שאיתם מפליגות אוניות החברות הישראליות.
- הקמת מערך החיפוש וההצלה בים, הפועל כיום באופן רצוף ברשות הספנות.
רונה מחזיק בתעודת טייס. לתקופה מסוימת מונה גם לראש מינהל התעופה. כמו כן, היה חבר בדירקטוריון רשות הנמלים ויושב ראש הרשות לתקופה של שנה.
עם יציאתו לגמלאות, בשנת 2009, חזר ללימודים אקדמיים וקיבל תואר דוקטור בהיסטוריה צבאית.
רונה נשוי לרוני ואב לארבעה ילדים. מתגורר בכפר סבא.
השכלה
- תואר BA בהיסטוריה של המזרח התיכון ובגאוגרפיה (1980)
- תואר MA בניהול ממכללת הצי של ארצות הברית בניופורט (1983)
- תואר MA בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב (1992)
- תואר שלישי בהיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן, 2013
פרסומים
- קרב לאט'קיה 1973 במסגרת "זירת קרב, קרבות הכרעה בארץ ישראל" הוצאת העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית עמ' 315
- פרק חיל הים במלחמת סיני במסגרת ספר של חגי גולן "ברעום המנועים- 50 שנה למלחמת סיני" בהוצאת מערכות, 2006 עמ' 269.
- חיל הים במלחמה במסגרת "מלחמת ששת הימים סיכום סמינר בביטחון ישראל" העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית הוצאת אפי מלצר ע' 98
- תפיסת המרחב הימי של היהודים בארץ ישראל וסביבותיה מימי החשמונאים ועד שלהי תקופת התלמוד עבודת דוקטורט בספרית אוניברסיטת בר-אילן, 2012.
- המוצא אל הים היהודים וה-MARE NOSTRUM חנות הספרים כפר סבא, 2015.
- הרפורמה בספנות באתר משמר המורשת הימית, 28 באפריל 2015.
לקריאה נוספת
- סא"ל מיל שמשון עדן, אנשי הברזל על ספינות העץ הוצאת אפי מלצר, עמ' 228
- אברהם רבינוביץ', ספינות שרבורג, 2001 עמ' 113, 115, 117, 119, 126.
- מייק אלדר, שייטת 11, ספרית מעריב, 1996. עמ' 23, 192,216, 360.
קישורים חיצוניים
- אריה רונה באתר משמר המורשת הימית.
- מפורט סודן לירושלים סרטון באתר יוטיוב יולי 2011.
הערות שוליים
- ^ המורה לטייס קרל דבורמן הדריך גם קצינים אחרים מחיל הים במכללה בהם אברהם אשור.
| ראשי מספן המודיעין | ||
|---|---|---|
|
מפקדי שייטת ספינות הטילים 
| ||
|---|---|---|
|
