ראובן אשכנזי
 | |
| אל"ם ראובן אשכנזי בתפקיד נספח צה"ל ברומא ושווייץ 1971 - 1974. | |
| לידה |
9 בדצמבר 1927 ברצלונה, ספרד |
|---|---|
| פטירה | 1 ביוני 2021 (בגיל 93) |
| תאריך עלייה | יוני 1943 |
| כינוי | הטרק[1] |
| השתייכות |
 פלמ"ח צבא הגנה לישראל המוסד |
| תקופת הפעילות |
1944–1948 בפלמ"ח. 1948 – 1975 בצה"ל. |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות  מלחמת סיני  מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים | |
ראובן אשכנזי (9 בדצמבר 1927 - 1 ביוני 2021) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה. כיהן כראש ענף המודיעין של חיל הים במלחמת ששת הימים ובעיצומה של מלחמת ההתשה קידם את הענף למחלקה. שירת כנספח צה"ל באיטליה במלחמת יום הכיפורים. עסק בפעילות ביון מטעם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
ילדות ועליה
אשכנזי נולד בברצלונה שבספרד. כאשר התחוללה מלחמת האזרחים בספרד היה האזור עד שנת 1938 בידי הממשלה. כאשר הסתמן כיבוש העיר בידי אנשיו של פרנסיסקו פרנקו עזבה המשפחה לצרפת ומשם לטורקיה. ראובן הצטרף למשפחת הדוד שברחה לארצות הברית. המשפחה והפעילות חסרו לו ויתר על ארצות הברית וחזר למשפחתו שנמצאה כבר בטורקיה.
מטורקיה עלה במסגרת עליית הנוער ל ביוני 1943 לארץ ישראל. הכתובת הראשונה מחנה המעפילים בשכונת בת גלים בחיפה. כעבור שבועיים עבר עם חבריו לקיבוץ גבעת חיים. בקיבוץ עבד יחד עם חבריו בעבודות שונות ולמד עברית.
בתחילת שנת 1945 החליט אשכנזי להצטרף לפלמ"ח, מדריכיו בקיבוץ הפגישו אותו עם אברהם זכאי[2] שהיה מפקד המחלקה הימית בפלמ"ח. בתקופה שבה הורחבה פעילות הפלי"ם והיה צורך בתגבור. אברהם זכאי קיבל את אשכנזי לפלי"ם.
הפלי"ם
באותה עת הוחלט להגביר את הפעילות הימית. המחלקה הפכה לפלוגה ונדרשו אנשים נוספים. אשכנזי עבר מיון שכלל את המלצת מדריכיו ומבחני קבלה אותם עבר בהצלחה. נשלח לקיבוץ שדות ים שם עבר קורס מפקדי סירות מס 5. בסיום קורס מפקדי הסירות, נשלח לקורס מפקדי כיתות, ברמת השופט והמשיך לקורס חבלה בקיבוץ אשדות יעקב. חזר לשדות ים לשמש כמדריך ימאות בקורס מפקדי סירות וכאשר הסתיים הקורס עבר לקיבוץ מעברות.
בנוסף להדרכה בקורס והעבודה בקיבוץ השתתף אשכנזי במשימות שהוטלו מדי פעם על אנשי הפלי"ם. המשימות כללו: סיוע להורדת מעפילים, פעילויות תצפית ואבטחה נגד הבריטים, אבטחה בנמל חיפה כתגבורת לפלוגת הנמל, אימוני יחידת נחתים ניסיונית. ב-1947 עבר אשכנזי למחזור ה' שהיה האחרון קורס חובלים ומלווי אוניות של הפלי"ם. הלימודים התקיימו בבניין הטכניון בהדר הכרמל. חניכי הקורס התגוררו בקיבוץ יגור ומדי יום הלכו לחיפה וחזרו.
עימות עם הבריטים והגליה לקפריסין
ערך מורחב – שבתאי לוז'ינסקי (אוניית מעפילים)
אשכנזי השתתף בסיוע להורדת העולים אניית המעפילים שבתאי לוז'ינסקי, הגיעה לחוף ניצנים ב-12 במרץ 1947. הים היה סוער מפקד האניה דוד מימון העלה אותה על החוף. את המרחק שנותר כ-120 מטר נקשר חבל והמעפילים עברו בעזרת אנשי הפל"ים ואנשים מיישובי הסביבה. כשהעיר היום גילו הבריטים את פעולת ההורדה וכיתרו את השטח כאשר רק חלק מהמעפילים. הארץ ישראלים שרפו מאת תעודות הזהות ויחד עם המעפילים הזדהו כ”יהודים מארץ ישראל”. אשכנזי היה בין 700 העצורים שהוסעו לנמל חיפה. אשכנזי וחבריו, הפגינו התנגדות לכל דרישה בריטית. הוא הועמס בכוח, על ידי 3 חיילים בריטיים, על אניית הגירוש 'אמפייר רייול' שלקחה אותם למחנות המעצר בקפריסין.[3] גם באנייה הפגינו התנגדות והבריטים הפעילו עליהם גז מדמיע כדי שיצאו מהתאים.
פעילות בקפריסין
במחנות המעצר בקפריסין נמצאו אנשים מארץ ישראל בצוותא עם מעפילים שניסו להגיע. במגמה לשבש את כוונת הבריטים לערוך מיון והפרדה, עסקו אשכנזי וחבריו בהדרכת המעפילים להתחזות כוותיקים. ההדרכה הייתה מקיפה ואינטנסיבית וכללה לימוד השפה העברית והביטויים הערביים, הקניית מידע בגאוגרפיה והתחבורה בארץ ישראל. כל המגורשים הצהירו בחקירות שהם מארץ ישראל. הבריטים שלחו לקפריסין אנשי חקירות ממשטרת המנדט למיון. סדרת הלימודים הצליחה ולאחר מספר שבועות סווגו מרבית המעפילים כאנשי ארץ ישראל והוחזרו יחד עם אנשי הפלי"ם באנייה בריטית לנמל חיפה.
ליווי אוניות עולים
בחזרתו לארץ הצטרף ללחימה בירושלים ובחודש יוני 1948 ליווה את גופתו של קולונל דוד מרכוס למרפאות קופת חולים ברח' מזא"ה בתל אביב.
אוניית העולים "הפורצים" בשמה המקורי Marie Annick, בדגל צרפת, הגיעה ב-25 ביוני 1948 והביאה עמה 139 מגויסי חוץ לארץ וכמות גדולה של נשק. נכנסה לנמל חיפה כשהיא מניפה את דגל ישראל כנהוג. רב החובל קיבל נזיפה מהקונסול צרפת בחיפה היות שצרפת טרם הכירה במדינת ישראל.[4]
אשכנזי עם שני אנשי פלי"ם נוספים- בהתרעה קצרה ביותר, הועלו לאניה Marie Annick שיצאה ב-2 ביולי 1948 לצרפת. הדרך ארכה חודש ימים וכללה עצירה לתיקונים בנמלים רבים. בנמל באסטיה בקורסיקה ירדו, אשכנזי עם שניים מחבריו, לשובר הגלים ונטמעו באוכלוסייה. מקורסיקה עברה הקבוצה במטוס קטן של המוסד לעליה למרסיי למחנה הפליטים GRAND ARENAS.
בסוף אוגוסט 1948 יצא ממרסיי כמלווה באוניית העולים Mala שהביאה עימה קבוצה גדולה מגיוס חוץ לארץ מאירופה.[5]
חיל הים והמוסד
בשנים 1949 צורף ליחידת מודיעין ימי של בסיס נמל חיפה. על סמך קורס החובלים שעבר במסגרת הפלי"ם קיבל בינואר 1950 דרגת "סגן חובל". לאור הרקע המיוחד, נדרשו שירותיו של אשכנזי בתחום הביון. משנת 1951 עד ינואר 1956 שירת בתפקידים שונים בחו"ל מטעם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
בשנת 1956 חזר לחיל הים בדרגת סרן לתפקיד ראש מדור איסוף בענף המודיעין הימי. בתפקידו זה מיצה בשנת 1957 את המודיעין ממסמכי השלל ותחקור אנשי צוותה של המשחתת איברהים אל-אוול. באותה שנה עבר קורס קציני מודיעין במשרד ראש הממשלה.
בשנת 1958 עבר קורס קציני תותחנות של חיל הים והוצב כקצין סיפון ותותחנות במשחתת אח"י חיפה. בשנת 1962 עבר קורס פיקוד ומטה שאחריו התמנה לקצין המבצעים של שייטת המשחתות.
המודיעין הימי
- ערך מורחב – המודיעין הימי
ב-1964 מונה אשכנזי לראש ענף המודיעין בחיל הים בדרגת סגן אלוף. מילא תפקיד זה תחת המפקדים יוחאי בן נון, שלמה אראל ואברהם בוצר. במהלך מלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. בתקופת שירותו של אשכנזי כראש המודיעין הימי הייתה קריטית להתפתחות האיומים ובנית הכח הימי מולם. נפתחו תחומים חדשים שבמרביתם יכולת המודיעין נבנתה תוך כדי מאבק. חלה מלחמת ששת הימים והמשיכה במלחמת ההתשה. ככלל הועמקו שיטות הפעולה והוקמה מערכת הבינה הרשתית. המערכת הצה"לית הכירה בחשיבות המוגברת של המודיעין הימי. ענף המודיעין הפך למחלקת המודיעין ובשנת 1968 קודם אשכנזי לדרגת אלוף משנה. הנושאים העיקריים שהעסיקו את המודיעין הימי היו:
- מעקב אחר התחמשות ציי ערב בנשק חדיש בעקבות עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית
- מידע טכני על איום הטילים.
- איסוף מידע על ציי האויב בנמלים כדי לאפשר פשיטות קומנדו.
- כניסת הצי הסובייטי בים התיכון כסיוע לערבים במלחמתם בישראל.
- מעקב לגילוי ומניעת יוזמות של הצי המצרי בקומנדו ימי ואחרות.
- כניסת איום פעילות חבלנית עוינת של הפלסטינים.
ראש משלחת משרד הביטחון ונספח צה"ל באיטליה
אשכנזי שימש כראש משלחת משרד הביטחון ונספח צבאי באיטליה, שווייץ, יוגוסלביה ומלטה משנת 1971 ועד שנת 1974. כשברקע האמברגו הצרפתי, הייתה זו תקופה בה מדיניות משרד הביטחון הכתיבה מציאת איזון בין "רכש לאי תלות ברכש" ופעילות משלחות משרד הביטחון הפכה למלאכת מחשבת של מגעים מדיניים. כזו שהצריכה ידע משקי, יכולת ניהול משא ומתן ומציאת פתרונות לבעיות סבוכות של האמברגו.
לאור התקרבותו של מרשל יוסיפ ברוז טיטו למצרים התאפיינו יחסי ישראל יוגוסלביה בקרירות. גם במלטה הדמוקרטית מדיניות המפלגה השלטת של דום מינטוף התרחקות מהמערב וקרבה לערבים ובעיקר לוב של מועמר קדאפי. במדינות אלה תפקידו של אשכנזי הצטמצם והיה רק להלכה.
בשווייץ היחסים היו טובים וכך גם העסקים. השווייצרים קיבלו את אשכנזי בכבוד ואפשרו את הפעילות שהייתה נחוצה שם. בגמר התפקיד קיבל מתנת פרידה חרב מסורתית ואקדח מסימניה של הקצונה.
הפעילות העיקרית כראש המשלחת משרד הביטחון נעשתה באיטליה שבאותן שנים התאפיינה בחוסר יציבות פוליטית וחברתית, מלווה בגלי טרור. כשמשנת 1972 מיישמים ג'וליו אנדראוטי, ראש הממשלה הנוצרי דמוקרט, ובטינו קרקסי שר החוץ הסוציאליסט, מדיניות פרו ערבית ופרו פלסטינית. משימתו של אשכנזי הייתה לשמר ולפתח את קשרי הרכש המו"פ והשת"פ המודיעיני עם איטליה על אף התהפוכות הפוליטיות.
בעת מלחמת יום הכיפורים, השיג אשכנזי אישור לתדלוק ספינות סער שפעלו במרכז הים התיכון לאבטחת השייט לישראל וממנה. משרד החוץ האיטלקי לא היה מרוצה ודחה את הבקשה. בעצה עם אנשי המודיעין דרש אשכנזי דרש לקיים את עקרונות המשפט הימי הבינלאומי, שגם לכלי שיט צבאי של מדינה במלחמה מותר להיכנס לנמל נייטרלי, ללא הודעה מוקדמת, לשהייה קצרה, לצורך מקלט מסערה, או לקבלת דלק. ופעולה זאת אינה מפרה את הנייטרליות של אותה מדינה.
משלחות משרד הביטחון נוהלו על ידי עוזר השר צבי צור וכאשר פרש מתפקידו שלח מכתב הערכה לאשכנזי שניתן ללמוד ממנו על התקופה: ”פעילות הרכש חדלה להיות עסקם של סוחרים והפכה למלאכת מחשבת של מגעים מדיניים, ידע משקי, יכולת ניהול משא ומתן, ומציאת פתרונות לבעיות סבוכות של אמברגו או SUSPENSION. היה עלינו למצוא דרכים לאיזון בין רכש מחד לבין יצירת תשתית לאי תלות ברכש מאידך. בתפקידך כראש המשלחת הענקת לנו סיוע ועצה טובה. ידעת לגלות חריצות וצמידות למטרה.... ברצוני להודות לך ולסגל עובדך על שיתוף הפעולה האמיץ לו זכיתי.”[6]
גלריה
ראובן אשכנזי משמאל עם יעקב בן ציון "מלך" בשליחות הפלי"ם במרסיי 1948.
ראובן אשכנזי בדרך לאילת לאחר מלחמת העצמאות 1949.
ראובן אשכנזי בתפקיד מיוחד, בכיסוי אזרחי, נמל מרסיי, 1953.
ראובן אשכנזי מוביל את מחלקת חיל הים במצעד יום העצמאות העשירי בירושלים, 1958.
- File
סגל ענף המודיעין הימי על גג בנין המפקדה ראובן אשכנזי שלישי מימין בין העומדים. ראש הענף אריה ברוש רביעי מימין 1956.
קבלת פני נשיא המדינה זלמן שזר, בטקס אזכרה לטביעת הצוללת דקר ראובן אשכנזי שלישי משמאל.
עם מפקד חיל הים אברהם בוצר ואורחים מחו"ל. אל"מ ראובן אשכנזי ראשון מימין.
באזרחות
אשכנזי עבר קורס מנהל עסקים, ובאוגוסט 1975 פרש מצה"ל לגמלאות. ייצג חברות זרות בישראל וקידם קשרי חברות ישראליות בחו"ל. בשנת 2002 פרש מעסקים.
משפחתו
אשכנזי נישא בשנת 1958 לציפורה לבית שטרנברג. ציפורה אשכנזי נפטרה בנובמבר 2013.
בנם היחיד דן אשכנזי עוסק בניהול ויזמות בתחום התקשורת. בנוסף מקדיש מזמנו לתחום הצלילה הטכנית, חיפוש ספינות טרופות וצלילה עם מערכות לעומקים בחופי הארץ. דן אשכנזי שותף בעריכה וכתיבה של ספרי הדרכה, צילום תת-ימי, איתור ותיעוד אתרי צלילה.[7]
ראובן אשכנזי נפטר ב-1 ביוני 2021.
קישורים חיצוניים
- ראובן אשכנזי, באתר הפלמ"ח
- "השערים פתוחים", "אסופת זכרונות", באתר הפלי"ם ובספר בהוצאה לאור - קרן פלי"ם, 2001, ע'94 96
- מייק אלדר, שייטת 13, "סיפורו של הקומנדו הימי", הוצאת ספרית מעריב, 1993 ע' 293 פעולת פורט סעיד 1967, ע' 411 המודיעין לא ראה באי גרין מטרה מוצדקת.
הערות שוליים
- ^ על מנת להבדיל מסגן מפקד שייטת 13 ראובן פנחס שגם הוא כונה כך מוסיפים ותיקי חיל הים את התאר הגדול ”הטרק הגדול”
- ^ אברהם זכאי, באתר הפלמ"ח.
- ^ מעפילי "שבתי לוזינסקי" גורשו, דבר, 14 במרץ 1947.
- ^ רב חובל הלל ירקוני, ספינות מעפילים מ-א' עד ת', ע' 97.
- ^ האוניה כלנית MALA - עליית גח"ל באתר הפלי"ם.
- ^ מכתב עוזר שר הביטחון אב/744 25 מרץ 1974.
- ^ אתר פרסומי הצלילה בניהולו של דן אשכנזי.
| ראשי מספן המודיעין | ||
|---|---|---|
|
