אנטומולוגיה רפואית

התחומים "אנטומולוגיה רפואית", "אנטומולוגיה של בריאות הציבור", וכן "אנטומולוגיה וטרינרית", הם ענפים של התחום הרחב יותר, אנטומולוגיה. הם מתמקדים בהגדרה, מחקר וסקר של חרקים ופרוקי רגליים מזיקים המשפיעים על תחלואה ובריאות הציבור. אנטומולוגיה וטרינרית נכללת בקטגוריה זו, מכיוון שמחלות מסוימות שמקורן בבעלי חיים עלולות "לעבור בין מינים" ולהפוך לסיכון בריאותי לבני אדם. אנטומולוגיה רפואית עוסקת גם במחקר מעשי ומחקר תאורתי של התנהגות, האקולוגיה והאפידמיולוגיה של וקטורים פרוקי-רגליים של מחלות, והיא מקיפה תחומים וגורמים רבים העוסקים בבריאות הציבור, לרבות גורמים מחוזיים וממשלתיים בכל מדינה (לשכות בריאות בישראל וגורמי בריאות מוניציפליים), כמו גם של בעלי עניין אחרים ציבוריים ופרטיים העוסקים בהגנה על בריאות הציבור.

אנטומולוגים רפואיים מועסקים גם על ידי חברות כימיקלים - כדי לסייע בפיתוח ובדיקת יעילותם של חומרי הדברה חדשים אשר יפחיתו ביעילות את אוכלוסיות החרקים מעבירי המחלות על ידי הדברה, ומאידך לא יסכנו יותר מדי את הסביבה, לרבות השמדה של חרקים מועילים, ובכך לסייע לקיימות ובהגנה על בריאות הציבור.

האנטומולוגיה הרפואית זכתה להתעניינות עצומה מאז 2005, בשל הופעתו מחדש של פשפש המיטה (Cimex lectularius), ובארץ התגברות הופעת הלשמניה, קדחת הנילוס המערבי, ועוד.

בארצות הברית

בארצות הברית, אנטומולוגים רפואיים מועסקים על ידי אוניברסיטאות פרטיות וציבוריות, תעשיות פרטיות, וסוכנויות ממשלתיות פדרליות, ממלכתיות ומקומיות, כולל שלוש הזרועות של צבא ארצות הברית - המעסיקות אנטומולוגים רפואיים על מנת להגן על הכוחות מפני מחלות זיהומיות המועברות על ידי פרוקי רגליים, בכל המדינות בהם משרתים כוחות אלה.

עובדתית מבחינה היסטורית, במהלך המלחמות השונות, מתו יותר אנשים בגלל מחלות המועברות על ידי חרקים, מאשר סך הכל מקרי המוות עקב הפציעות שאירעו במהלך הקרבות.

אנטומולוגיה רפואית בישראל

פעילות של אנטומולוגיה רפואית בישראל מתקיימת במסגרת המעבדה לאנטומולוגיה רפואית^[1] של משרד הבריאות וכן במשרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה, המכון הוטרינרי ע" קמרון, ומרכז וולקני.

מעבדה לאנטומולוגיה רפואית

במסגרת המעבדות לבריאות הציבור של משרד הבריאות, במעבדה המרכזית לבריאות הציבור בירושלים, קיימת מעבדה לאנטומולוגיה רפואית.

היסטוריה

המעבדה החלה לפעול עם קום המדינה. משימתה העיקרית הייתה המשך המאבק לביעור הסופי, של מחלת המלריה שהחל בתחילת המאה ה-20, במסגרת הפעילות של מוסדות היישוב. ביעור המלריה היה צעד הכרחי שאפשר את קיומו והתפתחותו של היישוב בארץ. בשנות החמישים עסקה המעבדה גם בהדברת מגפת הטיפוס המוריני (Murine typhus). החידק הגורם למחלה - "Rickettsia typhi", מועבר לאדם על ידי פרעוש החולדה, בדומה להעברת הדבר.

מתחילת שנות ה-60 אין יותר מקרי מלריה מקומיים, ורק מקרים נדירים מאוד של טיפוס מוריני. הטיפוס המוריני לא נעלם ובעולם עדיין מוקדים של מחלת הדבר האיומה, המועברת על ידי פרעוש החולדה. מקרי דבר האחרונים נרשמו בארץ בשנת - 1947. הסיכוי שהמחלות הללו יופיעו שוב, נמוך ביותר. אבל במסגרת המחויבות של רשויות הבריאות, ממשיכה המעבדה במעקב קבוע, אחר מוקדי דגירת יתושי האנופלס מעבירי המלריה ומנטרת חולדות לקביעת רמת נגיעותן בפרעוש.

משימות המעבדה כיום

מיון, זיהוי והגדרה של מיני חרקים ופרוקי הרגלים בעלי חשיבות לבריאות הציבור, הגורמים נזק לאדם, ובכלל זה להעברת מחלות, פגיעה בגוף, בנוכחות מטרידה ופגיעה במזון וברכוש.
בחינת יעילותם של חומרי הדברה ישנים וחדשים וחקר מידת עמידות החרקים מפניהם. המעבדה עוסקת גם בניטור, מיפוי ומעקב ארציים ופיתוח פרוטוקולים להדברה יעילה וידידותית לסביבה. כמו כן נערכים במעבדה סקרים קבועים, לבדיקת שיטות הדברה, יעילות תכשירי הדברה ומצבי העמידות לתכשירי הדברה של אוכלוסיות יתושים, זבובי חול, זבובים, ותיקנים. התוצאות מאפשרות הגדרה של מחד שיטות הדברה יעילות ויותר ומאידך ידידותיות יותר לסביבה. איסוף והגדרה של זחלי היתושים, מאפשר מיפוי ומעקב אחרי מקורות הדגירה, שבהם יש לטפל למניעת הטרדת הציבור.
ניטור מקיף של אוכלוסיות היתושים הבוגרים, הגדרת המינים, מיפוי התפוצה ובדיקות לנגיעות האוכלוסיות בווירוס קדחת הנילוס המערבי (בדיקות שנערכות במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות).
נערך מעקב אחר קרצית המערות וקרצית הכלב. תפוצת קרצית המערות, המעבירה את החידק הגורם לקדחת המערות ורמת נגיעותה בחידק נחקרים במעבדה. תוצאות המחקר פורסמו והמעקב נמשך.
מעקב אחר עקיצות ומוקדי מחלה של קדחת הכתמים הים תיכונית (MSF) שהיא מחלה ריקציאלית המועברת על ידי קרצית הכלב.
מחקר רב היקף על מחלת הלישמניה העורית (שושנת יריחו) המועברת לאדם על ידי זבובי החול, הפלבוטומוס. תפוצת זבובי החול התרחבה מאוד, נוספו מוקדי מחלה חדשים. המחקר עוסק במספר היבטים, בעיקר במציאת השיטות והתכשירים היעילים, בהורדת רמת האוכלוסיות של זבובי החול ובעלי החיים (למשל שפני סלע הנחשבים כפונדקאים לטפיל הלישמניה), שיכולים להוביל לצמצום משמעותי במספר מקרי המחלה.
שירות וייעוץ מקצועי, לכל גורם המבקש לזהות ולהגדיר את החרקים ופרוקי רגל אחרים, המזיקים לאדם ולרכושו. זיהוי והגדרה של החרקים ופרוקי רגל אחרים, המזיקים לאדם ולרכושו, לתת מענה, מידע ועצה לכל פונה. לרבות לשכות הבריאות, תברואנים, מדבירים, הצבא מועצות, עיריות ובעיקר אזרחים מודאגים.
היבט חשוב של עבודת המעבדה הוא המעקב אחר מיני החרקים ופרוקי רגליים אחרים הבעיתיים לאדם, בהיותם וקטורים, מעבירי המחלות, או מטרידים או פוגעים ברכוש.
המעבדה עוסקת גם בבדיקות נגיעות של מוצרי מזון, לנגיעות בחרקים המזיקים למזון יבש. המעבדה מטפלת גם בתלונות הציבור על מזון נגוע, במסגרת הפיקוח של שרות המזון במשרד הבריאות.
כמו כן, נאספו נתונים רבים על מזיקי רכוש אחרים, לעץ, בדים וחומרים אורגניים למיניהם. הוגדרו מיני הטרמיטים המזיקים בבתים ומופו אזורי התפוצה.

מחקרים, סקרים ואנטומולוגיה משפטית

ידע מצטבר רב נוצל למחקרים וסקרים שנערכו לאורך השנים ממשיכים לתרום לבריאות הציבור.

נערך מחקר על הביולוגיה של זבוב הבית הקטן, מטריד בעיתי באביב ותחילת הקיץ, באזורי שבהם מצויים לולים.

כמו כן זוהתה במעבדה חדירה של מינים מזיקים לארץ (כמו נמלי אש) או הופעתם המחודשת של מיני מזיקים מקומיים.

המעבדה מסייעת גם בסקרים הקשורים לאנטומולוגיה משפטית, נגיעות גופות בחרקים המאפשר במקרים רבים לקבוע את זמן מוות לא טבעי. סקר העוסק בריממת, נגיעות רקמות בע"ח ברימות זבובים.

שיתופי פעולה

המעבדה משתפת פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה, שירות המזון והאגף לאפידמיולוגיה, ועם עיריות ומועצות מקומיות, וגופים ציבוריים אחרים שקשורים לבריאות הציבור השולחים את הדגימות לזיהוי והגדרה.

נושאי פעילות

טיפול בדגימות שדה, של חרקים ופרוקי רגליים מזיקים, הכולל זיהוי והגדרה על פי סימנים מורפולוגיים.
בירור רמות ההדבקה של וקטורים בפתוגנים מחוללי מחלות.
העדפות פונדקאים של וקטורים מעבירי מחלות.
עמידות לחומרי הדברה.
יעילות של שיטות וחומרי הדברה במעבדה ובשדה.
נגיעות מזון בחרקים, מזיקי מחסן וחרקים אחרים במזון
מזיקי רכוש
גידול אוכלוסיות ייחוס (רפרנס), הרגישות לחומרי הדברה של חרקים מזיקים לאדם
אוסף מקוטלג של המזיקים החשובים לאדם ולמזון
בירור, תיעוד ושימור מידע, של הביולוגיה והתפוצה של המזיקים החשובים לאדם ולרכושו בישראל.

רשימת הבדיקות:

הגדרה לרמת מין, של פרוקי רגליים מעבירי מחלות, כגון: יתושים, פרעושים, קרציות וזבובי חול ולמזיקי מחסן ורכוש
הגדרה לרמת מין, סוג או משפחה של פרוקי רגליים אחרים.
הכנת אצוות של יתושים לבדיקות נגיעותם בנגיף קדחת מערב הנילוס, לפי מין, מקום ומועד איסוף
זיהוי מולקולרי של טפילי ליישמניה בזבובי חול, בשיתוף עם המעבדה המולקולרית.
זיהוי מולקולרי של מקור ארוחות דם, בשיתוף עם המעבדה המולקולרית
בדיקת עמידות לחומרי הדברה, באוכלוסיות שדה של יתושים
בדיקת היעילות הבסיסית והשיורית, של חומרי הדברה בפיתיון סוכרי
בדיקות לנוכחות חרקים בדגימות מזון
דגום אוכלוסיות זבובי חול בשדה

מחקר ופיתוח:

בירור הפיזור העונתי והמרחבי של זבובי חול והדבקות בלישמניה בעמק בית שאן.
סקר ארצי של זבובי חול לצורך פיתוח מודל תפוצה אקולוגי למינים בעלי חשיבות בהעברת מחלות
ניתוח ממצאי ארוחות הדם של זבובי החול והקשר לשיעורי ההדבקה בלישמניה.

חרקים בעלי השפעה על הבריאות

ישנם חרקים רבים (ופרוקי רגליים אחרים) המשפיעים על בריאות האדם. פרוקי רגליים אלה כוללים זבובאים (Diptera), פשפשאים (Hemiptera), כינים (Phthiraptera), פרעושים (iphonaptera), ותריפסאים (Thysanoptera). הם מסוגלים לגרום לטפילות בפונדקאי, לנשוך, לעקוץ, לגרום לתגובות אלרגיות וכן להביא מחלות נגרמות על ידי וקטורים בבני אדם.

מאידך, קיימים אלפי מיני פרוקי רגליים וחרקים הנחשבים כטובים ומועילים, לחקלאות, לצמחייה, לסביבה, ולקיימות כללית ולמאזן האקולוגי בטבע. ולכן מן הראוי תמיד להבחין במהלך תהליכי הדברה שלא להשמיד גם אותם ובכך לגרום נזקים עצומים לחקלאות, לצמחייה, לקיימות ולסביבה, שכן לא ניתן תמיד לדעת מה ההשפעה המלאה שיש לחרקים ולפרוקי רגליים אחרים על הקיימות בטבע, על האדם ועל החי בטבע ועל הסביבה.

אנטומולוגים רפואיים ברחבי העולם נאבקים בשפעות ידועות של חרקים ופרוקי רגליים מזיקים על לשיפור מצב בריאות הציבור. אחת הסכנות הידועות למשל היא הדברה, של אוכלוסיות דבורים וחרקים אחרים (חיפושיות, צרעות, זבובים, פרפרים וכו') הפעילים בהאבקת צמחים והשפעות גומלין חיוביות אחרות, שלא מתוך כוונה להשמדתם.

מזיקים אישיים

מזיקים אישיים כמו כינים, פרעושים, פשפשים, קרציות, קרדיות גרדת, עשויים להוות וקטורים לאורגניזמים פתוגניים. הם מוצצי דם, כלומר הם ניזונים מדמו של הפונדקאי שלהם. כמעט כל המזיקים האישיים יכולים להיות מועברים לפונדקאי שאינו נגוע במהלך חשיפה ממושכת לפונדקאי נגוע. כינים, פרעושים, פשפשים וקרציות ידועים בשם הכללי כ"טפילים חיצוניים" (אקטופראזיטים - Ectoparasites). אלה טפילים החיים על עורו של הפונדקאי שלהם. יש להם התאמות המאפשרות להם גישה לחומרים מזינים המצויים בגוף הפונדקאי, כמו שיטות לחדירת העור, החדרת אנזימי עיכול ומיקרוביוטה במעיים שיכולה לעכל את חומרי התזונה שהתקבלו מהפונדקאי^[2] תוך כדי כך שהאקטופרזיטים האלה ניזונים, עלולה העברת נוזלים מהטפיל לפונדקאי לגרום להעברת מיקרואורגניזמים פתוגניים ולגרום למחלות כמו מלריה, קדחות המורגיות, טיפוס, דבר, מחלת ליים וכו'. קיים החשד, שפשפשי המיטה עשויים להיות גם וקטורים לנגיפי הפטיטיס B^[3], ואולי סוגי מחלות אחרות המועברות בדם.

לא ניתן לסווג את קרדית הגרדת כאקטופרזיט. הקרדית הגורמת לגרדת (סקאביאס), "סרקופטס סקאבי", הידועה גם "כקרדית הגירוד", היא מתחפרת בעור הפונדקאי והופכת אותו לאנדופראזיט (טפיל פנימי")^[4]. הפעילות של אקרית טפילית החיה בעור והתגובה האלרגית לטפיל הם מצב המכונה "גרדת".

זבוב הבית

זבוב הבית הוא מין נפוץ מאוד באופן כלל עולמי, מעביר מחוללי מחלות שונות לאדם, כמו אורגניזמים של אמבות ומִתגִי דיזנטריה נקלטים על ידי הזבובים מצואת של בני אדם נגועים והם מעבירים אותם למזון נקי. ההעברה יכולה להתבצע על יד הדבקות על גבי הזיפים המצויים על גופו של הזבוב, או על ידי ההקאה לאחר אכילה. חיידקי טיפוס עשויים להיות מודבקים על מזון האמצעות צואת הזבוב. זבוב הבית עלול לגרום להתפשטות של חיידקי פטלת על ידי נשיאתם מכיב הלוע לפצע רגיל. זבוב הבית יכול להעביר גם שיתוק ילדים (פוליומיאליטיס) על ידי נשיאת הנגיף מצואה נגועה למאכל או משקה. כולרה ודלקת כבד נפוצה עשויים לעיתים להיות תוצאה של הדבקה מזבוב הבית. מחלות אחרות הנישאות על ידי זבובי בית הן סלמונלה, שיגלה, שחפת, אנתרקס וכמה סוגים של דלקות עיניים. זבובים שונים נושאים מעל ל 100 פתוגנים שונים, וכן הם מעבירים כמה סוגי תולעים טפיליות. ככל שמדובר באזורים סוציואקונומיים עניים יותר, אשר שוררים בהם תנאי גיהות ירודים, כך יהיו הזבובים בדרך כלל נשאים של יותר פתוגנים. זנים של זבובים מסוימים הפכו עמידים מפני קוטלי חרקים נפוצים.

התיקן

תיקנים יכולים להיות נשאי אורגניזמים מחוללי מחלות, בדרך כלל דלקות הקיבה והמעיים (גסטרואנטריטיס) בעת שהם ניזונים. הפרשות מקקים ופגריהם מכילים גם מספר אלרגנים הגורמים לתגובות כמו הפרשת דמעות מוגברת, פריחות, גודש במעברים באף ובאסתמה.

חרקים עוקצים

קיימים חרקים עוקצים רבים, לרבות יתושים, חיפושיות עוקצות, זבובי חול, זבובים שחורים, זבובי סוסים, זבובי אורוות. בזמן שהם ניזונים, חרקים או ופרוקי רגליים ווקטוריים אחרים יכולים להעביר מחלות לבני אדם. אנטומולוגים רפואיים ואנשי מקצועות רפואה אחרים סייעו בפיתוח חיסונים שעשויים לחסן ולמנוע הדבקה של בני אדם בכמה מאותן מחלות. כמו כן הם פיתחו גם דרכים למנוע את פרוקי הרגליים הללו מלעקוץ בני האדם (כמו דוחי יתושים למיניהם למשל).

על פי מחקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) שפורסם במאי 2018, בארצות הברית כמות המחלות שנגרמו כתוצאה מעקיצות חרקים עלתה באופן משמעותי ביותר לפי שלוש בין השנים 2016 ל 2018 ^[5].

מחלות הנגרמות על ידי חרקים

מחלות עיקריות


מחלה	מחולל המחלה	וקטור מעביר	מידע נוסף
קדחת דנגי Dengue	נגיף דנגי dengue virus	יתושי Aedes aegypti (וקטור עיקרי) יתושי Aedes albopictus (וקטור מינורי)	כ-50 מיליון אנשים נדבקים מדי שנה על ידי דנגי, מתוכם כ-25,000 מתים. המחלה מאיימת על 2.5 מיליארד אנשים ביותר ממאה מדינות.
מלריה Malaria)	פלסמודיום Plasmodium	יתושי האנופלס Anopheles	כ־500 מיליון חולים במלריה בעולם בכל שנה ויותר ממיליון מתים ממנה.
לישמניזיס -שושנת יריחו Leishmaniasis	טפיל הלשמניה Leishmania	זבובי החול Phlebotomus	קיימים סוגי לישמניה שונים וגם זני פלבוטומוס שונים מיליוני בני אדם נדבקו ברחבי העולם.
דבר הבלוטות bubonic plague	חיידק ירסיניה פסטיס Yersinia pestis	פרעושים (100 מינים) עיקרי: צ'ופיס קסנופסיללה Xenopsylla cheopis	הופיע מחדש כאיום גדול על כמה אלפי מקרים אנושיים בשנה. הפתוגניות שלו גבוהה והתפשטותו מהירה.
מחלת השינה African trypanosomiasis	טפילי טריפנוזומה Trypanosoma	זבוב הצה צה tsetse fly	מחלת שינה מאיימת על מיליוני אנשים ב -36 מדינות אפריקה שמדרום לסהרה
טיפוס הבהרות Typhus	ריקציות Rickettsia prowazekii	קרדיות, פרעושים וכינת הגוף mites, fleas and body lice	16 מיליון מקרים בשנה, 600,000 מקרי מוות בשנה.
פילאריאזיס לימפטית Lymphatic filariasis	תולעים נימיות Nematode Wuchereria bancrofti	מיני היתושים: Culex, Anopheles, Mansonia ו- Aedes	משפיע על יותר מ -120 מיליון איש.
קדחת צהובה Yellow fever	נגיף מסוג פלוויווירידאה yellow fever virus	יתושי הַאֵדֶּס (יתוש הנמר האסיאתי). Aedes aegypti	באפריקה, מינים בסוג ההמגוגוס בדרום אמריקה, ומינים בסוג סבת'ס בצרפת מדווח על 200,000 מקרים משוערים של קדחת צהובה (עם 30,000 מקרי מוות) בשנה.

מחלות משניות

מחלה	מחולל המחלה	וקטור מעביר
קדחת נהר רוס Ross River fever	נגיף נהר רוס Ross River virus	יתושי A. vigilax, (וקטור עיקרי) Aedes camptorhynchus, ו- Culex annulirostris
מחלת יער ברמה Barmah forest disease	וירוס יער ברמה Barmah Forest virus	יתושים - Culex annulirostris, Ocleratus vigilax ו- O. camptorhynchus ו- Culicoides marksi
דלקת המוח קונג'ין	Kunjin virus - KUNV	יתושי Culex annulirostris
דלקת המוח של עמק מוריי Murray Valley encephalitis	נגיף דלקת המוח עמק מוריי (MVEV)	יתושי Culex annulirostris.
דלקת המוח היפנית Japanese encephalitis	נגיף דלקת המוח היפנית Japanese encephalitis virus (JEV	יתושים, כשהעיקריים שבהם הם Culex tritaeniorhynchus .
קדחת הנילוס המערבי West Nile fever	נגיף הנילוס המערבי West Nilevirus WNV	בארצות הברית Culex pipiens (מזרח ארצות הברית), Culex tarsalis (מערב-מערב ומערב), ו- Culex quinquefasciatus (דרום-מזרח) הם הווקטורים העיקריים.
מחלת ליים Lyme disease	החיידק מהמין Borrelia burgdorferi.	הקרציות מהמינים Ixodes scapularis ו-Ixodes pacificus הנמצאים על בעלי חיים ביתיים כמו הכלב,
קדחת המורגית אלחומרה Alkhurma hemorrhagic fever - AHF	נגיף אלחורמה Alkhurma virus (KFDV)	קרציה (Ornithodoros savignyi) המועברת על גמלים בעיקר.
מחלת יער קיאסאנור Kyasanur Forest KFD disease	נגיף KFDV	קרצית Haemaphysalis spinigera
Timor filariasis	תולעת גולה Brugia timori filaria	עקיצת יתושי Anopheles barbirostris
בבזיה Babesia	טפילי הבבזיה תוקפי תאי דם אדומים	קרציות Ixodes
מחלת קרריון Carrion's disease	חיידקי Bartonella bacilliformis	זבובי החול של הסוג לוצומיה Lutzomyia.
מחלת צ'אגס Chagas disease	טפיל ה Trypanosoma cruzi	פשפשים מוצצי דם של תת-משפחה Triatominae הווקטורים העיקריים הם מינים בסוגות Triatoma, Rhodnius ו- Panstrongylus
צ'יקונגוניה Chikungunya	נגיף Chikungunya virus -CHIKV	יתושי יתוש הנמר האסייתי Aedes (Stegomyia) albopictus
Ewingii ehrlichiosis אנושי	חיידקי Ehrlichia ewingii	קרצית Amblyomma americanum
גרנולוציטיס אנושי Human granulocytic anaplasmosis (HGA)	חיידקי Anaplasma phagocytophilum	קרציות Ixodes scapularis
קדחת השבר הסורי אפריקני Rift Valley	נגיף קדחת השבר הסורי אפריקני Rift Valley fever phlebovirus	יתושים מסוגי Aedes ו- Culex
טיפוס (הקציר)	חיידקי Orientia tsutsugamushi	קרדית הקציר Orientia tsutsugamushi, Chigger
Loa loa filariasis	תולעים טפילי עיניים ועור ,Loa loa microfilaria	זבובי צאן Chrysops silica and C. dimidiata

ראו גם

לקריאה נוספת

Mullen, G. L., and Durden, L. A., eds. 2002. Medical and Veterinary Entomology, Academic Press, NY
ldridge, B. F., and Edman, J. D., eds. 2000. Medical Entomology: A Textbook on Public Health and Veterinary Problems Caused by Arthropods. Kluwer Academic Publishers
Desowitz, R. S. 1991. The Malaria Capers. Norton and Co., New York, NY.
Goddard, J. 2007. Physician's Guide to Arthropods of Medical Importance, Fifth Edition.Boca Raton, FL, CRC Press, מסת"ב 978-0-8493-8539-1 מסת"ב 0-8493-8539-3
Harwood, R. F., and M. T. James. 1979. Entomology in Human and Animal Health. Macmillan Pub. Co., NY.
Higley, L. G., L. L. Karr, and L. P. Pedigo. 1989. Manual of entomology and pest management. Macmillan Pub. Co., New York, NY—Chapter on medical pests vector and transmitted diseases table.
McNeil, W. H. 1976. Plagues and people. Anchor Press,Doubleday, Garden City, NY.
Service, M. 2008. Medical Entomology for Students 4th Edition Cambridge University Press. מסת"ב 978-0-521-70928-6
Zinsser, H. 1934. Rats, Lice and History. Little, Brown, and Co., New York, NY.
Sistach, Xavier. Insectos y hecatombes (vol. I-II). RBA Editores (Barcelona, 2012-2014)

הערות שוליים

^ עמוס וילמובסקי, 4.12.2015, המעבדה לאנטומוולוגיה, קוטיקולה מגזין ההדברה הישראלי, https://www.cuticula.co.il/המעבדה-לאנטומולגיה/
^ Vingerhoets, Ad (ביוני 2001). "An Introduction to Behavioral Endocrinology (2nd ed.), Edited by Randy J. Nelson, Sinauer Associates, Sunderland MA, 2000. תבנית:Text: 0-87893-616-5 (pbk.). 724 pp". Biological Psychology. 56 (2): 171–172. doi:10.1016/s0301-0511(01)00068-0. ISSN 0301-0511. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Vector Control - Methods for Use by Individuals and Communities. World Health Organization. 1997. pp. 237–261.
^ "Endoparasitic mites - Parasites - ALPF Medical Research". www.alpfmedical.info. נבדק ב-2018-09-07.
^ "Illnesses on the rise". Centers for Disease Control and Prevention. 2018-05-01. נבדק ב-2018-09-07.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33798216אנטומולוגיה רפואית

[1] עמוס וילמובסקי, 4.12.2015, המעבדה לאנטומוולוגיה, קוטיקולה מגזין ההדברה הישראלי, https://www.cuticula.co.il/המעבדה-לאנטומולגיה/

[2] Vingerhoets, Ad (ביוני 2001). "An Introduction to Behavioral Endocrinology (2nd ed.), Edited by Randy J. Nelson, Sinauer Associates, Sunderland MA, 2000. תבנית:Text: 0-87893-616-5 (pbk.). 724 pp". Biological Psychology. 56 (2): 171–172. doi:10.1016/s0301-0511(01)00068-0. ISSN 0301-0511. {{cite journal}}: (עזרה)

[3] Vector Control - Methods for Use by Individuals and Communities. World Health Organization. 1997. pp. 237–261.

[4] "Endoparasitic mites - Parasites - ALPF Medical Research". www.alpfmedical.info. נבדק ב-2018-09-07.

[5] "Illnesses on the rise". Centers for Disease Control and Prevention. 2018-05-01. נבדק ב-2018-09-07.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]