שושנת יריחו
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 | |
| נגע שושנת יריחו על גב ידו של אדם בוגר ממרכז אמריקה | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/220298 |
| DiseasesDB | 3266 29171 7070 |
| MeSH | D007896 |
| MedlinePlus | 001386 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | B55 |
שושנת יריחו (בלועזית: לישמניאזיס, Cutaneous leishmaniasis; נקראת גם קדחת שחורה ומחלת זבובון החול) היא מחלה טרופית וסובטרופית הנגרמת על ידי הפרוטיסט לישמניה (Leishmania), אשר מועבר אל האדם באמצעות עקיצת זבוב החול (בקה) הנושא את המחלה. ישנם כעשרים מינים של לישמניה שעלולים לגרום לשושנת ירחו.[1] מחלה זו נחשבת זואונוסיס (מחלה זיהומית המועברת מבעלי חיים לבני אדם), למעט Leishmania tropica - שהיא לרוב מחלה אנתרופונוטית (מחלה המועברת מאדם לאדם באמצעות נוזלי גוף).[2] לישמניאזיס הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחת מתוך 17 מחלות טרופיות מוזנחות שיש למגר מהעולם.[3][4]
לישמניאזיס בישראל (לישמניאזיס של העולם הישן)
לישמניאזיס של העולם הישן (old world leishmaniasis) מתייחס לטפיל הנפוץ באירופה, אפריקה ואסיה. בישראל נמצאים שני סוגים.
לישמניה רבא (Leishmania major) הוא סוג הטפיל הנפוץ בישראל. נמצא בדרום הארץ, באזורי ספר, בסביבה לחה: בערבה, בנגב ובבקעת בית שאן. בעל תקופת דגירה של 10–45 יום. קיים אצל בני אדם ובעלי חיים. במקרה של L. major יהיה מספר גדול של פצעים, כיבים ללא כאב מלווים בדלקת מרשימה בהיקף ובהגדלה של בלוטות הלימפה. גבולות הנגע ברורים והריפוי ילווה בצלקת אצל אנשים עם מערכת חיסון מתפקדת. הווקטור העיקרי בארץ הוא Phlebotomus papatasi והמארחים הידועים הם מריון מדבר, מריון מצוי, פסמון, נברן השדה ומיני גרביל.
לישמניה טרופיקה (Leishmania tropica) נמצא באזורים אורבניים, ממרכז הארץ וצפונה: ירושלים, מרכז השומרון והגליל. בעל תקופת דגירה של 20 יום עד 8 חודשים. זבוב החול משמש כוקטור והמארח הידוע העיקרי בארץ הוא שפן סלע. במקרה של L. tropica הנגעים יהיו בודדים, כיבים לא כואבים על העור בגודל של מספר סנטימטרים, ללא דלקת בהיקף, גבולות הנגע ברורים וללא הגדלה של בלוטות הלימפה. ריפוי ללא צלקות אצל אנשים ללא חולשה של מערכת החיסון.
לישמניה אינפנטום (Leishmania infantum) קיימת במרכז ישראל, שפילת החוף, הגליל ושטחי הרשות הפלסטינית. אזור הרי יהודה, מודיעין, הגליל התחתון והגליל המערבי. המאחסן העיקרי הוא כלב הבית בו היא פוגעת אך עלולה גם לפגוע באדם ואף לגרום למוות אצל ילדים או אנשים מדוכאי חיסון.
לישמניאזיס ביבשת אמריקה (לישמניאזיס של העולם החדש)
לישמניאזיס של העולם החדש (New world leishmaniasis) מתייחס לטפיל הנפוץ בדרום ובמרכז אמריקה. תרמילאים ישראלים מביאים איתם את הטפילים הללו. שני הטפילים הם לישמניה ברזיליאנזיס (L.brasiliense complex) ולישמניה מקסיקנה (L.mexicana complex). ל. ברזיליאנזיס אנדמית לאזור הפארק הלאומי מאדידי והוא זה הגורם לנגעים החמורים ביותר. בדרך כלל מלווה בזיהום נוסף של חיידקים ארוביים ואנארוביים. המופע הראשוני דומה לל. מקסיקנה אך מספר חודשים לאחר ריפוי הכיבים מופיעים הכיבים מחדש כשהם מערבים את נקודת המפגש בין העור למוקוזה באף ובהמשך מתפשטים אל תוך האף ומשמידים את הרקמה לאחר מספר שנים.
שושנת יריחו
השם שושנת יריחו קיים בעברית בלבד, ומתייחס לצורת הפריחה המופיעה על עור החולים ולאזור יריחו, בו קיימת סכנת הידבקות. בשפות אחרות קרויה המחלה על-שם הפרוטיסט המחולל אותה. באופן דומה, חיילים אמריקאים שנדבקו בה במהלך מלחמת עיראק כינו אותה "פורונקל בגדד".
לאחר כחודשיים בערך, מתפתחת העקיצה לתפרחת עור בצורת שושנה באזור שנעקץ, בשל התפתחות הטפיל. במקרים שהטיפול מוזנח עלולות להתפתח צלקות אדומות באזורים נרחבים.
אופני מניעת התחלואה
זמן העקיצה הוא בעיקר בלילה, ונעשה בגובה של עד כחצי מטר מעל הקרקע (כך ששינה על-גבי מיטות גבוהות עשויה למנוע הדבקה). מספר הנעקצים בישראל בשנה מזבוב החול מגיע למאות אחדות. כדי להימנע מעקיצה יש לכסות את הגוף ולמרוח אותו בחומר דוחה יתושים.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי צמח הבוגנוויליה מזן בוגונווילה חלקה (אנ') עשוי להגן מפני זבובון החול. במהלך מעקב אחרי הרגלי תזונתו של זבובון החול, נתגלה כי הצמח רעיל לזבובונים וכי תוחלת החיים של זבובונים שאכלו מצמח זה נתקצרה באופן ניכר ולעיתים הוביל למותם בטרם עת ובטרם יוכלו להפיץ את המחלה.[5][6]
נמצא שצמחים מסוימים מושכים את זבובי החול. צמחים אלה מושכים את זבובי החול לעיתים עד פי 14 יותר מבוגונוויליה, אולם להבדיל מהבוגונווילה אינם רעילים לזבובי החול. על סמך מידע זה ניתן להגביל את תפוצת זבובי החול על ידי דילול צמחים אלה בקרבת יישובים. כמו כן ניתן לעשות שימוש בצמחים הללו ללכידת והדברת זבובי החול על ידי שימוש בחומרי הריח שלהם או בצמחים עצמם לצד מלכודות דבק פשוטות. מבין עשרות צמחים שנבדקו, שלושת הצמחים שמשכו זבובי חול במיוחד הם רכפתן מדברי, ינבוט השדה, אשל היאור.[7]
החוקרים פרופ' יוסף שליין וד"ר גונטר מילר מהאוניברסיטה העברית פיתחו והוכיחו את יעילותה של טכנולוגיית הדברת יתושים ATSB (Attractive Sugar Baits) ידידותית לסביבה המבוססת על סוכרים, אשר בטוחה ליונקים אך קוטלת יתושים. ריסוס סביבת מחייתם של זבובי החול, או צמחים המושכים אותם, הביא להדברה משמעותית ויכול להביא לבלימת התפשטות המחלה, כמדווח בספרות המקצועית[8][9] ובתקשורת הפופולרית.[10][11][12]
אבחון
להבדיל מעקיצת יתוש רגילה שמגרדת וחולפת בתוך כמה ימים, שושנת יריחו באה לידי ביטוי בהופעת קשריות (גושים) נוקשות. הקשריות האלה נותרות על פני העור במשך חודשים ארוכים.
דגימה נלקחת מהגבולות של כיב פעיל, ונצבעת באמצעות צביעת גימזה (giemsa) אימיונולגיה עלולה להיות לא יעילה בשל דמיון עם חיידק הצרעת (lepromatous leprosy)
טיפול
ישנם מגוון של טיפולים:
- משחה מקומית המכילה אנטיביוטיקה, בין עשרה לעשרים יום.
- צריבת הנגעים בחנקן נוזלי, אחת לשבוע/שבועיים.
- זריקות פנטוסטם תוך-נגעיות שמיועדות להרוג את הטפילים
- טיפול פוטודינמי. מריחת משחה המגבירה רגישות לאור על הנגע וההארת הנגע.
- לקיחת כדורים או עירוי של סודיום סטיבוגלוקונט, מילטפוסין, ואמפוטריצין B ליפוזומי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שושנת יריחו |
- הערך לישמניאזיס (Leishmaniasis), באתר InfoMed
- מיכל סלומון, אלי שוורץ, לישמניה של העור בישראל 2016 - תמונת מצב עדכנית, הרפואה, כרך 155, גליון 1, אוקטובר 2016
- זבוב החול, אתר המשרד להגנת הסביבה
- נשיכה בישבן על ידי חרק יכולה להועיל לבריאות, הודעה לעיתונות של מכללת הדסה
- ד"ר איתי גל, שושנת יריחו חוזרת? עלייה מדאיגה במס' החולים, באתר ynet, 28 במאי 2013
- ד"ר איתי גל, אושר: 10 מיליון שקלים למלחמה ב"שושנת יריחו", באתר ynet, 29 באוגוסט 2012
- אבחון חדשני של מחלת הלישמניה (שושנת יריחו), אתר כיכר השבת
- יעל גרופר, סוף לפצעים של "שושנת יריחו"?, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 באפריל 2017
- שפנים, שושנות וצפעים, אתר עמותת מן השדה
- יונתן קפשוק, פריצת דרך בטיפול בשושנת יריחו: פותחה תרופה המבוססת על ננו טכנולוגיה, באתר N12, יוני 2021
- שושנת יריחו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Leishmaniasis, www.who.int (באנגלית)
- ^ Leishmania tropica - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
- ^ Neglected tropical diseases, WHO | World Health Organization
- ^ Neglected tropical diseases, Uniting to Combat NTDs (באנגלית)
- ^ Sand fly feeding on noxious plants: a potential method for the control of leishmaniasis. Yosef Schlein, Raymond L Jacobson, Gunter C Müller The American journal of tropical medicine and hygiene 65 (4), 300-303, 2001 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/m/pubmed/11693873/#fft
- ^ J Egypt Soc Parasitol. 2014 Apr;44(1):1-12. Experimental effect of feeding on Ricinus communis and Bougainvillea glabra on the development of the sand fly Phlebotomus papatasi (Diptera: Psychodidae) from Egypt https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24961006
- ^ Relative attraction of the sand fly Phlebotomus papatasi to local flowering plants in the Dead Sea region https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1948-7134.2011.00130.x
- ^ Different methods of using attractive sugar baits (ATSB) for the control of Phlebotomus papatasi https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1948-7134.2011.00113.x
- ^ Control of zoonotic cutaneous leishmaniasis vector, Phlebotomus papatasi, using attractive toxic sugar baits (ATSB) http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0173558
- ^ גם יתושים אוהבים ממתקים (אתר הידען) https://www.hayadan.org.il/mosquito-170906
- ^ שיטה חדשה להדברת יתושים (האוניברסיטה העברית) http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge128980669905872560
- ^ https://m.ynet.co.il/Articles/3305476 הדבקה מתוקה (ynet)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
34186986שושנת יריחו